אב לילד שנרצח... בעל לאישה שנרצחה... ואני אזכה בנקמה. בעולם הזה. או בעולם הבא!

מאת: זיו וניר קיטרו

 

"גלדיאטור"

במאי: רידלי סקוט

שנה: 2000

 

מעט במאים מוכנים להסתכן ולדחוף סרטים עד הסוף. אחד מהבודדים האלו, הוא רידלי סקוט.

רידלי סקוט הוא זה שהביא לנו את הנוסע השמיני, בלייד-ראנר, תלמה ולואיז, 1492: כיבוש גן עדן ועוד.

באמת יוצר של יצירות מופת קולנועיות, החזון שלו והיכולת להביא את החזון למציאות, הם ללא תחרות. אני חושש שכל במאי אחר שהיה לוקח על עצמו את יצירת "גלדיאטור", לא היה מצליח לעשות זאת, לא באותה הצלחה של סקוט.

 

מאחר וזהו גיליון רומי חשבנו להביא סרט שיהיה לו קשר לנושא, במבט על ספריית הווידאו שלנו, גילינו יותר מידי סרטים שיכולים להיות קשורים. בסופו של דבר הבחירה הייתה בין "בן- חור" האלמותי ו"גלדיאטור" המצוין. החלטנו ללכת על גלדיאטור מאחר והוא קל יותר למציאה ברשתות השכרת סרטי וידאו ו...הוא קצר יותר J, לפני שנמשיך כאן נציין ונדגיש ש"בן-חור" מומלץ עד מאוד לכל אלו שאוהבים סרטים אפיים רחבי יריעה המשלבים סיפור טוב, קרבות יפיפיים, ומידע היסטורי.

 

אחד הדברים הראשונים שלכד אותנו כאשר התחילה ההקרנה (של גלדיאטור, למי שלא עוקב) היה קולה המכשף של ליסה ג'רארד, לא היה צורך בשום דבר פרט לכך על מנת שנבין שאנו עומדים לפני מסע בזמן, לתקופה אחרת, שונה לחלוטין ויחד עם זאת מוכרת עד מאוד. מלווה את קולה של הזמרת הכשרונית, הייתה הנעימה של הנס זימר שאת יצירותיו כבר שמענו בעשרות סרטים אחרים. ואם המוסיקה לא הספיקה, המסך נפתח לאחד הצילומים שלנצח יוותרו חרוטים במוחנו.

 

אני לא חושב שסקוט היה יכל לבחור בתמונה מוצלחת יותר משדה החיטה ומהפוקוס על ידו של גיבורנו, נוגע בחיטה בעודו הולך. מקסימוס דסמוס מורידיוס הוא עובד אדמה, הוא גם מפקד הצבאות הגדול ביותר של הקיסר וגיבור רומי, בתחילת הסרט אנו רואים אותו מוביל את צבאות רומא אל הקרב האחרון נגד הגרמנים, קרב שיכריע את המלחמה ויעניק לרומא את התהילה הסופית. כבר מהסצינות הראשונות אנו יכולים כבר להבין את אישיותו של גיבורנו.

 

אבל זהו לא רק סיפור מלחמה, זהו סיפור הרבה יותר גדול מזה. במהלך הסרט אנו צופים בנפילתו של מקסימוס ועליית קרנו חזרה, מעבד לגיבור העם. זהו סיפורה של רומא בימי תהילתה, זהו סיפור של מערכת יחסים סבוכה בין אנשים רבים שגורלם קשור זה בזה. המדהים בסרט הוא השילוב הכל כך נכון בין סיפור מעולה, שחקנים מדהימים, צילום איכותי ובימוי מדויק כל כך.

 

ראסל קרו הוא אחד השחקנים החביבים עלי (יחד עם קווין ספייסי ואדווארד נורטון) וכאשר הוא מופיע על המסך אי אפשר שלא לבהות בו ולהעריץ אותו. מי שראה אותו בסרט "המודיע" לא יכל שלא להתפעל מהשוני העצום בין התפקידים שהוא עושה. הנוכחות שלו בלבד מדהימה והקול שלו פשוט מהפנט, אני לא חושב שהיו יכולים למצוא אדם מתאים יותר לשחק את הגיבור, אדם שיהיה מקסימוס. קרו משדר את הפשטות והעוצמה שהם חלק גדול מאישיותו של הגנרל האדיר. והשינויים במצבו של מקסימוס פשוט מועברים בצורה מושלמת ע"י השחקן האוסטרלי.

