המפלצת מלוך נס- חלק ג'
מה זה? אפשר לאכול את זה?מישל סבח
כל מי שהשתכנע שיש סיכוי סביר שלוכי היא לא בעיית עיניים נפוצה בסביבת לוך נס בטח תוהה לעצמו מה היא יכולה להיות. ישנן כמה השערות, חלקן חסרות בסיס, אחרות יותר מציאותיות. אנחנו נעבור על רובן, אך לפני זה... שמתי לב שעד עכשיו כלל לא ציינתי היכן נמצא לוך נס ואיך הוא נראה, וזה מפריע לי, אז אני אגמור עם זה עכשיו ואז נחזור לשאלה איזה סוג של מה זה לוכי.
לוך נס הוא אגם מים מתוקים באורך 23 מייל ורוחב של מייל אחד. עומקו הממוצע כ 600 רגל. הלוך נמצא בממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד, באזור שעד לפני 1707 היה ממלכת סקוטלנד. לדייקנים שבינינו, הוא נמצא בסביבות קו רוחב 57.5 צפון וקו אורך 4.5 מערב. לעצלנים שבינינו, הוא נמצא בעמוד 87 ג/2 באטלס האוניברסיטאי החדש. דרך אגב, באותו אטלס, חיפשתי בהתחלה את סקוטלנד, אך אבוי, לא מצאתי. אחרי חקירה קטנה גיליתי שאין דבר כזה יותר. ממלכת סקוטלנד התאחדה עם ממלכת אנגליה בשנת 1707, מאוחר יותר הצטרפה לאיחוד גם אירלנד ולא מזמן דרום אירלנד יצאה ממנו. וכך קיבלנו את הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד. עוד משהו חדש שמצביע על בורותי ההתחלתית. אני מקדיש את המאמר הזה לסקוטלנד ולשנת 1707 :).
אז איזה סוג של מה זה לוכי? בואו נעבור על האפשרויות:
חסר חוליות
בכלל לא סביר שחסר חוליות גדול יחיה בלוך נס, אך למרות זאת כדאי להזכיר את הדיונון הענקי שעד לא מזמן נחשב גם הוא לחיה אגדתית אבל הוכח כאמיתי וקיים אחרי שמספר דגימות נשטפו לחוף והדהימו בגודלם המרשים. אבל אותם חסרי חוליות לא ממש יכולים לחיות בלוך נס מכיוון שבלוך נס יש מים מתוקים. הסיכוי שלוכי היא חסר חוליות קטן, וטוב שכך.
דו חיים
למרות שדו חיים לא חיים במים מלוחים אלא רק במתוקים, קיימת בעיה - אי אפשר להסביר איך הגיע לשם הדו חי. אם מדובר בדו חי קטן יש אפשרות שהוא נצמד לרגלי ציפורים והגיע בעזרתן ללוך, אבל מה עם דו חי ענק? בנוסף, בשום מקום בעולם לא קיים דו חי ענק, או אפילו גדול. אי אפשר לפסול את האופציה הזאת לגמרי. יש סיכוי קלוש ביותר שקיים דו חי ענקי שאיננו מכירים שבמקרה צאצאיו קטנטנים ויכולים לעבור בעזרת הציפורים ללוך. תודיעו לי אם תראו אחד כזה...
יונקים
האם לוכי יכולה להיות כלב ים עם צוואר ארוך? אולי פיל ים או איזה ליוויתן מוזר? ככל הנראה, לא. כל היונקים הם בעלי דם חם, וככאלה, צורכים כמויות מזון גדולות ועולים לפני השטח לנשום בתדירות גבוהה, מה שפוסל את האנונימיות שלהם.
זוחלים
כמו יונקים, זוחלים נושמים אויר ולכן יצטרכו לעלות לפני המים בתדירות גבוהה, מה שפוסל אותם מלהיות לוכי. בנוסף, לזוחלים יש דם קר ולא סביר שיחיו באגם שטמפרטורת המים בו 5 מעלות צלזיוס. למרות זאת, התיאוריה הכי פופולרית טוענת שלוכי היא זוחל, ולא סתם זוחל... זוחל פרהיסטורי. פרטים בהמשך.
רובוטריקים
אתם בטוחים שאתם עוקבים? בדיקת ערנות... או לא. מבחינה מדעית כמובן שזה שטויות במיץ, אבל זה המקום לציין שתמיד יש סיכוי שלוכי היא סוג של רובוט מתקדם או ספינת חלל עם יצורים ירוקים קטנים בתוכה, ואני לא מדבר על דגים. תנו לדמיון להשתולל.
