הם תוקפים מכל הכיוונים מאת: זיו קיטרו מה יותר מגניב מלשבת עם החברים מסביב שולחן, שלוש קופסאות פיצה מושלכות בערמה בפינת החדר, קוביות פזורות על השולחן בין דפי דמות מטונפים מקולה והמנחה מתאר לכם את סצינת הסיום של המשחק הנוכחי. כולם מחכים לתורם לפעול, לכולם רצים סרטים מטורפים בראש, כולם רעבים לדם… סצינה מגניבה ביותר לא? אכן זה המצב האידיאלי לכל שחקן של משחקי תפקידים. ומה רוצה השחקן הזה? מה היה משמח אותו מאוד? לרוב עלילה טובה, עולם מדליק, ושיטה מהירה שלא לוקח שנים לתפעל אותה. ובכן בתחילה נראה שהגאולה אכן באה ובצורה מדליקה. החזקתי בידי את הקופסה היפיפייה בידי ופתחתי אותה, בפנים היה ספר קטן ועבה ספרון דק יותר ושתי חבילות קלפים ועליהן ציורים מ ד ה י מ י ם . הוצאתי את הספר והסתכלתי על הכריכה "MARVEL super hero adventure game". מדליק לא? ספר חוקים למשחק באחד העולמות היותר מפותחים ומעניינים שנוצרו ולא רק זאת אלא שהשיטה מבטיחה להיות שיטה מהירה וחזקה, שיטה שמאפשרת לכל אחד להיות הגיבור האהוב עליו או להמציא גיבור חדש ומדהים, שיטה שמעניקה פתרון לקרבות הסוחטים והמעייפים והופכים אותם לדבר מהיר וקטלני וכיף לא נורמאלי ויחד עם זאת לא מקלקלים את העלילה כולה. אחוז אקסטזה פתחתי את דפי הספר והבטתי בציקלופ, וולברין, ספיידר-מן ואחרים מביטים בי בעודם מבצעים תרגילי אקרובטיקה מדהימים. עוד לא קראתי את החוקים ודפדפתי בספרון הקטן שהתגלה כאוסף דפי דמות מוכנים למשחק עם כל הדמויות המדליקות והמפורסמות של "מרוול", כולל החברה הרעים והכל עם תמונות צבע וטונות של מידע על כל דמות. "הללו את הקט'ולהו," אמרתי לעצמי, "הנה הגיע הישועה" וזינקתי על ספר החוקים, קורא בו כאחוז קדחת. אני לא יודע איך להמשיך, מה לאמור כעת? עולמי השתנה ואני מרגיש שהמקום בו אני דורך לא ראוי לשאת את רגלי. ואולי לא… מה קרה? תהיתי, הכיצד התבדתה לה הבטחת הגאולה? איפה טעיתי? מסתבר שהמלך הוא עירום, ההבטחות לתפישת עולם חדשה ומרעננת עפו עם הרוח החמה שנשבה כאן בזמן האחרון. היו כאן כוונות טובות ורצון עז לעשות משהו חדש, הייתה גם הצלחה קלה ביותר לעשות פה משהו חדש ואז הכל נהרס בגיבובים טיפשיים וחסרי כל היגיון. "אז זו שיטה גרועה אתה אומר?" לא, זו שיטה איומה. ההתחלה נראית טוב, דיבורים, דיבורים ועוד דיבורים על הרעיון של מרוול, העולם שיצרו ומה עשו בשיטה על מנת לחקות את המהירות בה העולם נע. מדליק ביותר לא? שיטה שרוצה שדברים יזוזו. ואז משפט המחץ "הדגש הוא על המשחק ולא על קרבות…." ומשם עמודים על כך שהשיטה רוצה לחקות את המציאות כמה שיותר אבל לא ליצור שיטה ריאליסטית (מה זה אמור להביע? אין לי מושג תשאלו את מרוול ואת וויזארד אוף דה קוסט שאחראים לשיטה הזו), שיטת קרב מהירה שתיתן פתרון לאותם מצבים בהם הכל נגרר יותר מידי והמשחק אובד ועוד הבטחות. "נפלא" אמרתי לעצמי, הרי מה יכל להיות יותר מגניב משיטת גיבורי על שיצרה שיטת קרב שתהיה חיקוי של קרבות הקומיקס ותעזור לקדם עלילה. "הצילווווווווו!" הייתה התגובה אחרי שקראתי את שיטת הקרב המולטי-מסובכת הזו. יש הבדל אם אתה תוקף או מותקף, יש חוקים שונים לחלוטין לדמויות המנחה ויש חוקים שונים לגמרי בין אם דמות שחקן תוקפת דמות שחקן או דמות גיבור שאינה של שחקן או דמות נבל ששייכת למנחה וכמובן שיטה נוספת אם הקרב הוא היו בין יותר משני יריבים (כלומר הקבוצה שלכם נלחמת ביותר מאויב אחד). סה"כ כמעט חמש שיטות קרב שונות לחלוטין, למה? השיטה עצמה היא מבוססת כשרונות