על חוסר תיאורים וסתם בירבורים

מאת: דניאל Howling Koyote ויינברג

 

שה"ם: היצור מתקרב אליך במין זחילה על גחון רירי , זה מזכיר לך מין חילזון ענק בלי שריון, כשהוא מתקרב אתה רואה שובל של ריר הנגרר מאחוריו, היצור מסמן לך משהו בידו, הוא מרים אותה ומושיט את אצבעו האמצעית בערך לכיוונך.

 

שחקן: אני תוקף (גילגול)

 

שה"ם: אתה מניף את חרבך בתנופה ומוריד אותה במהירות לכיוון הזחל, החרב מפלחת את החלק הקדמי של היצור ובקול מגעיל של מעיכה הוא נופל על הרצפה כשנוזל ירוק שנוזל מהפצע יוצר שלולית מסביבו. אך לפני שאתה מספיק להעריך מה בדיוק רצה היצור אתה מרגיש מעבר של זרם קר בחזך, כשאתה מסתכל למטה אתה רואה חרב מבצבצת מתוך החזה שלך ואתה מרגיש כאב נוראי. פסססט…תוריד 10 מתוך 11 נק"פ.

 

שחקן: יש!! נשאר לי נק"פ. אני מסתובב ותוקף.

 

נשמע מוכר? כן כן זאת אחת התופעות המעצבנות ביותר במשחקי התפקידים, אחד הדברים שהכי הורסים מפגשים, חוסר בתיאורים (טאם טאם טאאאאאם)!

 

כששחקן נותן תשובה כמו  "אני תוקף" זה רע וצריך לגנות את זה ולירוק על זה (או פשוט לזרוק במבה על זה). כל פעם ששחקן אומר  "אני תוקף" או  "אני פורץ את המנעול" תבקשו מהשחקן לתת תאור מדויק של מה שהוא עושה כגון:

 

אני מתקרב אל המנעול על קצות האצבעות בתקווה שבעל האחוזה לא ישמע אותי פורץ לחדרו, זרמים של אנדרנלין עוברים בגופי אבל אני מבין שכדי להתעלם מהם כי אי מקצועיות היא אחד הגורמים הגדולים ביותר לאי זהירות וזה מוביל לגניבה. אני שולף באיטיות אנקול קטן ומוט ברזל, מכניס אותם באיטיות לחור המנעול ומתחיל להזיז אותם כך שהבריח יזוז והדלת תיפתח.

 

ועכשיו תשוו את התיאור הזה ל-"אני מנסה לפרוץ את המנעול". תיאורים כאלה גם נותנים חוויה יותר עמוקה של משחק וגם נותנים לשליט המשחק אפשרות להמשיך את הסיטואציה לפי מה שהשחקן תיאר ולא רק לפי דמיונו ואז לעורר ויכוחים בקשר לזה ("אבל עמדתי מימין לדלת" "לא אמרת את זה" "מה? זה לא ברור?")

 

אז עכשיו שעברנו על הבעיה ישנם שתי פתרונות אפשריים (שאני חושב עליהם) לבעיה הזו:

 

1. לשבת ולדבר עם השחקן ה"בעייתי".

2. להיות כמוהו,לתת כמה שפחות תיאורים ולהעביר לו את "החוויה המיוחדת" של משחק בלי תיאורים.

 

מומלץ לנסות קודם את הטכניקה הראשונה, דיבור, כי פשוט רב השחקנים שמשחקים ככה לא מכירים שום דרך אחרת לשחק כי הם לא מנוסים ושיחה בקשר לאופן שבו הם משחקים יכולה לשפר את המשחק של השחקן המסוים הזה בהרבה. הדרך השנייה בכלל לא מומלצת אבל אם יש שחקן שחוזר על דפוס התנהגות זה במשך מספר פעמים רב ואחרי כמה וכמה שיחות אז כדאי לנסות את זה (לזכור: לנסות רק בהרפתקת יחיד אתם הרי לא רוצים ששאר השחקנים יסבלו, נכון? נכון!?)

 

ואז ורק אז אם השחקן המסוים מהגיהינום הזה לא מבין איך לשחק נשאר רק הפתרון הטרמינלי: להעיף אותו מהקבוצה. כן, אפילו אם הוא הבן דוד שלך או החבר הכי טוב עדיין יש אנשים שלא "בנויים" לשחק משחקי תפקידים ואין שום דבר שאפשר לעשות בקשר לזה.

 

אז זה בערך כל מה שאני יכול לכתוב על הנושא הזה בלי שהמאמר הזה יחשב כ"עוד הפלצת מקלדת" אינסופית שמשעממת את כולם עד שהם היו מעדיפים לאכול סלרי מאשר לקרוא את זה.

 

מקווה שתחנקו מהסלרי.

 

-דניאל Howling Koyote ויינברג