רעל, או שלאוכל יש טעם מוזר היום
רם נבות
הכותב אינו אחראי לאמינות, לדיוק או לתוצאות קריאת הכתבה הזאת, אנא אל תתקשרו לבקש פיצויים אחרי שתשאפו כמה אדי ציאניד במטבח...
"הטועם המלכותי והמלך סקייניר העשרים וארבעה נמצאו מתים בחדרם בזמן הזריחה לאחר הסעודה בנשף המסכות הגדול של העיר פייד'אלן, מומחים חושדים שמדובר ברעל קסום שנמסך במזון והרשויות פתחו בחקירה..." מעיתון ממלכתי בעיר המדינה פייד'אלן שבמישורים הלא ידועים אי שם בצפון מערב היבשת החדשה.
לפי מילון ספיר-
רעל (ש"ע): 1. סם ממית, חומר מרעיל, ארס. 2.מזימה רע, השפעה רעה.
רעלן (ש"ע): חומר רעל ממקור ביולוגי (בלועזית, טוקסין).
הרעל הוא עניין באמת עתיק בעסקי האנושות, מלכים הרעילו זה את זה עוד לפני הספירה כאשר הסינים רצו להיפטר מאצילים והשתמשו בנינג'ות כדי לבשל משהו פיקנטי לאורחים, ציידים משבטי הזולו השתמשו ברעלים צמחיים דביקים כדי לצוד פילים, וקוברות יורקות אכלו דברים אחרים עוד לפני שמישהו בכלל שמע על קיומו של האדם.
רעל, כהגדרתו, הנו חומר כלשהו שהשפעתו קטלנית על גופים חיים כאשר הלה מגיע למחזור הדם שלהם או פוגע בהם בדרך זו או אחרת, לא כל הרעלים קטלניים (חלקם גורמים לשיתוק ועיוורון למשל) אבל בהגדרה זו אפשר להכניס חומרים רעילים שאינם רעלים, וזאת ההגדרה המייחדת רעלים מכל דבר אחר אשר עלול להרוג אותך.
רעל הוא חומר שמיועד להרוג, לעיתים קרובות בחברה האנושית הוא מופק מרעלנים טבעיים, או בעת האחרונה גם בעזרת הנדסת חומרים סינתטית, ובשונה מחומר רעיל הוא משמש רק למטרה זאת.
רעלים, רובם ככולם, הופכים לרעילים רק כאשר הם מגיעים למחזור הדם של האדם הנדון, רעלי ההתנקשות הנפוצים ביותר הם רעלי המאכל המשמשים באגדות כדי לרצוח מלכים במשתאות אשר מעוכלים למחצה בקיבה, עוברים למחזור הדם של המסכן הרעב, והורגים אותו בעזרת נזק פנימי כלשהו.
חומרים אחרים עוברים ישירות דרך העור (למשל הרעלן, גז החרדל גורם לכוויות מאוד לא נעימות), ומשם למחזור הדם בעזרת הנימים. הכי קטלניים ככל הנראה הם הגזים שעוברים דרך הראות לתוך מחזור הדם ומשם משתקים את הלב או את המוח, מה שבא קודם (כמו גז ה-VX של הרוסים).
כמובן שקשה למצוא כיוונים ראשיים בעניין של רעלים. הנושא סבוך, לא חוקי ובעיקר לא ממש נעים – המקום היחיד שבו קראתי בהרחבה על רעלים בספרי פנטזיה שונים (לא קראתי כל כך הרבה, אבל זה מקור נחמד לרעיונות) הוא סדרת ספרי הבלגריאד והמלוריאן, אשר מתאפיינים בנטייה להשתמש בסמים ורעלים ושאר רעיונות כל פעם שמעלים את השם נייסא מדינת אלוהי הנחש... ורובם דמיוניים או בעלי השפעות שונות שמבוססות על רעלים קיימים בשמות אחרים.
אז למה בכלל אנשים משתמשים ברעלים?
בעיקר כי הם רוצים להיפטר מאנשים בלי שידעו מי ביצע את זה, אחרי הכל, אחרי שהבנאדם מת, הרעל הוא העדות היחידה שניתן לתת, וברעלים המתוחכמים יותר אפילו את זה קשה לקבוע. רעלים יכולים לעבור במערכת, להרוג אדם ספציפי בלי שום קשר לארוחה זו או אחרת (אחרי הכל אוכל נשאר במערכת העיכול למשך כמעט 24 שעות לפני שהוא יוצא!) ולא להשאיר שום עקבות מלבד צורת המוות שהקורבן סבל ממנה.
