Victorian Age Vampire
ברוכי מלביץ
הקור של ערפילי לונדון נכנס ויצא מריאותיו כאשר הלך ברחובות המרוצפים של מערב העיר. ליבו החל לפעום בחוזקה כשנכנס למאורת האופיום. ריח הסמים עלה במהרה באפו, ומעבר לעשן המקטרות הוא כבר ראה את מי שחיפש. על מיטה במרכז החדר שכב גבר לבן, צעיר ויפה תואר, מחזיק בידו מקטרת ארוכה. על המיטה לידו נח בקבוק אבסינת חצי מלא. הנרי המשיך ללכת פנימה. הוא עצר והרשה למשרת הודי לקחת את המעיל שלו. הוא ניגש לדלפק וקנה שקיק אופיום. החדר המרכזי היה עטוף כולו בבדים אדומים מבריקים, ודממה מטרידה שררה במקום. הנרי המשיך ללכת לכיוון המיטה. הוא הבחין כי הגבר הלבן ששוכב עליה ישן. הוא הלך בדממה לעבר המיטה, מגפיו לא השמיעו צליל על שטיחי הרצפה העבים. הוא התקרב- צעד, ועוד צעד, ועוד אחד... הוא כבר הגיע למיטה. בגדיו לא רשרשו פעם אחת כשהרים את בקבוק האבסינת והניף אותו לעבר הדמות הישנה. "חיכיתי לך." אמר האיש וחשף זוג ניבים לבנים. הבקבוק נפל ארצה בקול חבטה ריקה כאשר מילאה זעקתו של הנרי את האולם.
זה היה בערך לפני חצי שנה כששמעתי במדור החדשות של דימונס שיוצא ספר לVampire על התקופה הויקטוריאנית. לא טרחתי לקרוא ביקורות לפני שהזמנתי את הספר. הרעיון שבה אותי- לשחק ערפדים בתקופה שבה אנשים התחילו לשמוע על ערפדים, בתקופה שבה הגותיקה הייתה בשיאה, בתקופה מלאה בתהפוכות.
כאשר הספר סוף סוף הגיע לבית שלי הוא זכה למקום מכובד ביחד עם שאר ספרי White Wolf בספריה שלי, אבל לא לפני שבחנתי אותו. הכריכה המעוצבת, הריח של ספר חדש, השימוש בפונטים שונים והציורים התקופתיים היו מרשימים למדי. הספר הזה הפך להיות הספר שפשוט היה לי בתיק כל הזמן, לאן שלא הלכתי הספר היה איתי.
אבל מה? לא יצא לי בכלל לקרוא אותו. בהתחלה התחלתי לקרוא והתעייפתי נורא מהר (יש משהו בריח של ספרי White Wolf שמאוד מרדים אותי, עליי להודות), אח"כ פשוט לא היה לי כוח. זה כבר לא משך אותי יותר. הספר יצא מהתיק וחזר למדף, ונשאר שם. אבל ללא שום סיבה מוצדקת. כנראה שמדובר בעצלנות שלי, כי כשהתחלתי לקרוא את הספר לא יכולתי להפסיק.
התקופה הויקטוריאנית
Victorian Age Vampire הינו ספר שלוקח אתכם למסע אחורה בזמן. לתקופה שבה המלכה ויקטוריה שלטה בעולם ביד רמה, לתקופה שבה העולם נוהל ע"י אימפריות (גרמניה המאוחדת תחת אגרוף הברזל של ביסמרק, האימפריה האוסטרו-הונגרית רבת הלאומים, האימפריה העות'מנית שידועה גם כ"איש החולה על הבוספורוס", רוסיה הצארית והרפובליקה השלישית של צרפת), שבה החלו תמורות חברתיות (המהפיכה התעשייתית ותוצריה, מתפרסמים שני הכרכים של הספר "דאס קאפיטל" של מרקס, חלים שינויים במעמד הנשים) והטכנולוגיה הופכת ליותר ויותר שימושית.
הספר מספק לקורא את כל המידע הדרוש לו על התקופה הויקטוריאנית. החל מידע על המיתוסים הרווחים בקרב האוכלוסייה, דרך דרכי התחבורה השונות וכלה בידע על מסדרים סודיים ועל הפוליטיקה ברחבי האימפריה.
הספר מעביר בצורה שלדעתי היא נפלאה את האווירה של החיים בתקופה הויקטוריאנית. בחלק שמפרט על לונדון ניתן למצוא תיאורים זורמים שמתארים איך נראה כל אחד מחלקיה של העיר. תיאורים שמבליטים את ההבדל שבין החלק העני שבמזרח העיר לבין החלק העשיר והג'נטלמני של לונדון המערבית.
הספר מדגיש מספר פעמים את העובדה שעד כמה שהתקופה נחשבת לנאורה, לתקופה שבה ג'נטלמנים הסתובבו ברחובות ביחד עם גבירותיהם, לתקופה של טכנולוגיה ושל מהפכה- מדובר בעצם בתקופה שבה הפרש המעמדות הגיע לשיא חדש. ההדגשה הזאת מאפשרת לקוראים לבחור אם ברצונם לשחק ג'נטלמנים מהמעמד הגבוה או חבורת אצילים גרמנים, או שמא מעדיפים לשחק איכרים או עובדי נמל שבקושי מקיימים את עצמם.
זה המקום לציין שלדעתי ספר זה יכול להיות כלי עזר לכל אחד שרוצה לדעת יותר על לשחק בתקופה הויקטוריאני ומומלץ לא רק לחובבים של משחקי ערפדים למיניהם.
