חלומות
ולנסיה
כבר המספר התנ"כי ידע שכדי לדחוף לסיפור קטעים שאפילו אלוהים לא יכול לתרץ, הוא יכול פשוט לומר: "סתאאאם. זה היה חלום!". יעקב התעורר וגילה שלא מלאכים ולא סולם, אברהם ספר כוכבים מתוך שינה ויוסף בכלל עשה מזה קריירה, אז למה לא הדמויות שלנו?
לכל משחק מכל ז'אנר, חלומות יוכלו להוסיף. את אותו מקום שבו פנטזיה נוגעת במציאות והכול יכול לקרות בו אפשר לשלב חלומות בצורות שונות כאביזר עלילתי, בהתאם לאופי המשחק ולמטרות הנדרשות ממנו.
אולי השימוש המתבקש ביותר לחלומות, שהופיע כבר במשחקים הראשונים, הוא ככלי להעברת מסרים אל הדמויות. זהו כלי שימושי בעיקר בעולמות בהם יש כוחות עליונים – רוחות, אלוהויות או אפילו גורל. בין ערפילי השינה הישות יכולה להתגלות למאמין האדוק במלוא הדרתה, אך המסר גם יכול להגיע כסיפור חידתי זרוע רמזים. דתות שונות, כמו גם כשפים ולחשים בשיטות שונות, מאפשרות "הזמנה" של חלום וכך השחקן/הדמות יכול באופן פעיל לבקש "רמזים" מהמנחה עצמו בקשר לקושי או בעיה שנתקל בה במשחק. למרות שהמענה לתפילותיה של הדמות יכול להגיע כחלום גם אם לא ציפתה לו.
כמו כל נבואה, גם התנבאות בחלום יכולה להיות בעייתית במשחק, שכן המנחה לא יודע ברוב המקרים בדיוק מה יקרה אח"כ, וגם במקרים שכן, הוא לרוב יעדיף לתת לשחקנים תחושה שהגיעו לכך בעצמם או להסתיר מהם פיתולי עלילה מפתיעים. לכן, רצוי להעביר את המסר של החלום בעזרת סמליות ורמזים. סמלים הם שפתו הטבעית של החלום והשחקנים אף יצפו לסמליות בחלום, שתעניק לו נופך מיסטי ותהפוך אותו למעניין יותר למשחק. אופי הסמלים שיופיעו בחלום צריך להיות מותאם לדמות, לישות שמתקשרת איתה ולתרבות בתוכה משחקים. החתולים לפרעונים היו קדושים, סמלה של האלה בס ושליחיה, אך למכשף נוצרי הלקוח מימי הביניים חתול שחור שחוצה את דרכו יסמל אסון מתקרב או כישוף רע. מעבר לכך – התאמה למשחק אינה מספיקה. אם המנחה מצפה שהחלום יהיה בעל משמעות, עליו לוודא שהוא משתמש ברעיונות ששחקניו יכולים לראות את הקשר הישיר שלהם לדמות ולעולמה הפרטי. כך, למשל, אפשר לשלב מראות מעולם המשחק המוכרים לדמות ולשחקן (כלומר ששוחקו על ידו), סיפור הדומה לאגדה מוכרת ומזכיר מאורע שהיה במשחק, או אפילו דב"שים שהדמות פגשה. מי שלא מפריעה לו השפעה חוץ משחקית יכול גם להכניס רמזים מעלילות משחקים קודמים שהשחקן יבין, למרות שדמותו לא הייתה שם מעולם (למשל, כדי לרמוז על צרה גדולה שמתקרבת החלום יתרחש במערה שבה במשחק קודם היה דרקון שחיסל את הקבוצה). אבל אפשר לעוות או אפילו להפוך את המשמעות שהשחקן יצפה לה מסמל כלשהו בתור תפנית מפתיעה. רצוי, עם זאת, לפחות לרמוז על השינוי – במיוחד אם הוא מוביל לרמז קטלני...
מטרה של חלום כזה המהווה מסר מישות עליונה או אף ממנחה המשחק (בעקיפין) יכולה להיות השליחות, חשיפת מטרת הגיבור עצמה. גיבורים רבים נקראו לשליחות על ידי חלום, כמו בדוגמא התנ"כית, בה אלוהים מתגלה לאברהם ומצווה עליו לנטוש את ארצו, או להקריב את בנו יחידו לעולה. אך החלום לא חייב להיות כה בוטה. גם שילוב של גורמים מנבואה ששמע, שיעוררו את תהיותיו של הגיבור העתידי בקשר לנכונותה יכולים להוות זרז להקמת הדמות לפעולה.
