Orkworld

מאת: אבי סבג

 

אולרו עצר, מזיע בכבדות הרים את ראשו ושאף את האוויר, ריח המפלצות היה חזק וברור, הם לא רחוקים. אולרו המשיך לרוץ בין העצים והצמחייה הסמיכה נזהר שלא להשאיר שובל ברור מידי של סימנים. ברגע קצר של בהלה הבין שהוא לא יצליח להגיע אל המחנה, הם היו מהירים וחזקים מידי והוא תשוש.  אוזניו החדות שמעו את צלצולי המתכת של השריונות המתקרבים. הוא לא פחד מהמוות, איש מבני גזעו לא פחד, אך המחשבה על החיים בשבי העבירה צמרמורת בגופו. הוא התרכז ומעל קול נשימותיו הכבד שמע פתאום פכפוך מים. שפתיו מלמלו תודה חרישית לאם הגדולה, אולי יש מוצא.        

 

כולנו מכירים אותם, פגשנו אותם אין ספור פעמים במהלך משחק ורובנו הרוונו את האדמה בדם עשרות רבות מבני גזעם. אבל מי הם האורקים שבעינינו הם לא יותר מאשר מצבורים מהלכים של נקודות ניסיון, מדרגות בדרך לדרגה הבאה או רגע קצר של אקשן במהלך הרפתקה? אנו לא יודעים עליהם דבר וזו לא אשמתנו הבלעדית, מאות שנים של אגדות ועשרות שנים של פנטזיה מודרנית לא שפכו שום אור על הגזע הדחוי והבזוי הזה. האומנם כל מהותם מסתכמת בלעמוד מהצד הלא נכון של להב החרב? האם אין בהם שום תבונה? שום רגישות? האם הוא חיות ותו לא?

 

ג'ון וויק, שהביא לנו את Legend of the five rings ואת 7th Sea  הנפלאים, חושב אחרת. מאחורי Orkworld עומדת, בראש ובראשונה, הטענה הבסיסית שהאורקים הם גזע ככל הגזעים עם כל המשתמע מכך. לכן, המטרה הראשונה של הספר היא לנפץ את הסטיגמות והקלישאות המקובלות ולשנות את האופן בו אנו תופסים את הגזע האורקי. הדרך היחידה לעשות זאת היא לגרום לנו, לראשונה, להזדהות עם אורק, לראות את המציאות דרך עיניו, להבין אותו וללמוד להכיר אותו.

 

החלק הראשון של הספר מוקדש לתיאור התרבות האורקית. כפי שהזכרתי, בניגוד לתרבויות האלפים או הגמדים שנחקרו ונסקרו לעומק ע"י סופרים רבים ובראשם טולקין, התרבות האורקית היא בגדר נעלם, שטח בלתי ממופה שג'ון נאלץ לגלות לקוראיו. האתגר של ליצור מהבסיס תרבות שלמה על כל רבדיה, הוא ללא ספק אחד הקשים והמורכבים שג'ון יכל לבחור לעצמו, אך התוצאה שהוא מציג בפני הקורא והאופן בו הוא מסביר אותה, ללא ספק, מדהימים ומהווים את ההישג העיקרי של עבודתו ושל השיטה.

 

האמונה האורקית מחלקת את העולם לשתי ממלכות, ממלכת היום בא נמצאים החיים וממלכת הלילה נחלתם של המתים והחולמים. בחייהם מושלים ארבעה אלים המשקפים את העקרונות והערכים של בני הגזע. בכירה והראשית באלים היא  Keethdowma, האם הגדולה האחראית על הפוריות והילודה. בעייני האורקים הלידה היא נס, מתנה מהאם הגדולה. שלושת האלים האחרים הם בניה, Bashthraka אל המלחמה, Gowthdukah אל הידע ו- Pugg אל העורמה והתכסיסנות.

 

תפיסת עולמם של האורקים באה לידי ביטוי בחיי היום יום כפי שבוטאה בפנטאון שלהם. האורקים מקדשים קודם כל את האימהות ולכן האם הבכירה היא מנהיגת השבט ולא בכיר הלוחמים כמו בתרבותיות אחרות. רוב בני השבט, זכרים ונקבות, משמשים כלוחמים שתפקידם להגן ולספק מזון לכולם. מלבדם יתרת האורקים מתחלקת לשמאנים היוצרים את הקשר עם עולם המתים ומנהלים את הטקסים הדתיים המעטים בחיי האורקים, והפייטנים, שומרי ההיסטוריה, היועצים בעתות מלחמה וכמובן מספרי הסיפורים של השבט.

