בחלל אף אחד לא יכול לשמוע אותך מצחצח שיניים
ערן אבירם
דבר ראשון הסבר קצר, מהי מערכה ומהו רקע. למרות שעברתי על זה לא פעם ולא פעמיים, נתקלתי בהרבה הודעות בפורום "דימונס" שמהן נובע שההבדל בין שני המושגים עדיין לא ברור. מאחר וזהו הבדל חשוב (למעשה, אלו הם שני המושגים היחידים שאני מוצא שבאמת שווה להתווכח עליהם מעט), אני אחזור עליו כאן. כמובן שאפשר להתווכח איתי לגבי ההגדרה של המונחים, ואני אף ממליץ לעשות זאת (בפורום המתאים).
הרקע (Setting) הוא... ובכן... הרקע- מקום וזמן ההתרחשות של הדברים. לכל סיפור יש רקע, ואין זה משנה באיזו צורה הסיפור מסופר: סדרת טלוויזיה, משחק מחשב, ספר, קומיקס, תיאטרון, משחק תפקידים וכו'. ישנם כמה סוגים קלאסיים של רקע: כשתאמר "פנטזיה" לשחקן תפקידים הוא לרוב יקשר זאת לעולם דמוי ימי הביניים שבו יש מלכים, מפלצות, קוסמים וחפצי קסם. כמובן שיש בפנטזיה עוד הרבה, הרבה יותר מכך. ההגדרה הספציפית של ז'אנר איננה מעניינת אותי, אלא רק ההסתכלות עליו כמקום בו מתרחשים הדברים.
המערכה (Campaign) היא העלילה והדמויות, משולבים ביחד. מערכה חייבת להתרחש על רקע מסוים. לדוגמא, הסדרה "מסע בין כוכבים, הדור הבא" היא מעין מערכה המתרחשת על רקע היקום של סטאר- טראק. "חלל עמוק תשע" היא מערכה אחרת. לכל אחת מהן יש דמויות שונות ואירועים שונים, ובנוסף גם אופי שונה. למערכות יש מספר תכונות כגון אופי ואורך, כולן נתונות בידיו של יוזם הסיפור. במקרה שלנו, לרוב זהו השה"מ.
בכתבה זו אנסה להתמקד בסוג מסוים של מערכות, שאני אוהב במיוחד. אלו הן מערכות ביזאריות, פרועות, שלרוב מתמשכות זמן רב. שלוש הדוגמאות הטובות ביותר הם שלוש סדרות קאלט בריטיות: Doctor Who, Red Dwarf, ו- Hitchhiker's guide to the galaxy. אני אנסה לברר מהם המאפיינים שכל כך מוצאים חן בעיני בסדרות האלו, איך ניתן להמיר אותן למשחק תפקידים טוב, ולמה לעזאזל שלושתן בריטיות.
חשוב לזכור שמדובר לא רק בסדרות טלוויזיה (או רדיו, במקרה של מדריך הטרמפיסט), אלא בתופעה. לכל אחד מהכותרים יש סדרות ספרים, קומיקס, משחקים, וסרט קולנוע פוטנציאלי; שלא לדבר על קהל פאנאטי, מועדון מעריצים, וכנסים שנתיים. כמו Star Trek ו-Star Wars, רק בריטי ויותר משעשע.
כדי לא ללכת סחור סחור, אתמקד רק בסדרה Red Dwarf.
