מסע אל הנשמה
קריסטליםזיו קיטרו
ניתן למצוא אותן במקומות רבים ושונים. מעטרות חרבות ומגנים, משובצות אל תוך כתרים או מסתתרות בתוך תיבות אוצר. יקרות ערך או פשוטות, קישוט זול לאצבע ענייה או חפץ רב עוצמה בידו של מכשף. אבני החן, הקריסטלים, מלוות את האדם משחר הבריאה והן פה בכדי להישאר.
קריסטלים מופיעים בצורות שונות ובצבעים שונים ברחבי העולם. הן קשורות לאגדות ומיתולוגיות רבות והן חלק חשוב מכל תרבות עולמית.
בספר הספרים אנחנו מוצאים את החושן ובו משובצות אבנים פשוטות לצד אבני חן (סמל לכך שבפני האל כולנו שווים). האורים והתומים ששימשו את הכוהן הגדול בבית המקדש היו גם הן זוג אבני חן. בכתר המלוכה של אנגליה ובשרביט משובצים שני חצאים של היהלום הגדול ביותר בעולם. באמריקה, השבטים האינדיאנים עשו שימוש באבנים שנמצאו באזור כחלק מהליך טיפולי שקיים גם בצידו השני של העולם, בתת היבשת הודו.
משהו מושך אותנו אליהם, לחלוקים הנוצצים הצבעוניים האלו, לצורות הגיאומטריות המשונות אשר גדלות בטבעיות רבה כל כך בטבע. מסתתרות בתוך מערות תחת המים או בין החולות. במכרות בתוך ההרים וחלקן ביערות. האם זה רק יופיין? או שאולי יש פה משהו מעבר לזה?
הסיבה לא משנה כלל, העובדה היא שהאבנים והקריסטלים הינם חלק מאיתנו.
ואיזו סיבה טובה יותר יש מזו בכדי לצרפן למשחקי התפקידים שלנו?
מעבר להיותם אוצר ממש שווה שאפשר לחלק לחבורה האבנים הטובות הללו יכולות להפוך שימושיות מאוד, אם רק נקדיש להן תשומת לב.
קישוט ושימושיות
חרש- אומן יכול לקחת אבן פשוטה ולעבדה וללטשה ולהפכה ליצירת אומנות. עשרות פאות יופיעו בה, שוברות את אור השמש לפריזמות משמחות, הופכות את כל מה שנוגע בן למופלא יותר. נראה אם כן שהשימוש הפשוט ביותר הוא לקישוט כמובן. אלא שמסתבר שמה שנראה לנו כקישוט פשוט מקורו דווקא באמונה. שיבוץ אבנים בתכשיטים וחפצים ואפילו ענידתם סתם כך או נשיאתם בצמוד לגוף נעשו מתוך הבנה שלאבן תכונות מסוימות שיכולות לשמש לעזר עבור הנושא אותם וכך כתרי מלכים משובצים לרוב יהלומים המסמלים טוהר וכוח ואבני אודם המסמלים עושר חכמה והצלחה. על חרבות מיוחדות ניתן למצוא אבנים כמו האופל (לשם) שהיא אבן המייצגת את רוח האמת ומעניקה הגנה, כוח התמדה והיכולת לראות את הנולד. טבעות ספיר נענדו ע"י שליטים בכדי להגן על עצמם מצרות עין וצרה, האבן גם עזרה למרפאים לטהר את הגוף מרעלים.
אנשי שבט האפצ'י היו נושאים על גופם אבן ממשפחת האובסידיאן שזכתה לשם אפצ'יטיר וזאת בשל תכונתה לשאוב צער ואבדן מנושאן. הלוחמים היו עונדים אותן לפני הקרב בכדי שאומץ ליבם לא יימוג.