 

הקבוצה האורקית הבסיסית היא בית האב (תרגום קלוקל ל household), בראשו עומדת אם בכירה אחת וכמה לוחמים. בית האב נודד עם עונות השנה במחזוריות קבועה ולאורך נתיב קבוע במסע אחר מקורות המזון. לאורך המסלול האורקים מקימים מחנות, בדרך כלל בנקודות קבועות בהן הם שוהים לתקופת מה. הספר מפרט את שגרת חייהם ואת ההשקפה הייחודית של החברה. לדוגמה, אורקים לא מאמינים במושג הבעלות, "אם אתה לא יכול לשמור על זה, זה מעולם לא היה שלך", והם מרגישים מאד חופשיים לגנוב האחד מהשני.

 

דוגמה אחרת היא היחס המיוחד אל המתים. בחברה האורקית קניבליזם נחשב, במקרים מסוימים, כדרך לחלוק כבוד למת, ומכיוון שתכונותיו עוברות יחד עם חלקי גופו זו הדרך להנציח את זכרו. הבדל גדול נוסף בינם לבין גזעים אחרים היא הדרך בה הם פותרים את הסכסוכים הפנימיים בין השבטים. כאשר יש סיבה ממשית וניסיונות הבוררות נכשלים הצבאות נאספים וניצבים זה מול זה בשדה הקרב, אך לפני שהטבח מתחיל מנהיגי שני הצדדים נפגשים ומדברים.

 

מפגש זה הוא תמצית התפיסה האורקית במהלכו ועל פי כללים מקובלים, המנהיגים מונים את יתרונות צבאם ומצבעים על חולשות צבא היריב במטרה להוכיח את עליונות הצבאית באותו קרב. בנקודה זאת, המנהיג שנוכח שידו באמת על התחתונה, שהוא בנחיתות מספרית, מצויד פחות טוב, נמצא במורד הגבעה  או לא מכיר כראוי את צבא היריב רשאי להיכנע ולסגת בלי בושה משדה הקרב במטרה לחסוך חיים מיותרים. אורקים עדיין מעריכים את אומץ הלב כתכונה נעלה אך בסיטואציה הזו, במאבק בין שבטים הם מעדיפים לאפשר את הצלת החיים.

 

כדי להשלים את התמונה על התרבות האורקית ישנו תאור מקיף של כמעט כל מרכיב מחיי החברה שתוכלו לדמיין, החל מהגישה האורקית לחיי הנישואין והזוגיות דרך השקפותיהם על הדרך הנכונה להעביר את חי הפנאי, עקרונות האומנות, סגנון ההומור וכלה בהבנתם הרפואית ודרכי הטיפול בפצעים ומחלות. לכל אורך הפרק משובצות מילים מהשפה האורקית בצרוף דוגמאות לביטויים אורקיים טיפוסיים. אם זה לא מספיק הפרק הבא מוקדש לסיפורי המיתולוגיה האורקית המבהירים טוב יותר מכל הסבר תיאורטי אחר את הלך הרוח הייחודי. כל אלה יוצרים אצל הקורא הבנה מלאה ועמוקה של הגזע ושל המשמעות של להיות אורק.

 

החלק הבא מתאר את השיטה ומכניקת המשחק. ב- Orkworld לא משחקים צירוף מזדמן של דמויות אלא בית אב שלם (household). כלומר בניגוד לכל שיטה אחרת בה כל שחקן בונה לעצמו דמות באופן עצמאי כאן כל השחקנים כקבוצה בונים יחד בית אב. השחקנים מקבלים כמות מסוימת של נקודות באמצעותם הם קונים יכולות ומשפרים את בית האב שלהם. בשלב זה ניתן לקנות דמויות ללא שחקן, כפר ונשק משופר (חנית היא הנשק האורקי המסורתי). ביתרת הנקודות השחקנים בונים את דמויותיהם, לוחמי הבית.