בעתיד הלא רחוק מסתובבות במערכת השמש ספינות כרייה עצומות, שנושאות עפרה מהאסטרואידים אל עבר כדור הארץ. על אחת מהן, הקרויה "גמד אדום", מתרחשת דליפת קרינה שהורגת מיידית את כל אנשי הצוות. מחשב הספינה, הולי, מחליט לפעול בנוהל חירום ומכוון את הספינה במסלול שירחיק אותה ממערכת השמש. שלוש מיליוני שנים מאוחר יותר מחליט הולי שרמת הקרינה ירדה מספיק, והוא מעיר את איש הצוות היחיד שנשאר חי: דייב ליסטר, שהוקפא בסטאסיס בתור עונש על כך שהעלה חתולה לספינה. החתולה המדוברת שרדה גם היא את הדליפה על ידי הסתתרות במנהרות האוורור הממוגנות, אלא שהיא מתה מזקנה לפני זמן רב. הצאצאים שלה, עם זאת, התרבו יפה מאוד. בשלוש מיליוני השנה האחרונות הם הפכו לגזע חתולים תבוני, הגדל בהיכלי המטען העצומים של הספינה, אלא שבסופו של דבר הם השמידו את עצמם במלחמת אזרחים, ממנה שרד רק בחור אחד, דביל למדי, שכמו כל חתול מתעניין בעיקר בעצמו. הולי מבין שליסטר עלול להשתגע אם יישאר לגמרי לבד (החתול לא בדיוק נחשב חברה מעניינת), ולכן מחייה כהולוגרמה את איש הצוות שגר איתו בעבר באותו חדר: רימר, בחור מרגיז בטירוף. ליסטר הוא בדרגה הנמוכה ביותר האפשרית על הספינה, ולכן לא מסוגל לשנות את החלטתו של הולי ולהחיות הולוגרמה מושכת יותר, כמו למשל קזינסקי, קצינה בה היה מאוהב כשהצוות עוד היה חי.
כך מתחילה סדרת הטלוויזיה "גמד אדום" (ואולי כדאי לתרגם דווקא "ננס אדום", על בסיס התופעה החללית Brown Dwarf, שמתורגמת כננס חום).
הסדרה היא, כמו שהבנתם בוודאי, קומית בטירוף. היא מורכבת משמונה עונות, כל אחת בעלת כשבעה פרקים בלבד. הנה כמה דוגמאות באשר לדברים המתרחשים לצוות:
• אחד מרובוטי השירות משתגע ומחווט מחדש את כל מערכות הספינה. ליסטר מזמין מילקשייק מאחד ממשכפלי המזון, וגורם במקום זאת לספירה לאחור להשמדה עצמית. על מנת לעצור את הספירה עליו להחליף גופים עם רימר, ולשם כך מקליטים את אישיותו על קסטה, אותה החתול טובל בטעות בתוך כוס תה. בסוף, הכל חוזר לנורמאלי.
• הספינה מאיצה כבר שלוש מיליון שנים, והולי מודיע לצוות שבקרוב הם יעברו את סף מהירות האור. הצוות מתחיל לראות "הדים מהעתיד", כמו למשל את ליסטר מת בעקבות פיצוץ בחדר הבקרה, מה שמתגלה כתחזית לא נכונה מאחר וזהו למעשה בנו שעוד לא נולד. בסוף הספינה מאיטה, והכל חוזר להיות נורמאלי.
• יצור פולימורפי שואב רגשות עולה על הספינה, ולוקח מכל אחד מאנשי הצוות חלק מאישיותו. ליסטר, חסר פחד, קושר ראש נפץ אטומי טקטי למצחו ומנסה להתנגח במפלץ; רימר, חסר גאווה, מנסה לארגן מחאה תרבותית נגדו; והחתול, חסר כבוד, מנסה להתנדב להיות זה שהמפלץ יהרוג, מאחר והוא חסר ערך. בסופו של דבר הם איכשהו מצליחים באמת להרוג אותו, והכל חוזר להיות נורמאלי.
• הצוות מגלה ספינת בני אדם שהתרסקה לפני כמה מיליוני שנים, ואת רובוט השירות שעדיין עובד על סיפונה, קרייטון. הרובוט מצטרף לצוות באופן קבוע, אבל רק אחרי שהוא נשלח אל החלל על אופני סילון למשך שישה פרקים.
