כישוף מודרני
ויקה ופאגאניזםאביעד רוזנבוים
כישוף מודרני – וויקה ופגאניזם
וויקה הוא אחד מן הזרמים הפגאנים המוכרים ביותר ולמעשה, הוא נחשב כמוכר מהזרמים הדתיים אשר עוסקים במאגיה. אך בראש ובראשונה, על מנת להצליח להבין מהי הוויקה יש צורך להבין שני מושגים נרחבים ומהותיים עוד יותר : פגאניזם וניו- פגאניזם.
מהם פגאניזם וניו- פגאניזם?
הפגאניזם הוא שם כולל לאוסף של דתות בנות זמננו ששורשיהן בדתות ובאמונות ילידיות אשר קדמו לנצרות, כלומר, אשר הפולקלור הדתי כולל מספר רב של אלים שונים. כמו כן, נכנסות להגדרה זו דתות אשר הושפעו מאמונות או דתות פגניות.
כמובן, שזוהי הגדרה כוללנית למדי ותחת הגדרה זו ישנן אמונות רבות מסוגים שונים ומגוונים אשר לעיתים קרובות מועט הוא המשותף להן ולעיתים, קיימת אפילו סתירה ביניהן.
מקור המילה פאגאן (pagan) הוא במילה הלטינית Paganus, שמשמעותה הוא "יושב כפר" ומקורה במונח הלטיני פגוס (pagus) , "מחוז כפרי". מונח זה נולד בעצם במאה הארבע עשרה, בתקופה בה החלו הדתות הפגאניות הילידיות באירופה להימחק בשיטתיות מעל פני האדמה בתהליך ההתנצרות של אירופה ובחסות הכנסייה, אשר עודדה השמדה של דתות פוליתיאיסטיות (בעלות מספר רב של אלים).
את שם התואר "פגאני" הצמידו אנשי הכנסייה הקתולית לבני האדם אשר אמונתם נבדלה מהאמונה הנוצרית. מונח זה במהותו הוא שם גנאי המרמז על אדם אשר אינו מאמין באמונה הנוצרית. הפגאנים החדשים החלו לצוץ לאחר מלחמת העולם השנייה. הם השתמשו , בכוונת תחילה, באותו מונח פוגע על מנת להפכו למושג בעל משמעות חיובית.
ההיסטוריה של הפגאניות החדשה במאה העשרים במערב מצביעה על כך שניסיון זה זכה להצלחה לא מבוטלת. בארצות הברית ובמערב אירופה, בימינו אנו, המושג פגאניות חדשה מתקשר לטבע, לשוויון, להעצמת נשים ולקשר הדוק בין הרוח והשכל לבין הטבע. שיא פריחתם היה בשנות השישים כאשר עוד תנועות דומות אשר עסקו בנושאים דומים של
מודעות סביבתית וכו' החלו להתפתח במקביל.
כאמור, פגאניות היא מעין מטרייה הכוללת תחתיה מגוון של דתות ואמונות, אך בכל זאת, ישנן מאפיינים בסיסיים אשר מצויים ברוב הדתות הפגאניות החדשות. אולם, כפי שכבר נאמר, לא כולן דומות אחת לחברתה ועל כן ישנם גם מאפיינים ייחודיים לכל דת ודת או דתות אשר לא כוללות מאפיינים אשר ברוב הדתות האחרות מתקיימים.
המאפיינים הנפוצים ביותר של הדתות הפגאניות החדשות הם: פוליתיאיזם - האמונה באלים מרובים, אמונה בקיומה של אלוהות נשית, ראיית האלוהות כאימננטית ולא כטרנסצנדנטית (אלוהות פנימית, הנובעת מתוך המהות האישית של כל דבר ולא אלוהות כאחת הכוללת בתוכה הכל, כדוגמת האלוהות היהודית והנוצרית), ראיית הטבע כמקור הרוחניות וכהתגלמות האלוהות, אמונה באחריות ובאוטונומיה של היחיד בקהילה, אמונה בקשרי גומלין רוחניים בין כל הדברים בטבע ומתן דגש על אחריות קהילתית וחברתית כפועל יוצא מכך.
עבור הפאגן החדש, האלוהות היא כוח החיים המצוי והמתגלה בכל צורה שהיא בטבע. אמונה זו שונה לחלוטין מן הראיה היהודית או הנוצרית אשר בהן קיימת הפרדה קטגורית בין רוח ושכל לבין הטבע.