 

גם כשזה מגיע לבניית הדמויות עצמן השיטה לא ממש סטנדרטית ולמרות שהיא מציעה אפשרויות לשיפור התכונות הבסיסיות (אומץ, עורמה, סיבולת, מיומנות בקרב וכוח, למקרה שתהיתם) ורכישת כשרונות, אין במשחק רשימה של כשרונות לבחור ממנה והשחקנים מתבקשים להמציא אותם בעצמם. שחקן יכול לקבל נקודות אם הוא לוקח על עצמו עוד "צרות". צרות הן ההגדרה האורקית למזל רע התוקף את כל היצורים החיים מידי פעם. אורק טוב נמדד ביכולתו להתמודד היטב עם הצרות שלו.

 

מעבר לחידוש המרענן שבעניין, משחק של בית אב שלם לא נראה לי כמו מתכון מוצלח למשחק תפקידים עמוק. זאת מפני שלפחות בחלק מהזמן, השחקנים יצטרכו לצאת מדמויותיהם בכדי לנהל את משק הבית ולדאוג לכלכלתו ואז אנו מוצאים את עצמו משחקים משחק אסטרטגיה ולא משחק תפקידים. ישנה אפשרות של לבנות דמויות לוחמים בודדות, אבל כאמור לא לזה השיטה מכוונת. למרות שאין חובה חד משמעית של משחק של לוחמים עדיין העבודה ששאמנים אמורים לבלות את ימיהם במערות תוך כדי חלימה מהשפעת פטריות הזיה די מגבילה את מרחב המשחק.

 

עולם המערכה המהווה את החלק האחרון בספר. Ghurtha היא יבשת מלאת מסתורין, תעלומה וקסם. ג'ון מפרט רשימה מכובדת של אתרים, מתאר את ההיסטוריה והיחוד שלהם אך לא ממקם אותם על המפה שלו, אלא נותן למנחה את החופש לעשות זאת בעצמו. אנו אומנם נמצא בעולם את הגזעים המקובלים אבל מעט שונים ממה שהכרנו. האלפים, לדוגמה, הם ישויות אדירות עוצמה שמקורן מעולם אחר. הם יצורי אנרגיה טהורה ולכן משתלטים על גופם של בני אדם, מעצבים אותם כרצונם (אוזניים מחודדות, גוף גבוה ורזה) ונעים באמצעותם. האלפים של Orkworld הם מרושעים ומיואשים ולכן זורים הרס וחורבן בכל מקום.

 

הספר כולו נבנה מתוך גישה מודולרית כלומר ניתן לאמץ כל חלק ממנו בלי תלות בשאר. זה מובן יתרון גדול ומאפשר לכל קורא למצות מין הספר את המיטב לדעתו. בעיני האורקים עצמם, הרקע והתרבות שנכתבה עבורם הם נפלאים ושופכים אור חדש על חלק שהיה עד כה משמים לחלוטין בפנטזיה הקלאסית. לעומת זאת השיטה מספקת מנוע מסורבל ולא ממש יעיל, בעיקר כשזה מגיע לקרב. העולם שניתן רק בקווים כללים יכול בהחלט להוות בסיס טוב למשחק למרות שנדרשת עוד עבודה רבה מצד המנחה.

 

מה שבאמת לא מצא חן בעיניי הוא הרעיון של משחק משפחות שלמות. אותי אישית לא מעניין לשחק את ימי החורף הקשים אותם עובר בית האב המסכן, לא מעניין אותי כמה הצליחו בצייד או כמה נקבות נכנסו להריון (יש טבלאות ייעודיות לקביעת העניינים האלה). יש כאן שילוב מוזר של עומק ורדידות, מצד אחד מיתולוגיה עשירה ורקע שיכול להוות דוגמה לכיצד בניית גזע חדש צריכה להיעשות ומצד שני משחק של החיים ברמת ההישרדות . מובן שניתן לערוך הרפתקות נפלאות ומרתקות ברחבי העולם אבל עדיין צריך לדאוג שהשארנו מספיק לוחמים מאחור כדי להגן ולצוד אוכל.

 

אם, כמוני, אהבתם את המבט החדש על האורקים או שאתם רוצים לתבל את מערכת הפנטזיה שלכם במשהו חדש, הספר מומלץ. אם אתם רוצים ללמוד איך צריך לבנות גזע מהיסוד, זה ספר שיספק לכם דוגמה מאלפת. במידה ולא, אני מניח שיש לכם דברים טובים יותר לעשות עם הזמן.