אבל זאת גם בעיה, רעלים כאלו הם חומרים נדירים, אמנם לא קשה למצוא רעלים קטלניים אבל למצוא חומר שיעשה את העבודה איך שאתה רוצה שהוא יעשה, זה כבר יותר מסובך – בדיקה כימית פשוטה (בהנחה שאנחנו מדברים על מערכה שבה אפשר לבצע כזה דבר) יכולה לזהות את מרבית הרעלים התעשייתיים (רעלנים ביולוגיים לעיתים קרובות יותר מאשר לא, לא מתגלים בלי בדיקה מעמיקה יותר) בשל החתימות הא- ביולוגיות שלהם בגוף. משם הדרך קצרה לרשימת בעלי אינטרס שיש להם את הגישה.
מצד שני, לא כל רעל הורג במכה הראשונה – ידוע למשל שנפולאון עצמו נרצח (או לפחות ככה מעריכים) בידי הרעלה ארוכה ואיטית בידי החומר ארסן, אשר הוחדר למזונו עד שלבסוף קטל אותו, בצורה שנראתה כמו מחלה ממושכת שרק החמירה.
אז בעצם רעלים לא כל כך קלים לזיהוי.
ובכן, כן ולא.
כאמור, רעלים מקיפים כל כך הרבה זנים וצורות שאי אפשר לקבוע מאפיין כללי לכולם, חלקם אפילו לא הורגים את הקורבן, ככה שאפילו המאפיין הזה נשלל כמאפיין כללי, שלא לדבר על כל סוגי ההרעלות הטבעיות והמחלות שאדם יכול לחלות בהן בלי עזרתו של רעל ספציפי.
אבל אנשים שמורגלים ברעל ואנשים שיודעים לזהות אותו (עוד פעם, אני חוזר לדוגמא של נייסא בבלגריאד והמלוריאן) יכולים למצוא את הרעל לפני שהוא יספיק להרוג את הקורבן ולעיתים קרובות לרקוח סם נגד אשר יאפשר להם להתגבר על השפעות הרעל.
ישנו כאן גורם חשוב להדהים, את מרבית הרעלים אפשר לסתור בעזרת סמי נגד שפשוט מבטלים את כוחו של הרעל ומונעים ממנו להשפיע – ועל כן רעלים שהורגים כמעט מיד, או לחילופין רעלים שאין להם נוגדן יעיל בשלבים מתקדמים של ההרעלה הם הרעלים המסוכנים ביותר, ואולי, הכדאיים ביותר שכדאי להכניס למערכה אם רוצים להדגיש את הקטלניות של החומרים, בעיקר אם המערכה היא מערכה אורבנית שבה אפשר להגיע לבתי חולים שבהם יש מערכות מתקדמות. בימי הביניים כשאין מערכות אבחון של ממש, האימון וניסיון של הרופאים (והנדירות היחסית שלהם) הופכים את הרעלים למסוכנים בהרבה.
עד כה דיברתי על רעלים בכלליות, את השאר אני אשאיר לכם להתאים למערכות שלכם, אבל מלבד זאת, רק כדי לתת לכם רקע כללי על כל העסק הזה, בחרתי לי 4 רעלים שונים שידגימו לכם בצורה מסודרת איך בנוי רעל, ובעיקר יציגו את השימושים הצורות השונות שבהם אפשר להפיק או להשתמש ברעל.
ציאניד:
מקור – טבעי. ניתן להפיק ציאניד בעיקר מזרעים של צמחים בעזרת סדרה של תהליכים כימיים של הרתחה וזיקוק התוצרים, זהו חומר שהתגלה יחסית לאחרונה.
רעילות – לא צריך יותר מכמה מיליגרמים של ציאניד כדי לגרום להתקפה קטלנית, בד"כ התקפה על המוח האנושי הרגיש.
דרך הרעלה – חדירה ישירה למחזור הדם או אכילה.
מידע כללי – הציאניד הוא רעל כימי בעיקרון למרות שהוא מופק מחומרים צמחיים, ולא נהוג להשתמש בו בגלל שקל מאוד לזהות אותו בבדיקות כימיות וההשפעה הסביבתית שלו ניתנת לזיהוי מהיר מאוד.
בנוסף, קצב הפעולה שלו נמוך יחסית ובמינונים נמוכים הוא עלול להשאיר את הקורבן חי (אם כי לעיתים קרובות נזק מוחי חלקי אך קבוע הוא תוצאה ישירה) תוצאה שבד"כ לא מתאימה למטרות המרעיל...
היתרון העיקרי של השימוש ברעל הזה הוא קלות הכנתו והנפוצות הכללית שלו שאפשר למצוא בכל מקום.
