מדע (לא רק בדיוני(

מאת: ניר ארקושין

 

שלום לכל חובבי המדע בדיוני באשר הם. האם חשבתם פעם על המדע במשחק. כמה פעמים מלמל ג'ורדי ב"מסע בין כוכבים" משהו על שדות כבידה והיתוכים מימניים ואתם הייתם מתים להיות כמוהו.

חלק מן השחקנים מתייחסים למדע כאל "קופסא שחורה", כלומר הם יודעים איך להפעיל דברים, אך הם לא יודעים איך הדברים פועלים. ברגע שתקלה נגלית שחקנים רצים ישר לטבלת הכשרונות שפיתחו בעמל רב ומנופפים בכשרון זה או אחר כדי להוכיח שיש להם יכולת לתקן מערכת טכנית זו או אחרת. לפי דעתי גלגול קוביות בשביל לקבוע הצלחה בפעולה הוא למעשה איבוד לב ליבו של משחק תפקידים על בסיס מדע בדיוני.

 

אני יודע, הסרקסטיים והציניים מביניכם ישר יקפצו ויאמרו "אם כך, על פורצי מחשבים בסייברפאנק לדעת שפות תכנות במציאות, על שחקני מכשפים לדעת את נוסחאות הקסם בע"פ ועל שחקני נוכלים לדעת לפצח את הכספת של בנק פועלים ב 3 דקות". לא, לא ולא. מדע בדיוני לפני מאה שנה היה הרפתקאות בדיוניות שהתבססו על טכנולוגיות קיימות, טכנולוגיות אפשריות וטכנולוגיות תיאורטיות. לכן השחקנים צריכים לדעת להכיר את הרעיון הכללי מאחורי המשחק, אם כדי לאלתר ואם כדי "להיכנס" לאווירה.

 

אני משער שאלה שמשחקים מד"ב בשביל משחק תפקידים בינאישי נטשו כבר עזבו את הכתבה בשאט נפש לכן אפנה את דברי לאלה שכן רוצים שינוי. "מה לעשות ?" אתם בטח שואלים, "נתחיל ללמוד את כל המערכות מכף רגל ועד ראש?" התשובה היא לא וכאן אני מגיע למסר שאני רוצה להעביר: אין צורך להיות משוגעי פרטים כדי לשחק מד"ב טוב צריך תמיד לזכור תמיד שהדמויות ואישיותן משפיעות על העלילה ולא להפך. מצד שני אין צורך לשחק מד"ב בלי מדע. כל שחקן או לפחות שחקן שבחר מקצוע טכני יוכל ללמוד הגיון בסיסי של מערכות מסוימות ואז להפיק רעיונות יצירתיים יותר והרי רעיונות הם לב ליבו של כל משחק

תפקידים. רשימת הנושאים הבאים היא לא תורה מסיני וכל מנחה רשאי לשנות אותו כראות עינו:

 

1) על-חלל או על מימד - בכל הסרטים והסדרות אנו רואים את הקפטן או המפקד הראשי אומר "שגר", או משהו בסגנון הזה, ואז החללית משתנה ונעלמת החלל. לאמיתו של דבר רעיון קפיצת החלל הוא ישן, והשתמשו בו סופרי מד"ב ממזמן. לאלה המצדדים ברעיון קפיצת החלל שני סימוכין עיקריים, כמובן הבסיס

התיאורטי דמיוני לחלוטין אך קל להבנה:

 

תורת היחסות - כן תרימו גבה אבל תורת היחסות היא, היא שהלהיבה את סופרי המד"ב ונתנה את רעיון הקפיצה. עד תורת היחסות הכבידה קיבלה יחוס של כוח, בלתי ניתן למדידה או תיאור הוא פשוט נמצא שם. תורת היחסות תיארה את הכבידה כיחס בין זמן לחלל. הסבר: החלל תואר כסדין מתוח וחלק, כל עצם בעל מסה שנמצא על הסדין יוצר שקע, השקע יכול להיות גדול או קטן תלוי במסת העצם. על חפץ המתקרב לשולי השקע יתחיל ליפול לכיוון העצם שבתחתית השקע. כך בעצם מתוארת המשיכה לכוכב כ"נפילה" וככול שהגוף קרוב יותר הוא נופל מהר יותר. חור שחור הוא כוכב בעל מסה עצומה היוצרת שקע ענק במרחב אליו נופל כול דבר אפילו אור. עד כאן פיזיקה תיאורטית. סופרי מד"ב הלכו צעד אחד קדימה וקבעו שחור שחור לא עושה שקע במרחב אלא חור במרחב מרוב חוזק הכבידה שלו. סופרי מד"ב טענו שאפשר להיכנס לחור במרחב ולצאת דרך מקום אחר ביקום רחוק משם, ובכך לאפשר מסעות מרוחקים בין הכוכבים מבלי חשש להתעמת עם הבעיות הנובעות מנסיעה קרוב למהירות האור. בנוסף ביססו סופרי המד"ב את טיעוניהם על "עיקרון הסימטרייה" בפיזיקה. בפיזיקה לכל דבר יש דבר מנוגד )לחומר יש אנטי חומר, למטען חיובי שלילי וכו'.  ולכן אם יש חור שחור שבולע הכל יש בוודאי "חור לבן" שמוציא הכל וקרוב  לוודאי יש ביניהם קשר.

