הלגיונר מאת: אבי סבג דמותו של הלגיונר הרומי הצליחה לחצות את מחסומי הזמן ולזכות בחיי נצח הן הסיפורת הבדיונית והן במחקר הצבאי. מהו ייחודם של אותם חיילים? מה הפוך אותם לעליונים בשדות הקרב של העולם הישן? ומה היה סוד מפלתם? "רק מי שנהירות לו היטב כל תלאות המלחמה יוכל להבין היטב את הדריך המועילה לעשיית מלחמה" סון טסו "חכמת המלחמה" 500 לפנה"ס אירופה של המאה הרביעית לפני הספירה היא אדמה שסועת מלחמות, שבטים ברברים שונים מתכתשים לאור הדמדומים של האימפריה המוקדונית השוקעת ומצפון אפריקה עולה קרנה של קרטגו. בימים ההם לגדות נהר הטיבר החלה מתגבשת עיר מדינה, שמשכה אל דגלה את שבטי מרכז איטליה. התפשטותה של המעצמה הצעירv יצרה סכסוך מיידי על העמים השכנים ואילצה אותה ללמוד את דרכי המלחמה. היוונים היו אלה שהורישו לעולם את המכשיר הצבאי הראשון בהיסטוריה, היו הראשונים שניהלו צבאות מאורנים ומובנים ובכך שינו את פני המלחמה לנצח. עמי רומא שהושפעו עמוקות ממוריהם היוונים השכילו לאמץ גם את מורשתם הצבאית ובניגוד להישגיהם בתחומים אחרים, כאן הם אף פיתחו את האומנות לשיאים חדשים. הפאלנקס היווני היווה את בסיס, אך תנאי שטח קשים ואויבים מרים הכתיבו פתרון שונה – הלגיון. אומנם נעשה שימוש מסויים בפרשים אך עיקר כוחה של רומא נשען על חיילי הרגלים שלה. הלוחמים שהרכיבו את הלגיונות המוקדמים גויסו מבין שורות האזרחים, בני השבטים האיטלקים המקוריים, רובם היו איכרים ואליהם הצטרפו בני האצולה הנמוכה. האזרחים-חיילים נשאו ציוד אחיד, אותו סיפקו לעצמם, שכלל מגן, שריון, קסדה, חרב קצרה ושתי חניטות הטלה. הם אומנו במשמעת נוקשה והונעה בכוחו של אהבת מולדת והערצה למפקדי השדה שלהם. בהמשך, הוחלפו האזרחים בחיילים מקצועיים ששרתו תקופות ארוכות ויצרו צבא מקצועי אימפריאלי כובש. בשדה הקרב יש חשיבות עצומה לשמירה על מבנה מסודר ועל שושלת פיקוד שלמה. הלגיונר הוא חייל מקצועי, לוחם כחלק מיחידה ומאומן להשתלב בתאום עם חבריו לנשק במהלכים טקטיים מורכבים יחסית. יכולתם של המפקדים בלגיון להמשיך ולשלוט בחייליהם גם בלהט הקרב הקנתה להם יתרון בולט על פני העמים ברברים מולם ניצבו. במרוצת ההיסטוריה הצליחו הרומאים ללמוד גם אומנויות מלחמה שהיו זרות להם בתחילה כמו הקרב הימי או טקטיקות המצור ובהדרגה קבעו את עליונותם גם בשטחים אלו. כך שבתלות התקופה ההיסטורית אותה בוחרים לשחק, ניתן למצוא לגיונרים המתמחים בתחומים שונים ומשונים של הלחימה הצבאית. עם השנים, ההצלחות והכיבוש הייתה העוצמה הצבאית ומרכזיות הצבא בחברה כוח משחית ששינה את פניה של החברה הרומית. הלגיונר כדמות למשחק תפקידים יכול להציע גיוון לדמות הלוחם הקלאסי במערכת פנטזיה או לשמש בסיס לדמויות במערכה היסטורית ריאליסטית יותר. כאדם הוא תמיד אזרח חופשי באימפריה ועל פי רוב הוא ישתייך, כאמור, למעמד האיכרים או למעמד החיילים הסדירים. במקרים רבים הוא יחוש קשר רגשי ונאמנות עמוקה ללגיון, לחבריו לנשק ולמפקדיו. על פי מבנה הלגיון הלוחמים היו קניינו של המפקד ולכן חבו את אמונם לו ולא למדינה. סטטיסטיקות גנריות: היכולות השנות נכתבות בקווים מנחים כללים ולא ע"פ שיטה מסויימת במטרה לאפשר התאמתם לכל שיטת משחק. כישורים: הלגיונר תמיד יתחיל את דרכו עם כשרון בסיסי בשימוש בחרב קצרה (גלדיוס), חנית (פילום) ואם השיטה תומכת אז גם שימוש מגן בינוני. גם כטירון תהיה לו התמחות נוספת באחד התחומים הבאים: א. חייל רגלי – בונוס נוסף לשימוש בחרב הקצרה והחנית, תוספת לסיבולת עקב אימוני כושר, ידע בסיסי טקטיקה יבשתית. ב. קשת – כישורי לחימה בקשת. ג. מצור – כישורי שימוש בבליסטרה קטפולטה או איל ניגוח, יכול לתיקון כלי מצור. ד. ימאות – כישורי ניווט בים, ידע בסיסי בטקטיקה ימית. ה. פרש – בונוס לשימוש בחנית, כשיורי רכיבה ולחימה על גבי סוס אם מדובר במפקד זוטר יהיו לו כישורי מנהיגות, הבנה טובה בטקטיקה, יכולת ניווט ימית / יבשתית טובה, הכרת מבנה הצבא, הכרת טקטיקות של צבאות אויב. אופי: קווי אופי הניתנים לשימוש כחלק מרגע הדמות גם בשיטות שאינן תומכות בחסרונות כחלק מבניית הדמות. בחר מהרשימה הבאה: פטריוטיות, נאמנות עזה ללגיון, נאמנות עזה למפקדים, ממושמע- מציית להוראות מפקדיו. מעמד: ברוב תקופות קיומה של האימפריה נהנו הלגיונרים ממעמד מכובד בחברה ותגמול כלכלי שהעמידם במצב יחסית טוב. מובן שמעמד זה הולך ומתחזק כלל שהדמות תהיה בכירה יותר. החל מרחשי כבוד מצד שכנים ומכרים ברמת החייל הפשוט וכלה בהשפעה פוליטית חובקת אימפריה ברמת הגנרלים.