קרפדת חץ הרעל הזהובה:
מקור – קרפדה מסוימת מיערות הגשם של דרום אמריקה, שמפרישה ריר על עורה, הרעל מופרש לתוך הריר.
רעילות – קטלנית להדהים, 0.16 מיליגרם של חומר פעיל מתוך הריר מסוגלים להרוג בן אדם בוגר בתוך שניות.
דרך הרעלה – הרעל עובד לאט דרך העור, אבל הדרך המועדפת היא החדרה דרך פצע.
מידע כללי – הציידים האצטקים השתמשו ברעל הזה על גבי חצי הנשיפה שלהם כדי להרוג מתנגדים בתוך המשטר הדתי- טוטליטרי שלהם, וכן כדי לצוד בעלי חיים גדולים למאכל, אם כי לעיתים קרובות מי שאכל בשר מורעל שכזה היה עלול לסבול מאותן תוצאות שסבל אותו דבר שהוא אוכל.
בשל המהירות של הרעל אין שום מרפא ידוע למוות שהוא גורם, ולא ידוע על אנשים שעמידים לו – הרעל גורם נזק נוירולוגי קיצוני מרגע הגעתו למחזור הדם, וכאמור, אפילו מגע עם הריר של הקרפדה עלול לגרום לתוצאות הקטלניות, האצטקים נהגו לעטוף את הקרפדה בעלה רחב ולשפשף את ראש החץ המיועד לפני הירייה, שכן הריר והרעל מתאדים באוויר תוך זמן קצר לאחר שהריר יורד מן הקרפדה.
שושנת המדבר:
מקור – צמח שושנת המדבר, לשדו מורתח ומצומצם באש עד שנותר רק נוזל סמיך וקרוש למחצה.
רעילות – קטלני, דרושים בסביבות ה-10 מ"ג חומר פעיל כדי להרוג אדם בוגר בטווח של כ-5 דקות.
דרך הרעלה – מאכל, או הזרקה למחזור הדם.
מידע כללי – צמח שושנת המדבר צומח בעיקר בערבות אפריקה, שם שבטים אפריקאיים משתמשים ברעל כדי לצוד פילים בעיקר, צייד למאכל, הוא צמח בשרני גדול הפורח בתנאים הסמי- מדבריים של הסוואנות בסמוך לסלעים היכן שהוא יכול להתקיים בצל חלקי, את לשד הצמח מרתיחים כאמור ומפיקים ממנו נוזל שחור שדומה לזפת שאותו מורחים על ראשי החצים והחניתות.
לעיתים קרובות יותר מאשר לא, חותכים מסביב לפצע מספר קילוגרמים של בשר מבשר הפיל כדי שלא לחטוף את אותה הרעלה שממנה מת הפיל, דרושים בד"כ 3 חצים כדי להוריד פיל תוך בערך חצי שעה.
לרעל זה, כמו להרבה רעלים מהירים אחרים, אין סם נגד ידוע במיוחד.
VX:
מקור – כימי, ה- VX הוא סוג של גז שהונדס מולקולרית כדי להיות קטלני וקל מן האוויר, השימוש האחרון והידוע ביותר שלו הוא השימוש של הרוסים בגז הזה כנגד המחבלים הצ'צ'נים בתיאטרון.
רעילות – קטלני ביותר, חשיפה של דקה מספיקה כדי להרוג אדם בוגר.
דרך הרעלה – נשימה, ומגע בעור.
מידע כללי – סביב הרעל הזה ישנה אפילה מסוימת. גם הוא חומר שגורם נזק נוירולוגי קשה לקורבנותיו, אבל לא ממש ברור ממה הוא מורכב או מהן תופעות הלוואי, המשתמשים לא מתלוננים – הנזק שהוא גורם הוא בד"כ קבוע ואין חומר בנמצא שיכול לעכב את השפעת הגז הקטלני.
הוא חסר צבע, קל מן האוויר ונשטף בקלות עם הרוח ולכן לעיתים רחוקות ניתן להשתמש בו באמת בשדה הקרב ושמור לו השימוש בקרבות נגד אנשים מבוצרים ומקרים טרוריסטיים, או לחילופין כנשק לא קונבנציונאלי להרעלת ערים שלמות.
שוב פעם, אלו היו דוגמאות שונות לרעלים, וקצת רקע שכדאי להכין על כל רעל שאתם מכניסים למערכה שלכם, אני רק מקווה שהארוחה הבאה שלכם לא תהייה האחרונה בגלל איזה שחקן שקרא את הכתבה הזאת...
