|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|||
כל אחד עולם ומלואו מאת עומר גלעד "תשמע אורין, סתום ת'פה
ותקלוט שלא כל בנאדם בעולם הזה מומחה כמוך למנדולינות, תבין שגם אתה לא כזה
מוכשר, אתה בסך הכל יליד גטא'אווין, ושם הם מזבלים לכם את השכל על כל דבר אפשרי,
ונראה להם שכל אחד בסוף גומר בתור איזה ספרן – " משפטו נקטע באמצע כשהחל
אורין לדבר. "בבקשה תפסיק. אני לא מסוגל להבין כיצד גמד ממשפחת המלוכה
טדרגית' מסוגל לדבר בצורה כל-כך גסה ותוקפנית, במיוחד לאחר חינוך קפדני ויחס
עדין כמו שהיה לך, רורג". אורין הושיט לרורג את ספל התה בתנועה עדינה כדי
שישתה וירגע. "טוב, אורין… כנראה קצת הגזמתי, ונראה לי שקצת שכחנו מנושא
השיחה… סיפרתי לך על הכלא הקסום שם ברוהד, איפה שהכוהן עצור… ולא תאמין, הוא
יודע על דהראיון!" אמר רורג בקול רם. עיניי האנשים בפונדק הופנו אליהם במבט
חשדני. "מה? מה זה דהראי… מה שלא אמרת, על זה לא לימדו אותי…" אמר
אורין באי-הבנה. "דהראיון! ראש המסדר! שמו הוא כשמם של כל אבותיו! פרוש השם
הוא 'אור העולם'! זה ידע כל כך נפוץ!" אמר רורג, שוב בקול רם מן הרגיל,
כאילו ניסה למשוך תשומת לב. "רורג, סתום ת'פה ותקלוט שלא כל בנאדם בעולם
הזה מומחה כמוך לשפה העתיקה…" המשפט לא נקטע באמצע. עולם דמיוני, על כל פרטיו, נחשב
למבחן היצירתיות הגדול ביותר: לא לכל אחד יש את הזמן והמשאבים הדרושים כדי ליצור
בדמיונו ובכתב עולם שלם, פירוט על כל פרובינציה, מקום חשוב, איש חשוב, אלמנט
מיוחד (כמו קסם), והיסטוריה של כל הדברים שהזכרתי. לפני כמה שנים, היחידים שבכלל
חשבו על הרעיון לכתוב עולמות משלהם היו סופרי מד"ב או פנטזיה, אשר הקדישו
לנושא את כל חייהם. מאז כניסת משחקי התפקידים לרשימת התחביבים של הרבה אנשים,
בניית עולם הפכה לברירת המחדל אצל כל אחד מאתנו, כי בלי עולם, איפה אנחנו ומי
אנחנו? בין אם אנחנו משחקים פנטזיה, מדע-בדיוני, סדרה מצוירת, תקופה היסטורית
בעולם שלנו או כל משחק אחר, אנחנו זקוקים לבסיס. בשנות השבעים, כשמספר אנשים
המציאו את משחק המבוכים והדרקונים הקלאסי, הכל היה הרבה יותר פשוט: קח נייר,
צייר לך מבוך, תמציא שם לכפר, תחשוב על איש רע ויש לך מערכה! מאז הכל השתנה,
ושחקנים דורשים משחק הרבה יותר עמוק ומעניין. בתור מנחה, יש לך מחויבות לבנות
עולם שלם אשר תוכל לנהל בו מערכה. אז איך בעצם אנחנו מתחילים?
