אלמוות- אגדה ומציאות
אביעד רוזנבוים
"אין זאת שאני מפחד למות, רק אינני רוצה להיות שם כשזה יקרה"
-וודי אלן
מאז ומתמיד חשק האדם באותו כוח כמעט בלתי נתפס - האלמוות, שלא בכדי היה תמיד בחזקת האלים ושאר היצורים העל טבעיים. פחדו של האדם מפני הלא נודע והמוות, המהווה אחד מהמצבים המסתוריים ביותר, רק חיזק את אותו רצון בלתי מושג להצליח לכופף את חוקי הטבע ולהתעלות מעליהם. השאיפה לאלמוות מופיעה במגוון מיתוסים וסיפורי עמים והאדם עושה בהם כמעט הכל כדי להשיג זאת.
והיום, בעת המודרנית, כאשר המדע צועד בצעדי ענק יש אנשים הרואים אי שם באופק גם את היעד הזה ככיבוש אפשרי לאנושות.
האלמוות במיתוסים
אחד מהמיתוסים המופלאים ביותר המתאר את מסע האדם אל האלמוות הוא האפוס המסופוטמי העוסק בגילגמש. גילגמש היה מלך מיתולוגי קדמון, החמישי בשושלת השומרית ארך, אשר חי לפני 5000 שנה בקירוב.
על גילגמש נודעו אפוסים מסתוריים רבים המתארים את מסעותיו אל מישורים מופלאים הכוללים בחובם את ארץ החיים ושאול תחתית. לפי התיעוד השומרי, רדיפתו אחר האלמוות התחילה בכך שחברו אנקידו, גיבור שומרי נודע, מת ועקב כך החליט גילגמש לצאת למסע ארוך ומפרך לארץ האלים בכי לבקר את אותניפשתים, אשר שרד את המבול הנורא שפקד את הארץ לפני שנים רבות ומאז נהיה למתבודד. למעשה, גילגמש רצה לברר אצל אותניפשתים את הדרך בה יוכל להפוך מאדם רגיל לבן אלמוות. אותניפשתים גילה לגילגמש כי במעמקי הים גדל צמח פלא אשר מסוגל להפוך את המשתמש בו לבן אלמוות, בדיוק כמו האלים.
גילגמש יצא למסע קשה כדי להשיג את הצמח יחד עם שייטו של אותניפשתים ומצליח, בסופו של דבר, להשיג את אותו צמח פלא. אך נחש נורא שחשק גם הוא בחיי נצח גזל אותו ממנו בטרם הספיק להשתמש בו (כך הוסברה תופעת "חיי הנצח" של הנחש אשר משיל את עורו כל זמן מה). כדי למצוא דרך להחזיר לעצמו את אותו צמח נוסע גילגמש לשאול תחתיות. את המשך עלילותיו המסעירות איננו יודעים מכיוון שהמשך הכתבים העוסקים בו לא שרדו ולעולם לא נדע האם הצליח להפוך לבן אלמוות או שנשאר עד לסוף ימיו כאחד האדם.
עוד מיתוס מעניין הקשור לאלמוות הוא המיתוס האפריקאי.
לדברי עמים אפריקניים רבים, בתחילה לא היה מוות והופעתו מתייחס לדעת רבים מהם לעבירות שעברו בני האדם או בע"ח מסוימים ולתפקידו כעונש על חטאי העבר.
בני הנואר, עם של רועים אשר חי בדרום סודן, מספרים כי פעם היה חבל שחיבר את הרקיע והארץ וכל מי שהזקין וקרב למוות טיפס באותו חבל ועלה אל האל העליון. האל העליון הפכו לצעיר שוב ואז יכל הוא לשוב ארצה, לבני עמו.
אך יום אחד טיפסו על אותו חבל צבוע ואורג (סוג של ציפור הקרויה כך עקב סגנון בניית קינה) ונכנסו לרקיע.
האל העליון כעס על כך והורה לבני האדם להשגיח היטב על אותם בע"ח אשר עלו בחבל ולא להניח להם לשוב ארצה פן יחוללו בארץ צרות רבות. יום אחד הצליחו השניים להימלט מידי שומריהם וירדו שוב לכיוון הארץ. כשהגיעו לקרבת הקרקע חתך הצבוע את החבל.
קטע החבל שמעל לחתך נמשך מעלה לרקיע, כנראה ע"י האל הזועם על בני האדם, ומאז אין בני האדם יכולים עוד לשוב לרקיע והם נאלצים להזדקן ולמות.
