עידן החלומות
אביעד רוזנבוים
תושביה הקדומים של יבשת אוסטרליה, אשר צאצאיהם חיים בה עד לימנו אנו, הם האבוריג'ינים.
עד שהחלה ההתפשטות האירופאית ברחבי היבשת, בשלהי המאה ה 18, מנו הילדים כ 300,000 נפש לערך אשר התפזרו על פני שבטים עצמאיים. כל שבט ושבט כלל 50 עד 500 איש אשר מיוחס להם אב אחד משותף וזה למעשה, המכנה המשותף העיקרי שגרם להתאחד סביב אותה מסגרת חברתית.
אותו ביזור שבטי, אשר קיים בקרבם גם כיום, יצר חברה מפולגת משהו שעקב טבעה יצרה פסיפס מיתי מגוון במיוחד, אשר לו יסודות משותפים בקרב השבטים השונים. הדבר נבע מכך שחלק מהמיתוסים עברו משבט לשבט במהלך השנים וכפועל יוצא מכך נוצרה אחידות בתפיסת העולם הכללית של השבטים השונים, אף על פי שנבדלו באמונותיהם ובמנהגיהם.
למרות זאת, אין אף לא מיתוס אחד המשותף לכל השבטים המצויים ברחבי יבשת אוסטרליה.
אין הדבר אומר כי לא קיימים מיתוסים אשר האובייקט בו הם עוסקים זהה הוא ולמעשה, ישנם מיתוסים רבים בעלי מושא זה. הדבר מתקבל על הדעת בהתחשב בסביבה הזהה בה חיו ובתפיסת עולמם המשותפת.
רוב הסיפורים מתארים את נדודיהם של גיבורי תרבות קדומים בתחום הספציפי של כל שבט, כלומר, שבטים שכנים מספרים על מעללי אותן דמויות מיתיות בתחומיהם בלבד ושרשרת כזו מיתוסים עשויה להתפרש על לפני מאות קילומטרים. אחד המיתוסים המרכזיים ביותר, המהווה את מוקד התעניינותם העיקרי של האבוריג'ינים הוא "עידן החלומות". שורשי כל המיתולוגיה האבוריג'ינית טמונים בימי הקדם העתיקים, בתקופת הבריאה, אשר קרויה בפיהם "עידן החלומות".
עידן החלומות מייצג גם תקופה בזמן אך אף יותר מכך הם מתייחסים לו כמעין מצב הוויתי.
כתקופה, הוא מתייחס לעידן קדמוני ועתיק יומין אשר בו לא התקיימו בני האדם אלא אבותיהם הקדמונים אשר התגשמו על פני הארץ בדמות מעורבת של אדם ובע"ח, למשל, אנשי-קנגרו, אנשי-אמו וכיוצא בזה.
יש לציין כי כל אותן צורות חיים תאמו את החיים באוסטרליה בכך ששילבו בתוכן רק את בעלי החיים האופייניים ליבשת ואף במקרים רבים, המיתוסים עסקו אך ורק בבעלי החיים המצויים באזור השבט המספר.
אותן צורות חיים מסתוריות התהלכו ברחבי אוסטרליה ובמסעותיהם המופלאים עיצבו הם את נופיה.
אוסטרליה המרכזת חצויה שתי וערב בנתיביהם של אותם אבות קדמונים, אשר בעיניהם נחשבים כגיבורים מיסטיים האוצרים עוצמה גדולה מאין שיעור, שעברו, לעיתים, מאות קילומטרים – בדמותם המעורבת או בדמות אדם או חיה שאימצו לעצמם.
במהלך מסעותיהם ביצעו עם פעולות רבות, למן צייד ועד צחוק או עשיית צרכיהם. מעשיהם אלו וטביעות רגליהם הפכו לצורות הנוף של אוסטרליה, כדוגמת מערות או גבעות ושאר עצמים, כגון עצים, כוכבים וכו'. אותם תוואי קרקע שנבראו על ידם נחשבים למקודשים ולפי תפיסת האבוריג'ינים, הותירו בהם אבותיהם מעין חתימה אנרגטית, אשר האנרגיה היצירתית של אבותיהם עדיין מפעפעת בהם. מקובל כי אפשר לשחרר אנרגיה זו ע"י שפשופה או הכאתה של הנקודה בה עזבו הם את העולם ונכנסו למעמקי האדמה.