סמלים נפוצים בחלומות נבואיים או בעלי מסר מיסטי במקרים רבים לקוחים מן הטבע - למשל צמחים, במיוחד אלו המיוחסות להם תכונות מרפא או יכולות מיסטיות אחרות (כמו לבנדר או הסרפד), או שהם קשורים לאמונה של החולם, בייחוד כשהאמונה קשורה לטבע. פירות מופיעים לרוב בהקשרים של תשוקה ותאווה. גם חיות מופיעות בתפקידים סמליים, לרוב אסוציאטיביים וברורים, אם כי יש לציין את הארנבת שמופיעה פעמים רבות, ונוטה להיות מקושרת לכוחות מיסטיים ויכולות על טבעיות או סמל למזל טוב. מתכות ואבנים טובות מקבלות רשימה של רגשות ותכונות מכל הגוונים. אף המוות מגיע בחזיונות השינה במגוון צורות (מארון מתים כללי ועד לטקס האשכבה שלך עצמך) שלכל אחת מהן משמעות, לרוב הפרשנות היא שלילית. למרות שמוות בחלום לא מנבא בהכרח מוות ממש, כמו ששליפת כרטיס המוות בטארוט לא מצביעה על מוות בוודאות – הכול טמון בהקשר. רוב הסמלים המתגלים בחלום מיסטי מקבלים את המשמעות שלהם מתוך ההקשר בו הם מופיעים.
חלומות יכולים לשמש גם במשחקים שהדגש בהם הוא על הדמויות והוא בעל אופי פסיכולוגי יותר, גם כשהם ריאליסטיים. ככלי פסיכולוגי להעמקה והעשרה של עולמה הפנימי של הדמות, החלום יכול להיות אפילו משחק- בתוך- משחק של השחקן בעל הדמות החולמת עם המנחה. כדאי לנסות בחלום כזה חילופי- תפקידים בתוך החלום כשהמנחה, כלומר "העולם", משחק בתוך "מוחה" התת מודע של הדמות, שהשחקן מריץ. מפגש כזה שיוקדש לחלום יכול לתת לשחקן הזדמנות פז להראות למנחה את הפרשנות שלו לדמות ולהסביר אותה בצורה תוך משחקית, כמו כן הוא יכול להוות טוויסט מעניין שירענן את הקמפיין.
אם בוחרים בשימוש בחלום ככלי פסיכולוגי כדאי לתת את הדעת למשמעויות שנתנו פסיכולוגים לחלום. לא צריך להיסחף, בוודאי יש איזו מחברת מהתיכון. מה, חברה שלך לא עשתה בגרות בפסיכולוגיה? עדיף להשתמש באסוציאטיביות, גם על חשבון דיוק אנליטי (אנאלי?), אלא אם כל חברי הקבוצה כבר מסיימים תואר שני בפסיכולוגיה... לרוב מספיק לזרוק את החלום כמקום בו מתבטאים מאוויי הנפש הכמוסים על פי פרויד, לטבל באלמנטים מוכרים כמו נפילה, רדיפה או תעופה ולהישמע מספיק בטוח בעצמך, גם ובעיקר כשאתה מחנטרש מכל כיוון ואין לך מושג על מה אתה מדבר. הכול בשם הדרמה.
דרך אחרת לשחק בתוך החלום היא לאפשר לדמות "חלום צלול", או שהיא תנסה להגיע לאחד בכוחות עצמה. חלום צלול הוא חלום שהחולם מודע להיותו חלום ולכן יש לו שליטה עליו ברמות משתנות. בחלום צלול המנחה יכול להעמיד את הדמות להתמודד מול מעשים שעשתה (ואולי היא מתחרטת עליהם) או מול דברים שהיא מפחדת מהם. זו יכולה להיות גם דרך לשלב אלמנטים פנטסטיים באופן חד פעמי בעולם ריאליסטי לחלוטין (אם יש מישהו שבאמת משחק בעולם כזה) ואולי גם לתת לדמות להגיע לעולם שונה לגמרי מעולם המשחק. חלום צלול יכול להיות המשך של המשחק המודע לתוך עולם אסוציאטיבי יותר שבו האופי של הדמות יכול לעמוד למבחן והיא יכולה לעמוד מול מצבים שהמנחה יעדיף להימנע מהם בעולם העירות של המשחק, לדוגמא מצבים שיהרגו את הדמות... גם בחלום התגלות הדמות יכולה להישאר בהכרה ולהיות מודעת לעובדה שהיא חולמת ואז תהיה לה הזדמנות של ממש לפגוש את אותו גורם מיסטי שהגיע לחלומותיה ולשוחח איתו, במידה כזו או אחרת.