עוד מיתוס הקשר לאלמוות בא מסין.
אי, עוזרו של אדון השמיים די ג'ון, קטל את תשע השמשות (המיתולוגיה הסינית גורסת שבתחילה היו עשר שמשות, תשע מהן קטל אי וזו שנשארה היא השמש הקיימת כיום) ועורר את זעמו של אדונו.
די ג'ון החליט להטיל עליו ועל רעייתו צ'נג אה עונש כבד על מעשיהם ולבסוף החליט להפכם לבני תמותה ולהכריחם לחיות על פני האדמה ולא בקרב האלים. אי, אשר לא הסכים לגזרה, יצא לבקש את שיקוי חיי הנצח שהיה ברשות המלכה האם של המערב, אלה רודנית אשר גרה באחד מהרי סין. רחמיה נכמרו עליו והיא העניקה לו כמות של שיקוי שהספיקה לשניים, אבל התרתה בו שאם ישתה האחד את כולו, הוא יעבור מן העולם למקום נעלה יותר.
אי חזר עם השיקוי אל רעייתו, צ'נג אה, שהתגעגעה לחייה הקודמים ברקיע, שהיו נוחים למדי וחסר כל דאגות. בעלה סיפר לה את כל מה שעבר עליו ומששמעה את התראתה של המלכה האם היא גמרה בדעתה לשתות את כל השיקוי ולחזור לרקיע.
אולם, היא חששה שמא יגנו אותה שאר האלים על נטישת בעלה ועל אנוכיותה המופגנת ולכן החליטה להיוועץ באסטרולוג. הלה יעץ לה לעבור לירח, שם תהיה פטורה מעונשי חייהם של בני התמותה ושם תהיה מוגנת מהאשמות האלים. יתר על כן, הבטיח לה האסטרולוג שבירח תתחולל בה תמורה נפלאה. צ'נג אה אימצה בחום את הרעיון והחליטה לבצעו.
יום אחד, כשיצא אי מן הבית, גנבה את השיקוי ממקום מחבואו ולגמה את כל הבקבוק.
מיד לאחר מכן היא ריחפה לה אל הירח במחשבה שכעת היא בת אלמוות כבעבר. אך כשהגיעה אליו ראתה היא שהפכה לקרפדה וכשניסתה לצעוק לעזרה היא השמיעה רק קרקור חלוש ודבר מלבדו. לכשגילה אי כי רעייתו והשיקוי נעלמו שניהם, הבין מיד מה התרחש בהעדרו. הוא הבין שהייתה זו טעות לנסות ולהימלט מגורל בני התמות אשר נגזר עליו.
בגרסה אחרת של המיתוס, הוחזרה צ'נג אה לצורתה האנושית והתגוררה בארמון הירח ואילו אי, שעוונותיו נסלחו, שב לרקיע.
האלמוות במציאות
למעשה, כבר מיליארדי שנים שישנם יצורים אשר מסוגלים לחיות חיי נצח.
כל אותם יצורים חד תאיים קדמונים, כדוגמת האמבה, למעשה, חיים מאז שחר החיים בכדור הארץ ועד לימינו אנו (וסביר להניח, שיישארו כאן עוד הרבה אחרינו).
אותם יצורים מתחלקים כל הזמן לשני יצורים חדשים ובכך למעשה, לא מתים לעולם.
אך יבואו הספקנים ויאמרו בגאון, שגם אנחנו, בני האדם, למעשה, חיים לנצח ע"י צאצאינו.
אך הדבר לא מדויק.
תאי המין שלנו, שמהווים בדיוק חצי ממאגר הגנים שלנו, אכן שורד ועובר הלאה לעד אך גם אז מדובר רק בכמה תאים ברי מזל. כמו כן, ישנו הבדל עצום בין שני הדברים.
בעוד האמבה מתחלקת ובכך היא עצמה ממשיכה לחיות אצלנו זהו יצור אחר לגמרי אשר לא קשור אלינו מבחינה פיזית או נפשית.בנוסף - בגלל שהאמבה לא מגיעה לרמה נפשית או שכלית גבוהה לא ניתן באמת לחקור את תופעות האלמוות ולהבין מה מתרחש בנבכי האמבה, בעיקר בתחום המנטאלי שחשוב לבני האדם כתחום הפיזי ממש, אם לא יותר. (צאצאי האמבה נראים בדיוק כמו האמבה מכיוון שהאמבה היא חד-תא, בני אדם לעומת זאת אינם ולכן אם לאמבה יש זכרון אז היו בטוחים שהאמבה אינה חייה לנצח וגם אם לא- היא אינה חייה לנצח אך במובן פילוסופי אחר. הערת העורך).
