שיחות עם מורגן לה פיי

מאת: ערן בן-סער, אבי סבג ומשיח בן-דוד

פורסם לראשונה בוויז 67- נובמבר 1996

 

די זמן למסיבה

 

  תקציר הפעם הקודמת: מורגן גררה אותי אבי "מרצוננו החופשי" למסיבת דמויות ספרותיות אי שם בשולי השפיות. למרות שהמלצרים היו בני אדם הכל היה די נחמד ואפילו פגשנו את פופאי, אלא שאז הופיע מרלין, מורה ואויבה המושבע של מורגן, והמדור נקטע בדרמטיות.

 

   האורות חזרו תוך רגע, מרלין חייך חיוך זדוני וערן בן-סער שלא יודע פחד, הגיב באומץ לב ואמר "מורגן, תעשי משהו!".

   מורגן פשוט בהתה במרלין בתדהמה, אבל אבי היה מוכן כתמיד: הוא שלף מגנום 44 מאחד המדפים ורוקן את המחסנית על הקוסם הזקן, תוך צחקוק דק וגבוה שרמז כי יתכן והוא לוקה בהיסטריה.

   כצפוי, הכדורים לא עשו רושם על מרלין, שהרים את המטה שלו והתחיל לרסס את האולם בברקים ורעמים.

   מורגן זינקה אל צדו האחורי העתק הפסל "דוד" ונמלטה באור שיניה (לדוד היה פחות מזל...). אני לעומת זאת, זינקתי על אבי ונחתנו מאחורי סבא ג'פטו: זחלנו במהירות אל מתחת לשולחנות וחיכינו, בעוד חלק מהאורחים מנסים להשיב אש לכיוון מרלין.

 

   "סליחה?" שאל אותנו מלצר שחלק עמנו את המחסה המפוקפק, "אתה ערן בן-סער?"

   "כן, למה?" שאלתי.

   "זיהיתי אותך לפי זה שעמדת ליד מורגן. קוראים לי דור ואני מכרכור, אולי אני יכול לשאול אותך כמה שאלות?"

   "זה נראה לך כמו זמן מתאים?" שאל אותו אבי סמוק מהתרגשות בשעה שטען את המגנום.

   "זה בסדר," אמרתי, "שוט."

   אבי לקח אותי מילולית, יצא החוצה וצרף את כל יריותיו להמולה הכללית.

 

   "אז ככה, אם הופכים סוס לסוס רפאים בעזרת לחשי אלכימאי אורגניים, יהיה לו נק"פ של סוס או סוס רפאים? האם במקרה של קסם פולחני כל כוהן שמסוגל להטיל לחשים מספירה כלשהי נחשב למתמחה בה או שדתו צריכה להיות בעלת זיקה מיוחדת לאותה ספירה (כמו דרואיד וצמחים)? האם קוסם מתמחה יכול להשתתף בפולחן שאמור להשפיע על אסכולה נגדית? ובכלל, למה צריך פולחן אם אפשר לעשות הכל עם לחש 'משאלה'?"

 

   "תראה," הסברתי לו, "לחשי אלכימאי אורגניים יבצעו את ההמרה בשלמות, למען זה הם נוצרו, ולכו יהיה לסוס שלך נק"נ של סוס רפאים. במקרה של קסם פולחני, דת הכוהן חייבת לקיים זיקה מיוחדת לספירה כדי שהוא ייחשב למומחה. מעבר לכך, קוסם מתמחה יכול להשתתף בפולחן של אסכולה נגדית על ידי תרומת מומחיות כלליות באמנות הקסם. ובקשר למשאלה, דע לך שזהו אמור להיות לחש נדיר ביותר ורק חלק קטן מאוד מהקוסמים שמסוגלים להטיל אותו (אולי אחד ממאה אלף), ידע אותו באמת. שה"מ שנותן לקוסמים גישה נוחה וקלה ללחש 'משאלה' צריך להפסיק להיות שה"מ ולחשוב על ג'וב של פיה טובה."

 

   "אני יכול לשאול עוד שאלות?" תהה דור.

   הצצתי החוצה, מרלין ירה להבי אש לכיוון מורגן שחסמה אותם והטילה נטיפי קרח לכיוונו, סופרמן היה שכוב על הרצפה (אולי הוא שוב מת) וגאנדלף שכב שתוי עם הראש בתוך קערת פונץ'.

   היה לנו זמן. אבי, אגב, עמד על מלצרית היסטרית וריסס לכל עבר עם המקלע הסודי שלו.

   "כן, למה לא?" עניתי.

 

   "מדוע הנזיר יכול לתקוף בעזרת כשרונות נזיר מיוחדים פעם נוספת בתור, הרי כל הדמויות תוקפות 10 פעמים בתור? מהם דרישות התכונה הראשית של הנזיר ואיך הוא מקבל נק"נ? איך חקיין יכול לחקות לחש למרות שאין לו את המרכיבים החומריים? האם חקיין יכול לחקות דברים מוזרים כמו דרקון, פודינג, איכול מתכות וכ"ו? ועוד משהו, למה לוקח 60 שניות לבצע התקפה (סיבוב אחד) כשבמציאות לוקח חצי שניה להניף חרב."

 

   "בקשר לנזיר, יכול להיות שהיה בלבול, בכל אופן, התכוונתי לפעם נוספת בסיבוב. הדרישות הראשיות והנק"נ מוסברות בכתבה – 11 בכוח, בכושר ובזריזות ונק"נ ככוהן. חקיין אינו יכול לחקות לחשים הדורשים מרכיבים חומריים אלא אם המרכיבים הללו מוכנים מראש, ולא, הוא לא יכול לחקות דברים מוזרים או יצורים שאינם דמויי אנוש. בקשר ל-'למה סיבוב לוקח 60 שניות', התירוץ הוא שלא מדובר בהתקפה בודדת, אלא בסדרה של התקפות והגנות המסתכמות בגלגול קובייה אחד. אבל אם זה לא נוח לך אתה יכול להחליט שסיבוב עורך 10 שניות או פחות, וזה לא ישפיע על המשחק."

