למה?

מאת: מר.שלום

 

למה, אבל למה רוב שחקני משחקי התפקידים הם חנונים?

 

נתחיל.

עולם החנונים מחולק לשלושה חלקים, האחד הוא החנון הלומד- אשר לא רק משקיע בלימודים (כי "לימודים זה חשוב, או כך לפחות מספרים לי") הוא גם הולך למורים ומבקש שיעורים נוספים. החנון הזה בא בדרך כלל עם משקפיים (עם סלוטייפ שמדביק אותם אחרי המכות של אתמול), מגני כיס, חולצות משובצות, בדרך כלל בצבא אדום (לא שיש לי משהו נגד אדום ,זהו צבע נפלא), הם בישנים נורא וחשוב מכל- הם באים עם מכנס שהחגורה שלו מעל הפופיק.

 

הסוג השני הוא חנון המחשבים. אותו חנון יקרא "פריק". הוא לא יגיע עם מכנסים עד הפופיק, הוא לא יגיע עם מגני כיס, לעתים קרובות יבוא עם משקפיים (אבל אף פעם לא עם סלוטייפ) והוא לא, אבל לעולם לא, יבקש עוד שעורים וגם אלו שיש לא ממש מעניינים אותו. מה  שחשוב לו זה המנה הבאה של משחקי המחשב שלו (או משחקי התפקידים).

 

והשלישי שבגללו בעצם התכנסנו כאן היום הוא הסוג ההפכפך ביותר אותו אין לזהות על ידי בגדיו כי לרוב הוא יהיה שילוב של שני הסוגים הקודמים. הוא יהיה חכם לגילו, תמיד יודע הכל ובדרך כלל  גם ישתמש במילים גבוהות.

 

עכשיו, לי נמאס מאותם חנונים! אני מדבר אליכם! אתם שם?- כשחוזרים מבית ספר, מעבודה, מהחברות שלכם (שלא יודעת על החיים הכפולים שאתה מנהלים) וישר מתחברים לאינטרנט, הולכים לבדוק מה חדש בפורומים וב-icq  ואחר כך מתקשרים לחברים שלכם ואומרים להם "בואו לפורום ותיראו מה כתבתי, ואולי תגיבו לי, זה יהיה מגניב". הם גם משחקים חיים של אנשים אחרים, משחקים אנשים כמו ערן אבי זיו למשל, וחושבים שזה הדבר הכי טוב בעולם. אבל מה שאתם לא יודעים זה שבהם גם יש חנונים מסוגים שונים שגם הם כמוכם, רק שהם לא כבשים הם המובילים, הם החנונים הראשים, הם התחילו את הטרנד הזה ואתם אחריהם.

 

אוקי אולי הגזמתי קצת (או שלא אבל מצנזרים אותי) אתם משחקים משחקים שדורשים אופקים רחבים אבל אתם ממשיכים לשחק את אותם משחקים, אתם לא מוכנים לנסות עוד דברים חדשים או חלילה (הא כן ולפני שאני ממשיך, בשביל הטולקינאים הגאים, אני מתכוון  לרוב החנונים ולא לעצים והכוכבים למרות שהם יפים מאד הלילה, שבו אני כותב מילים אלו. אני גם לא מתכוון לעופרים שרצים להם בשדה, איפה שהוא בעולם וגם לא לג'וק שאני עומד להרוג. אני מתכוון לחלק מהאנשים).

 

"הסיבה"

יש כמה תיאוריות בקשר ללמה זה ככה למה בעצם אתם חנונים.

יש האומרים שזה בגלל שחונכתם כך (למרות שהם יודעים שזה בולשיט הם חושבים שאם הם יחשבו על זה חזק חזק והרבה הרבה זה באמת יהיה נכון). אבל כולנו יודעים שהסיבה היא לא החינוך מהסיבה הפשוטה שמה שאני לומד בבית זה לא מה שאני לומד בבית ספר, זה לא מה שאני לומד מספרים וזה לא מה שלומדים מסרטים וטלוויזיה וזו הסיבה שהתיאוריה הזו שגויה. ויש שאומרים שאנשים שנכנסים למשחקי התפקידים בגיל בוגר יותר לא מגיעים לרמה של חנוניות כזו בגלל שאין להם את כמות הדמיון המספיקה (שאגב אותה הם איבדו בגלל העולם האמיתי שלא תומך בדברים כמו דמיון). אני אפילו דיברתי עם כמה מבוגרים שאמרו שהם יודעים מה זה משחקי תפקידים וחלקם אפילו עובדים בעבודות שקשורות במשחקי תפקידים אבל חושבים שאנחנו אנשים שהוזים ושצריך לקחת אותנו לטיפול פסיכולוגי ולנעול אותנו בסנטוריום לחולי נפש.

 

אבל יש מבוגרים שגדלו על ספרים וסרטים כמו "האריה המכשפה וארון הקסמים" (שלאחר מכן הפך לסדרת אנימציה), "מעוף הדרקונים", "ההוביט", "לפני שנים רבות", "המכשפה הקטנה", "המבוך" ועוד רבים וטובים ואותם מבוגרים הם בעלי דמיון פורה עד מאד. אז נראה שגם תיאוריה זו שגויה.

 

אני חושב שלעולם לא נגלה את התשובה לשאלה הקוסמית הזו אבל לי יש כמה פתרונות

ואלו אפילו פתרונות ספציפיים לכל אחד מן החנונים.

 

"החנון הלומד"

1תחליפו מלתחה.

2.תפטרו ממגני הכיס ומהסלוטייפ.

3.תנסו לא לבקש יותר שיעורים ותעשו את אלו שיש לכם קצת יותר טוב (ואפילו ייתן לכם זמן לצאת לשמש ולעשות קצת ספורט).

4.תפסיקו להיות כל כך ביישנים. אם יש משהו שאתם רוצים להגיד למישהו אז תגידו אותו. אם יש בחורה שאתם רוצים להרשים תרשימו אותה. תאמינו לי אם היא תגיד כן או לא זה לא חשוב. מה שחשוב זה שניסיתם (וחוץ מזה אם היא תהיה חברה שלכם אז יהיה לכם חיים כפולים להסתיר ממנה).

 

"חנון המחשבים" (או הפריקים)

1.מבחינת לבוש אתם בדרך כלל בסדר, אבל יש יוצאים מן הכלל (אני לא חושב שאני צריך להרחיב למה אני מתכון כשאני אומר "יוצאים מהכלל", נכון?).

2.תנסו לא לשחק יותר מידי במחשב (או משחקי התפקידים) זה ייתן לכם זמן לצאת לשמש ולראות דברים חדשים ולא רק את השדיים של לארה קרופט מקפצים.

 

"החנון ההפכפך"

1.תעזבו אותנו במנוחה, תפסיקו לשחק אותנו, אני מתחיל לפחד.

2.חפשו לכם תחביב, קראו ספר (אמר ויר, מבבילון 5. ואני חושב שהוא צודק).

3.אם עברתם את גיל ה21 עד 25 ואתם עדיין חנונים זה אבוד. תנסו לחיות עם זה ואם אתם בגיל ה9 עד 21  יש לכם עדין סיכוי לצאת מהחנוניות אז בהצלחה.

 

ולכולכם אני רוצה להגיד שלום עד הפעם הבא (וכשאני אומר "לכולכם" אני מתכוון לכל האנשים, אפילו אם הם חנונים ואפילו אם הם "טולקינאים גאים" ואפילו לשמים הכוכבים והכלב שלי).

 

שלכם תמיד

מר.שלום

 

תגובות ל: mr.salom@hotmail.co.il