עולם חי ונושם

מאת: יותם לביא

 

"מחר בכנסת: קואליציה בלי לוי (דוד) ובלי לוי (יצחק)", "ממשלת שרון: בלי המפד"ל. במפד"ל זעמו: 'תחמנו אותנו' – ופרשו", "חשש לפיגועים וכוננות פורים' עם מחסומים בדרכים ושוטרים וחיילים במרכזי הערים", "הטירוף בכבישים – 9 הרוגים ביממה", "חניונים תת-קרקעיים בת"א יהפכו למקלטים כימיים"... (עיתון "מעריב", גיליון 16251, 6.3.2001).

 

כפי שידוע לכולנו, אנחנו לא מרכז העולם. למען האמת, העולם מסוגל להסתדר טוב מאוד גם בלעדינו. כדי להתעדכן בשלל הדברים שקורים (אף על פי שאנו מסוגלים להתעדכן בחלק מזערי בלבד) עלינו לפנות לעיתונים, לטלוויזיה, לרדיו, לאינטרנט ולשאר מדיה זמינה. משחקי תפקידים, מעצם קיומם, באים לדמות משהו' עצם הכניסה לתפקיד שאינו אתם (לכל היותר פסבדו אתם) כבר מראה זאת. למען הגברת והמחשת דימוי זה, אנשים יוצרים דמויות "אמיתיות" ככל שהם יכולים, נוצרות מערכות להגברת הריאליזם במשחק, ומשתדלים להסביר אי אילו דברים בתוך יצירתן של הרפתקות, מערכות, עולמות וכדומה (לדוגמא: למה ממלכה x עכשיו במלחמה, מהי צורת השלטון שבה, מהם מאפייניהם של גזעים מסוימים, ועוד). ללא אותם הסברים, ללא אותו ריאליזם, ללא אותו עומק בדמות הכניסה למשחק נהפכת קשה, קשה מאוד.

 

למה, אם כן, יוצא לי להיתקל (ולאו דווקא מניסיון אישי) בעולמות שנראים כאילו הם תפורים סביב הדמויות וסובבים סביבן? יצא לכם פעם לשחק בעולם בו, בצירוף מקרים ביזארי, כל ההתרחשויות הפוליטיות, כל הפושעים והגיבורים וכל האירועים המרכזיים, כולם קורים דווקא כאשר מגיעות הדמויות לאזור? או לפחות חלק, בואו נאמר, מאוד לא סביר מהם? אני משער שלפחות לחלקם בשלב זה אחר, התשובה היא כן. עולם שכזה הוא מקום שקשה, לי לפחות, להיכנס אליו. אותם עולמות "תפורים" מקשים מאוד על השעיית הספק, ובכלל, נותנים למשחק אופי של משחק מחשב: הכל נמצא שם, אבל רק אתם זזים... אני מעוניין לשמוע על איזה אירוע מיוחד בעיר צפונית רחוקה, למרות שאינו נוגע לי,או על איזה רוצח סדרתי שזורע אימה בממלכה אליה לא אגיע מעודי. דברים כאלו מאוד מוסיפים לחוויית המשחק המלאה, ולכניסה אליו.

 

מה עושים בקשר לזה?

כמובן שהדבר הטוב ביותר לעשות הוא פשוט לעקוב אחר כל מקום בעולם, לתת לכל אחד היסטוריה מפורטת משלו, עם התרחשויות משלו ועם שינויים משלו. הבעיה היא שהדבר אינו ריאלי, ואף לא ממש נחוץ.

 