 

לרוע המזל ספינה שתנסה לחדור לעל חלל דרך חור שחור תדון לכישלון, הניגוד בין הכבידה החלשה מחוץ לחור לכבידה בתוך החור תקרע את הספינה לגזרים לפני שתגיע למרכז החור שם נמצא הפתח לעל חלל. הפתרון טמון בחור שחור מלאכותי. הספינה מחוללת סביבה שדה כבידה חזק שדוחס את החלל סביבה לצפיפות של חור שחור, כך הספינה נמצאת במרכז החור ועוברת לעל חלל מייד. דוגמאות טובות ויפות לעל חלל נמצאות בסדרת הטלוויזיה: "בבילון 5". שם השער לעל חלל נראה בברור ליד החללית ורואים איך הם נכנסים אליו, אבל הרעיון היפה ביותר הוא שחלליות קטנות מלייצר שער בעצמן משתמשות בשער קבוע במקום. נקודה מעניינת על על-חלל היא העובדה שחוקי הפיזיקה כפי שהם מוכרים לנו לא פועלים באופן מלא או לא פועלים בכלל.

 

2) מקורות כוח - הרבה מנחים זורקים של שמות של מקורות כוח המשמשים    בספינות חלל. לאמיתו של דבר מעט מאוד כורים שווים את אחזקתם על ספינה:

        כור ביקוע גרעיני - ביקוע גרעיני בפשטותו הוא "יריית" נויטרון בודד לתוך אטום אורניום ופיצולו, האנרגיה הנוצרת גבוהה ביותר ומייצרת נויטרונים נוספים לעוד מספר אטומים. בכורים גרעיניים נמצאים גם מוטות גרפיט הסופגים חלק מן הנויטרונים וכך מונעים "מסה קריטית" - פיצוץ גרעיני.

        כור חומר ואנטי חומר - הכור הטוב ביותר אך גם המסובך ביותר. העיקרון הוא שחומר ואנטי חומר שנפגשים יוצרים אנרגיה עצומה ומאיינים זה את זה. אך אליה וקוץ בה. כדי שכל מאגרי האנטי חומר לא יפגשו אם חומר רגיל ויאיידו את כל הספינה האנטי חומר מוחזקים ומתועלים לכיוון הכור ע"י שדות מגנטיים חזקים במיוחד. ומאיפה תבוא האנרגיה ליצור השדות המגנטיים? מכורים גרעיניים כמובן. החלק של כורי המשנה כמעט ולא מוזכר אצל השחקנים אך הוא בין החשובים ובלעדיו תתרחש קטסטרופה.

        היתוך גרעיני - יש לשים דגש על ההיתוך בגלל שהיתוך גרעיני הרבה יותר  "נקי" מביקוע גרעיני ומייצר אנרגיה רבה יותר. בשביל להתיך שני אטומי מימן זה בזה יש צורך בטמפרטורה של 15 מליון מעלות קלווין) חם מאוד למי שאינו מתמצא (כאן נכנסת תיאוריה שלא הוכחה מעולם הגורסת שיש דבר הנקרא "היתוך קר" ומאפשר היתוך בתנאים רגילים).

3) נשקים - כולנו אוהבים לדמיין את לייזרים וכלי המשחית למיניהם אבל מה בקשר ל"נשקים מנטרלים". ישנם מספר דוגמאות אפשריות עכשיו, רובן פרי "מלחמת הכוכבים" הכושלת של ארה"ב:

        קרן יונים - יונים, למי שאינו יודע, הם אטומים בעלי מטען עודף שלילי או חיובי. ליונים יש השפעה קטלנית על מחשבים ועיקרה הריסת שבבים צרובים. לכן כל מחשב הדומה בבסיסו למחשבים הקיימים היום יפגע קשות מקרן מרוכזת.

        לייזר רנטגן - קרן לייזר רגילה בנויה מאור מרוכז, קרן לייזר-רנטגן מורכבת מקרינת רנטגן מרוכזת שצריכה להיות מופקת מפיצוץ אטומי קטן. קרן לייזר-X כזו משמשת באמת כ"קרן מוות".

        דופק אלקטרו-מגנטי – ((EMP גל של קרינה אלקטרומגנטית הגורם לשיתוק מערכות מחשב וחשמל (מצתים של מכוניות, אור ברחובות וכו'). כרגע דופק אלקטרומגנטי ניתן לייצור כתוצר לוואי פיצוץ אטומי בלבד.

        פצצת נויטרונים - הנויטרונים, חלקיקים ללא מטען הנמצאים בגרעינו של כל אטום יכולים לשמש באופן תיאורטי נשק קטלני. קרן מרוכזת של נויטרונים, העוברת דרך חומר אורגני גורמת לערעור הקשר הקוונטי בין הפחמן לשאר האטומים ולחיסול אותו חומר. כיוון שכל צורת החיים על כדה"א עשויות פחמן אויב שהוטלה עליו פצצה זו פשוט ימחק וכך גם כל הצמחים והחיות.  רכושו החומרי, לעומת זאת, יישאר בשביל הכובש.

 

קרוב לוודאי שיהיו שחקנים אצלם שאינם רוצים להתעסק עם תיאוריות ופיזיקה, ורוצים רק לגלגל כשרון. במקרה הזה ישנם כמה דרכי פעולה:

                                 א.         לכפות על השחקן לשחק כך (לא מומלץ).

                                 ב.         לתת לכל שחקן את השיטה שהוא רוצה.

                                  ג.          לתת לכל שחקן את השיטה שהוא רוצה אבל לתת נק"נ נוסף או צ'ופרים אחרים למי שמשתמש בראשו ולא רק בקובייתו.

אלו הן ההצעות שיש לי, אבל ישנם מיליון ואחת מקורות למדע בשביל מד"ב.