וכדי לגלות האם הצלחנו זה קל (בשביל טופוגרף מומחה) כל מה שצריך לעשות זה לגלות את דרגת הקושי של המשימה ולהציב מספר יעד. כעת משווים את רמת הכשרון של המבצע בנוסף לקלפים שהוא שולף וזהו זה, עברתם את מספר היעד הצלחתם, לא עברתם… חבל. "מה הבעיה?" אתם שואלים, ובכן גם כאן יש סיבוך. יש לך קלפים ביד בהתאם "לגודל היד" שהיא אחד הקריטריונים בדף דמות, כעת עלייך להיות מתמטיקאי גאון ולהחליט אילו קלפים כדאי להקריב, כי אם למשל אתה זקוק ל 14 על מנת לבצע סלטה לאחור וסלטה היא תמרון שקשור לזריזות, הרי שיש שתי אפשרויות, האחת להוסיף לכשרונכם קלף גבוה (הכי גבוה הוא 1) ואז להפסיד אותו והשנייה היא לשלוף קלפם נמוכים אבל ששייכים לסוג קלף זריזות (יש מספר סוגי קלף: זריזות, כוח, כוח רצון, תבונה או חורבן ולכל סוג יש מספרים בין 1 ל 10. בנוסף יש גם סדרה שלילית, חיובית או ניטראלית) ואז ניתן לשלוף כמה קלפים בהתאם ל"יתרון" שהיא תכונה נוספת בדף הדמות. כך הקרב הקצר או התמרון הפשוט הופך להיות מבחן פסיכומטרי קשה ביותר, כי לא רק שצריך לחשוב אילו קלפם עדיף לשלוף, צריך לשם לב שיש קלפים (כמו קלף החורבן) שאמנם יהיה חיובי ובעל מספר גבוה (סתם לדוגמה) אבל אם נניח אותו המנחה יכל לקחת אותו ולהשתמש בו נגדנו. הבנתם? זה בסדר גם אני לא וכנראה שגם יוצרי המשחק לא הבינו מה לעזאזל הם עשו שם כי אחרת לא היו כותבים בהתחלה "הדגש הוא על המשחק ולא על קרבות." אז אחרי שניסיתי להבין את השיטה ושלטתי בה הייתי מרוצה, "לא כזה קשה ברקע שאתה מבין שאתה צריך לשלוט גם בסוג הקלף ולדאוג שיהיה חיובי ולא קלף חורבן ואם אפשר אז שתהייה לו הילה חיובית" (אני לא צוחק, יש גם הילות לכל קלף וזה גם משפיע) אמרתי לעצמי. המשכתי לקרוא והנה הגעתי לשלב שאני הכי אוהב בכל שיטה: יצירת הדמות. לאורך כל הספר תהיתי למה לא נותנים את האפשרות ליצור דמות בהתחלה אבל פתרתי את זה כי הייתי עסוק כאמור בלפצח את השיטה. הגעתי לפרק האהוב עלי וחשכו עיני. פתיחת הפרק היא כזו "צור לך גיבור משלך, דמיין איך הוא נראה, מה מניע אותו, כיצד נוצר…בלה…בלה…בלה…בלה… ותאירו ראש פתוח כי יכל להיות שהקלפים יעלו לכם דברים שלא חשבתם עליהם." מהההההההההההההההה? אמרתי, עוד פעם קלפים? כן שוב הקלפים הארורים. שולפים עשרה קלפים ומתחילים להשתמש בהם על מנת לקבוע תכונות, כשרונות כוחות עוצמת כוחות וכ"ו. עשרה קלפים אינם מספיקים אז כדי לזכות בעוד קלפים יש לקחת חסרונות והגבלות על כוחות. מדליק אני בעד חסרונות זה מפתח את הדמות. לא ולא יקירי זה לא כזה פשוט, לא בטוח שהקלף שתשלפו יעניק לכם יתרון כלשהו כי יכל מאוד להיות שזה יהיה קלף מהסדרה הלא נכונה ואז יש לכם חסרון (מדליק) ולא קיבלתם כלום ולכן קחו עוד חסרון ושלפו עוד קלף (ושוב אולי לא יקרה כלום כי זה לא קלף מתאים) בסופו של דבר אתם יוצאים עם דמות שלא ממש רציתם ועל מנת שלא תהיו נכים, חרשים, יתומים ללא ילדים בעלי נטיות התאבדות וזהות סמויה ויחד עם זאת מכורים לסמים קשים אתם לא לוקחים את כל הכוחות שרציתם, אז יש לכם רק כוח אחד או שניים. ממש נפלא נכון? אז יש לנו דמות שלא ממש בא לנו עליה ואנחנו יכולים להתחיל לשחק… משחק קלפים מסובך ומשעמם שמידי פעם מאפשר משחק תפקידים. יקירי אני ממש מצטער אבל אם ראיתם "אקס-מן" וממש בא לכם לשחק אותם אז קחו עותק של "שיטת הגיבור" או FUZION. שבו חצי שעה ותבנו לכם את העולם שלכם כמו שצריך ואז תוכלו לשחק עם הדמויות שאתם רוצים לשחק ולא להתפשר על משהו שקלפי הגיהינום יצרו לכם.