לעולם לא-עולם (ניל גיימן).

ערן בן-סער

לעולם לא עולם (Neverwhere באנגלית) הוא ספרו של ניל גיימן, יוצר סדרת הקומיקס המעולה Sandman. וכמו בשאר יצירותיו מעניק לנו ניל גיימן עולם מוזר, מסתורי, מרתק ומקסים. בתחילת הסיפור ריצ'ארד מייהו, תושב לונדון ואיש עסקים בינוני, עוזר לאישה צעירה ופצועה שהוא מוצא שוכבת בצד הרחוב, רק על מנת לגלות שמעשיו ניתקו אותו מהחיים הרגילים והעבירו אותו אל לונדון של מטה, מקום מסוכן עד מאד. בחוסר רצון מצטרף ריצ'ארד לאישה הצעירה, הליידי דלת, במסע למציאת הסיבה לרצח המסתורי של בני משפחתה וכן למציאת דרך להחזיר את ריצ'ארד הביתה.

לונדון של מטה קיימת לצד המציאות הרגילה ממנה הגיע ריצ'ארד (לונדון של מעלה), עם מקומות מוזרים השזורים בן פיסות מציאות רגילה, מקומות כמו תחת הרכבת בלק פריאור (הנזיר השחור), ביתם של מסדר הדומיניקים, והמוזיאון הבריטי שנסגר בשנות השלושים אבל נשאר נגיש לתושבי לונדון של מטה. שוק נודד סוריאליסטי מאפשר לתושבי לונדון של מטה להיאסף ולהחליף סחורות איש עם רעהו וכן לסחור במידע, שם אכן מצליח ריצ'ארד למצוא מחדש את הליידי דלת ואת מלווה, המרקיז דה-קראבס, בזמן שהם שוכרים את הציידת כשומרת ראש. רעיון מקסים ותאור מרתק של עולם מלא פלאים.

כל מי שמבקר בלונדון מפתח רגש מיוחד לרכבת התחתית וזה נראה ממש הגיוני שהיא תשמש תחנת מעבר אל עולם מוזר עוד יותר מאשר לונדון עצמה. אחרי ביקור בלונדון זה היה משגע לתאר לעצמי את חצר הרוזן כקרון רכבת. גם רשע יש במציאות של לונדון של מטה, בצורתם של מר קרופ ומר ונדרמאר, מתנקשים מסתורים שנשכרו להזיק עד כמה שניתן לליידי דלת ומלוויה. ריצ'ארד עצמו חושב שלונדון של מטה היא סיוט, אבל היא לא, יש בסיפור של גיימן את אותו קסם שיש בסיפורי פנטזיה של מציאויות שונות, אבל, לטעמי, כאן הקסם הרבה יותר מוצלח.

מומלץ, כמו שלא המלצתי על אף ספר אחר בחיי. לעולם לא לעולם יושב באותה רשימה מובחרת של ספרים מיוחדים כמו שר הטבעות של טולקין וגר בארץ נוכריה של היינלין.