עופות
עוף שלא עף? טוב... יש. אבל עוף שחי מתחת למים - בשביל זה צריך לדמיין מישהו מדמיין, לדמיין בריבוע. אבל אל תיתנו לי לעצור מבעדכם. בקיצור, לא סביר בכלל.
דגים
מבחינה מדעית זאת האופציה הכי הגיונית. ישנם שני מועמדים רציניים לתפקיד. הראשון הוא צלופח. אין סיבה שלא יהיה קיים צלופח גדול במיוחד. הבעיה עם המועמד הראשון היא שאף פעם לא ראו צלופחים בנהרות ואגמים. המועמד השני, היותר מבטיח, הוא החדקן - דג גדול שמגיע לאגמים מתוקים כדי להשריץ. החדקן הכי גדול שתועד היה באורך של כמעט תשעה מטרים. מראה הדג תואם תאורים בעדויות ישנות על תצפיות של לוכי בנהרות המתחברים ללוך נס וידוע כבר שהדג עובר גם בנהרות ומבלה באגמים. אז מצאנו את לוכי? יתכן, אבל יהיו כאלה שיגידו שרק מצאנו את מה שלוכי אוכלת.
אף תשובה לא נכונה
יכול להיות שלוכי היא משהו אחר, משהו לא מוכר לנו, וזה לא יהיה הפעם הראשונה. אז נכון, הכי הגיוני שלוכי היא סוג של דג, אולי חדקן, אולי לא. אבל עד לא מזמן הכי הגיוני היה שהארץ שטוחה, שמישלון היא חיה אגדתית ושאף אחד לא יצטרך יותר מ 640 קילובייט זיכרון(ראה ערך ביל גייטס). אז כדאי לפתוח את הראש ולחשוב לכיוונים שונים. אפשרי אפילו שלוכי היא שילוב של כמה סוגים, לדוגמה הברווזון שהוא שילוב של זוחל, יונק ועוף. תארו לעצמכם איזה צרות עשה הברווזון למדענים שניסו לקטרג אותו.
לסיכום, אם נהיה מדענים לרגע, במושגים של היום, הקטגוריה הכי מבטיחה היא דגים. אבל אם ניתן לעצמנו להשתולל לוכי יכולה להיות כל דבר, ממשנה צורה מרביע גמא(ראה ערך מסע בין כוכבים) ועד לסירת מנוע משוכללת.
ניתן לבחור כל קו מחשבה וללכת איתו הלאה, בגבולות הסביר, וכך למצוא הסבר למיתוס. זה בדיוק מה שאני אעשה בחלק הבא. מכיוון שהתיאוריה הכי פופולרית היא שלוכי היא זוחל פרהיסטורי, מעכשיו אניח שתי הנחות. ראשית, לוכי קיימת. שנית, לוכי היא הזוחל הפרהיסטורי המדובר. מכאן נמשיך וננסה להסביר למה היא מיתוס ולא סתם עוד זוחל.
בשנת 1970 מספר מדענים רתמו סונאר משוכלל ומצלמות תת מימיות, שצילמו תמונה כל 45 שניות, לפעולת החיפוש אחר לוכי. הדבר השתלם רק חמש שנים מאוחר יותר כאשר התמונה התת מימית הראשונה של לוכי צולמה ב 1975. התמונה לא הייתה באיכות מעולה אבל אף על פי כן הכריז סר פיטר סקוט, חוקר טבע מכובד בבריטניה, שעל פי התמונה ועל פי העדויות מאנשים הוא מסיק שהמפלצת מלוך נס היא פליזיאוזאור, זוחל ימי פרהיסטורי שהיה חי במים החמימים מסביב לסקוטלנד לפני 70 מליון שנה.
משום מה, אולי מסיבות רומנטיות, מסקנתו של סר פיטר סקוט הפכה לתיאוריה הפופולרית ביותר, המוכרת על ידי רוב האנשים שמכירים את מיתוס לוכי. התיאוריה הפופולרית ביותר, אבל באותו זמן לא סבירה ביותר. למרות זאת ננסה לטעון לטובת התיאוריה.
האם לוכי יכולה להיות פליזיאוזאור? האם יכול להיות שיצור שנעלם מעל פני האדמה לפני 65 מיליון שנה, יחד עם הדינוזאורים, אולי מפגיעת מטאור בכדור הארץ, יצוץ לו עכשיו פתאום כך בלוך נס? בואו נתחיל מקטן.
האם יכול להיות שיצור שנכחד יחזור לחיים?
