יעקב, יחזקאל וחייזר נכנסים לפאב...
אביעד רוזנבוים
"ואראה, והנה רוח סערה באה מן- הצפון. ענן גדול ואש מתלקחת ונוגה לו סביב.
ומתוכה כעין החשמל מתוך האש."
כך מתחיל לתאר יחזקאל הנביא את הופעתה של "מרכבה" המופיעה בתוך סופת אש וברקים מן השמיים ומתוכה יוצאות דמויות אדם מוזרות. בחזונו יחזקאל מתאר תיאור מפליא והזוי של אותו עצם שמימי אשר גורם לרבים להאמין שיחזקאל חווה מפגש מן הסוג השלישי, מפגש עם ישויות חוצניות.
רבות הן העדויות התנכיות על מפגשים שונים עם חייזרים מחלומו של יעקב ועד להתרחשויות המסתוריות אשר אפפו את ארון הברית. תיאוריות פנטסטיות רבות נבנו מסביב לאותם אירועים מוזרים אשר התרחשו בתקופת המקרא ובחלק לא קטן מהן נשזרת השאלה לגבי קיומם של חייזרים בסיפור המקראי. אמנם לדבר אין כל ביסוס מדעי, כמו לחלקים נרחבים מהתנ"ך, אך תמיד ממשיכה להדהד האמרה שבכל אגדה ישנו שמץ של אמת.
שלושת הסיפורים הבולטים שמעלים את שאלת החוצנים בתנ"ך הנם חזונו של יחזקאל אשר צפה באותה "מרכבה שמימית", חלומו של יעקב אשר חזה במלאכי השמיים העולים והיורדים בסולמותיהם לשמיים וחזרה וכל אותן התרחשויות מתמיהות שהיו סביב ארון הברית, מסיפורו הטראגי של עוזה ועד לנפילת חומות יריחו.
יחזקאל – הנביא שהתרועע עם "בני האלוהים"
בחזונו זה של יחזקאל הוא מספר על גלגלי ענק אשר השמיעו קולות המולה ועופפו בשמיים.
נחיתתם של אותם גלגלים הייתה גרנדיוזית ומחרידה וכללה סופות אש וברקים לרוב.
עליהם ישבה כבמעין כיסא דמות אנוש מוזרה אשר גם אותה אפפו ברק ואש ונוגה היה מסביבה. אותו נוגה מתוארו כ"מראה הקשת, אשר יהיה בענן ביום הגשם". כמו כן, יחזקאל מתאר שמתוך אותה סופה מוזרה יצאו דמויות מוזרות אשר דמו לאדם אך לכל אחת מהן הייתה תכונה פיזית יוצאת דופן, לאחת מהן יש ארבע פנים ולאחרת ארבע כנפיים.
הוא תיאר את אותן דמויות כנוצצות כנחושת קלל וכמצוידות בכנפיים, כמו שאר המלאכים המתוארים בתנ"ך. חזונו של יחזקאל הוא מפתיע לא רק עקב תוכנו המופלא אלא גם עקב כך שחזונו כלל דברים רבים אשר לא היו בתנ"ך חוץ ממקרה זה. למשל, יחזקאל מזכיר בחזונו את המילה "חשמל" המתארת את התגלמותה של אחת מאותן דמויות חייזר- מלאך.
זוהי הפעם האחת והיחידה שמילה זו מופיעה בתנ"ך ואיש איננו יודע למה בדיוק התכוון יחזקאל כשהזכיר אותה. הפירושים המודרניים מייחסים לה את המשמעות של "ברונזה" או "נחושת". השימוש המוכר בהן בספרות האכדית, אשר הייתה הנפוצה באזור באותה התקופה, היא לתיאור של ברק וזוהר.
הדבר רק יוצר הדגשה והפרזה בתיאורו של יחזקאל ומעיד על היותו של האירוע מדהים ברמה שלא נראתה לו כבעבר. אותו תיאור של יחזקאל מתאר כמעט אחד לאחד את תיאורי החללית המוכרים לנו מימינו אנו, בזמן המודרני. אותה צורה עגלגלה מיוחסת גם לחלליות אשר מבקרות או לא מבקרות בכדור הארץ מדי פעם ועקב כך זכו לכינוי "צלחות מעופפות".
כמו כן, יש הטוענים שאותו תיאור של ברק, אש ועשן מתארים הפעלת מנוע כלשהו אשר בו השתמשה אותה חללית. התיאור המפליא מכולם הוא התיאור של אותה דמות היושבת על כיסא בראש העצם. אותו כיסא מתואר כ "מראה אבן ספיר" והוא מתואר עוד כמוקף אש וזורח באור יקרות. הטענה הרווחת של היופולגים (מדענים התומכים בקיומם של חייזרים ומסבירים תופעות שונות בעזרתם) היא שאותו כיסא מהווה תיאור של כיסא הפיקוד של החללית אשר הגיעה לביקור בכדור הארץ. על פי טענתם אתן דמויות הן, ללא ספק, חייזרים ותיאורן כדמות אנוש מעט חריגה רק מתקשרת לתיאורי החייזרים כיום אשר לרוב גם מתוארים כסוג של דמות אנושית או בעלת תכונות פיזיות אנושיות, כבני האדם.