סוגי עולמות מוכרים אני
אחלק את סוגי העולמות המוכרים: מדע
בדיוני: כשבונים עולם של מדע בדיוני,
הגישה חייבת להיות היסטורית, כי העולם בעצם מבוסס על העולם שלנו בצורה כלשהי. אי
אפשר לבנות את העולם סתם ככה מכלום, כי כל ההתפתחות הטכנולוגית התחילה מהתקופה
שלנו. בדרך כלל העולם לא מחולק לממלכות, אלא לעולמות שלמים, כי בדרך כלל שמים
דגש על מסעות בחלל והתיישבות בעולמות אחרים. רק אם אתם ממש רוצים תוסיפו לעולם
קסם. את עולמות המד"ב חילקתי לפי מרחק מהתקופה שלנו, כי רוב עולמות
המד"ב מחולקים לעתיד קרוב/עתיד רחוק, וזה הגורם העיקרי שמשפיע, מכיוון
שההתמקדות היא בטכנולוגיה. העתיד הקרוב
עד חמישים שנה מהיום, לרוב
העולם והחברה מאוד מזכירים את שלנו, אבל התפתחות מסוימת שינתה את אורח החיים
בצורה כלשהי: זה יכול להיות התיישבות בחלל, מכוניות מרחפות, גילוי מימד חדש,
המצאת מכשיר חדש וכו'. הקטגוריה הזאת נחלקת לשני סוגים: עתיד ורוד ועתיד אפל.
העתיד הוורוד מתמקד בהתפתחות העולם ושגשוגו הרב, המצאות חדשות ופתרונות חדשים
וכו'. החברה בעולם זה יכולה מאוד לדמות לשלנו. העתיד האפל הוא גורל אכזר לעולם,
זה אומר שהעולם או החברה נהרסו בצורה כלשהי. בעולמות כאלה מתמקדים בדרך כלל
בשואה גרעינית, או מושל דיקטטורי חדש אשר משנה את העולם. דוגמאות לעתיד הקרוב הן
מרוצללים (שינוי דרסטי באורח החיים), הסדרה סטארגייט, הסרט "טיימקופ",
הסרט "זיכרון גורלי" וכו'. העתיד הרחוק לרוב העולם השתנה לגמרי וזה
בכלל לא העולם המוכר לנו היום. העולם מחולק לשני סוגים דומים מאוד לאלה שבעתיד
הקרוב, רק שכאן עבר יותר זמן מאז תקופתנו, והדברים יכולים להיראות אחרת. יכול
להיות ששואה גרעינית קרתה לפני מאות שנים על כדור הארץ, והאדם (בצורה המוטנטית
שלו) נשאר על הכוכב. העתיד יכול היה להיות ורוד בהתחלה, ואז, כשהאדם כבר כבש את
כל מערכת השמש, גזע חדש של חייזרים השמיד אותו. העתיד יכול היה להיות אפל
בהתחלה, עד שגזע של חייזרים טובים שיקם את הגזע האנושי וגרם לו להתפתח מחדש.
העתיד יכול להיות אפל מההתחלה או ורוד מההתחלה. בסוג כזה של מדע בדיוני בדרך כלל
מתמקדים בטכנולוגיה חדישה ובמסעות בחלל, אבל אם העתיד הוא אפל, האדם יכול לחזור
לרמתו הפרימיטיבית ביותר אחרי אסון כבד. רוב עולמות העתיד הרחוק מתמקדים בגזעים
שונים של חייזרים, אותם אפשר לקטלג לקטגוריות בנפרד: דמויי-אנוש (כמו קלינגונים
וקארדסים במסע בין כוכבים), חרקים מגעילים ותוקפניים (ה – zerg ב – starcraft והג'וקים בסרט starship troopers) וצורות חיים מוזרות ולא מובנות (הגואולד בסדרה סטארגייט). דוגמאות לעתיד הרחוק הן יומני
המוטנטים (mutant chronicles), משחק המלחמה silent death של חברת ICE,
מסע בין כוכבים ומשחק המחשב starcraft. יקום אחר/מציאות חלופית דומה מאוד לדוגמאות הקודמות,
רק שלעולם אין שום קשר לכדור הארץ ומערכת השמש, והכל מתנהל במקום שונה לחלוטין.