התשובה היא כן. בהחלט. בשנת 1869 ארמונד דויד, מסיונר צרפתי, היה המערבי הראשון שראה דוב פנדה כאשר ציידים סינים הביאו לו גור פנדה שהם הרגו. מאז היו עשרות משלחות שיצאו לחפש את דוב הפנדה, אך כולם חזרו בידיים ריקות. הפנדה נחשב לזן נכחד והיו מערביים שלא היו בטוחים שהוא היה קיים בכלל. רק בשנת 1915 משלחת גרמנית ראתה דוב פנדה בדרום טיבט ועד היום מספרם קטן מאוד. אז הפנדה נכחד וחזר לחיים!
הגיוני יהיה להגיד שדב הפנדה לא נכחד, פשוט לא הצליחו למצוא אותו. לבני האדם אין דרך לדעת בוודאות שחיה מסוימת נכחדה, וכמו שחשבו שהפנדה נכחד והוא בעצם לא נכחד, אפשרי שחשבו שהפליזיאוזאור נכחד אך טעו. עכשיו הגיוני יהיה להגיד שזה מגוחך, דוב הפנדה היה נחשב לנכחד רק לתקופה קצרה של כמה עשרות שנים ולעומת זאת הפליזיאוזאור נכחד כבר 65 מיליון שנה. אם 65 מיליון שנה אף אחד לא ראה אותו, יש סיכוי טוב מאוד שהוא באמת נכחד.
האם יכול להיות שמשהו שנכחד לפני מיליוני שנים בעצם לא נכחד?
התשובה היא כן. בוודאי. באוגוסט 1994 טייל דויד נובל,פקח פארקים, בפארק הלאומי וולמי(Wollemi) באוסטרליה כאשר ראה קבוצת עצים אשר לא הצליח לזהות. הוא היה הראשון שראה את העץ שכיום נקרא אורן הוולמי. האורן היה עץ שנמצא במאובנים של עד לפני 150 מליון שנה. כמובן שאף אחד לא ציפה למצוא אותו צומח היום. אך למרות זאת, לבסוף גילו אותו. האורן צומח לגבהים של עד 35 מטר ומוזר לגלות אותו דווקא בפארק לאומי, מקום שהבוטניקאים כבר עברו עליו מטר אחר מטר. כיום נמצאים בפארק כ 43 עצים בוגרים של האורן אשר לא נמצא בשום מקום אחר בעולם.
איך זה שעץ שהיה קיים לפני 150 מיליון שנה עדיין צומח בימינו? למה רק לא מזמן גילו אותו? זה מראה שגם משהו שנחשב היה נכחד מיליוני שנים, עדיין יכול להימצא בזמננו. דרך אגב, אורן הוולמי הוא דו מיני, כך שאפילו עץ אחד בוגר יכול להמשיך את השושלת.
"טוב, בסדר, אבל מה הקשר? זה עץ, אנחנו מדברים על חיה", אני יכול לשמוע מכמה אנשים מבולבלים. בתגובה אציין שעץ לא בורח, עץ לא מתחבא ואם מדענים פספסו עץ דומם ונייח שגובהו 35 מטר, יש סיכוי טוב שיפספסו חיה נעה ועוד כשהיא לא חשופה, אלא צוללת באגם. אבל בגלל שאני נחמד, נחדד את השאלה.
האם יכול להיות שיצור חי שנכחד לפני מיליוני שנים בעצם לא נכחד?
ניחשתם? התשובה היא כן. כמובן. ב 21 לדצמבר 1938 דג גדול בצבע כחול מתכתי נמצא בשלל של ספינת הדיג Nerine לחופי דרום אפריקה. הקפטן, הנדריק גוסן, חשב שהדג לא אכיל, אך החליט לשמור אותו בכל זאת. הוא ידע שגברת מארז'ורי קורטני-לטימר, אוצרת המוזיאון בעיר איסט לונדון לפעמים קונה מהדייגים דגים מוזרים לאוסף במוזיאון.
גברת לטימר כמעט ולא הלכה באותו יום לרציפים, היא הייתה עסוקה מאוד, אך החליטה ללכת לביקור קצר, רק למסור ברכות שנה טובה לדייגים. כאשר ראתה את הדג, מיד כינתה אותו "הדג הכי יפה שראיתי בחיי" וקנתה אותו מהנדריק המרוצה. היו לה בעיות להביא אותו למוזיאון, נהגי מוניות סרבו להעלות את הדג למכונית. כמו כן היו לה בעיות לשמר את הדג שכן לא היה ברשותה מקפיא גדול מספיק ובית הלוויות והמחסן המקומי לא שיתפו פעולה. לבסוף הצליחה לשמר את הדג בנוזל משמר, למרות שהנוזל לא הצליח לשמר גם את החלקים הפנימיים.
