חוסר יצירתיות והמנחה המיואש
או: מאיפה אני מביא עכשיו רעיון למשחק?ערן בן-סער
חוסר יצירתיות והמנחה המיואש
או: מאיפה אני מביא עכשיו רעיון למשחק?
ערן בן- סער
לפני כמה חודשים סיימתי מערכת משחק די ארוכה. זו הייתה מערכת פנטזיה בעולם שהשקעתי בו שנים של תכנון (היא לא הייתה המערכה הראשונה ובטח לא האחרונה שאריץ בו), ובסיומה ביקשתי משחקני לעשות הפסקה קצרה שכן ביגור מתקרב ואני מעדיף להתרכז בו מאשר להתחיל לחשוב מה להריץ להם בשבוע הבא. הם, כמובן, הסכימו וכך הצילו אותי, לזמן מה, מלעצור ולחשוב – לעזאזל, מה אני מריץ עכשיו?
משיחות עם מנחים אחרים אני יודע שזו לא תופעה חדשה במיוחד, הרבה מנחים מגיעים לאיזו נקודה, אחרי שנים של הרצות מוצלחות ואיכותיות, שפתאום אין להם מה להריץ. לא, זה לא ממש מדויק, זה לא שאין להם מה להריץ – הם תמיד יכולים להריץ משהו שמישהו אחר כתב. אין להם משהו, רעיון או סיפור, שהם ממש רוצים להריץ. אם אני אחזור להשתמש בעצמי בתור דוגמה – המערכה האחרונה שלי הביאה לידי שיא הדיון הספרותי שהייתי מעוניין בו שאלות כגון חופש בחירה, גורל, נאמנות וכו'. היה לי, ואני מקווה שלשחקני, מאד מעניין. ועכשיו מה? השאלות ההן מאד עניינו אותי, גם ספרים שקראתי לפני ובזמן המערכה סבבו סביב נושאים אלו, אבל עכשיו אני... מסופק. אני יודע בוודאות שאני יכול, מעשית, להריץ מערכה עוד יותר טובה שתתרכז באותם נושאים בדיוק – אבל זה יהיה כמו לקרוא שוב פעם ספר שהרגע סיימתי אבל עם שמות חדשים לדמויות. זה כבר לא מעניין אותי עד כדי כך, והבעיה שלי, וזכרו אני כאן משמש דוגמא למנחים רבים שנתקעו בבעיה זו ממש, שאין לי כרגע שום נושא "חם" שאני מעוניין לחקור ולהתמקד בו דרך הכלי המופלא שמספקים לי משחקי תפקידים.
זה, אגב, יכול היה להיות ממש לא נורא – לו רק לא הייתי חייב להנחות. אני שייך לזן של מנחים שדיברתי עליהם עוד בגיליון הראשון של המגזין הזה – אני המנחה הנצחי. שים אותי בשולחן משחק כשחקן ואחרי שלוש פגישות אני אטפס על הקירות, בעיקר אם העלילה טובה – אני ארצה להריץ אותה בעצמי. והנה השורה התחתונה של תהום הייאוש שכל מנחה נקלע אליה בסופו של דבר: אני חייב להריץ ושום דבר לא מעניין אותי מספיק כדי שארצה להריץ אותו. אני חייב להריץ ואין לי מה. שימו לב שלא מדובר כאן על יצירת סיפור. סיפור זה, בד"כ, פשוט. מדובר בנושא וברעיונות עליהם יבוסס הסיפור, ולא משנה אם זו פנטזיה קלאסית או מד"ב אימתי.
אז מה עושים? מתקיפים את הבעיה מהשורש – מוצאים תחום עניין חדש. ראשית, אגב, כדאי למצוא לקבוצה איזה מנחה מחליף או משהו לכמה שבועות כי חבל לייבש אותם. אבל מייד אחר כך מפנים קצת זמן כל ערב, כי קצר ופשוט זה לא הולך להיות. אני אומנם עומד לכתוב כאן מספר סעיפים עם רעיונות למה ניתן לעשות כדי למצוא רעיון חדש לבסס עליו משחק, אבל אף סעיף אינו פשוט כפי שהוא נשמע.