זאת אפשרות מצוינת לשילוב מדע בדיוני ופנטזיה, כמו במלחמת הכוכבים ובעולמות של
משחק המחשב final fantasy. פנטזיה: פנטזיה, שלא כמו מדע בדיוני,
מתנהלת בעולם דמיוני לגמרי, אשר אין לו כל קשר לעולמנו שלנו. פנטזיה היא עולם של
אפשרויות בלתי מוגבלות, בעיקר בזכות הקסם, שהוא מרכיב בלתי נפרד. את עולמות
הפנטזיה חילקתי לנטיות, מכיוון שלא מצאתי דרך טובה יותר לחלק אותם. עולמות
הפנטזיה הם בלתי מוגבלים מבחינה יצירתית, ורק הנטייה יכולה להפריד ביניהם. עולם של טוב עולם שבו רוב האנשים והיצורים
טובים, והחיים בו לא מהווים סכנה. ישנו גם רוע בעולם, אבל לא במידה אשר תסכן את
חייהם של האנשים. בדרך כלל זהו העולם של החורבות והמבוכים הנטושים, אשר אין מי
שישתמש בהם, ורק הרפתקנים מחפשים מקומות כאלה. דוגמא לעולם של טוב הן הממלכות
הנשכחות, מכיוון שרוב האנשים חיים שם בצורה רגילה, למרות שהרשע חוגג מתחת לפני
האדמה. עולם נייטרלי עולם בו מתקיים איזון תמידי
בין הטוב לרע, בו יש אנשים טובים ורעים באותה מידה. החיים בעולם כזה אפשריים, אך
יכולים להיות קשים, כי תמיד קיימת הסכנה של פשיטת מפלצות מורעבות או צבא שיחריב
את ביתכם. דוגמא לכך היא מחזור שער המוות ורומח הדרקון, בהם האלים עצמם קבעו את
האיזון הנצחי והעולם יישאר נייטרלי לעד. עולם של רשע עולם שבו הרשע שולט, ואנשים
חיים בפחד תמידי (אם הם בכלל חיים). כנראה שנגרם אסון כלשהו, קוסם רב-עוצמה נקם
את נקמתו באלים, או כל סיבה אחרת גרמה להפרת האיזון ולשלטון ברוע בעולם. זה עולם
בו יצורים טובים חיים במחבוא ובפחד ויצורים מרושעים מסתובבים בעולם וזורעים בו
הרס. דוגמא פחות קיצונית היא מחזור כישור הזמן, בו ישנן ערים של בני אדם, אבל
אין מקום בטוח, בכל מקום יש שחיתות, והאופל יכול להגיע לכל מקום. עוד דוגמא היא
משחק המחשב דיאבלו (בצירוף סמוחתה ירוקה ומגעילה), בו הדבר היחיד שזז בעולם זה
מפלצות, וניתן לספור על יד אחת את בני האדם שחיים בו. הדוגמא השנייה היא גם
דוגמא למערכה גרועה, בלי קשר לסוג העולם. על מקוריות אחד הדברים הכי חשובים בבניית
עולם ומערכה היא העניין והמקוריות. נסו להיות מעניינים, וחדשו דברים. בעולם
הראשון שיצרתי היו אורקים, אבל הם לא היו גזע אכזרי. להפך, הם דווקא היו די
נחמדים, אבל טיפשים להחריד. הנבל הראשי במערכה שלי היה חצי-אל נייטרלי אשר בא
לעולם לנקום את נקמתו וניסה לגרום להרס במידה לא גדולה כדי לנקום את נקמתו אך לא
להרוס את העולם. למה הרעים תמיד מתלבשים בשחור? למה אבירים תמיד לבושים בשריון
מתכת נוצץ? למה רואים כל-כך הרבה את הנוסח המקובל של "שואה גרעינית החריבה
את העולם ובני האדם הפכו למוטנטים"? נסו להיות מקוריים, ופחות
להתבסס על מה שאתם מכירים. תזכרו שאתם המנחים והעולם הוא
שלכם, אז אל תתנו למה שכתבתי להרוס לכם את התוכניות. עדיין מה שחשוב הוא הכיף שבמשחק,
ואם אתם דבוקים לרעיון של כפר ומבוך בודדים (שחקני מוד"מ למיניהם), אף אחד
לא מגביל אתכם, אבל נסו להשקיע במה שמסביב ואולי המשחק ייהפך למעניין יותר. כמו
ששמעתי בפורום ובעיתון כבר הרבה פעמים, "הצורך הוא אבי ההמצאה", וגם
אני אימצתי לעצמי את המשפט הנחמד הזה, אשר נוגע בכל דבר בחיים, וגם בבניית
עולמות. בהצלחה! |
|