איך שגלגל מסתובב לו
אביעד רוזנבוים
האמונה בגלגול נשמות היא מן ההסברים העתיקים ביותר לתהליך העובר על נפש האדם לאחר המוות. אינספור סיפורים מיתולוגיים מתארים סיפורי נפלאות לגבי מסעות הנפש לאחר המוות, במגוון עצום של מיתולוגיות, מהדת הדרוזית ועד לבודהיזם.
עם בוא ה"עידן החדש" ופרוץ המיסטיקה ותורות הנסתר למיניהן לתודעת הציבור הרחב פשטה אמונה זו מעבר לדתות המסורתיות וקנתה לה תומכים רבים ברחבי העולם, ואף בקרב רבים מאנשי המערב המודרני. כמובן, שנושא כה בעייתי מבחינת אמיתותו ואפשרות הוכחתו מעורר מחלוקת לא קטנה והדעות בנושא חלוקות, בלשון המעטה.
הרעיון הבסיסי של גלגול הנשמות הוא עזיבת הנפש את הגוף בעת המוות והעברתה לגוף חדש, אשר נולד זה עתה. כך הגלגול ממשיך והנשמה עוברת מגוף לגוף עד אשר היא מגיעה למנוחה ולנחלה. לפי תפיסתן של דתות רבות, מטרת גלגול הנשמות הוא שיפור הנפש והכנתה לעת שבה תהיה היא ערוכה למנוחתה התמידית. הדבר נעשה בשלושה מישורים – רוחנית, רגשית ומוסרית כאשר בכל מישור על הנשמה לתקן את "חטאיה" מגלגוליה הקודמים ולשאוף לרמה גבוהה יותר של שלמות באותו המישור. כמו כן, מרבית מאותן תפיסות גורסות כי כל גלגול וגלגול משתמר בלא- מודע שלנו, יחד עם כל החוויות אשר עברו עלינו באותו הגלגול.
האמונה בגלגול נשמות קשורה, באופן הדוק, לאמונה בקארמה (התנהגותך לסובב אותך תשתקף אלייך בחזרה) ובלעדיה אין כל בסיס לאמונה בגלגול הנשמות. הדבר גם מתבטא בכך שהתנהגותך בגלגול הנוכחי תיקבע את אופי גלגולך הבא, באם התנהגת באופן ראוי תתגלגל לגוף "נעלה" ובאם התנהגת באופן מביש תתגלגל לגוף "נחות". הדבר הוא לאו דווקא עונש מסוג שהוא אלא משמש גם כמקדם שיפור לקראת העתיד לבוא. בגלל תפיסה זו, ישנה כת נזירים אשר חבריה נושאים עימם מטאטא כדרך קבע למען יוכלו לטאטא את דרכם כדי שלא יהרגו בשוגג נשמת אדם אשר התגלגלה לגוף של חרק כלשהו.
אחד מהסיפורים המדהימים ביותר אשר מצליח באמת ובתמים לעורר פליאה, גם בקרב הקהילייה המדעית, הוא סיפורה של ילדה הודית בשם שאנטי דבי. אותה ילדה נולדה בדלהי, בשנת 1926, עד גיל 3, בו החלה לדבר, חייה התנהלו על מי מנוחות ככל תינוק שהוא. בגיל 3 היא החלה לספר להוריה סיפורים שונים לגבי "בעלה" ו "ילדיה". הוריה הסבירו זאת כליהוג סתמי של ילדים ולא יחסו לכך כל חשיבות. אך עם חלוף הימים החלו סיפוריה לגבי "משפחתה" להיות מפורטים יותר ויותר. בהיותה בת שבע סיפורה היה מגובש ומציאותי ממש.
שאנטי סיפרה כי בעבר התגוררה בעיר מיטרה, הממוקמת לא רחוק מדלהי. היא טענה ששמה היה לודג'י ושל בעלה קדארנאת, וידעה אף את שמותיהם של שלושת ילדיה. לפי סיפורה, כל זה התרחש בגלגול חיים קודם שחוותה וסופו הטראגי התרחש בשנת 1925, בעת לידתה הרביעית, שבמהלכה נפטרה.
לשמוע סיפורה החוזר ונשנה החלו הוריה לחשוד כי ביתם לקתה בנפשה.
באחד הימים הגיע אדם שהיה בקשרי עסקים עם אביה לבייתה ושאנטי, בת השבע, זיהתה אותו מיד.
היא סיפרה כי היה הוא בן דודה בחייה הקודמים. היא סיפרה לו על כך שהיא יודעת את עובדת מגוריו במיטרה ועל מות אשת אחיינו בעת לידתה הרביעית.
האורח הנדהם אישר את סיפורה וכאשר האירוע המוזר נודע לרשויות הוקמה ועדה של מדענים לחקירת הדבר.
הם לקחו את שאנטי הקטנה לסיור במיטרה ולהפתעת הכול היא הכירה היטב את רחובות העיר הזאת, למרות שלא ביקרה בה מעולם. כמו כן, היא זיהתה מיד את "בעלה" ו"חמותה" ואף הראתה להם את מקום המסתור של תכשיטיה, מהגלגול הקודם, שעד אותו היום תהו כל בני הבית על היעלמותם המסתורית.
עוד סיפור ידוע הוא סיפורו של המנהיג הרוחני הטיבטי, הדלאי למה.
