מיתולוגית אנשי זאב ופילוסופיה
רקעאיוב קרן
בכוונתי לפתוח בסדרת מאמרים אשר עוסקת במיתולוגית אנשי הזאב על פי המשחק [Werewolf the Apocalypse, White wolf]. סדרה זו גדלה במוחי מזה זמן רב, בעקבות עיסוק הן במיתולוגיה של אנשי הזאב (קמפיין ארוך טווח + הרצאה בביגור III) והן בפילוסופיה. גיליתי שהמידע שאותו אני לומד בפילוסופיה יכול להאיר ולתת הסברים להרבה דברים במיתולוגיה של אנשי הזאב. הפילוסופיה נותנת כאן חיים והרחבות לתוך המיתולוגיה, נותנת הסברים ומאפשרת למנחים ולשחקנים להבין קצת יותר את החיים בעולם אנשי הזאב.
אולם על פילוסופיה, נרחיב ונדבר בכתבה הבאה. בכתבה הנוכחית אסקור ראשית את העולם בו אנשי הזאב שוכנים ואת המיתולוגיה שהם חיים ומכירים. חשוב לזכור לאורך כל הכתבות, שמה שאנו קוראים ומתייחסים אליו בתור אגדות, הם חיים, מרגישים ופועלים בתוכו. אם יש כוחות ואלים במיתולוגיה הזו – אזי ניתן להשתמש בכוחות ולפגוש את האלים. הקשר האישי הזה, שאותו יש לחוות במשחק, הוא שיודגם בסדרת המאמרים הקרובים.
עולם אנשי הזאב הוא העולם שלנו. שנת 2003, כדור הארץ. כל מה שאתם רואים מסביב יש גם שם- משטרה וצבא, מלחמה בעיראק ומצעדי גאווה בתל אביב. אבל הכול מתובל בתוספת של אפלוליות, כאב, חקירה אישית, בעיות עצומות וזוועות אישיות. ייתכן שאתם מכירים את העולם מהמשחק של הערפדים [Vampires the Masquerade, white wolf] ואכן מדובר בעולם דומה – אך מזווית ראיה קצת שונה.
ראשית, רקע כללי: חברת הזאב הלבן, הוציאה סדרה של חמישה משחקים בעולם האפלה (כך מכונה עולם המשחק). חמישה אלו הם על ערפדים, אנשי זאב, קוסמים, רוחות ופיות בעולם שלנו. כל אחד מהמשחקים עוסק בבעיה אנושית מהותית אחרת שעטפו אותה בעולם שלם עם יצורים פנטסטיים על מנת לחיות את הבעיה בצורה קצת שונה מזו שאנו רגילים אליה. וויט וולף ביטלה לאורך השנים חלק מהמשחקים (לאור אי התלהבות הקהל) והוסיפה אחרים, אולם עד היום, החמישייה הזו היא הידועה והחשובה. חשוב להבין שכל ספר בסדרת המשחקים מגיע עם מיתולוגיה משלו שהיא מאד חד צדדית לגיבורים של הספר. אין ניסיון להתאים את המיתולוגיות השונות, ואין גם צורך. העולם שלנו מלא במיתולוגיות שונות, וכל אחת מרתקת בפני עצמה. המאמרים יציגו את העולם מנקודת המבט של אנשי הזאב. יתר על כן, הם יציגו את העולם מנקודת המבט שבה אני רואה את אנשי הזאב. נקודת מבט אישית (חשוב להבין שיש גם מספר גרסאות למשחק אנשי הזאב, ואני מעדיף את הגרסאות המקודמות והאישיות יותר). משחק הערפדים הוא הידוע והמקובל. אולם העולם של אנשי הזאב מרתק לא פחות, ואולי אף יותר וחשוב לי להציג אותו לקהל הרחב.
המשחק מדבר על אנשי זאב, אולם שלא כמו בסרטים, לא מדובר כאן במפלצות שבאות להרוג, אלא בבני אדם, אשר מגלים בבגרותם שהם אנשי זאב. ההתמודדות עם מי שהם, עם תרבות שלמה שאנו (כבני אדם רגילים) לא מכירים – היא חלק מהותי מהמשחק.