1. חזור על המשחקים האחרונים שלך – לא עם שחקנים חדשים, בעצמך, בשקט, בבית. תתחיל לעבור בראש על כל המערכה (לא דווקא בסדר כרונולוגי). המטרה שלך היא פשוטה, כמעט בוודאות נגעת במערכה שלך בעוד כמה רעיונות מלבד העיקריים בהם התרכזת, ואם נגעת בהם יש סיכוי סביר שזה משום שגם הם מעניינים אותך. קח לך פנקס ונסה לרשום את כל הרעיונות שנגעת בהם יחד עם איזה ציון מילולי לעד כמה הם נראים לך מעניינים ועד כמה השחקנים שלך נהנו לגעת בהם. אל, ואני לא יכול להדגיש את זה מספיק, אל תתחיל לכתוב לעצמך או לדון עם עצמך בעד כמה ניתן לבסס משחקים על הרעיונות האלו, זה רק יהרוס לך את המשוב העצמי הזה.
2. קרא את הספרים שכבר קראת ומאד אהבת – לא, זה לא בזבוז זמן. יש ממילא די הרבה ספרים שאני גיליתי בהם יותר תוכן ועושר בקריאה השנייה כך שאני מוכן לתת לכל ספר סיבוב שני (מלבד ספרים ממש נוראים שכבר בפעם הראשונה ממש לא נהניתי מהם). יש לזה שימוש כפול – זה מעורר מחדש את "שריר המספר", בעיקר למנחים כמוני שבכל פעם שהם קוראים ספר יש שני אנשים קטנים בתוך הראש שלהם – אחד חושב כיצד הוא היה כותב את זה אחרת והשני חושב איך הוא יכול היה להריץ את זה. כמו כן במהלך הקריאה הזו, בדיוק כמו ברעיון הקודם, קח פנקס וכתוב לך בצד את הרעיונות הפחות מרכזיים בעלילה שנתקלת בהם בספר עם אותה הערכה מילולית לרמת העניין שלך בהם. לא סתם אנחנו הולכים כאן על ספרים שממש אהבנו ולא סתם "עוד איזה ספר נחמד". ספר שממש אהבת בד"כ עניין אותך גם ברובדים הפחות מרכזיים שלו ולכן יש סיכוי יותר סביר שרעיון צדדי שתתפוס כאן יהיה מעניין גם בפני עצמו.
הערה שמאד חשובה לי – אל תתרכזו בז'אנר בו אתם חושבים שאתם מעוניינים להריץ (פנטזיה, אימה, מד"ב וכו'). ראשית משום שאולי תשנו את דעתכם בעניין זה, ושנית משום שרעיונות טובים הם רעיונות טובים והם שייכים לכמעט כל ז'אנר שניתן לחשוב עליו. כמו כן אני חושב שברור מאליו שמה שנאמר כאן על ספרים נכון באותה מידה לסרטים, קומיקס, סדרות טלוויזיה וכו'. המדיה היא עניין שולי, המסרים שלה הם מה שמעניינים אותך הפעם.
3. שחק אצל השחקנים שלך – שלך, לא של אחרים! אחרי הכל בדרך כלל יש סיבה שבשלה אתה נהנה מכך שהם במשחק שלך ואתה המנחה שלהם. יש לכם טעם קרוב מספיק כדי שתוכלו לשאוב אחד מהשני רעיונות. אם אחד, או יותר, משחקניך הוא מנחה שווה מאד לקפוץ ולשבת בסשן אחד שלו (כדב"ש או משהו, אבל לא כצופה מהצד). שים לב על אילו רעיונות ותכנים הוא מתרכז וחפש את עצמך בהם – גם אם הוא מתרכז באותם רעיונות כמוך (מחמאה גדולה) כמעט בוודאות הרעיונות הצדדים בעלילה שלו שונים משלך. נחש מה אתה עושה איתם? נכון – פנקס והערכה מילולית. אל תפחד שאם תריץ על בסיס הרעיונות האלו הוא יחשוב שהעתקת ממנו, רוב השחקנים והמנחים ממוקדים בעלילה, ואת העלילה אתה לא משכפל.
