Settlers of Catan

מאת: אבי "הסנדק" סבג
שחר "הגרזן" המאירי

הגאונות שבפשטות, נצחון הרוח על החומר, ההנאה שבאטיות, מעטים מול רבים, כל זאת ועוד בקופסה אחת ובעיצוב שלא נראה מבטיח.

בפעם הראשונה שקיבלנו לידינו את קופסת משחק הלוח settelrs, שמעתה נקראה לו בעברית צחה ותקנית "חלוצים", היינו ספקנים למדי. אין צבאות, אין כיבושים, אין מלחמה, אין קרבות, לא הורגים אף אחד, לא פוצעים ולמעשה אין שום אלימות בכלל. "איך אנחנו אמורים לפרוק את האגרסיות שלנו?" זעקנו של השמיים. אך הקופסה התמימה למראה לא השיבה, רק נחה לה בדומיה על השטיח כממתיקת סוד, כמשיהי היודעת משהו שאנחנו לא.

לצורך משימת פיצוח סודות המשחק כינסנו את טובת המוחות הקיימים (והפנויים):
אבי "הסנדק" סבג שהגיע בלימוזינה שחורה חבוש במגבעת הברלנטינו הנצחית כשזנב סיגר תקוע בין שיניו.
שחר "הגרזן" המאירי ששבר את שמשות החלון בגלישת סנפליג מגג הבניין.
ליאור "החיה" ברנע רק גיחך קלות בעודו פוסע בשביל כשהבלונדינית התורנית תלויה על זרוע ברישול.
וערן "האף" בן סער שפשוט היה שם קודם.
היינו קבוצה קשוחה, אנשים שראו הכל. ואז כשהגיעו הפיצה והקולה ידענו שהכול מוכן!!!

המשחק ה"חלוצים" משלב אסטרטגיה, מסחר, משא ומתן וקצת מזל. השחקן נדרש לפעול בחוכמה על מנת לגייס משאבים לטובתו בכדי לפתח בתיישבות כמה שיותר גדולה ומשגשגת.
למשחק שני שלבים עיקריים: שלב בניית הלוח ושלב המשחק עצמו. כאשר חשוב להדגיש כי שלב בניית הלוח עשוי להיות מכריע ובכל מקרה הוא בעל חשיבות רבה.

שלב בניית לוח המשחק הינו פשוט מאד: הלוח מורכב ממושושים משישה סוגים המייצגים חמש סוגי תנובות שונים: הרים המניבים עפרה (Ore), גבעות המניבות חימר, שטחי מרעה בהם מגדלים כבשים, שדות חיטה, ויערות מהם חוטבים עצים. כמו כן יש משושים המיצגים את הים, מהם אין תוצרת. את משושי האדמה מחברים בצורה רנדומלית לכדי יבשה אחת אותה מקיפים בים. העובדה שהיבשת מורכבת בצורה אקראית יוצרת אין סוף אפשרויות . על כל אחד ממשושי היבשה מונח מספר בין 2 - 12 (מכאן יבין הקורא הנבון כי את המשחק משחקים עם 2 קוביות 6 רגילות) שיקבע מתי אותו שטח יניב תוצרת וגם את הסבירות הסטטיסטית שאירוע זה יקרה (הסיכוי שיצא 8 גדול בהרה מהסיכוי ל 2 או 12).

התנובות השונות משמשות בצירופים שונים לבניית אבני הבניין של ההתיישבות: דרכים וכפרים, אותם ניתן בבוא העת להפוך לערים וכן קלפי פיתוח שעליהם נפרט בהמשך. בתחילת המשחק מקבל כל שחקן שני כפרים ושתי דרכים אותם יציב כראות עיניו על גבי הלוח. סדר ההצבה נקבע ע"פ זריקת קוביה, זה יהיה גם סדר המשחק בהמשך. כפר יוצב באחת מפינות המשושה והדרך על אחת מצלעותיו כשהוא מחובר לכפר. החלטה זו - היכך להציב את הכפרים הראשונים היא חשובה ביותר משלבת את השיקולים הבאים: ניסיון לאפשר גישה לכמה שיותר שטחים (כפר יכול להיות מוצב בפינה המקבלת תוצרת משלושה שטחים), גישה לכמה שיותר סוגי משאבים, שטחים שסבירותם להניב משאב היא גבוהה וכן מרחב להתפתחות עתידית. כמו כן על חלק ממשושי הים ישנם נמלים בהם ניתן להחליף משאבים ביחסי המרה שונים ע"פ סוג הנמל (לדוגמה נמל עצים יחליף שני קלפי עצים בתמורה לכל משאב אחר).

המנצח במשחק נקבע ע"פ ניקוד. ניתן להשיג ניקוד במספר רב של דרכים:
בנייה של כפרים וערים, בניית הדרך הרצופה הארוכה ביותר וכן ע"י שימוש בקלפי פיתוח שהוזכרו למעלה.

מהלך המשחק: המשחק מנוהל בתורות כאשר כל שחקן זורק פעם אחת את הקוביות והמשאבים מחולקים לכל שחקנים שברשותם שטחים עם המספר שגולגל. לאחר שגלגל את הקוביות רשאי השחקן לבצע את מגוון הפעולות הבאות:
במידה וצבר מספיק משאבים לבנייה או רכישת קלפי פיתוח הוא יכול לנצלם, במידה ולא הוא יכול ליצור סחר חילפין עם השחקנים האחרים, להחליפם בנמל שברשותו או להחליפם ביחס של ארבע תמורת אחד ישירות מול הקופה. כמו כן יכול השחקן לנצל את קלפי הפיתוח שברשותו.

תכנון חכם של הבנייה והתפתחות לכיוונים הנכונחם יבילו את השחקן לצבירה מהירה יותר של נקודות ואילו תכנון פחות מוצלח עשוי להוביל את השחקן למבוי סתום. בכל אחד משלבי במשחק יש תחרות עצומה בין השחקנים על כל דרך וכל כפר. תפיסה של שטחים מבוקשים לא רק מקדמת את השחקן הזוכה אלה גם תוקעת מקל בגלגלי יריבו. גם סחר החליפין הוא מקור להנאה רבה כיוון שהוא דורש שילוב של תכונות שחקן הפוקר עם איש המכירות המיומן ורמאי מהסוג הגרוע ביותר. לפעמים כדי לקבל משאב יחסית בזול צריך השחקן לנסות להסוות את מטרותיו האמיתיות להפגין התענייות פושרת בלבד.

לסיכום מדובר במשחק שעל אף פשטות חוקיו מאפשר מרחב פעולה עצום, מגוון רחב של אפשרויות, יוצר מתח ועניין לכל אורך המשחק ולעולם אינו חוזר על עצמו.
יתרון נוסף הוא שהמשחק פונה לקהל הרחב ולא רק לשחקני התפקידים המושבעים. מנסיונו התגובות למשחק תמיד נלהבות. אנחנו פשוט התמכרנו.

"ניצחתי" קרא ערן כשחיוך עייף מרוח על פניו.
"איך לעזאזל?" מלמל "הסנדק" ולטש עיניים טרוטות אל הלוח שהסגיר את מציאות הכואבת. ליאור העביר את ידו על פניו שהתכסו זיפים בני שלושה ימים ושאל "אז כמה כמה בעצם?"
שחר "הגרזן" המאירי נעץ בשלושה זוג עיניים מזוגגות מלמל משהו לא ברור והחל לסדר את הלוח למשחק נוסף.
"אני יכול להפסיק מתי שאני רוצה!" אמר פתאום ערן וזיק של טירוף ניצת ביניו.