אנשי הזאב, בניגוד לנו, מסוגלים להרגיש את הטבע שמסביב. ההרגשה הזו, טבועה עמוק בתוכם. כמו שכל אחד מאתנו מסוגל להרגיש כאב ברגל כאשר זו נפגעת, כך איש הזאב מסוגל להרגיש כאב בטבע כאשר זה נפגע. אם איש זאב ינוע ליד ים המלח – אחד מהאתרים הסובלים ביותר בישראל מהתעשייה המנסה לנקות אותו ממה שהוא, ימה יחידה ומיוחדת בעולם כולו – הוא ירגיש את הכאב הזה מרחוק. כאב זה הוא צד מהותי בהבנת איש הזאב והקשר שלו אל הטבע כאילו הוא חלק ממנו. והיות שהוא חלק ממנו – גם כאביו הם חלק ממנו. אותו ריחוק אשר קיים בנו מהטבע, היכולת שלנו לראות את הטבע נהרס בשם הקדמה, הוא חלק שפועל הפוך לחלוטין אצל איש הזאב. הוא קרוב לטבע.
הצד השני הוא כוחו העצום של איש הזאב. אנשי הזאב הם השומרים של הטבע. תאי הדם הלבנים בגופה העצום של גאיה. גאיה היא האם הגדולה, העולם כולו כיצור חי. העולם בתוכו נעים בני אדם, חיות, צמחים ודומם. כל זה ביחד הוא בעל תודעה ומהות. זוהי גאיה. היא מרגישה, שמחה וסובלת. לא ברור האם היא אינטליגנטית או רק קיימת, אולם היא מקיפה אותנו, והיא זו שיצרה אותנו ואת העולם כולו. היא המקור והיא החיים שמפעמים בנו. עם מותה, נמות כולנו. אם נדמה אותה לגוף חי, אזי העולם הפיזי הוא השלד, הנהרות והגשמים הם זרם הדם, בני האדם הם תאי דם אדומים ואנשי הזאב הם תאי דם לבנים.
אנשי הזאב, נוצרו על מנת לשרת את גאיה. לוודא שהעולם כולו מגיב ופועל בהתאם לרצונה. ופעם, בתקופות טובות יותר, בהיות גדולים וחזקים יותר מכל דבר אחר, הם אכן שלטו בעולם והרסו את כל המזיקים שבו.
על מנת להבין את כוחם של אנשי הזאב, תחשבו על בני אדם שיכולים להיהפך ליצורים בגובה שלוש עד ארבע מטרים. ששריריהם מתחזקים עוד יותר. שראשם נהיה ראש זאב עם כוח עצום בלסתות, שכוחה וזעמה של האם הגדולה זורם בעורקיהם והם מסוגלים לנוע במהירות של 70 קמ"ש, לזרוק מכונית מעבר לכביש ולרפא פצעים שהם סופגים תוך דקות!
העוצמה העצומה הזו, בימי העתיקים, הייתה מחסלת כל גורם בעייתי. אולם מאז האדם התפתח וגדל, והיום, לא משנה מה היא מהירותם ועד כמה הם חזקים, מספר כדורים (עשויי כסף כמובן) מכוונים היטב, יהרגו אותם כמו שהם יהרגו כלב שוטה.
יש, בנוסף, גורמים אפלים וארוכי ימים אשר שוכנים בטבע ובין בני האדם כבר אלפי שנים. גורמים אשר החליטו לחסל את הטבע, העולם – גאיה! ואת אנשי הזאב. ישנו כוח טבע, כוח אשר בעבר שירת את גאיה, אך בהווה נלחם בה ומנסה להרסה. ושמו הווירם (The Wyrm).
בעבר הרחוק, מתחת לגאיה עמדה שלישיית כוחות טבע. כוחות אשר כל עוד הם מאוזנים אחד מול השני הם מאפשרים לעולם כולו לפעול. השלישייה הייתה:
The Wyld – הווילד הוא כוח הטבע היוצר. זה שמשנה ומוסיף. כל תחילתו של צמח הוא זרע עם קצת כוח ווילד מפוזר בתוכו. זהו כוח כאוטי (chaos) אשר מופיע ופועל.