האלוהות הפנימית היא אחד מהן המוטיבים המרכזיים בדתות אלו.
למעשה, תפיסת האלוהות הזו היא אחד מן הדברים שרק מחזקים את התפיסה ההרמונית ואת העובדה אשר קשרי הגומלין בין מהות האדם והסובב לו הם חשובים במיוחד. תפיסה זו נותנת מהות של קדושה וייחוד לכל דבר ודבר, בין אם הוא חרק קטן וכביכול חסר חשיבות או אדם. משמעותה של האלוהות הפנימית היא שגם באדם קיים משהו אלוהי וקדוש.
האלוהות היא משהו אישי ופרטי שקיים בכל אדם ועל כן מאמינים הפגאנים שעל כל אדם לגלות בעצמו את ייחודו הרוחני והדתי האישי, השונה מזה של האחרים.
זוהי גם הסיבה המרכזית לכך שהדתות הפגאניות אינן ממוסדות, מפני שלא קיימת היררכיה דתית, אין מנהיגים דתיים, אין ספר קודש מקובל אחד, אין דוגמה המקובלת על כל הדתות והמסורות (או אפילו על כל המאמינים במסורת או דת ספציפית), אין ארגוני גג המסדירים את היחסים בין כל המאמינים ואין רישום של המאמינים ולמעשה, אין מאפיינים קבועים או הכרח מחייב כלשהו.
למרות זאת, קיימים ארגונים פגאניים שהחברות בהם היא התנדבותית. מטרת הארגונים הללו היא לאפשר למאמני הפאגניזם ליצור לעצמם רשת של קשרים עם מאמינים אחרים, ולאפשר קיום של יחסי גומלין עם חברים אחרים בקהילה. לארגונים הללו ישנם קווים מנחים לגבי קבלת חברים, בדרך כלל מתייחסות ההנחיות לנושאי אתיקה ומוסר בעיסוק במאגיה, דבר חשוב במיוחד אשר עליו קיים דגש לא מבוטל.
בנוסף, קיימות אסיפות מכשפות - קבוצות קטנות של מאמינים פגאניים - המתכנסים לצורך פולחן (פגישות אלו בד"כ לא בעירום – אל תאמינו לכל שמועה ). כל אסיפה מונהגת ע"י כוהנת גדולה, אשר הידע שלה בתחום וניסיונה הם גדולים יותר משל שאר המשתתפים והיא אשר מובילה את הפולחנים והטקסים השונים. אורח החיים של הפגאניים החדשים דומה לאורח חיים של כל אדם בעולם המערבי המודרני, למעט המנהגים הנובעים מן האמונה הדתית.
הפגאנים מגלים מעורבות קהילתית רבה עקב כך שאחד מיסודות אמונתם דוגל באחריות היחיד וביכולות לשנות ולהשפיע בכך שכל אחד מאתנו מכיל בתוכו את האלוהות. כמו כן, פגאנים רבים מתנדבים בארגוני איכות הסביבה וזכויות בעלי חיים מכיוון שהטבע והאדמה הם מרכז האמונה והתגלמות האלוהות.
עוד נפוצה מעורבות של פגאנים בארגונים מתוקף האמונה שקיים בטבע איזון נשי וגברי כמו גם האמונה בקיומה של אלוהות נשית מרכזית.
רוב הדתות הפגאניות חוגגות שמונה חגים הנקראים גלגל השנה.
החגים הללו מציינים את חילופי העונות השונים המהווים אירוע מרכזי בדתות הפגאניות למיניהן.
שמות החגים משתנים משפה לשפה אך אלו שמותיהם הנפוצים ותאריכיהם :
חג המתים (סו-וויין) - 31 אוקטובר
היפוך החורף (יול) - 21 דצמבר
חג הכלולות (אמבולג) - 1 פברואר
ההשתוות האביבית (אוסטרה) - 21 מרץ
אש אייר (בלתיין) - 1 מאי
היפוך הקיץ (מידסאמר) - 21 יוני
חג התמוז (לונאסה) - 1 אוגוסט
חג ההשתוות הסתווי (מבון) - 21 ספטמבר
כמו כן, ברוב הדתות הפגאניות ישנה חשיבות מיסטית לירח המלא ובכל פעם שמופיע כזה בשמיים ישנו מועד מיוחד ובמהלכו מתבצעים טקסים שונים. חלק נרחב מהפגאנים הם אנשים רוחניים במיוחד ועל כן תחומי העיסוק שלהם מתקשרים לתחומי הרוח השונים. פגאנים רבים גם עוסקים בטכניקות שונות של כישוף ולמעשה, הכישוף הוא חלק בלתי נפרד מן הפולחן הדתי של הפגאנים ומהווה הקבלה לתפילה בדתות אחרות.