אחרי שעיינה בכמה ספרי דגים וניסתה לזהות את הדג ללא הצלחה, החליטה לקרוא לעזרת אדם יותר מנוסה ובקיא בתחום. היא שלחה איגרת לפרופ' ג'יימס לאונרד סמית' בצרוף סקיצה גסה של הדג. פרופ' סמית מייד רצה ללכת ולבדוק את הדג אישית, אחרי בדיקה קצרה בספריו הוא ניחש שהדג הוא לא אחר מאשר דג הסילאקאנת', דג פרהיסטורי שנעלם מהמאובנים לפני 80 מיליון שנה. הוא נורא התרגש אך לא רצה לדווח על הממצא אלא רק לאחר שיבדוק את הדג מקרוב, הוא לא רצה לעשות מעצמו צחוק אם יתברר שהוא טעה, הוא היה פרופ' לכימיה ולא התמחה בביולוגיה של דגים.
לאחר שבדק את הדג מקרוב, גילה סמית' שהוא צדק ומיהר לפרסם את הידיעה בעולם. עד היום התגלית הזאת נחשבת בעולם הזואולוגיה לתגלית המאה. הוא קרא לדג לטימריה(Latimeria chalumnae) על שם גברת לטימר.
למרות כל המאמצים, לא נמצא דג לטימריה נוסף, אלא רק אחרי 16 שנה. ב 1954 סוף כל סוף גילו אוכלוסיית לטימריות במימי איי קומורו. ורק בשנת 1998 גילו אוכלוסיה נוספת של הסילאקאנת' באינדונזיה. האירוניה היא שהדייגים המקומיים באינדונזיה מכירים את הדג הזה כבר מאות שנים, אפילו יש להם שם בשבילו - "ראז'א לאוט", מלך הים.
זה מראה לנו שדג שהיה חי מלפני 360 מליון שנה ועד לפני 80 מליון שנה, נמצא חי וקיים גם היום. הפליזיאוזאור נחשב לנכחד רק לפני 65 מיליון שנה. אז יש לנו תקדים לחיה שנחשבה לנכחדת 15 מיליון שנה לפני שהפליזיאוזאור נחשב לנכחד ונמצאה חיה גם היום, ולא רק במקום אחד.
למה לקח כל כך הרבה זמן למצוא את הלטימריה? משתי סיבות פשוטות.ראשית, הלטימריה חיה בעומקים של מתחת ל 200 מטר בתוך מערות וכוכים אנכיים ,ושנית, היא חיה לילית, כך שכל המדענים שניסו לחפש אותה במשך היום לא ממש הצליחו.
למה חשבו שהלטימריה נכחדה? פשוט מאוד, היא הפסיקה להופיע במאובנים מלפני 80 מיליון שנה ועד היום. האם אפשר להסביר את זה? כמובן. עכשיו, אחרי שגילו שתי אוכלוסיות סילאקאנת' וחקרו מעט עליהן הסתבר שדגי הסילאקאנת' של עד לפני 80 מיליון שנה היו חיים במקומות שנוטים לקלוט מאובנים ממש טוב. לעומת זאת היום הם חיים בתוך כוכים ומערות מסלע וולקנית ובמקומות אלה, אי אפשר למצוא מאובנים כי הם פשוט לא נוצרים. אבל אם המאובן לא נוצר, זה לא אומר שהחיה לא קיימת.
הסיפור של הלטימריה ממש מעניין, עד לסביבות 1930 הדג היה נחשב לקישור האבולוציוני בין דגים להולכי ארבע יבשתיים. הדג שוחה במים ממש כמו שזוחל הולך ביבשה.הייתי ממליץ לעיין בנושא הזה, אני צריך לחזור לנושא של המאמר.
אם כך, מבחינה מעשית, אנו רואים שיש תקדימים לכל העניין ולכן תאורטית יתכן שלוכי היא פליזיאוזאור. אבל אז עולות מספר שאלות שבמקרה של הלטימריה כבר יש לנו תשובות הגיוניות עליהן, והשאלה המרכזית היא מדוע מדענים לא מצליחים למצוא את לוכי? הרי למצוא דג קטן באוקיינוס ענקי זה באמת משימה לא קלה, אבל כבר יודעים איפה לוכי, בלוך נס - אגם פצפון במונחים של אוקיינוסים, אז איך זה שלא מוצאים אותה? על השאלה הזאת אנסה לענות בתשובה מדעית הגיונית, אם כי חלקכם יגידו, בדיונית, בחלק הבא של המאמר.