עוד אפשרות היא ללכת לפי שיטה של התקדמות. שיטה זו אומרת את הדבר הבא: קיימים תרחישים כלליים, פוליטיקה, מלחמות, משברים, בעולם כולו. אותם אירועים אקטואליים מתקדמים עם הדמויות. ואינני מדבר כאן על תפירת העולם סביבן, כי אם על נתינת פירוט גדול יותר למקומות אליהם מגיעות הדמויות. אם הדמויות עומדות להגיע לעיר מסחר בדרום - לכתוב עליה. מהו מצבה הביטחוני של העיר? מהם האירועים החשובים המתרחשים בה? מהו מצבה הפוליטי? וכך, עם התקדמות הדמויות, הן מסוגלות לחוות עולם דינמי, חי ונושם. אני רואה יתרון גדול, לצד חסרון גדול בשיטה זו: היתרון - ניתנת הרגשה של עולם חי ונושם של ממש, בכל מקום רואים את המתרחש, כל מקום מקבל את הריאליזם הכה חשוב שלו, ויש באמת ובתמים הרגשה של עולם חי ונושם. החסרון - הבעיה עומדת בעינה. העולם עדיין לא חי ונושם, התפירה סביב הדמויות אמנם דוהה בהרבה, אך היא עדיין שם.

 

אפשרות נוספת היא להפיח חיים בעולם באופן מינורי, אך בהיקף גדול ובאופן מתמיד. הכוונה היא ליצירתם של אירועים, כמעט למען היצירה גרידא. אותם אירועים, כמותם תלויה במנחה, באים להראות לדמויות (ולשחקנים בעקיפין) שיש עולם מלבדם. להראות שעוד כפר נכבש על ידי צבא המורדים מעבר לים, להראות שהשמועה על הקרנבל הגדול מתפשטת בערי הסביבה. את אפשרות זו אפשר לקחת צעד אחד קדימה ולכתוב פרטים כלליים ביותר על אזורים בהיקף גדול מאוד, אך על כל אחד ואחד מהם, לפי ההתרחשויות שבו. אפשר אפילו לנהל רישום של אירועים אלו, ולחדש אותו בהתאם למתרחש. כך הכל כבר יהיה מוכן, ותוכל להתרחש פעולה סימולטנית שוטפת בין התקדמות הדמויות לאזורים מסוימים, ובין המתרחש באותם אזורים ללא קשר אליהן.

 

עוד דבר אפשרי הוא פשוט ליצור אירועים שגרתיים שמתרחשים בעולם, תוך התחשבות אמיתית בזמן שעובר. אולי, הדמויות תפסדנה פגישה עם מישהו, מכיוון, מה לעשות, שעבר זמן וזה החליט ללכת. אולי, באותו בית שהן רוצות להתחבא בו בזמן בריחתן מהאורקים הזועמים, כרגע נמצא זוג ומקיים יחסי-מין. באותה מידה הן מסוגלות להגיע לעיר ולגלות שמצבה הפוליטי כבר לא כל כך חמור, מכיוון שבזמן הפלגתן בת השבועיים הגיעו לפשרה. זוהי עוד דרך, מעולה, אם תשאלו אותי, לנתינת תחושה של עולם חי ונושם.

 

לקחת הכל בפרופורציה

אחרי הכל, יש לזכור, שהדמויות וההתרחשויות הנוגעות אליהן אלו הם בעצם הדברים החשובים ביותר במשחק. המשחק הוא של הדמויות ושל האירועים שקורים להן ושרלוונטיים (הן ישירות והן בעקיפין) כלפיהן. מן הסתם, הרפתקות יבנו כך שרוב המידע בהן יהיה מרוכז בסביבת הדמויות, וזה לגיטימי ומובן. כמו כן, שילובו של מידע רק לצורך המחשת "חיות" העולם, רק יפגע במשחק. הואיל ודמות תכנס לחנות בגדים, ותשמע מהתופרת פרטים מרובים ומדוקדקים על מותו של איזה לורד בקצה העולם (אלא, כמובן, אם יש סיבה טובה שהיא יודעת זאת), הדבר יהיה סתם מגוחך. יש להכניס דברים בפרופורציה. בין אם בשמועות, בין אם בעיתונים, בין אם בהשפעות כלשהן על סביבה רחבה יותר של אירועים, ובין אם במפגש אישי של הדמויות איתם.

 

עולם "חי ונושם" הוא חלק מאוד חשוב במשחק. הוא הסביבה בה המשחק מתרחש, ואם אותה סביבה לוקה בחסר הרי שחלק גדול מאוד מהמשחק עלול להיפגע. אם אותם שינויים קטנים יתרמו לכניסה למשחק, ואני חושב שהם תורמים, למה לא לעשותם?