החיילים הרומים היו מטביעים במגניהם או נושאים על גופם את ההמטייט שזכתה לכינוי "אבן הדם". מאמינים שהאבן שייכת לאל המלחמה, הלא הוא מארס, והחיילים לקחו את האבן בכדי שתגן עליהם. שבטים היו טוחנים את האבן ועשו בה שימוש כצבע באיתות מלחמה. האבן משמשת גם להזרמת דם ולקרקוע וזקנות השבטים שהיו גם מילדות עשו בה שימוש בכדי לעזור לנשים עם בעיות מחזור ואנמיה.
היוונים נשאו על עצמם את הטופז בכדי להרחיק רוחות רעות ולחזק את מוחם. ובאבן האמטיסט השתמשו בכדי לעזור להלחם בהתמכרויות, במיוחד התמכרות לטיפה המרה.
ביהדות מתוארת "קריסובריל - עין החתול" כאבן שמביאה שגשוג ומזל ומאפשרת לאדם לראות דרך קירות.
המיצרים ראו בלאפיס- לאזולי אבן מקודשת וכוהני הדת היו עונדים אותה משובצת בנזר לראשם בכדי לפתוח את מוחם לקול האלים, לשפר את יכולת השיחה שלהם ולהיפתח לרעיונות חדשים והשראה עליונה. ברומא ויון האבן שימשה לצביעת בדים בצבע שכונה אולטרמרין ושימש בציורים מפורסמים רבים.
אנשי ההינדו האמינו שהמונסטון היא אבן שנוצרה מקרני ירח שהתקשו. תרבויות שונות ברחבי העולם מאמינות שבני זוג המעניקים זה לזה את האבן היפיפייה ומפעם לפעם מחליפים ביניהם את אבניהם יוכלו לחזק את הקשר ביניהם ואף להרגיש האחד את השני ממרחק רב.
השאמנים בשבטים היו עושים שימוש באבני מוצ'י בולס אשר מאפשרים למשתמש בהן לנוע במישורים האסטרלים ביתר קלות וליצור קשר עם מדריכים עליונים.
אחת האבנים החזקות ביותר לריפוי היא המלכית ששובצה לעריסות בכדי להגן על תינוקות ובמצריים שימשה את המעמד העליון בכדי לחזק את עוצמתם. השבטים הגרמנים האמינו שהעונדים אותה יהיו מוגנים מכישלון ושעצם שבירתה של האבן מעידה על קרב הממשמש ובא. האבן שמשה בידי מרפאים להקלה על כאב ונגד סיוטים. בפלורייט נעשה שימוש ליצירת כלים וקישוטים וכאשר הרומאים הגיעו לדרום אנגליה, התגלה להם ששתיית מים בהם שרתה האבן עוזרת לחיזוק האמייל ולהפגת כאב שיניים.
אלו המאמינים בקיומה של אטלנטיס מספרים שאבן הקוורץ הייתה בשימוש נרחב שם ככלי לקיבול מידע שתוכנת לתוכן, להפקת חשמל ואור. כיום אנו משתמשים בקוורץ בשעונים בכדי לדאוג לפעימות מדויקות של המנגנון המכאני ולהפקת אור (מנורות קוורץ, קוורץ נוזלי ממנו עשויים מסכי שונים במערכות מוסיקה ומחשב). במכון וייצמן נערכים ניסויים להפקת חשמל מקוורץ תוך שימוש באנרגיה סולארית.
קסם
בעולם של פנטזיה או זה בו קסם הוא חלק מהנוף (הכללי או הסודי) אבני חן מוסיפות ומחזקות את יכולתו של המכשף.