 

אבל ראסל אינו השחקן היחידי בסרט, יחד איתו אנחנו רואים את יואחין פניקס, שחקן צעיר ומבריק שמי שראה אותו ב 8מ"מ לא יזהה כלל את הפרחח המטורף בדמות הקיסר הצעיר. ריצ'ארד הריס האצילי הוא פשוט מושלם לתפקיד מרקוס אוריליוס, הקיסר הזקן אשר מוביל את רומא אל תהילתה ונאלץ להעביר את השלטון לבן שאינו ראוי בעיניו. קוני נילסן המקסימה משחקת את בתו של מרקוס, לוסילה. לוסילה היא ללא ספק אחת הדמויות הנשיות החזקות שנראו על פני המסך, במיוחד בתקופה שכזו.

 

שמות של רבים אחרים וגדולים אחרים מופיעים כאן. דרק ג'ייקובי (המוכר לרבים מאתנו בתור "קלאודיוס" בסדרה הנפלאה שסיפרה את סיפור חייו של הקיסר המגמגם) ושחקן נוסף שנזכיר את שמו הוא אוליבר ריד שהופיע במעל 100 סרטים במשך 40 שנה, חלק קטן מסרטיו היו: "שלושת המוסקטרים", "אוליבר", "הרפתקאות הברון מנכאוזן",אופרת הרוק "טומי" "אישה מאוהבת" ועוד עשרות סרטים אחרים. אוליבר נפטר ב 2 למאי 1999, זמן קצר לפני תום הצילומים של הסרט "גלדיאטור"

 

קשה לפספס עם צוות כזה ואכן התוצאה הסופית מרהיבה. מאז "ספרטקוס" לא נראה סרט מדהים כל כך על האימפריה הרומית. אי אפשר לצפות בסרט מבלי להרגיש את הסצינות הנראות על המסך. החל משדות הקרב, דרך המשטחים של ספרד, אל זירות הגלדיאטורים ואל רומא האדירה. תענוג צרוף לחוש הראייה והשמיעה ולממש מוצלחים שביניכם אני יכל להבטיח שתוכלו גם להריח ולטעום את המקומות, הכל מועבר בצורה כל כך נכונה כדי לגעת וזה פשוט מדהים.

 

אם כך, מה יש לנו בסרט הזה? מהי העלילה? זהו סיפורו של גנרל אשר הופך לעבד, נמכר לזירת הקרב בתור גלדיאטור וקורא תגר על הקיסר עצמו. זהו סיפור של אדם אשר נתן הכל למען בני עמו, למען האימפריה ולמען הקיסר שלו, רק בכדי לאבד את כל היקר לו. אדם שכל חייו לחם למען רעיון, למען רומא וכאשר כל מה שרצה היה לשוב לביתו, הוא נקרא חזרה לקרב, הפעם לשם שעשוע, בגלל קינאה.

 

הקיסר מרקוס אוריליוס מלווה את צבאו אל ערבות גרמניה, שם עומד להתחולל הקרב האחרון שיכריע את המלחמה ויזכה את רומא בניצחון. לאחר הקרב הזה האימפריה הרומית חולשת על רוב אירופה, על צפון אפריקה וחודרת אל ארמניה ואשור ובכך שולחת אצבע חמדנית לאסיה. לאחר הקרב הזה קורא מרקוס למקסימוס ומפקיד בידיו משימה אחת אחרונה, עליו לשוב לרומא ולשלוט בה תוך כדי השבת השלטון לסנאט, רומא צריכה לשוב לידי העם, לשוב להיות רפובליקה.

 

מקסימוס מבקש לחשוב על הנושא אך לפני שהוא מספיק לתת תשובה לקיסרו האהוב, מרקוס אוריליוס מת, מותיר את השלטון בידי בנו בן ה-17, קומודוס. הקיסר הצעיר מודע לכוחו של מקסימוס, להשפעתו על הצבא וכאשר מקסימוס מסרב להישבע אמונים לקיסר החדש הוא נשלח אל היערות להיות מוצא להורג ע"י חייל המשמר האישי של קומודוס. ההוצאה להורג לא מצליחה ומקסימוס נמלט לביתו, רק על מנת לגלות שלא נותר לו עוד דבר. מיואש הוא מבקש למות, רק כדי למצוא את עצמו לכוד בידי סוחר עבדים.

 

למקסימוס לא משחק המזל. הוא נמכר לפרוקסימו (המגולם ע"י אוליבר ריד) והופך לגלדיאטור, מהר מאוד הוא מקבל את השם "הספרדי" והופך לחביב הקהל. כאשר הזמן מגיע, פרוקסימו מודיע לגלדיאטורים שלו שהם נוסעים לרומא. שם, הוא מבטיח למקסימוס, הוא יוכל להילחם כנגד הטובים שבטובים ואם ייהפך לחביב הקהל, יזכה בחופש מידי הקיסר. לא החופש מצית את עיניו של מקסימוס, המחשבה על קירבה לקיסר הצעיר, על היכולת לנקום, היא המובילה אותו להצטרף לפרוקסימו.