4. ערב דיון עם השחקנים – כנס את השחקנים שלך לערב שבו לא תשחקו אלא תדונו במערכה שהרגע סיימתם ומה תרצו לעשות בעתיד. רכז ונהל את הדיון בצורה כזו שהוא יתמקד, כמו שאתה צריך, ברעיונות וקונספטים ולא בפיתולי עלילה ודמויות (למרות שהדברים, בסופו של דבר, שזורים זה בזה). דיון על הרעיונות שעלו במערכה הקודמת, דיון שאגב מעשיר מאד את החוויה ואני ממליץ לערוך אותו בכל מקרה, יעלה משחקניך רעיונות נוספים שהם היו רוצים שיועברו להם. גם הדיון הישיר באילו רעיונות אתה רוצה, והם רוצים, בעלילות הבאות הוא דיון מעולה ומלמד. ישנו איזה חשש טבעי שאם השחקנים ידעו מראש, ברמה זו או אחרת, על אילו רעיונות אתה עומד להתמקד זה יפחית מעוצמתו של המשחק. אני לא בטוח שזה נכון, אחרי הכל הם לא יודעים כיצד תעביר את הרעיונות האלו וממילא אני לא רואה שום דבר רע, אלא להפך, בשחקנים שמודעים למה אתה מנסה לעשות ומשתפים איתך פעולה על מנת להעצים את החוויה במשחק. לא כל מערכה חייבת להיות מפתיעה ברמת הרעיונות שלה – הסיפור הוא מה שצריך לעורר מתח, מסתורין ושאר רגשות.
5. צא בחוץ! – במצב מצוקה תתחיל ממש לחפש מחוץ לתחום הרגיל שלך. קרא ספרים (סרטים, סדרות, קומיקס) שטרם קראת – גם כאלו שבדרך כלל לא היית קורא. לך לשחק אצל מנחים שאתה לא מכיר ושיש סיכוי סביר שתחום העניין שלהם שונה משלך. דבר עם אנשים מחוץ לקהילת שחקני התפקידים, רק לא בצורה שתייבש אותם – אני ממליץ על חובבי קריאה של ז'אנרים קרובים לתחום שלנו. גם כאן נסה לרשום לעצמך נושאים ורעיונות חדשים ועד כמה אתה אוהד אותם. זה, קרוב, לודאי, החלק הכי קשה.
בסוף התהליך הזה אמור להיות לך דף או שניים של רעיונות שונים להתמקד בהם. זה דף ההצלה שלך, כאשר אתה יושב לתכנן את המשחקים הבאים שב עם הדף הזה ונסה לבחור ממנו את הרעיונות שאתה רוצה להכניס למשחק הבא. ייתכן שכשתתחיל לשלב את הרעיונות האלו לתוך עלילה ההתלהבות שלך תצוץ מחדש, ייתכן שלא. אבל גם אם לא, אלו נושאים שמעניינים אותך מספיק כדי שתרצה להריץ סביבם משחקים בזמן שאתה מחפש את "הדבר הגדול הבא" שלך. כמובן ייתכן והיה לך המון מזל ומבהלת החיפוש הזה מצאת את "הדבר הגדול הבא" ואתה כותב כרגע עלילה חדשה, חופשי ומאושר. אני מקווה שתיחנק איתה, אגב.
במקרה הכי גרוע, ששום דבר לא עוזר, הפסקה היא לא דבר נורא כל כך. אני ממליץ על השתתפות פעילה בואן טיימרים של מנחים אחרים תוך הרצת ואן טיימרים משלך פה ושם. משהו, בסופו של דבר, יצית אותך מחדש, לא היית מנחה אם לא היה בך את הדחף לספר משהו. זכור תמיד – סבלנות היא לפעמים הדרך הקצרה ביותר.
בהצלחה.
