חשמל זורם בכפות ידיך
אביעד רוזנבוים
מהלך ההיסטוריה האנושית עמוס לעייפה בסיפורי פלא לגבי ריפוי מאגי משהו ע"י נגיעת יד פשוטה.
עוד בתרבויות שבטיות עתיקות מקובל היה כי מגע ידו של רופא האליל השבטי טומן בחובו כוח מאגי שמסוגל לרפא כל מחלה או מום שפקד אדם ואף רבים מאלה נודעו בקנה מידה עולמי ומשכו אליהם מטופלים מכל רחבי העולם.
סיפורים על ריפוי מכושף מסוג זה קיימים אף בספר הספרים, התנ"ך. בספר שמואל, מסופר סיפורו של בן השונמית אשר מת בפתאומיות ואלישע הנביא, במגע גופו בלבד החיה את הילד והחזירו מעולמות המתים. אפילו נעמן, שר צבאו של מלך ארם, שחלה בצרעת חמורה במיוחד, נרפא באורח פלא ע"י אלישע ומגע הכשף. אף הגדיל לעשות מורו של אלישע, אליהו הנביא, שגם הוא החיה ילד, כי הואשם שלא בצדק, ע"י אם הילד, בגרימת מותו. אך במקרה של אליהו המגע הפלאי לא הושאר סתום אלא הוסבר כי ה' אולץ לרפא את הילד ע"י אליהו.
עוד מרפא גדול ומוכר, שאת שמו בודאי שמעתם זה מכבר, הוא ישו, אשר בשלהי ימי בית שני נהרו אליו חולים מכל רחבי הארץ על מנת שירפאם. לפי התיעוד בברית החדשה, די היה במגע ידו כדי שפיסחים ישובו ללכת.
אך אחד המקרים המפורסמים ביותר, בעת החדשה ובכלל, הוא לא אחר מסיפורו של רספוטין הרוסי. איכר זה היה אהוד בחצר המלכות של משפחת המלוכה הרוסית, משום ההשפעה המיטיבה שהייתה לו, כביכול, על נסיך הכתר החולני.
הצעיר חסר ההשכלה, אשר נהג לשתות, להתקוטט ולרדוף שמלות, עבר תהליך של שינוי דתי אשר הוביל לתמיכה כספית גורפת ב מאיכרים הראו בו איש קדוש אשר ביכולתו לנבא את העתיד ולרפא חולים.
אך גם בתפקידו כאיש דת היה הוא שנוי במחלוקת עקב פרשיות האוהבים שניהל עם חסידיו ועקב ציטוטו הידוע : "חטאו, משום שרק דרך החטא יכולים אתם להפוך לקדושים".
בשנת 1903, הוא התקבל בברכה בסנט פיטרסברג, שהייתה שקועה באותה עת ב "שיגעון" חולף של מיסטיות. הוא אף הוזמן ע"י הצאר ניקולס השני והצארינה כאשר בנם סבל מהמופיליה והיה חולה למדי. רספוטין התפלל לצד מיטתו או פשוט הפנט את הילד ועקב כך הבריא הילד באורח פלא ממש. הוא ריפא את הילד אלכסיי עוד פעמיים לפחות, כשפעם אחת עשה זאת, ע"פ הסיפורים, מרחוק. יש אף האומרים כי הנסיך הפסיק לדמם ברגע שרספוטין נכנס לחדר.
אך גם בימינו אנו ישנן שיטות ריפוי פיזי המתיימרות, במגע יד בלבד, להגיע לריפוי פיזי באיכויות מרשימות. אחת הצורות הריפוי הפיזי המוכרות והנפוצות, היום, היא הרייקי. בסוף המאה ה 19, גילה מחדש נזיר יפני בשם ד"ר מיקאו אוסואי דרך לתיעול אנרגיית ריפוי וכך יצר הוא את שיטת הרייקי, שמשמעות שמה ביפנית היא "אנרגיה אוניברסאלית של כוח החיים". הרייקי הינה שיטת ריפוי במגע יד לטיפול בחולים פיזיים אך היא גם שיטה הוליסטית יוצאת דופן הפועלת לריפוי הנפש, הרגשות והרוח.
לפי תורות הרייקי, לכל אחד מאיתנו שדה אנרגיה פרטי משלנו. כל שדה האנרגיה שלנו, כולל גופנו הפיזי, משתבש או נחסם בכל פעם שאנו מקבלים או מכירים במחשבות או רגשות שליליים, בין אנו עושים זאת באופן מודע ובין שלא במודע. הרייקי, למעשה, מנסה להבקיע חסימות אלו וזורם דרך החלקים הנגועים של הגוף האנרגטי ושל ההילה וטוען אותם באנרגיה חיובית ומעלה, בין היתר, את רמת הרטט של שדה האנרגיה כולו. דבר זה מאיץ את יכולתו הטבעית של הגוף לרפא חוליים פיזיים ופותח את התודעה לקבלתם והבנתם של מסרי הגוף לגבי גורמי המחלה השונים.