"השמש לעולם אינה שוקעת על האימפריה הבריטית"
Victorian Age Vampire מדבר גם לא מעט, מן הסתם, על חיי הערפדים בתקופה הויקטוריאנית. נאמר ש"השמש לעולם אינה שוקעת על האימפריה הבריטית", אך כפי הנראה השמש הזאת לא מפריעה לערפדים. כדי להקל על השחקנים, הספר מתמקד בתקופה שנקראת לפי כותביו "התקופה הגותית-ויקטוריאנית" שנמשכה מ1880-1897 (חשוב לציין כי גבולות אלו נקבעו אך ורק על פיו הכותבים והתקופה לא נחשבת לתקופה היסטורית). המאורע שבעצם מתחיל את התקופה הוא חשיפתה של חברה אוקולטיסטית חדשה בשם "The Golden Dawn" (חברה שהוקמה ע"י בני אדם אך עד מהרה הפכה לכלי נוסף במשחק הפוליטי של הערפדים) והמאורע שמתחיל את סוף התקופה (לפי כותבי הספר) הוא שרוזן טרנסילבני מגיע ללונדון ולוחש באוזני הסופר האירי בראם סטוקר סיפור שיהווה השראה לספר שישנה את פני העולם- "דרקולה". הפרה בוטה זו של הMasquerade היא שמביאה לסיום התקופה הגותית ויקטוריאנית.
תקופה זאת, שמלאה במחלוקות, תככים פוליטיים, ומהפיכות חברתיות, היא תקופה מושלמת בשביל בניו של קיין. הערפדים יכולים לבחור אם להיות הטורפים הג'נטלמנים שחיים את חיי העיר וניזונים על תושביה, או אם להיות החיות הפראיות שנודדות בחבלי ארץ חקלאיים וממלאות את לב האיכרים בפחד.
הספר מכיל מידע מפורט מאי פעם (כל עוד מדברים על ספרים בסיסיים) על השבטים השונים ומכיל פירוט על ראית החיים שלהם, על האיזורים והתחומים בהם הם שולטים ועל תחומי עניין שונים.
כמו בכל ספר של World of Darkness, גם ספר זה מכיל פירוט על האוייבים בהם הערפדים יכולים להיתקל. פירוט המספיק כדי ליצור משחקים שלמים מסביב לאויב אחד (אפילו בן תמותה).
אני חייב לציין שמצאתי את כל הרעיון של לשחק ערפד בתקופה בה בני האנוש יודעים מספיק כדי לפחד ממך אבל לא מספיק כדי לצוד אותך כרעיון מגניב למדי והמימוש שלו בספר זה בהחלט השביע את רצוני.
"היהלום שבכתר"
מאוד נהניתי מקריאת הספר, למרות שהוא לא ספר עלילתי. אבל הספר כולו מחוויר לעומת פרק מסויים. הפרק שמדבר על Storytelling.
הפרק הספציפי הזה, שלצערי מונה רק כ-20 עמודים, הוא הפרק הכי טוב על Storytelling שקראתי בספרי White Wolf ספציפית ובספרים אחרים של משחקי תפקידים.
מכיוון שהמשחק מתמקד בתקופה הגותית ויקטוריאנית, הפרק מדבר ברובו על איך לבנות עלילה למשחק גותי ואיך לנהל משחק גותי, ועושה את זה בצורה נפלאה. הפרק מלווה את הטכניקות השונות בדוגמאות (או בהפניות לסיפורים מוכרים ולספרים פחות מוכרים) ומפרט על האלמנטים שבעצם מרכיבים עלילה גותית. הוא נותן דוגמאות לתמות (Themes) של משחקים גותיים ושל גורמים אחרים שהמנחה יכול להתחשב בהם כשהוא בונה עלילה. הייתי מפרט, אבל אני חושב שבמקרה הספציפי הזה "כל המוסיף גורע". לקרוא וליהנות (בהנחה שאתם אוהבים משחקים גותיים כמובן).
יותר מספר חוקים
ספרי White Wolf ידועים בכך שהם מכילים מעט מאוד חוקים ובעיקר מידע על העולם, על הדמויות ועל משחקי תפקידים. בספר "ממוצע" שמכיל בין 200 ל300 עמודים בין 30 ל50 באמת ידברו על חוקים, וגם אלה תוך כדי שילוב דוגמאות של משחק תפקידים. בVictorian Age Vampire יש אולי 5 עמודים שמזכירים באיזושהי מידה חוקים (בעיקר מדובר בעדכון של כישרונות כדי שיהיו נכונים לתקופה הויקטוריאנית). למעשה, אין אפילו טבלה אחת שמדברת על כלי נשק, וישנה אף המלצה לשחק במשחקים דלי או נטולי קוביות. זאת מכיוון שהיוצרים של המשחק שמו דגש על ליצור במוחו של הקורא את הרעיון שמאחורי תקופה זאת, לצייר במוחו את התמונה שמשקפת את התקופה כולה ולא כדי שידע עד כמה יעילה חרב כנגד אקדח. הספר מכיל מספר שינויים מרעננים (הפרק שמפרט על עולם האפלה בתקופה הויקטוריאנית מסופר מנקודת מבטה של רוח כסיפור של ממש) שעושים אותו הרבה יותר קריא, ובאמת נותנים לקורא הבנה של התקופה הויקטוריאנית.
מאוד מומלץ לאוהבי גותיקה במשחקי תפקידים, במיוחד הפרק על Storytelling, ובכלליות, ספר מעניין.