למרות הדברים המטורפים פלוס שמתרחשים בכל פרק, בסופו הדברים תמיד חוזרים לשגרה. אין זה כך במעבר בין עונות. בעונה שישית הצוות יורד לאיזו פלנטה, וכשהם חוזרים הם מגלים שגנבו את להם ה"ננס האדום" (או שהם פשוט שכחו איפה הם שמו אותה) וכל שאר העונה מתרחשת בחיפושים אחריה בעזרת רכב הנחיתה העלוב, ה"סטאר-באג". בעונה שביעית, בעקבות מפגש בין- מימדי מוזר, מצטרפת קזינסקי (ממימד אחר) לצוות הספינה. בעונה שמינית הצוות משתמש בכמה ננו- רובוטים בשביל לרפא את ליסטר מאיזו מחלה, כשהרובוטים הקטנים נכנסים להילוך- על ומחיים את כל צוות ה"ננס האדום". מפקד הספינה מחליט שהקבוצה הם פושעים ומעיף אותם לכלא, שם הם מבלים את שאר העונה.
בקיצור, התסריטאים העיפו את הדמויות דרך איזו דרך חתחתים שהם רצו, ואל איזה רקע שהם רצו, כל עוד הדבר הביא לעוד סיטואציות משעשעות. וזה עבד כל פעם.
עכשיו אנסה לנתח את הרקע והמערכה האלו באופן שאפשר יהיה להפיק ממנה לקחים למשחקי תפקידים.
דבר ראשון, ברור שהמטרה העיקרית מאחורי כל דבר היא הומור. הדמויות נבנו סביב הקונספט הזה בלבד, וכך גם כל המצבים אליהם הספינה נכנסת.
דבר שני, התרגשות. הדברים המטורפים ביותר יכולים לקרות בכל פרק, ולרוב הם קורים, תוך כדי שימוש בספיישל- אפקטס (בינוניים, זוהי סדרה בריטית בכל זאת) וגדג'טים פרועים לגמרי (כגון טוסטר מדבר שליסטר קנה על אחד הירחים של שבתאי, לפי 3 מיליון שנה). למרות שלרוב הדברים חוזרים להרגלם, הכותבים ידועים בכך שהם עלולים שלא לעשות זאת. הקהל נשאר תמיד במתח.
דבר שלישי, שינוי. על מנת לשמור על סף הומור והתרגשות גבוה, מקפידים לשנות את המצב ואפילו את הצוות הראשי, כל כמה פרקים. הדבר מחייה את הסדרה מחדש. מה שאינו משתנה הוא אופי הדמויות עצמן, מאחר ודמויות קומיות ידועות בכך שהן סטריאוטיפים קלאסיים וחסרי גמישות. ליסטר תמיד יהיה מלוכלך וחסר סדר, רימר תמיד יהיה מרגיז ואנאלי, והחתול תמיד ידאג דבר ראשון לעצמו ולמראה החיצוני.
הכותבים השתמשו במספר טריקים על מנת לשמור על אופי הסדרה.
דבר ראשון, הספינה "ננס אדום" עצמה היא ענקית. ממש ענקית. זה אומר שתמיד יהיה אפשר למצוא עליה דברים שלא ידעת שהם שם, כגון מעבורות חלל, מעבדות סודיות, חייזרים רדומים, וכו'.
דבר שני, הזמן שעבר מאז כדה"א הידוע הוא ארוך מאוד. למרות שהצוות אף פעם לא נתקל בבני אדם חיים הם תמיד נתקלים בשאריות. למשל, בכוכב המאוכלס על ידי גזע לוחמים שעוצב גנטית על ידי האנושות, או בספינה שקועה מתחת לאוקיינוס קפוא. ברור שבני האדם פיתחו כמה דברים מדהימים בשנים שחלפו (למשל, מסע מהיר מהאור), וצוות הספינה ייתקל בכולם.
דבר שלישי הוא ניצול מוחלט של כל קונספט מדעי מצ'וקמק אפשרי, על ידי עיוותו באופן מופרע משהו. למשל, המכונה שהצוות מוצא, שמסוגלת להמיר כל דבר חי לכל דבר חי אחר על ידי סידור מחדש של חומצות האמינו של הדי.אנ.איי שלו. חלק מהקארי (Curry) של ליסטר נכנס פנימה והופך למפלצת נוראית. בנוסף, אל תשאלו איך, קרייטון הרובוט משתמש בה בשביל להפוך את עצמו לבן אדם. כמובן שבסוף הפרק הכל חוזר להיות נורמאלי.