האב או האם הקדומים הקשורים לאותו מקום מתגלגלים בכל אדם הנולד בו והלה נעשה לשומר האתר.
המקומות המרכזיים הנזכרים בסיפוריהם אלה הינם אתרי הטוטמים של בתי האב השונים של שומרי האתר. אותם שומרים ומשפחותיהם מחוייבים לשמור על האתר המקודש ולדאוג לשימור המיתוסים הקדומים ולהעברתם לדורות הבאים. כמו כן, הם האחראים הבלעדיים על הטקסים והפולחנים השונים הקשורים לאתר המקודש.
אך לא כל האבות ערכו מסעות אדירים ומפוארים. ישנם גם מעין אבות מינוריים יותר, אשר ערכו מסעות קצרים למדי ועל כן, חשיבותם מקומית גרידא.
האגדות המופלאות הנוגעות למסעות האבות מהוות, במקרים רבים, יסודות לטקסים אזוריים וגורמות להידוק הקשר בין העמים בעלי השפות שונות אשר נאלצו להתגורר יחדיו בעונות הבצורת הקשות.
אך יותר מכל סיפורים אלו קבעו מופת להתנהגותם של בני האדם. הם משמשים כאמת מידה מוסרית עליונה ומעשים העולים בקנה אחד עם המסורות הללו נחשבים למוסריים וצודקים.
אחד מהסיפורים המפורסמים ביותר עוסק בשבע אחיות קדמוניות ומצרף יחדיו אירועי המסופרים באחד מהמקומות שלאורך נתיבן באוסטרליה המרכזית והדרומית.
שבע האחיות נמלטו דרומה מפני גבר תאוותן בשם ניירו, שהתכוון לאנוס את הבכורה מביניהן. ממזרח לאולורו מסומן נתיבן בשרשרת של אגני חרסית ובריכות סלי. הן חנו ללילה בויטפולה שממערב לאטילה (המכונה, כיום, הר קונר) ובנו מחסה שהיה למצוק נמוך. למחרת בבוקר צללו האחיות לתוך האדמה, והגיחו שוב בבר צ'ונטליצ'ה, מתחמקות מניירו האכזר. גבעת חול הסמוכה למקום מציינת את המקום שממנו צפה בהם ניירו. מצ'ונטליצ'ה הלכו הנערות ולנוקלה, גב מים בסלי והלאה אל וליניה, גבעה שעליה בנו בקתה וחנו שוב.
בקתתן היא כיום מערה המצויה בעומקה של חורשת תאני בר. מסור כי אחת התאנות, הניצבת בנפרד מהשאר, היא היא האחות הבכורה. המקום בו ישבו מסומן בקווים מסולסלים בסלע. ניירו צפה בהן מעל גל סלעים וכשחשב שהן ישנות. התפרץ לבקתתן, וחרט חריצים בסלע תוך כדי כך. פתח נמוך בירכתי המערה מציין את מקום פריצתן של הנערות דרך הסלע, שממנו המשיכו במנוסתן הבהולה מפניו של ניירו. בסופו של דבר, הגיעו האחיות לחוף היום ושם קפצו הן למים. מחמת המים הקרים, זינקו הן מיד לשמיים והיו לקבוצת הכוכבים קוריליה, כימה. ניירו עדיין מוסיף לרדוף אחריהן, וטביעות רגליו נראות בשמיים כשבהונותיו הן ה "חגורה" של קבוצת הכוכבים אוריון ועקבו הו "חוד החרב" של אוריון הענק (שגם הוא, דרך אגב, אנס מיתי מפורסם למדי).