יחזקאל אולי ראה בדבר מפגש עם אלוהיו אך הדור שלנו רואה בדבר הוכחה לביקורם של חייזרים בכדור הארץ.
יעקב – האיש שניצח את המלאך
יעקב חולם לו בלילה ובחלומו הוא רואה מלאכים עולים ויורדים בסולם המתמשך מהקרקע ועד לשמיים. היופולגים טוענים שאותו סולם מסתורי הוא סולם המוביל לחללית אשר ממנה באים המלאכים- חייזרים. בכלל, המלאכים בתנ"ך הם בעלי נופך מסתורי במיוחד.
לרוב, הם מתוארים כיצורים דמויי אדם, בעלי שיער ארוך, לבושים בלבן ומצוידים בזוג כנפיים. אבל אותה דמות המצטיירת לנגד עינינו כל פעם שאותו יצור מוזכר בפנינו היא לא דמותו של המלאך מכתבי הקודש. המלאכים הללו אופייניים יותר לגישה הנוצרית והמלאכים התנכיים אינם נראים כך כלל וכלל. כאשר בתנ"ך מוזכר מלאך לרוב הכוונה היא בכלל לשליח ולא לאותו יצור מכונף. לעיתים, גם נביאים מכונים מלאכים והרי ברור לנו שלהם לא היו כל כנפיים. אך כאשר מזוהים מלאכים "אמיתיים" בתנ"ך ברור לנו שהם אינם לובשים דמות אנושית, בשר ודם. לרוב, הם מתוארים כיצורים מפליאים כמו כרובי ארון הברית שהם שילוב של מס' בעלי חיים ואדם או המלאכים בחזון יחזקאל שלהם אמנם צורה אנושית, אך הם בעלי מאפיינים שונים ומשונים.אותם מלאכים מכונים במקרא "בני האלוהים" או "בני אלים" על מנת להבדילם מבני האדם הרגילים. על פי המסורת המקראית אותם מלאכים קדמו אף לבריאת העולם ובראשית הדורות השתלבו בין בני האדם שעל פני הארץ, אך בשלב כלשהו חלה התרחקות כלשהי בינם לבין האדם. לאותם מלאכים סוגים רבים כמו הכרובים, השרפים והשרים (הכוונה ב "שרים" היא, כנראה, ללוחמים ומכאן גם בא כינויים הנפוץ "צבא השמיים"). המלאכים בתנ"ך מתגלים ע"י קול הבוקע מהשמיים או בחלום, כבמקרהו של יעקב. בד"כ התגלות המלאך היא אירוע מעורר אימה, והדבר חופף להתגלויות אלוהיות גם במיתולוגיות של עמים אחרים. תפקידיהם של המלאכים הם רבים, משליחת מסרים שונים ועד לשמירה על המועדפים בעיני האלוהים.
אך אצל יעקב הדבר לא היה כבדרך הרגיל, יעקב לא רק קיבל מסר כלשהו, במקרה זה הוא עשה דבר יוצא דופן ומתמיהה – לחימה במלאך. הסיבה לכך לא ברורה, אולי כמבחן אלוהי ליכולתו של יעקב להוות את מולידו של העם הנבחר, אך יעקב נלחם באחד המלאכים והביסו בקרב ועל כן זכה לחסותו של אלוהים ולשינוי שמו לישראל – "שרית (נלחמת) עם האלוהים".
אך כל התיאוריות לגבי מלאכים אולי קורסות באחת מפני שחוקרי מקרא רבים טוענים שהמלאכים הם מיתוס עממי בלבד, אשר מצוי בכל תרבות שהיא ושהוא לא קיים כלל בתקופה המקראית. הם סבורים שהמיתוס מתחזק לאחר כיבוש פרס והעובדה המעידה על כך היא שאין כלל אזכור למלאכים בתנ"ך מלבד בתקופה המאוחרת יותר, בספר דניאל שבו מופיעים המלאכים מיכאל וגבריאל. כמו כן, מצויים בתנ"ך עוד עדויות על מלאכים אך רק ב"ספרים החיצוניים" – ספרים עתיקים יהודיים אשר מסיבות שונות לא זכו להיכלל בקובץ התנכי. כמו כן, אין שום עדות כלשהי לקיומם של מלאכים על פני כדור הארץ מלבד להשערות שונות ולאותן עדויות תנכיות לא מבוססות.
ארון הברית – הכל במחיר אחד
ארון הברית הוא אחד מכלי הפולחן החשובים ביותר המוזכרים במסגרת התנ"ך.
