ישע

מאת:  יותם Defiler אבני

 

 

"תלמידים, שקט!" השתיקה מיס גרטוולד את הכיתה הרועשת.

"המורה! טומי זורק עליי ניירות!" צווחה אלינוי הקטנה כאשר טומי וחבריו הסתובבו והעמידו פנים תמימות. מיס גרטוולד התקרבה לטומי והכתה בסרגלה על כף ידו במכה מהירה.

"טומי! תתבייש לך! ככה לו מתנהג ג'נטלמן צעיר!"

טומי הביט בכף ידו שהאדימה מהסרגל המנוול ואסף אותה לחממה בידו השנייה, מדמיין לעצמו איך הוא יתנקם במלשנית הקטנה אלינוי.

"תלמידים!" קרא המנהל אשר המתין שהשקט ישרור שוב בכיתה עד שסבלנותו פקעה.

התלמידים הבינו עם מי יש להם עסק והשתתקו.

המנהל המשיך בדבריו.

 

"היום אנחנו מקבלים לכיתתנו תלמיד חדש ומיוחד. הוא לא למד אף פעם בבית ספר והוא לא כל כך מבין את השפה, ולמרות שהוא נראה שונה אני מבקש ממכם להתנהג אליו כאילו הוא אחד מכם."

"המנהל?" הצביע ביל השמן "האם הוא חיזר?"

המנהל לא היה מוכן לשאלה כזאת.

"וובכן- לא בדיוק, בילי ילדי, הוא לא מכאן, אבל הוא לא חיזר."

ביל השמן גירד את קרקפתו.

"הוא מרוסיה?" שאלה לינדה מלכת הכיתה "שמעתי שהרוסים המציאו ילדים שקופים."

"לא, הוא לא מרוסיה." ענה המנהל ועוד אצבעות עלו ואיתן שאלות.

"הוא נאצי?"

"הוא מוסלמי?"

"הוא חי בכלל?" שאל שוב ביל השמן.

המנהל עצר כאשר שמע את השאלה הזאת.

"וובכן- כנראה שתצטרכי להתמודד עם הילדים הסקרנים האלה לבד, מיס גרטוולד" אמר המנהל והכניס את הילד החדש לכיתה.

ילד? טוב, לא בדיוק.

"ילדים, תכירו את ישע בן גבריאל." אמר המנהל ויצא מהכיתה.

 

ישע צעד בחשש לכיתה. מיס גרטוולד התבוננה בו בפה פעור.

הוא נראה כמו כל אחד מהתלמידים האחרים, אולי יותר גבוה, והוא נראה דומה לג'ק קיוזאק מהתוכנית "דוגמנים מראיינים את העם" מלבד שלג'ק יש שיער בלונדיני מחומצן ולישע יש שיער חום בהיר טבעי. לישע יש גם עיניים כחולות גדולות והוא לבש איזה פיז'מה מצחיקה לבנה, כמו מן חולצה חצויה, או כאילו הוא לבש מגבת טיפשית, אבל מה שהיה מוזר בישע זה שהיו לו כנפיים לבנות כמו של יונה מהסיפורים על נוח מהתנ"ך, אבל כנפיים גדולות שהגיעו לו עד לכפכפים מעור שלו שקראו להם סנדלים והם היו יותר גבוהות ממנו.

 

"ואוו- אתה מלאך." אמרה אילנוי והצביעה על הכנפיים של ישע.

"די אילנוי, לא יפה להצביע על אנשים." גמגמה איכשהו המורה גרטוולד.

"אבל מיס גרטוולד, הוא לא איש! הוא מלאך!"

ישע הביט בעיניים עצובות על כל הילדים והתיישב ליד ביל השמן.

"לא, לא, ישע. המקום ליד ביל תפוס." ניסתה גרטוולד לדבר אליו וידה התקרבה לכוונו הכנפיים שלו התכווצו בפחד וזה הרתיע את המורה.

ישע הביט בעיניים של המורה והעיניים הגדולות שלו נצצו באור כחול כהה.

"המורה, אולי הוא מפחד ממך?" שאלה אילינוי.

"אני לא יודעת מה הוא רוצה." מלמלה המורה לעצמה.

"אני לא מפחד" ענה ישע סוף כל סוף.

"אתה מוכן לעבור בבקשה ליד טומי במרכז הכיתה?" שאלה מיס גרטוולד את ישע.

"אבל ביל הזה, שיושב לידי, הוא ילד טוב." התעקש ישע.

"אבל גם טומי הוא ילד טוב." אמרה המורה והצביעה על טומי במרכז הכיתה.