כל אותם סיפורים עברו מדור לדור ע"י שירות מושרות בעלות מקצב מסובך ומהפנט אשר אורכן מגיע ברוב המקרים למאות שורות. כוהני דת אינם בנמצא וכל אחד עשוי למלא תפקיד בטקסי הפולחן השונים.
עקב כך, יוצרו לוחות שעל גביהם חרותים סמלים המייצגים כל סיפור וסיפור למען לא ישכחו מתודעתם הקולקטיבית ולא יאבדו במהלך הדורות. זוהי, למעשה, הסיבה המרכזית כי מרבית המיתוסים ובוודאי המרכזיים שבהם שרדו עד לימינו אנו, למרות הזמן הרב שחלף מאותם ימים בהם הגיחו המיתוסים לאוויר העולם.אך יש לזכור כי עידן החלומות נחשב על ידם כמצב של הוויה.
ככזה, הוא עדיין פתוח לפני המשתתפים בפולחן ה "קורובורי", אשר במהלכו נהפכים, לרגע קט, לאבות שאת מסעותיהם הם משחזרים. באותו הפולחן ניתן גם לשחרר את הכוחות האדירים של האבות, אשר אצורים באתרים המקודשים השונים ברחבי היבשת. ע"פ רוב, אותם טקסים כוללים מחולות וזמירות מסורתיות. כמו כן, לקראתו מתבצעת צביעת גוף והכנת אתר הטקס ע"י עיטורו בסמלים מיסטיים שונים.
ישנם קורובורי אשר משתתפים בהם כל בני העדה ואילו באחרים לוקחים חלק הגברים בלבד. לנשים, ישנם טקסים אחרים הקשורים בפיריון ובשאר תפקידי האישה בחברה האבוריג'ינית.
קיימים סוגים שונים של קורובורי הנחלקים לשלושה סוגים עיקריים. הראשון שבהם הוא טקסי קבלה ובגרות, ההופכים את הנער לגבר, הראוי לידיעת סודות הפולחן והמסורת השונים. או אז, הוא מתוודע לסודות האבות הקדמונים ולכוחות הטמונים בתוואי הנוף השונים באוסטרליה.
השני הוא טקסי הברכה, אשר באים להקנות להם שליטה כלשהי על צייד או אספקת מזון. בעזרת הטקסים הללו, הם מרגישים כי הם מחזיקים בידם, לפחות במידת מה, את היכולת להשפיע על איתני הטבע ולהכניעם וכך לשפר את סיכוייהם לשרוד בעולם האכזר.
טקסים מסוג זה כוללים שפשוף סלע מסויים באבן מיוחדת או בצבע אדום, על מנת לשחרר ממנו את אנרגית האבות ולרתום אותה לטובתם. ישנם מקרים בהם גם מתבצעת הקזת דם והתזתו על לוח מקודש וכמובן, שקיימות עוד דרכים רבות להשגת אותה אנרגיה מכושפת.
הסוג השלישי הוא טקסי פולחן וכוח, המנסים להשתלט על כוחות האבות הקדמונים ולנצלם. טקסים אלו הם הקשים מכולם גם עקב החשש לפגוע במצבורי הכוחות הללו וגם עקב הסיכון האישי הטמון בטקס.
מלך הטקס, מצבור האנרגיה והאם עורכים מעין חילופי כוחות ביניהם, כאשר האדם שואב ממנו אנרגיה אך מעניק לו גם אנרגיה משלו, על מנת לקיימו בחיים וכביכול, "לטעון" אותו באנרגיה מחודשת.
אולם, רוב האבוריג'ינים מפרידים את מצבו ההוויתי של עידן החלומות מן הווה בו הם חיים ומבינים הם כי יש להגדירו כמעין זמן עבר נפרד, הנבדל מהעבר המצוי בזיכרונם של החיים. אולם, קווי התיחום בין התקופות הללו אינם נהירים ולפיהם, עם ההתקרבות למוות מתמזג האדם פשוט עם חיי אבותיו הקדמונים ונכנס לעד לעידן החלומות הקסום.
