"חבורות או לא להיות..." מאת" זיו קיטרו תמיד נראה שמאיזו סיבה קוסמית החבורה בת ה 3-7 נפשות היא היחידה ביקום! על מה אני מדבר? ובכן שימו לב שבכל מערכה מדובר רק על חבורה אחד, קומץ אנשים לא רבים והם היחידים הפועלים. אני מסכים אתכם שתאמרו "אבל זה כל העניין, הם הגיבורים, מה אתה רוצה מאתנו לעזאזל?" ובכן זה נכון, העולם הוא מקום קטן ואין בו מקום למיליון גיבורים וכמובן שיש בו גם את כל העסק של הגורל ובחירת הדמויות בתור אלו שיצילו את העולם אבל זה לא אומר שאין עוד חבורות העולם, הרי זה מגוחך. לפני שחבורתנו הפכה להיות הנבחרת והתחילה להסתבך בקנוניות בין האלים ובני האדם או בין נסיכות לאבותיהם או בין קרפדות הרוצות נשיקה ונסיכה מפונדרקת שמסרבת, השחקנים שיחקו הרפתקנים פשוטים לחלוטין שהסתובבו בעולם וחיפשו צרות בלי כל רצון או צורך לקרוא תגר לכל כוחות בראשית. בתקופה הזו העולם התיר לחבורות אחרות להסתובב ולחפש צרות גם כן. ובכל זאת גם אז לא נראה שהחבורה פוגשת חבורות אחרות, אפילו לא חבורה קטנה ופשוטה, מה קורה כאן? אין אנשים אחרים שרוצים לזכות האוצר או לפאר את שמם? הרי ברור שיש, תמיד החבורה המסכנה שלנו שומעת על גיבורים וחבורות שהצילו את העולם, או שהחבורה מגיעה לאתר קדוש שם קבורה חרבו של ברוגריונדקסרה הלוחם האמיץ, זה מרמז שכנראה באיזשהו שלב בזמן היו חבורות אחרות ואולי אפילו מספר חבורות, ושלאחד מאנשי החבורה הייתה אימא אכזרית שהעניקה לו את השם ברוגריונדקסרה (כנראה שידעה ששמו יכנס לספרי ההיסטוריה ורצתה שיתפוס איזה ארבע עמודים). ועדיין החבורה לא פוגשת אפילו חבורה אחת, מה שכן היא מקבלת שמועות: "קבוצות רבות של הרפתקנים הלכו לנסות למצוא את הגבס האבוד של פר-קלין אך איש מעולם לא שב חי בכדי לעשות לנו קיר גבס אמיתי." והנה לא רק שחבורתנו יוצאת היא גם חוזרת ולא רק זאת היא גם לא נתקלת בשרידים של חבורות אחרות (אלא אם כן אלו חפצים קסומים רבי עוצמה או כתובת על הקיר). אז מה בשם זקני הגמדים האפורים קורה כאן? מדוע לא יתכן שבדיוק כאשר יוצאת חבורתנו למבוך הקדוש של בומבומבלום לא רק שהיא מוצאת שרידים לחבורות אחרות (מצידי שתהה גופה מרקיבה אבל אלוהים משהו!!!) אלא גם חבורה אחרת? יודעים מה? מצידי שיתקלו בחבורה קודמת שנמצאת כלואה בכלא של בלולולולולום הרוצח האכזר ויתחילו קצת להזיז את עצמם ולעזור לחברה הלכודים. ואולי יש קצת תחרות! מה יותר טוב שלשלוח את החבורה למשימה ולידע אותם שהם נשלחים בתור "סוג ב" כי החבורה הרצינית כבר נשלחה. או לא לספר להם שיש עוד קבוצה בדרך ולתת להם להיות מופתעים. תחרות לא הרגה אף אחד היא רק גרמה לדברים להיות מעניינים יותר. תארו לעצמכם שחבורתנו האמיצה יוצאת להציל חציל מרוצים מידי לוחם אמיץ בדרגה 6. בו בזמן הורי החציל כבר סגרו עסקה רווחית עם חבורת לוחמים ומכשפים שיצאו לחלץ את בנם ואף זרקו בונוס, תחזוק ביתם של משפחת החצילים בקסם למשך חצי שנה כולל אחריות. שתי החבורות יוצאות בו זמנית בערך ופונות למסלולים שונים כשמטרתם אחת: השבת החציל הקטן הביתה. מה יקרה אם החבורות יתקלו? הם יתחילו להלחם האחת בשנייה? יגרמו סתם לנזקים קלים כדי לעקב? יעזרו אלו לאלו? זה יכל ליצור מגוון רחב ומרתק של אפשרויות שיוסיפו קצת נופך להרפתקה. מעבר לדברים הבסיסיים האלו בני החבורה צריכים להבין לפעמים שיש להם תחליף! מציעים להם עבודה, הם משחקים אותה קשים להשגה? אין בעיה הרי הפאב המקומי יש עשרים גיבורים במחיר של ארבע. המעסיק הפוטנציאלי יצא לשם וימצא משהו אחר שיהיה מוכן להרוויח כסף. עכשיו החבורה כבר לא נמצאת ביתרון של "אנחנו היחידים שיעשו את העבודה אז שלם לנו מה שנגיד או שתלך לבד להציל את פלאפי מידי השכנה". ישנם גם הרפתקנים בודדים, זאבים בודדים את תרצו, והם מסתובבים גם כן בעולם. לפעמים במשימה לפעמים סתם לטיול או לפעמים על מנת לחפש צרות ולגרום לנזק בלתי הפיך למירב בני התמותה בזמן הקצר ביותר. זאבים אלו יכולים להיות כלי מעניין במיוחד אם החבורה נאלצת לעבוד אתם בגלל שכך קובע ההסכם. זאבים בודדים לא אוהבים חבורות גדולות והם גם לא יהיו מרוצים מצירופם לחבורה מרגיזה. שעות של הנאה במקומות צרים במיוחד J כמובן שהזאבים הם מיומנים יותר, חזקים יתר, חכמים יותר אחרת לא היו שורדים זמן רב כל כך לבד. אם החבורה נתקלת בזאב בודד סתם כך באיזה פאב ומרגיזה אותו יש סיכוי גדול שזכו באויב משעשע ואולי, רק אולי, זכו להיות ברשימה של חבריו השונים של הזאב הבודד. אויבים והיתקלויות לא חייבים להיות מפלצות. לפעמים הגורם האנושי (או הדמוי-אנוש) יכולים להיות מרתקים מאוד, מה גם שזה מוסיף גיוון לעולם וגם טיפה ריאליזם. עולם עצום כמו שלכם לא יכל לסמוך על ארבעה דמויות, אמיצות ככל שיהיו, יש פשוט יותר מידי רוע לחסל.