אורכו היה כמטר ורבע, רוחבו וגובהו כ- 75 סנטימטרים. הוא נבנה מעצי שיטים והיא מצופה זהב מבחוץ ומבפנים ובחלקו העליון, סביב לו, עיטר אותו זר עשוי זהב טהור. רגליו קושטו בארבע טבעות זהב בהן הכניסו את הבדים ששימשו לנשיאתו. לארון היה מכסה זהב אשר כונה "כפורת", בשני הקצוות ניצבו זה מול זה שני פסלי כרובים מכונפים, הפורשים את כנפיהם על הארון ומסוככים עליו. ייתכן כי בתוך הארון היו מונחים למשמרת "לוחות הברית" אך אין עדות מופרשת לכך שמישהו ראה אותם שם. לפי מקורות מקראיים שונים ברור כי בארון היה חפץ מקודש כלשהו שלו הוא יועד, אך זהותו אינה ידועה.
ארון הברית זוהה בתחילה תמיד עם אלוהי המלחמה ועם הפן הלוחמני יותר של האלוהים. עד לתקופת דוד הביאו את הארון לשדה הקרה כאשר המלחמה הייתה קשה, כדי לרתום לצד הלוחמים העבריים את הכוחות האלוהיים. עקב כך הוא קיבל נופך של מעין כלי מלחמה מיתי ומטיל אימה אשר שימש גם ככלי הרתעה כנגד אויבים שונים. לארון הברית מיוחסים אירועים שונים אשר רק מגבירים את המסתוריות האופפת אותו. הראשון והמוכר שבהם הוא האירוע בו חטפו הפלשתים את הארון והביאו את אל עריהם. הארון הביא עליהן מגפות קשות והן פסקו רק לאחר משהשכילו להחזיר את הארון לבני ישראל. עוד מקרה מוזר הוא המקרה של נפילת חומת יריחו. לאחר שבני ישראל הקיפו שבע פעמים את החומות כאשר נשאו עימם את ארון הקודש החומות קרסו ואפשרו לישראל את הניצחון בקרב נגד העיר שהייתה מבוצרת היטב.
מקרה מוכר נוסף הוא המקרה בו עברו בני ישראל דרך נהר הירדן. כאשר הארון עבר מעל למים הם יבשו לפתע ואפשרו לעם לעבור דרך הנהר שעד לפני רגעים מספר היה שוצף וקוצף. ישנם עוד כמה נתונים מפליאים לגבי הארון, למשל, העובדה שהיא מתעטף בענן במסעות בני ישראל במדבר והעובדה שחל איסור חמור על נגיעה בו. הדבר היה תקף גם לגבי הכוהן הגדול ואדם ששמו עוזה אשר נגע בו בטעות ומצא את מותו.
לטענת היופולוגים, הארון המסתורי שלא צוין לו כל תפקיד בכתבים המקראיים הנו בעצם כלי מיוחד אשר ניתן לעם ישראל מחייזרים ועזר להם להתקדם מעם עבדים חסר כל לעם בעל עוצמה ושטח רב. לפי אחת הגרסאות הארון הוא בעצם משדר משוכלל שבאמצעותו התקשר משה ולאחריו הכוהן הגדול עם ישויות חייזריות שהגיעו לכדור הארץ. על פי גרסה זו הארון ניתן למשה כדי לעזור לבני ישראל במלחמותיהם נגד העמים החזקים אשר חיכו להם בדרכם לכנען. כמו כן, עוד גרסה פנטסטית מסוג זה טוענת שהארון היה מעין מכשיר קשר אשר העביר לעם ישראל הנחיות בקשר ליציאה ממצרים וכיבוש כנען. המכשיר אפשר להם ליצור קשר עם החייזרים ולקרוא להם לעזרה בעת המלחמות.
לפי אותן גרסאות החייזרים בחרו בעם ישראל לנציגיהם בכדור הארץ מפני שלעמים אחרים כבר הייתה דת מבוססת ואילו לעם ישראל שהיה עם עבדים לא הייתה דת ברורה. הם בחרו להיחשף כבני האלוהים ולהתגלות דרך משה כי באותה התקופה היה אפשר לשכנע את בני האדם רק באמצעות הדת ומעשי נסים. הם גורסים שמעמד הר סיני הוא פגישת משה עם החייזרים שבה קיבל הוראות שונות והחניות לקראת המשך הדרך. את התיאוריה הזאת הם גם מבססים על העובדה שהארון פעל על חשמל מפני שעוזה אשר נגע בו מת במפתיע, לפי טענתם כתוצאה מכך שהתחשמל. ברור שלתיאוריה זו אין כל אחיזה במציאות ואלו הן רק השערות פנטסטיות ובלתי מבוססות.
עוד סיפורי חייזרים רבים שכאלה מצויים בתנ"ך, למשל, השמדת סדום ועמורה ע"י "גופרית ואש מן השמיים" שזוהי, על פי טענתם הוכחה להשמדתה באמצעות פצצת אטום. או היעלמותו של המלאך שהתגלה לאבי שמשון ועלה בלהבת אש אדירה לשמיים – שזוהי, כמובן, עדות לחללית. כל תיאוריה כזאת נראית כמצוצה מהאצבע אך האם באמת ישנו מישהו שיכול להסביר את כל אותן תופעות תנכיות מוזרות ומעוררות התמיהה הללו ?