ועכשיו, לאחר שנזרעו הזרעים זהו הזמן לקטוף את הפרות ולעבור לנושא הכתבה, הוויקה.
מהי הוויקה ?
וויקה היא זרם דתי פגאני אשר נוסד באמצע המאה העשרים.
מקור המילה וויקה הוא המילה העתיקה wicca , אשר נהגת כ-ויצ'ה או wicce ופירושה "חכם". מן המילה הזו נובעת גם המילה האנגלית המודרנית, wise. יש גם גרסה הטוענת שהמושג בא מהמילה "לכופף" מפני שהוויקנים מסוגלים "לכופף" אנרגיות ולהשפיע באמצעותן על הסביבה.
מייסדה הוא ג'רלד ב. גרדנר.
בשנת 1950, לאחר שהחוק האנגלי האחרון האוסר על כשפים בוטל, הכריז ג'רלד ב. גרדנר שהוא מכשף וחבר בדת מכשפות פגאנית בשם וויקה.
הוא סיפר שהוכנס בסוד אסיפת מכשפות על ידי אישה בשם אולד דורותי קלאטרבק, ששימשה כחברה באסיפת המכשפות "ניו פורסט קאבן".
דורין וליאנט, אחת מן הכוהנות הגדולות של גרדנר וממשיכת דרכו, ביצעה בשנות השמונים חיפוש ברשומות האנגליות מאותה תקופה, והצליחה לקבוע שאישה בכינוי זה אכן חיה בתקופתו של גרדנר - היא נולדה בשנת 1880 ונפטרה בשנת 1951. אך על אף פי כן לא קיימות עדויות לקיומה של "ניו פורסט קאבן" או אפילו לכך שקלאטרבק הכירה את גרדנר.
אחד מעקרונות האמונה הבולטים ביותר של הוויקה, אשר עליו מושתת חלק נכבד מהאמונה הוא הדואותיאיזם - הכרה בקיומם של אל ואלה ואמונה שכל האלים מהווים אל אחד ושכל האלות מהוות אלה אחת. הוויקה מתבססת על מספר עקרונות מרכזיים אשר מהווים מאפיינים משותפים לכל זרמיה השונים והם מה שיוצרים את הדמיון ביניהם.
הראשון שבהם הוא מרכזיות הטבע. במסורת הוויקנית הטבע מהווה מוקד מרכזי ולמעשה, האדמה והטבע מהווים מוקדי אמונה.
השני הוא ההכרה באיזון ובהרמוניה הקיימים בטבע. רוב הוויקנים הם אנשים בעלי מודעות סביבתית גבוהה עקב עיקרון זה והם אף פעילים למטרות של הגנה על הטבע ושמירה על האיזון הטבעי הקיים בו עם מינימום התערבות של בני אדם ושל הטכנולוגיה.
עיקרון נוסף,כאמור, הוא האמונה בקיומם של אלוהות גברית ונשית מרכזית המתהווים בישות אחת מכל מין.
עיקרון מרכזי במיוחד הוא האתיקה. עיקרון זה מתומצת בחוק אחד, שהוא חוק בל יעבור – "ואם אינו פוגע בשום דבר, עשי כפי שתרצי". משמעותו, שכל עוד אינך פוגע בשום חי, צומח, או דומם אתה יכול לנהוג ע"פ רצונך וללא הגבלה.
ישנן מספר אסכולות מרכזיות של וויקה שהמרכזית שבהן היא הוויקה הגרדנריאנית.
הוויקה הגרדנריאנית אשר מבוססת, באופן ישיר, על משנתו של גרדנר כוללת הלכות של פולחני המסתורין המערביים.