The Weaver – הוויבר הוא הכוח האורג והמחזיק. הוא זה שדואג שכל דבר יישאר יציב מספיק זמן על מנת שלא ישתנה למשהו אחר. הסיבה שכאדם אתה נשאר אדם כל חייך ולא משתנה לפתע לזבוב הוא הוויבר. הווילד מאפשר לדברים חדשים לקרות ולהופיע, הוויבר דואג לכך שהווילד לא ישתולל יותר מידי והוא מחזיק את הטבע קבוע דיו, כך שכל יצור בטבע יוכל לזהות את שקורה ולפעול בהתאם.
The Wyrm – הווירם הוא הכוח ההורס. בלעדיו דברים היו ממשיכים ולא מפסיקים. בלעדיו לא היה מקום לדברים חדשים להופיע. עץ היה גדל וממלא את היקום כולו. הווירם מגיע והורס את הדבר. כמובן שלא מדובר בהריסה כך סתם, אלא בהריסה בהרמוניה עם הכוחות האחרים. או לפחות זה מה שקרה פעם.
פעם שלושת הכוחות האלו היו בהרמוניה אחד עם השני. חשוב להבין שכוחות אלו אינם בעלי אינטליגנציה כפי שאנו תופסים אותם, אלא אלו כוחות פועלים – כמו כוח הגרוויטציה, כמו תפיסת החלל שמסביבנו. אלו כוחות שמאפשרים לטבע עצמו לפעול ולנו, בתוך הטבע, להתקיים.
פעם העולם היה מושלם. הכול עבד כמו שצריך. יצורים היו גדלים מתפתחים ומתים בטבע, בצורה טבעית והרמונית.
פעם.
משהו קרה (וישנם אגדות רבות אשר נפרט בהמשך עליהם), והכוחות האלו השתנו, השתגעו, התפתחו בצורה שאינה מובנת והחלו לפעול כנגד גאיה. מה שפעם היה הרמוני נהיה דיסהרמוני, הכוחות החלו לפעול אחד כנגד השני, כנגד גאיה וכל הקיים על גאיה (בני אדם, חיות והעולם עצמו).
הווירם החל להרוס לשם ההריסה. כל הזוועות שקורות היום – מהווירם הם מגיעים. בארות נפט שמוזרמות לנחלים, זוועות מלחמת העולם השנייה, עינויים, רצח וכדומה. כל אלו פעולות של הווירם אשר פועל על כולנו. היות וכוח הווירם, כמו כוח המשיכה, פועל על כל אחד ואחד מאתנו, אזי אנו כבר מזהים את ההרס עם הטבע. מתרגלים לפצצות שמתפוצצות בתל אביב, מלחמות כל 10 שנים, מסכות אב"כ, ילדים שלוקחים סמים, מכות בבית הספר, מורים מתעללים בתלמידים – כל אלו מההשפעות של הווירם.
הוויבר החל לארוג את המציאות לשם האריגה עצמה. הוא מנסה ליצור מהמציאות מעין פסל אחד מושלם שאינו זז (ואינו חי). בעבר הוא היה מחזיק את הדברים בהרמוניה, היום הוא רק מנסה להחזיק את הדברים. כל הערים הענקיות, מערך הכבישים העוטף את העולם, תעשיה אשר מייצרת דברים שאינם מן הטבע ויכולים להחזיק אלפי שנה לפני שיהרסו, מדע שחוקר את הטבע בניסיון להבין את טיבו ובכך למנוע כל שינוי – כל אלו תוצרי הוויבר.
רק הווילד, שומר על פעולתו כפעם, אך זו אינה מספקת יותר עם השתגעותם של הכוחות האחרים.
אנשי הזאב מכירים את הכוחות, מרגישים את פעולתם בעולם. אנשי הזאב הם תאי הדם הלבנים של גאיה, הם כאן על מנת לשמור ולחזק אותה. והנה, הכוחות של גאיה פועלים כנגדה. הווירם מנסה להרוס עוד ועוד בעולם. ואנשי הזאב מנסים להלחם בכך, להחזיר את הטבע כפי שהוא היה בחזרה למצבו הקודם.