אך מלבד אותם יצורים, שזוכים למעין חיי נצח, למה בעצם שאר היצורים מתים?
ביצורים הרב תאיים קיים מנגנון השמדה עצמית אשר מצוי בכל תא ותא.
למעשה, אותו מנגנון מצוי בגנום שלנו (המאגר של כלל הגנים בגוף האדם) אשר העתקו מצוי בכל תא בגופנו. סיבה לפעילותו של המנגנון המסתורי אינה ידועה ולמעשה, בלעדיו היינו מסוגלים לחיות, באופן טבעי לעד (כמובן, בתנאי שלא לוקחים בחשבון מוות לא טבעי או מוות ממחלה כלשהי). חד מהתחומים החמים ביותר בתחום הגנטיקה, כיום, הוא לפענח את אותו סוד ולמצוא את רצף החומר התורשתי אשר גורם לתופעת המוות ולהבינו כדי שנוכל לשנותו ובכך להאריך את חיי האדם בזמן מה או להפכם לנצחיים.
לאחרונה, עלה לכותרות מחקר חדש אשר טוען שהמוות של האדם תלוי בגופיפים זעירים, המכונים "טלמרים", אשר מצויים בקצות הכרומוזומים. אותם גופיפים מתקצרים במעט בכל פעם שאתה בגוף מתחלק עד שהם מגיעים לנקודה בה הם כבר לא יכולים להמשיך ולהתקצר ואז אותו אדם נפטר. מחקר זה נעשה בקבוצה מצומצמת למדי ועל כן אין להסיק מסקנות מרחיקות לכת לגבי התוצאות אולם, זהו אחד מאותם הסברים רבים הקיימים לתופעת המוות אך אף אחד מהם עוד לא הוכח חד משמעית עד כה.
ואכן, חלום האלמוות נראה כקרוב מתמיד אך יש להביט לכמה רגעים באותם מיתוסים ואגדות עם, אשר בחובן מצויה אמת שאולי לא נעים לנו לשמוע.
שימו לב לכך שבכל אותם מיתוסים האדם רודף ביתר שאת אחרי האלמוות ובמהלך אותו מרדף הוא מוכן אפילו לבגוד ביקיריו או לסכן את חייו, מבלי לחשוב פעמיים.
האם זוהי החברה שבה אנו רוצים לחיות? חברה המורכבת מפרטים אשר יורדים מקווי המוסר על מנת להשיג את שאיפתם?
מלבד זאת, האפשרות לאלמוות במציאות מעוררות עוד תהיות לא מעטות.
ישנם רבים הטוענים כנגד האלמוות ומצדיקים את אותו מנגנון מוות הטמון בגני האדם באומרם שלא ניתן לחיות לעד, מבחינה פסיכולוגית ונפשית. אותם אנשים גורסים שדבר שכזה הוא בלתי נתפס בעליל ועצם הרצון לחיות לנצח הוא שגוי מפני שהאדם לא "מתוכנן" לחיים מסוג זה ואך טבעי שיחיה את תקופתו על פני האדמה ובסופה ימות.
לעומתם, ישנם אנשים רבים אשר אפשרות זו קורצת להם יותר מכל ובדומה לגיבורי המיתוסים גם הם מוכנים לרדוף אחרי האלמוות ובכל מחיר, כבד ככל שיהיה.
האפשרות הבלתי מוגבלת של חיי נצח והאופציה לעשות ככל העולה על רוחך בעודך יודע שדבר אינו מגביל אותך יכולה להפוך את החיים לדבר טוב הרבה יותר אשר מאפשר לך להתפתח ולהתקדם כאדם או לחליפין, לשגע אותך ולגרום לך לנזק בלתי הפיך, כפי שטוענים בעלי התיאוריה המנוגדת. סביר להניח, שכל זאת עוד ייוודע לאנושות אך רק אם וכאשר האפשרות לאלמוות באמת תהיה זמינה לכל אדם.
אך על אף כל זאת, עם התקדמות המדע המואצת של ימינו אנו, מי יודע אם עוד בתקופת חיינו נזכה לענות על שאלות אלו בעצמנו.