הספיר שמוזכרת קודם לכן שימשה קוסמים לשליטה ברוחות. הלברדורייט שנראית כהה במבט ראשון אך מתמלאת כולה אור וצבע כאשר נופלים עליה קרני אור עוזרת בשליטה ושינוי המציאות, מגבירה יכולות טלפאתיות ומאגיות כלליות. אבן הלרימר המופלאה משמשת בכדי ליצור קשר עם עולם החי, בעיקר עם דולפינים וצמחים ויש אומרים שגם מלאכים רגישים לאלו שקוראים אליהם ואוחזים באבן הזו. קוורץ, אולי האבן השימושית ביותר, יכולה להיות כלי קיבול לאנרגיה קסומה אותה מכשפים ישאבו עבור טקסים או לחשים פשוטים. אם בעולמכם יש "אסכולת קריסטלים" סיכויים רבים הם שהקוורץ והאודם יהיו בשימוש נרחב ביותר.
הגיוני שלחשים מסוג מסוים יעשו שימוש באבן מתאימה וכך אבן אודם תתאים ללחשי מלחמה, אופל ללחשים של יצירה, אמטיסט לקסמים הקשורים ליכולות מנטאליות וקוורץ לריפוי או כמקור ניטראלי של אנרגיה קסומה.
המנחה יכול להחליט שאבנים באיכות נמוכה מתנפצות לאחר שמלאי האנרגיה נוצל בעוד אבנים מאיכות גבוהה יכולים להיטען שוב ושוב. יכול להיות שקוסם מטעין את האבן מהאנרגיה הקיימת בתוכו אבל יש סיכוי רב מאוד שהקריסטלים שגדילתם נמדדת במאות שנים אוגרים אנרגיה מספיקה ומתחדשים מעצמם, אם יינתן להם הזמן.
ריפוי אנרגטי
ההודים מאמינים בקיומן של "שאקרות", מערבולות אנרגיה, בתוך גוף האדם והם אף אפיינו כל שאקרה (נכתב גם כ"צ'אקרה") בצבע ותכונה. המרפא האנרגטי יכול לשחרר חסימות ולטפל בבעיות נפשיות, רוחניות ופיזיות ע"י הנחת אבנים בצבעים המתאימים על המקום הנכון והתרכזות בהזרמת אנרגיה למקום:
• בסיס – צבעה אדום והיא מאופיינת ביכולת ההחלטה והישרדות. היא מאפיינת את הלוחם האבטיפוסי. מקומה באזור עצם הזנב. (אודם, כלצית אדומה).
• מין – כתום, נמצאת מתחת לטבור. קשורה למיניות, לידה ויצירתיות. (ג'ספר).
• סולאר – צהוב, יושבת על מקלעת השמש (נקודת החיבור התחתונה בין שתי הריאות). פתיחות, זימון, כפיפת רצון האדם על הסביבה. (סיטרין).
• לב – ירוק (או ורוד). ריפוי, נשימה, זרימה ואהבה. נמצאת במרכז החזה בין שתי הפטמות (אוונטורין, רוזקוורץ).
• גרון – כחול. יושבת במרכז הצוואר. תקשורת, בהירות, היכל הנשמה. (אגת כחולה, לאפיס).
• עין שלישית – בין העיניים ומעל הגבות. סגולה. יכולות טלפתיות, ראיית הנולד והעתיד. (אמטיסט).
• כתר – לבנה. טוהר, חיבור למקור עליון, לבורא ולבריאה. (קוורץ, יהלום).
עולם הקריסטלים הוא עשיר מאוד ומספק חומר רב למשחק: ערים הבנויות מאזמרגד (עיר הברקת של ארץ עוץ), תרבויות שעושות שימוש נרחב באבנים (אטלנטיס, למוריה ובעולם הקולנוע: הכוכב קריפטון, מקום לידתו של סופרמן). אבנים יכולות להיות מקור לאגדות (הבלגריאד שם אבן שנפלה מהשמיים שימשה לחרב ולכתר) ועוד.
אבנים עזרו לאנשים לחזות את עתידם, לשאת חן בעיני אחרים וכאות תודה, הן העניקו נחמה והעצימו מעמדות. הן חלק מהעולם שסובב אותנו ולכן חשובות לכל אחד ואחד מאיתנו.