דבר רביעי הוא להרשות לעצמך להתפרע. בפרק שמסיים את עונה שישית מגיעים הכפילים העתידיים של אנשי הצוות והורגים אותם. הצוות מצליח לחזור לחיים כשליסטר מגלה שנגמר הקארי על הספינה. מאחר וזוהי בעיה חמורה הרבה יותר מבעיית הסיבתיות שתגרם בעקבות כך שהם יחזרו לחיים, הצוות מוצא את עצמו שלוש מיליוני שנים בעבר, וליסטר מנסה לגרום לכך שיועמסו עוד מיכלי קארי על סיפון הספינה.
כשמסתכלים על מדריך הטרמפיסט (ואני אניח שכולכם קראתם אותו), רואים שהוא מאוד דומה במאפייניו. הסיבה העיקרית היא הומור, הדבר שעוזר לו הוא ההתרגשות, ומה שמניע את שניהם הוא השינוי התמידי. הצוות, המורכב מטיפוסים ייחודיים למדי, עובר ממקום למקום ללא הפסק (מפעל לייצור פלנטות, המסעדה שבסוף היקום, כדה"א הפרהיסטורי, וכו'), ועושה דברים מופרעים (גילוי התשובה לשאלת הקיום עצמה, מציאת מוצאם האמיתי של בני האדם, הצלת היקום מרובוטי קריקט). בספרים הרביעי והחמישי סגנון ההומור משתנה, ואיתו גם סגנון הכתיבה. הם אינם קשורים לנושא זה.
Doctor Who הטוב מביא עקרונות דומים. למרות שהוא איננו מנסה לשעשע לרוב, ההתרגשות והשינוי הם חלקים קריטיים מהסדרה. למשל, עונה שלמה הדוקטור מחפש אחר לא פחות ולא יותר מאשר מפתח הזמן העתיק, שאיתו אפשר לשנות את כל קווי הזמן. בפרקים מסוימים הוא מונע את יצירתו של גזע אכזרי, אלא שפליטים ממנו (ומקו זמן אחר) מנסים להחזיר את עצמם לקיום בעתיד. בכתבתו של איתמר פארן הובאו עקרונות המסע בזמן של הסדרה. ניתן לראות שהם נבנו על מנת לאפשר בסיס חזק להתפרעות מוחלטת, ולאו דווקא בשביל תיאורית מסע בזמן מעשית (שינוי גנטי של קביעות בזמן?...).
לאחרונה יצא משחק תפקידים המבוסס על Red Dwaf. לפי הביקורות בחו"ל, הוא מצליח להעביר את התחושה של הסדרה. כמובן שאני אשיג אותו בדרך זו או אחרת, ואז אוכל לכתוב עליו ביקורת משלי. למיטב ידיעתי לא יצאו מ"ת לפי Doctor Who או מדריך הטרמפיסט, אבל אין צורך בהם.
לסיכום, אחזור על הצעדים ליצירת משחק קאלט בריטי משובח:
1. המצא קונספט הבנוי סביב מספר דמויות מופרעות.
2. הקונספט צריך לאפשר דרך להפגיש בין הדמויות, באופן כזה שהן לא יוכלו להיפרד למרות שהן כנראה מאוד רוצות.
3. הכנס הרבה מאוד מד"ב, עם כל מונח מדעי אותו תמצא בספרי מדע פופולארי אמיתיים, ותעשה איתו מה שאתה רוצה.
4. חשוב מראש על שניים- שלושה שינויים מסיביים שיתרחשו בהמשך המערכה. התעלם מהם אם העלילה התקדמה לכיוון אחר לגמרי, אך צור אחרים במקומם.
5. הקוביות הן רק אמצעי ליצירת מתח. בשום פנים ואופן אסור להן להפריע להומור או להתרגשות. זה חשוב.