"לא הוא לא." העיניים של ישע התכווצו בזעם "טומי זורק אבנים על חתולים ברחוב והוא גנב לאחותו 20 דולר בשבוע שעבר."

 

טומי הביט סביבו כאשר כל הילדים הסתכלו עליו, ואפילו מיס גרטוולד.

"בוא'נה! איך אתה יודע? מה אתה חיזר?" טומי צעק על ישע.

"ביל לא עשה שום דבר רע." אמר ישע והסתכל למורה בעיניים.

המורה נשארה בלי מילים עד שהצלצול נשמע וכל הילדים יצאו בריצה מהכיתה. כאשר כולם נעלמו התחיל ביל השמן לאסוף את הדברים שלו. ישע ניגש אל ביל השמן ועזר לו לאסוף את החפצים שלו.

"אתה המלאך השומר שלי?" שאל ביל השמן.

"לא. אני רוצה להיות מלאך-פנים שאני אהיה גדול." ענה לו ישע.

"מה זה מלאך-פנים?" שאל ביל השמן.

"זה מלאך שזוכה לנקות את הרע שיש בעולם שלכם." אמר ישע.

"והוא הורג שדים עם החרב שלו?" התלהב ביל השמן

"אין שדים בעולם, אלה רק מלאכים אחרים שלא נמצאים איתנו באותו צד." הסביר ישע.

 

ישע לא שם לב שטומי וכמה ילדים אחרים מסתתרים מאחורי הספסל, מחכים שהוא יסיים לדבר עם ביל השמן, כדי שהוא יוכלו להבין מה באמת מסתתר מאחורי הכנפיים ואיך הן זזות ככה. לא יכול להיות שהם מחוברות ככה סתם.

 

"היי ישע, למה סיפרת למורה שלקחתי 20 דולר מאחותי?" תפס טומי את היד של ישע והכנפיים התכווצו בפחד.

"אל תיגע בי טומי, אתה לא טוב." ענה ישע וניסה להתחמק מהאחיזה של טומי.

"איך אתה בכלל יודע דברים כאלה? אתה יכול לספר לי את המספרים בלוטו?" שאל טומי והאחיזה שלו התחזקה.

"אני לא מדבר איתך, אתה לא טוב." התעקש ישע וניסה לברוח אך החברים של טומי התגודדו סביב ישע ולא נתנו לו לברוח.

"תעזוב אותו טומי." ביקש ביל השמן וניסה לתפוס את טומי ולשחרר את ישע.

"אבל הוא יכול להגיד לי את המספרים של הלוטו! ביל, יא שמן, אנחנו נהיה עשירים."

ישע ניסה להתחמק בכל כוחותיו אבל ללא הצלחה.

"טומי טיפש! אתה מכאיב לו! אתה לא מבין? הוא מלאך, הוא לא איזה סתם ילד." ניסה ביל השמן בכל זאת. אבל זה רק עיצבן את טומי שמשך יותר חזק ביד של ישע.

"טומי אתה רע!" צעק ישע והתפתל מכאב שכנפיו מתכווצות כמו שרירים תפוסים מסבל.

מיס גרטוולד הגיעה בריצה למקום.

 

"תפסיק טומי! אתה מכאיב לו!" כעסה עליו והכתה בסרגלה על כף ידו של טומי. אבל המכה פגעה גם בכנף של ישע שנפרסה פתאום לכל האורך ודם נטף ממנה כי היא נשרטה.

"אוי, אני מצטערת!" נשכה המורה גרטוולד את שפתה וטומי הרפה במהירות.

"טומי אתה רע." יבב ישע ואחז בידו הכואבת. זה לא היה הגיוני אבל ירד לו משם דם.

"מיס גרטוולד הוא לא מוכן לגלות לי את המספרים ללוטו, והוא יודע אותם." הצביע טומי על ישע אשר נפל על ברכיו והשתעל.

ביל השמן ומיס גרטוולד מיהרו לעזור לישע שהפך לחולה פתאום, והעיניים שלו הפכו לכחול ריק כזה.

"ואיי, לא התכוונתי!" ניגש טומי וניסה להקים את ישע שנפל שוב.

"תזהר ביל, תזהר מהמלאכים מצד השני." גמגם ישע לביל השמן כאשר מיס גרטוולד הלכה להזעיק רופא. ביל השמן הסתכל על טומי ועיניו של טומי בהקו באור אדום והוא חייך.

ביל השמן אמר למיס גרטוולד שהיא חזרה שטומי הרג את ישע, בגלל שהוא מהמלאכים האחרים, אבל זה לא עניין את מיס גרטוולד כי היא אמרה שישע לא מת.

מלאכים אף פעם לא מתים.