מעבר לכך, יש להחליט אם יש איזו אמת בעולם המשחק שלכם ואם מישהו יודע אותה. חשיבות רבה תהיה לזמן המשחק (ימיו של פרויד, או אלפיים שנה אל העתיד, שם ידועים כבר כל רזי החלום) ולאמונה של הדמות (האם היא טיפוס מיסטי או קר ומחושב, למשל). אם משחקים בימי הביניים, כדאי לזכור שהכנסייה הקתולית לא רואה את החלומות כהידברות עם האל בעין יפה ונוהגת לטעון שחלומות התגלות ונבואה הם מהשטן. כי אם כל אדם פשוט יכול לדבר עם אלוהיו בחלום – במה נעלה הכומר שלהם? (ולמה צריך לשלם לכנסיה על המחילות?)
חלומות יכולים להוסיף למשחק בעוד הרבה דרכים. טבעם המסתורי שקסם לכל- כך הרבה בעבר יוסיף לאווירה ולעניין. אפילו במשחק מדע- בדיוני שלכאורה אין לו עניין בהזיות אנושיות פעוטות שכאלו החלומות ישמשו את המנחה היצירתי והמקורי. הרי כמובן ש"בעתיד" יש בכל בית מכונה קטנה המציגה את מראות הלילה שכל אדם בודה מלבו, אחרת איך יוכל לשמור "האח הגדול" על האזרח מפני כאלו שבשנתם מעלים תוכניות מרידה בשלטונו האדיב? סמי- הדרכה יובילו אותך לשינה בטוחה מכל סיוט, תוך שהם מבטיחים תרפיה מלאה מתוך שינה. תוך לילה אחד בלבד, רק בעבור 9.99...כל ביקור אצל הפסיכולוג הפך מיותר מאז שתדפיסי דפוס- החלום שלך נשלחים אוטומטית למעבד הראשי, שכעבור כמה רגעים יכריז שאתה בעצם מאוהב בסתר באימא שלך.
אבל החלום לא חייב להיות רק אלמנט קטן במשחק. כבר היו ספרים וסרטים שהתבססו על חלומות, אז למה לא משחק, או אפילו קמפיין? האפשרויות הן אדירות – החל ממשחקי אימה בכיכובם של פרדי קרוגר או קת'ולהו, דרך פנטסיה הזויה דמוית אליס בארץ הפלאות ועד חלום- אשליה כמו המטריקס, שבו השחקנים לא חייבים לדעת שהם חולמים בכלל. הדמויות יכולות לנוע בין חלום למציאות במשחקים כאלה, מה שיכול לגרום לחוסר אוריינטציה. הבלבול הזה יעזור לתחושה החלומית ההזויה ואפשר להגביר אותו בעזרת טשטוש הגבולות בין עולם החלום לעולם האמיתי. טריקים מוכרים הם העברת חפצים מעולם החלום לעולם העירות, מהנערה המתעוררת כשהורד שנתן לה נסיך- החלומות אחוז בידה ועד גיבורת "המבוך" שנכנסת לחדרה והוא מלא ממפלצות המבוך (למרות ששם לא נטען שהחוויה הייתה חלום מלכתחילה). גם אלמנטים מעולם העירות נכנסים אל החלומות, שם הם מקבלים צורה גרוטסקית וחסרת פרופורציות למקומם בעולם האמיתי. עוד הפניה לאליס בארץ הפלאות בהקשר זה היא רק מתבקשת. כמו במשחקים במציאות מדומה, כי מהו חלום אם לא מציאות מדומה בתוך ראשנו?! על השחקנים לצפות מהקרקע להישמט מתחת רגליהם לפחות אחת לפגישה. כדי לטלטל את השחקנים סופית מהתחושה שהם יודעים מה קורה סביבם נוח לגרום להם "להתעורר" שוב ושוב לתוך חלום, עד שיאבדו את הביטחון שהם יודעים מה אמיתי ומה לא. עד שיהיו מבולבלים כמעט כמו הדמויות...
חלום לא חייב להיות חוויה בודדת באחד על אחד. חלום יכול להיות תירוץ מעולה לשילוב דמות שמתה או אינה בסביבה כשהשחקן שלה חוזר לפגישה אחת, או סתם מתגעגע. בחלום אפשר לשלב באופן חד פעמי שחקנים מחוץ לקבוצה – ובכלל, הם המקום הטוב ביותר להתפרע ולהתנסות בו. אחרי הכול, מחר בבוקר תקום – ותחשוב שכל זה היה רק חלום רע...