 

   דור ברח מהשולחן. באופן אישי, אני נגד אלימות כל עוד אני לא משתתף בה ולכן חיפשתי כלי נשק יעיל, זחלתי החוצה וגררתי את עצמי לכיוונו של אלכסנדר מוקדון (סבל מפנס בעין, לשון משורבבת והיעדר הכרה), אבל לא מצאתי אצלו כלום. כשהפכתי אותו גיליתי שהוא נפל ומחץ את ג'ונתן לווינגסטון השחף (תמיד יש משהו חיובי בחיים, חשבתי לעצמי), ורק קיוויתי שגם שלמה ארצי בסביבה ואולי לא ירגישו מה קורה לו בכל הבלגאן.

 

   מלצר קטן שכב על הרצפה וחסם את מסלול הזחילה שלי אל המקום בו זכרתי שאלריק השאיר את אביסער, "אוקיי!" אמרתי לו וגלשתי למבטא צבאי, "תה' קם, רץ חמשה מטה' לכיוו' צפו'-צפו' מזרח, מבצע סלטה באוויר כדי להטעו' את הזרבובים, נוחת ליד אבי ומאותת לו במורס שיפסיק עם השטויו' וישתמש בכוח תרמו-גרעיני. יש שאלו'?"

   "כן," ענה המלצר חלושות, "אתה לא ערן בן-סער?"

   הבטתי בעיני המלצר והבנתי שאין טעם לברוח מהאחריות, "לא, בכלל לא."

   "אז למה הסתובבת עם מורגן ואבי?"

   "זה לא הייתי אני."

   "יש לך מראה של אדם שבילה זמן רב כמלחייה."

   "זה אני, בסדר! אני! אני המלחייה השותקת שכל חייה הולכת אחרי מורגן רק כדי לשמוע איך שואלים אותה שאלות, בשעה שאני לימדתי אותה כל מה שהיא יודעת על משחקי תפקידים!"

 

   "יופי, קוראים לי דוד, אני מחיפה ויש לי מספר שאלות קטנות. מה הנזק שעושה חץ קרב ליצור גדול? האם כשמוציאים דיבוק הוא עובר ליצור הקרוב ביותר? מה קורה אם יש ליצור הזה הגנה מרוע או משהו חזק יותר? האם יצא ספר של 'אגדות ומסורות' להוצאה השנייה?"

   "אז ככה," עניתי בשלווה, "חץ קרב עושה 1ק8 נזק גם ליצור רגיל וגם ליצור גדול. כשמוציאים דיבוק הוא עובר ליצור הכי קרוב אליו הוא יוכל להיכנס, ואם יש יצור מוגן בסביבה הוא לא יוכל להיכנס אליו ויבחר ביצור אחר (כדאי לזכור שמשחק תפקידים הוא לא סתם אוסף של חוקים, כשמשהו הגיוני בעולם הוא בדרך כלל הגיוני במשחק תפקידים). ולסיכום, כן יש Legends & Lore להוצאה השנייה, כבר מזמן-מזמן... למען האמת, זהו אחד המוצרים הראשונים שיצאו מחדש להוצאה השנייה והוא פשוט לא קיים בעברית."

 

   "שמע," אמר לי דוד, "אתה ממש עצבני, מה קרה לך?"

   "נאנחתי והחלטתי שמכיוון ששנינו כנראה לא נצא מזה בחיים אני יכול לספר לו, "מישהו האשים אותי שאני המנוי philippp מהמולטי ליין; מעולם לא ביקרתי במולטי ליין ואם זה יקרה אז אהיה המנוי Ben-Sa'ar או משהו, אבל לא שם מפגר כמו philippp."

 

   דוד איבד את הכרתו במהלך השיחה שלנו וניצלתי את ההזדמנות להביט לכיוון הבמה. ליד מרלין, בגלימה מוזרה שכתוב עליה 'השוליה של מרלין', עמד וויז-בוי וחייך בהנאה.

   שאגה שבאותו רגע נראתה לי טבעית, על אף שבקעה מבין ניבים מאורכים, יצאה מגרוני. בטפרים שלופים זינקתי אל הבמה ונחתתי על החיוך המעצבן של הצוציק. זנבי רטט בהנאה וכל הפרווה שלי סמרה. אחד מהשפיצים (שתמיד יש ליצורים מסרטי אימה) שגדלו לי על הגב, הפיל מנורת ניאון ויצר הבזק של ניצוצות. מרלין סונוור לרגע, מורגן ניצלה את ההזדמנות, זרקה עליו כדור כתום-צהוב עם עיניים וכשזה פגע בו, שניהם נעלמו. 'כלא-מימדי' – כך היא קוראת לקסם הזה.

 

   "כל הכבוד!" צעקתי בשמחה, הבגדים שלי היו קרועים כי השרירים התנפחו בתוכם, אבל כבר חזרתי לגודל רגיל, "הראית לו מי הבוסית!"

   מורגן הביטה בי בתשישות, "איפה וויז-בוי?"

   "ברח לי." אמרתי. מורגן הלכה לשתות משהו.

   "ערן," אמר לי אבי שצץ מהצד והשעין את הבזוקה על הקיר, "יש לך דם על החולצה."

   "סתם נשפך עלי פונץ'."

   "וחתיכות של כובע מצחייה בין השיניים."

   "ביסקוויט."

   "שיהיה, תעזור לי לאסוף את הציוד. קובי צריך אותו לשבוע הבא."