כמו כן, רבים מעקרונותיה מבוססים על כתבי מסדר שחר הזהב ועל כתבים פילוסופיים שונים, ביניהם קארל יונג ועל תורות מזרחיות שונות, שהבולטת שבהם היא תורת הקארמה.
עוד עיקרון אשר הדגיש גרדנר היה החשיבות של ההכנסה בסוד ושל השושלת הוויקנית. "הכנסה בסוד" היא בעצם היכרות עם הפולחן הוויקני והשתתפות בו והשושלת היא שרשרת הכנסות בסוד. רק מי שהוכנס בסוד הפולחן על ידי גרדנר עצמו רשאי להכניס בסוד אנשים נוספים.רק מי שהוכנס בסוד על ידי אדם ששורשיו הדתיים הם מגרדנר, רשאי להיקרא וויקני גרדנריאני.כך הולכת וממשיכה השרשת ובעצם נוצרת רשת תפוצה גדולה למדי של התורה הוויקנית.
עיקרי תורתו של גרדנר מופיעים בספר המכונה "ספר הצללים" ספר הצללים הגרדנריאני, המפרט את הטקסים ואת הפולחנים הוויקנים השונים. ספר זה נשמר בסוד שנים רבות, אך יצא לאור בחלקים בשנות התשעים. כיום החומרים הגרדנריאנים נגישים למדי ולמעשה, כל אחד יכול לקרוא בכתביו. אך עדיין רק מי שהוכנס בסוד על ידי וויקני גרדנריאני אמיתי יכול להיחשב כוויקני גרדנריאני.
עוד אסכולה נפוצה אשר נחשבת לאחת החשובות היא הוויקה האלכסנדרית. הוויקה האלכסנדרית היא מסורת וויקנית שנוסדה על ידי אלכס סנדרס, מכשף אשר שאף להתקבל לאסיפות גרדנריאניות אך הוא נדחה שוב ושוב. עקב תסכולו הרב הוא החליט לעשות מעשה והשיג לעצמו עותק של ספר הצללים הגרדנריאני שלא בדין והקים אסיפה משל עצמו. ספר הצללים האלכסנדרי שונה מעט מספר הצללים הוויקני הרגיל. ההבדל המרכזי בין המסורות הוא הדגש הרב יותר ששמים האלכסנדרים על האיזון בין הקוטב הנשי לקוטב הגברי בפולחן.
לוויקה יש מסורות מגוונות נוספות, למשל הוויקה הארתוריאנית, הוויקה הדרואידית, פרי וויקה ועוד.
כל אחת מהן דומה במובן מסוים לאחרת אך מאפיינים מסוימים בה שונים במעט וגורמים לה להפרדה מהאחרות. אך ישנם גם וויקנים אקלקטים אשר לא משתייכים לזרם ספציפי אלא משלבים אלמנטים מזרמים שונים ויוצרים אמונה משל עצמם.
קיומם של כאלה נבע בעיקר מכך שבשנים הראשונות לקיומה של הוויקה, ובהשפעת הוויקה הגרדנריאנית, שהדגישה שושלתיות והכנסה בסוד, שללה התיאולוגיה הוויקנית את תקפות אמונתם של מי שלא הוכנסו בסוד.
חברות באסיפה נחשבה חובה והיוותה תנאי מחייב להיותו של אדם וויקני. בעשור האחרון קיים דיון ער לגבי חשיבות השושלתיות וההכנסה בסוד והשאלה המרכזית הנידונה היא חשיבות הדבר וההכרחיות שלו.
למעשה, כמעט מחצית מן הוויקנים כיום הם יחידנים ולא משתייכים לזרם כלשהו.
נושא זה הוא אחד מן הנושאים הנרחבים ביותר שישנם ובטוחני שלא הצלחתי לכסות אפילו יריעה קטנה מתוכו אך אני מקווה שהצלחתי לכסות את החלקים המרכזיים בו ושאתם הצלחתם ללמוד קצת על אחד הזרמים הדתיים המסקרנים והמעניינים ביותר שישנם בעולמנו.
בכתבה הבאה בסדרה נמשיך בסקירה של הזרמים השונים והזרם הבא הוא הזרם הדרואידי, אשר כולנו חושבים שאנחנו מכירים כמעט כמו כף ידנו (רובנו יוצאי מו"ד, לא?) אבל אני בטוח שאתם תתפלאו לשמוע כמה אמיתות חדשות לגביו.