 

ברומא עולה קרנו של מקסימוס וכאשר מתגלה מי הוא באמת, שכן בזמן הקרב פניו מוסתרות במסכה, מתחיל הקרב האמיתי בינו לבין קומודוס. הקרב לנקמה ולשחרור רומא. אין ספק כלל שזהו סרט בעל יריעה אפית אדירה, כפי שאמרתי כבר קודם, יש פה את כל האלמנטים הדרושים על מנת לקבל סיפור מוצלח. הוסיפו לכך את יכולת המשחק המצוינת של השחקנים ובנוסף את סצינות הקרב המרהיבות והנה, יש לכם סרט שייזכר לדורות.

 

כמו "ספרטקוס" בתקופתו, "גלדיאטור" יהפוך להיות הסרט האפי של שנות ה-2000, אין לי ספק בכך. זהו רומן היסטורי מעובד שדרש שינויים בהיסטוריה האמיתית, הכל בשם העלילה, ויחד עם זאת שמר על טוהר הפרטים. חיי הגלדיאטורים מוצגים בצורה מציאותית מאוד, על כל גוניהם, הסכנות שבקרב נראות בבירור, והפוליטיקה הרומית מוצגת במלוא הדרה, או שמא נאמר, במלוא שחיתותה.

 

מעבר לסיפור ולמשחק אני חייב לציין את סצינות הקרב המרהיבות. כבר בפתיחה אנו נתקלים בקרב אדיר בין אלפי אנשים, קרב שמעביר במדויק את התחושה של המצאות בסכנת חיים ומראה את עוצמתם האדירה של כלי הנשק, אפילו הפשוטים ביותר. משם אל הזירה, שם כל קרב הוא תענוג לצפייה וזאת בגלל הדרישה העקבית של סקוט לאותנטיות.

כנגד הגלדיאטורים אנו רואים חיות בר, לוחמים מיומנים, דלתות סתרים בזירה וכל "הטוב" שאכן היה באותה תקופה "חשוכה" של ההיסטוריה האנושית, תקופה בה חיי אדם לא היו בעלי ערך רב.

 

את "בן-חור" רבים זוכרים ויזכרו בגלל "סצינת המרכבה", סצינה בהחלט מרהיבה בה מתרחש קרב לחיים ולמוות על גבי מרכבות אדירות. ב"גלדיאטור" אנו זוכים גם כן בסצינות מרהיבות ובצילומים יפיפיים של הקולוסאום, זאת בזכות טכנולוגיית המחשב של ימינו. לא רק שרומא כולה נבנית לנו ומצולמת על המסך, הקולוסאום (שנמצא במצב רע מאוד, למי שראה את התמונות שלו היום) הופך לחי ושוקק חיים, צילום של 360 מעלות מוצג, כאשר הלוחמים נכנסים לראשונה לזירה, צילום שגורם לנו להשתהות לנוכח הגודל והעוצמה של המונומנט האדיר הזה.

 

"גלדיאטור" הוא סרט שבהחלט שווה צפייה, כמו שכבר אמרתי, הוא מכיל את כל הסיבות לכל סוגי הצופים, לשכור אותו ולשקוע בו. לא התחלתי אפילו לספר על כל התככים הפוליטיים שמוצגים כאן, מאבקי הכוח, החולניות של האנשים בשלטון, גילויי האהבה האסורים של קומודוס לאחותו. כל אלו הופכים את הסרט ליצירת מופת רבת שכבות, כל שכבה מוצגת בצורה הנכונה ביותר על מנת להעביר את הרעיון.

 

אני מאוד נהניתי לצפות בסרט ואני גם בעליו (החוקי) של DVD של ה"גלדיאטור" ואני ממליץ לכם לעשות כמותי. בנוסף אני רוצה לציין שוב את העבודה המצוינת שנעשתה על הפסקול. כל רגע מלווה בקטע שבלעדיו, אני חושש, הרבה מהרגשות לא היו עוברים. הנס זימר עשה עבודה מבריקה וקולה הקסום של ליסה ג'רארד משלים את התענוג. אני שמח לומר שאני גם בעליו הגאה של הדיסק J. מומלץ, באמת, לכל אחד, במיוחד אם אתם אוהבים את התקופה ורוצים לראות "איך זה היה באמת".

 

תיהנו.

מאתנו, האחים לבית קיטרו J