המאמינים הבודהיסטים מאמינים בגלגול נשמות נצחי, המכונה "סמסרה", ולכן לאחר מותו של מנהיגם הם מחפשים אחרי תינוק רך בשנים אשר אליו התגלגלה נשמתו, כדי שימשיך הוא את המסורת.
כאשר הם חושדים שמצאו את הילד המתאים, שבו שוכנת נשמת הדלאי למה הקודם, הם עורכים לו סידרה של מבחנים הקשורים לחייו הקודמים. אותם מבחנים קשורים בד"כ לאישים או חפצים אשר לקחו חלק בגלגול חייו הקודם של הדלאי למה וזיהויים מאשש את העובדה כי הוא הוא גלגולו המחודש של המנהיג הידוע.
אם הילד מצליח לעבור את כולם ללא כל טעות הוא מוכרז כדלאי למה החדש והוא נלקח למנזר ומחונך שם ע"י מיטב אנשי המנזר כדי שיוכל לשמש בתפקידו, על הצד הטוב ביותר.
מקרה מתמיה למדי התרחש כאשר ילד אשר נבחן להיותו גלגולו החדש של הדלאי למה הגיע לארמונו החדש- ישן וצעק לפתע, "השיניים שלי במגירה!". הנזירים המופתעים פתחו את המגירה ואכן שיניו התותבות של הדלאי למה הקודם נחו להן באותה מגירה בדיוק.
סיפורים אלו הם רק אחדים בשורה ארוכה עד מאוד של סיפורים מדהימים לא פחות.
רוב רובם הועלו בעת היפנוזה אשר ידוע שמהווה מצב נפשי המאפשר גישה ללא- מודע ועל כן בעזרתה ניתן גם להעלות פרטים נשכחים, שאין לנו גישה אליהם בחיי היום יום.
התהליך ההיפנוטי מכונה "רגרסיה" ובמהלכו מחזירים את המהופנט לזיכרונות יותר ויותר מוקדמים בחייו, עד שמגיעים לזיכרונות שהתרחשו עוד לפני חייו הללו, כלומר, בגלגולו הקודם.
אך למרות אותן עדויות מרובות המעידות באופן מוחלט, כביכול, על קיום התופעה ישנן לא מעט הוכחות סותרות לכך. ניסוי מדעי מסודר אשר נערך ע"י מדענים ומהפנטים ידועי שם העלה תוצאות מפתיעות למדי. אנשים רבים "הצליחו" לחזור לחייהם הקודמים ולתארם בפרטי פרטים, ללא כל היסוס או מעצורים. הדבר הפליא עד מאוד את המדענים המפקפקים ולרגע אף היה נדמה כי הנה התופעה המסתורית הוכחה סופית כאמיתית.
אך החוקרים לא ויתרו כה מהר, וכדי לבדוק זאת לעומק הקשו על המהופנטים ושאלו אותם שאלות ספציפיות לגבי התקופות שבהן, כביכול, חיו בגלגוליהם הקודמים, כדוגמת מראה המטבע או אופי הלבוש.
או אז התגלה השקר הגדול, בעוד המהופנטים עונים בסדרה של תשובות מגוחכות אשר לא תואמות ולו במעט לעובדות הקיימות לגבי התקופות הנ"ל.
בעבר, כבר הוכח שמוח האדם מסוגל ואוף נוטה "לפברק" זיכרונות בדויים אשר לא היו ולא נבראו מעולם וכנראה, שהאמונה הכוללת בתופעה רק חיזקה זאת והגבירה את הסיכוי לכך.
תופעה זו אף התגלתה לפרויד בעת מחקריו המוקדמים לגבי זיכרונות הילדות של נחקריו.
מלבד אותן סתירות תמוהות בין הגישות, הרעיון הבסיסי של תיאורית גלגול הנשמות לא מתיישב בקנה אחד עם המדע.
חלק נכבד מהמדענים שולל את קיומה של "נפש" או "נשמה" מכל וכל.
הם טוענים שמוח האדם מתבסס אך ורק על כימיה ופיזיקה ושכל תהליך בו לא קשור כלל וכלל להוויה כלשהי אשר נשגבת מהחומר או משלימה אותו.
אך ישנם גם כאלה הטוענים לקיומו של משהו מעבר לחומר בטענה שרעיונות נשגבים כדמוקרטיה או הקרבה עצמית, הנוגדים לכל יצר הישרדות בסיסי הטבוע בנו, אינם מסוגלים להיות יציר של ניצוץ חשמלי מקרי זה או אחר. בהעדר הגדרה אחרת לאותו הדבר אשר מתקיים בצוותא עם התהליכים המדעיים, ניתן לכנותו "נפש", לפי טענתם.
עובדתית, אין היום לאיש עדות או הוכחה מדעית המאששת את קיומה של הנפש.
כל העדויות שהובאו עד היום נכשלו במבחנים אובייקטיביים אשר עומדים בתנאי הניסוי המדעי. חלקן הן עדויות שקריות שמטרתן היא תאבת בצע ופרסום ואחרות הן חזיונות שווא הזויים או טעויות הנובעות מסיבות שונות.
כפי שראיתם, ישנן עדויות מרשימות לכאן ולכאן אך כל עוד לא תובא הוכחה חותכת, אשר תספק גם את המדענים המפקפקים, כל אדם פשוט יצטרך להמשיך לחיות באמונתו הוא.