כל אותם סוגים שונים של ריפוי במגע יד אשר משרה, ללא ספק, אווירה מאגית במיוחד אינם תופעה מקומית, כפי שראיתם, אלא תופעה כלל עולמית שלה מקרים רבים במיוחד.
מספר כה רב של אירועים דומים מחייב בדיקה מקיפה ע"י הקהילה המדעית שרק היא תוכל לאשר את קיומה של התופעה ולבטל כל חשש מרמייה או הונאה ע"י שרלטנים ותו לא.
אחת הסברות המנסות להסביר תופעה זו גורסת כי מדובר בכוח ריפוי הנובע מזרמים חשמליים מוגברים המשפיעים על העצבים במגע ידם. סברה זו מבוססת על העובדה הידועה כי זרמים חשמליים קלושים קיימים בכל אדם (במערכת העצבים, למשל) ובכל חומר בין האטומים והמולקולות. ייתכן כי כמה יחידי סגולה נולדו כשבידיהם זרמים חשמליים חזקים מאשר באנשים רגילים ועל כן, בעזרתן הם יכולים לחולל ניסים ונפלאות. אך למרות תיאוריה זו, המבוססת על עובדות מדעיות, כביכול, מבחינה מדעית לא הוכח עדיין כי ידי אדם מסוגלות לרפא אדם אחר.
אך עם זאת, עדיין עומדים בעינם הדיווחים החוזרים ונשנים לגבי ריפוי שבוצע ע"י קדושים ושאר אנשים. לכך ישנה תשובה אחרת אשר הקהילה המדעית אכן עומדת מאחוריה, לפחות עתה, ותומכת בנכונותה. הריפוי המאגי, לכאורה, מתואר על ידם כריפוי בעזרת "כוח המוח". ככל שחולף הזמן ונערכים יותר ויותר מחקרים בנושא, מתברר כי למוח האדם כוח ריפוי מסוים על גופו. אחת מהדוגמאות הבולטות לכך היא שאנשים אשר נטלו תרופת דמה, אך לא ידעו מהו אופייה האמיתי, נרפאו באופן טוב ומהיר הרבה יותר מאנשים אשר כלל וכלל לא נטלו תרופה זו או אחרת. כמו כן, הסתבר ע"פ מחקרים כי אנשים שנטלו תרופות והאמינו בהן וברופאים שטיפלו בהם נרפאו מהר יותר מאנשים בעלי אותה מחלה אשר נטלו אותן תרופות אך לא האמינו ברופאיהם ובתרופות שבהן השתמשו. בנוסף על כך, ידוע גם כי מגע ידו של רופא מסוגל להשקיט כאבים, למשך פרק זמן מסוים. מקרים רבים מתארים גם כי חולים במחלה קשה אשר האמינו ביעילותם של טיפוליהם ושמרו על תקווה ואופטימיות לכל אורך הטיפול החלימו באופן טוב יותר וסיכויים להתגבר על המחלה ולחזור לחיים הרגלים גבר.
לפיכך, ניתן להסיק כי חלק נכבד מהתהליך הריפוי טמון, למעשה, באמונתו הפנימית של החולה ביכולתו להתגבר על החולי הפוקד אותו. סוגה של האמונה אינו באמת משנה, בין אם היא טמונה בהרגשת הביטחון שאנו מרגישים כלפי רופאנו או בין אם היא באל או בכוח של שליחו עלי אדמות.
אותה גישה נראית גם בסיפורו של רספוטין שהיה ידוע כמרפא מפורסם ועל כן, היה בו אמון רב במיוחד. כמו כן, הוא היה ידוע היה בכוחותיו כמהפנט, שכידוע לכל משפיעים ישרות על מוח האדם. גם הגישה המזרחית דוגלת בהשפעה של הנפש והרוח על החולי הפיזי.
אך עם כל אותם הסברים עדיין קשה, לפחות במידת מה, להאמין כי בעזרת המחשבה ותו לא ניתן להתגבר על חולי פיזי ממשי וגשמי. ללא אותם מחקרים אמינים ומבוססים שמחפשים כדי להוכיח מקרים ותורות אלה, עדיין יוטל בהן ספק גדול למדי. מי יודע אם האמונה אכן תבטיח לנו רפואה שלמה ובריאות נצח (או אפילו תוכל להפיג עוד שפעת חורפית) אך עוד שביב או שניים של אמונה מעולם לא הזיקו.