6. דחיית סיפוקים. דברים לא תמיד מסתיימים עכשיו. לפעמים נושא פתוח נסגר בסוף פרק, לפעמים בסוף עונה, לפעמים אף פעם. זה להחלטת השה"מ, ועל השחקנים להיות מוכנים לכך נפשית. ב-"ננס אדום", כשהקבוצה מוצאת את עצמה כלואה בתוך ספינת החלל שלהם עצמם על ידי הצוות שמת מזמן, לוקחת עונה שלמה עד שהם יוצאים מהכלא; זה לא עניין של פרק אחד. השחקנים עלולים לחשוב שזה כן.
זה הכל. לא ממש קל, אבל אפשרי. אביא כדוגמא קונספט לסיט- קום עליו חשבתי לפני כמה שנים, שנקרא "מימד איקס בע"מ". אפשר להמיר אותו בנוחות למשחק קאלט בריטי. לא סביר שהמערכה תשרוד מעל לעשר פגישות, מאחר וזה בוודאי יתחיל לשעמם כשלשה"מ יגמרו הרעיונות, אבל בזמן הזה הקבוצה תהנה מאוד.
המיקום: טרמינל ודיוטי- פרי של חברת נסיעות בין מימדים.
כרטיסן: אלף פנטזיה שגרתי, שהוא גם טלפת עם השפרצות הילה חוץ זמניות. מעטים מבינים מה זה אומר, מה שעושה אותו מאוד מרוצה. פלצן, מלא מעצמו, ולפעמים רציני להדאיג.
קצין בטחון: שכפול גנטי של הכרטיסן, שנוצר בגלל שהכרטיסן העליב קשה את אחד הלקוחות, שהיה יצור דמוי Borg. קצין הביטחון מקורבנט קשות (מלשון קיברה), ובעל אישיות של צנון כבוש.
שרת: המוות. יש צורך להוסיף?
מוכר בקיוסק: רובוט גאון ומתכנן מערכות צבאיות לשעבר, שהחליט לפרוש לתחום הממתקים המצופים.
מוכרת תמרוקים: אחותו של מנהל התחנה, מה שלא מפריע לה להיות חתולה (דמויית האלה המצרית באסט).
מנהל הטרמינל: נווד מימדים ותיק שמאס בחיי נדודים. הוא ראה נישה פתוחה והחליט לנצל אותה. יוזם ללא הפסק רעיונות חדשים ומטרידים.
נווד קבוע בטרמינל: אורק עם אישיות של Dibbler (מספרי עולם הדיסק) ויצר נדודים עז (כי מישהו מחפש אותו במקום שאותו הרגע עזב).
המזכירה של המנהל: אלת היופי והאהבה, אפרודיטה. טינאייג'רית קלאסית, אינטליגנטית להפתיע, שמרוויחה מכל מצב. היא עדיין לא האלה היוונית הידועה (התעלמו מכך שיוון העתיקה מזמן נעלמה; זמן הוא דבר יחסי בחברת נסיעות בין מימדים) ואין לה כוחות מיוחדים (מאוד).
כמו כן אורח קבוע הוא האח הפחות ידוע של בודהה, בחור שבוז שמנסה למצוא את מקומו ברב- יקום.
רעיונות לתפניות חדות בעלילה: החברה נקנית על ידי בחור לא סימפטי (דמות חדשה), ומשתנים יחסי הכוחות בין הדמויות (המנהל הופך לאיזה פקיד זוטר, דמות אחרת עפה, וכו'). אפשרות נוספת היא שבעקבות הפצצה טרוריסטית הקבוצה מוצאת את עצמה כלואה באיזה תת- מימד למשך עונה שלמה, מנסים להסתדר עם המצב החדש. מא- גניב.
קישורים חשובים:
http://www.reddwarf.co.uk – כל המידע שרציתם לדעת על Red Dwarf. תקצירי הפרקים תחת הנושא "Black Box" בצד שמאל.
http://www.bbc.co.uk/cult/doctorwho - האתר של ה-BBC על Doctor Who, עמוס מידע אינצקלופדי על פרטים המופיעים בסדרה, ותקציר פרקים.
http://www.bbc.co.uk/dna/h2g2 - מדריך הטרמפיסט, האמיתי והמלא, המתעדכן ללא הפסק. בחסות ה-BBC . אני כבר עורך רשום, ואתה?
