סיכום שנתי I
זיו קיטרו
מתי לעזאזל זה קרה?
היה לי ממש טוב בתוך הבועה שלי, כתבתי כתבות שיספיקו עד לשנה הבאה, הייתי חופשי ומאושר ופתאום אני מקבל טלפון מהמתרו$#@ הזה אמיר שאומר לי שעברה עוד שנה ושוב אני צריך לתת איזה סיכום על כל מה שעבר עלינו.
אני חושב שמישהו עושה משהו למרחב-זמן כי אני זוכר לפחות עוד כמה גיליונות שצריכים לצאת לפני ששנה שלישית עוברת.
חרא, שלוש שנים, מעניין כמה זמן השקעתי בעיתון הזה עד היום, שלוש שנים זה הרבה זמן ואני חושב שאת כמות השעות שהשקענו כאן אפשר למדוד כבר בזהב, אם לא ביהלומים. אבל אני לא מתלונן, עשינו כאן עבודה יפה שמצליחה לנוע כאילו מכול האינרציה בלבד. אין לי מושג איך כל חודש קם עיתון, במיוחד לא בחודשיים האחרונים כשאני עמוס כולי בענייני החנות שלי, העולם כולו יכול לקרוס ואני לא ישים לב ויחד עם זאת כל חודש עולה עיתון וכשמזכירים לי אני מציץ ומגלה עולמות חדשים ונפלאים.
אז מה עבר עלי השנה האחרונה?
המון, את הרוב אני לא אחלוק אתכם כאן גם כי זה לא עניינו של איש וגם כי זה ארוך, פאקינג ארוך יותר ממגילת אסתר. אבל אם יש משהו שאני צריך לציין במיוחד הוא ההפקה הקטנה של ניר ושלי, הלא היא החנות KiTARO.
עבדנו הרבה והשקענו המון עבורה אבל אני חושב שהיא שווה את זה, רק לראות את החיוך שיש לאנשים כשהם נכנסים לחנות שווה את כל הטרחה וכמובן שיש את היתרון של שהייה במקום שמלא בכל הדברים שאני אוהב, זה כמו בית שני (ראשון על פי כמות הזמן שלנו שם) ומי מכם שעוד לא ביקר שימהר לעשות את זה.
תמיד רציתי לפתוח פאב, פאב מגניב כזה עם מוסיקה לא רועשת: Pink Ployd, Porcupine Tree, קצת דלתות, קצת אירי הרבה בירה ואנשים טובים.
אני יעשה את זה יום אחד, זה יהיה מקום משעשע להעביר בו את הלילות, זה אם חברה שלי לא תכה אותי על כך שאני רואה אותה עוד פחות אם אני יעשה צעד כזה אבל אתם יודעים, תמיד אפשר לחלום...
לחלום, אחד הדברים שאני אוהב לעשות ולהגשים חלומות זה תחביב אפילו מרתק עוד יותר. אני חושב שאולי זה מה שאני אעשה כשאני אהיה גדול, אגשים חלומות. תהייה לי סוכנות קטנה ואנשים ישנים ישדרו אלי את הדברים שהם חולמים ואני אתחיל לייצר את כל מה שהם רוצים כל כך עמוק בלבם וחוששים להוציא החוצה.
נכון מידי פעם אלו יהיו יצורים שהשטן לא ברא שיצחקו המון וידיפו ריחות נוראיים תוך שהם רודפים אחרי החולם אבל זה מחיר קטן שצריך לשלם בתמורה לאפשרות הזו שניתנה לנו להגשים חלומות.
וואי, אני מזיין את השכל.
אנשים תקשיבו זו הייתה שנה עמוסה כל כך שאין לי מושג מה קורה בכלל.
אני מקשיב עכשיו לדיסק Voyage 34 של Porcupine Tree וזה דיסק על טריפ שהשתבש וזה אחד הדברים הכי מוזרים ומעניינים בעולם. זה נותן לי רעיון לכתבה אבל אני תקוע כאן, מספר לכם מה עבר או לא עבר עלי השנה.
מה זה משנה מה קרה השנה העיקר שהיא התרחשה, שכל הדברים הטובים קרו וכל הדברים הרעים עברו ושבסופו של דבר שרדנו, גדלנו והחכמנו.
שתהייה לנו שנה פורייה, שקטה ומשגשגת ושנתראה שוב בעוד סיכום שנה הזוי בגיליון לארבע עשר וחמישים השנה לדימונס.
זיו.