אך נשארו כה מעט אנשי זאב. הווירם פעל שנים רבות והרג בהם עוד ועוד, עד אשר נשארו מעטים להלחם מול ההרס הגדל. ובשעה שהם נחלשו, הווירם התחזק. יש מספיק פצצות אטומיות היום להרוס את העולם הפיזי, אבל עדיין אין מספיק להרוס את גאיה כולה. אך לא ירחק היום והווירם יהיה חזק דיו לעשות גם זאת ואז הסוף יגיע- האפוקליפסה.
שאלה מתבקשת לסיום הרקע לעולם היא כיצד בעולם שלנו, שאנו מכירים ויודעים, קיימים אנשי זאב ואנו לא מכירים אותם?
ראשית, ברור שאיש זאב, אשר יכול ללכת כבן אדם רגיל ולהראות ככזה, קשה יהיה לגלות בחברה שלנו. אולם אנשי זאב הופכים מידי פעם להיות חצי אדם חצי זאב, כיצד עדיין הם שומרים על קיומים בסוד?
מספרים על תקופת הכבילה הגדולה (The Impergium), זו אותה תקופה עתיקה ונשכחת, בה במשך עשרת אלפי שנים, אנשי הזאב שלטו בכל הקורה בעולם. בני האדם, שכבר באותה תקופה החלו לנסות ולשנות את העולם לפי צורכיהם (צורת פעולה של הוויבר – בו הוא מנסה לייצר משהו מושלם, מעין אוטופיה שתישאר לעד) היו תחת דיקטטורה של אנשי הזאב. אלו נעו ונדו בעולם כולו ודאגו שכמות בני האדם לא תגדל מעבר למה שהטבע יכול לתמוך, ושבני האדם לא ישנו יותר מידי בעולם. זו הייתה דיקטטורה שבה חיו בפחד עמוק כלל בני האדם. פחד כה עמוק, שנשאר בתוכנו עד היום הזה. בכל מקום שבו היו יותר מידי בני אדם – הרגו חלק מהם. במקום בו בנו יותר מידי, הרסו את שבנו והרגו את מי שבנה. הייתה זו דיקטטורה נוראית בה לא ידעת מה יוליד היום והוריך נרצחו מול עיניך.
אדם שעובר זוועות מצליח להשכיח מעצמו את אותן זוועות על מנת שלא לכרוע תחתיהם. הוא משנה את מה שהוא זוכר כך שהוא יהיה סביל יותר. זה מנגנון אנושי בסיסי. אחרי עשרת אלפי שנה של זוועות, החל לפעול מנגנון דומה ביחס לאנשי הזאב אך הוא חזק יותר, הוא עמוק יותר ולא ניתן להעלים אותו. גם אחרי אלפי שנה בה בני האדם לא נתונים למרותם של אנשי הזאב, אותו פחד קדמון מפעם בתוכם. כאשר איש זאב משתנה למשהו שאינו אנושי (חצי אדם חצי זאב) אותו פחד קדמוני פועל מייד ובן האדם שוכח (מתעלף, בורח או מדחיק) את שקרה. לא משנה אם האיש זאב בא לבקש סיגריה, אם הוא נראה כאותה מפלצת קדמונית דיקטטורית, בן האדם ייזכר במקום עמוק בזוועות העתיקות וישכיח מעצמו את בקשת הסיגריה וראיית המפלצת הזו.
אנשי הזאב, כאשר הם מנסים להתקרב לבני האדם – בני האדם דוחים אותם ומתעלמים מהם. הדבר יוצר ניכור עמוק. זכרו, מדובר באדם שמגלה בבגרותו שהוא איש זאב, ולפתע החברה כולה מנדה אותו מתוכה. לא מתוך מודעות (שעם זה אפשר להתמודד) אלא בהתעלמות ובשכחה. זהו פן חשוב נוסף במשחק.
עם כל זה אמור איש הזאב להתמודד.
בפרק הבא נתחיל להרחיב על המיתולוגיה בראי הפילוסופיה. אשמח לקבל שאלות בפורום או ב- דואל על הדברים שמעניינים אתכם ושכדאי להרחיב עליהם בפרקים הבאים.
