רוחות הצפון- דרכי האלים והאדם


אבי סבג



רסיסי המים שהרטיבו את עיניו העירו את אולוף מחלום בהקיץ. זה זמן רב שירדה דומיה על צוות הספינה ורק קול המשוטים המכים במים בעוצמה נשמע מעל נהמת הגלים ויללת הרוח. אך השלווה הזו עתידה לפנות את מקומה מהר מאד להמולת הקרב. הוא ליטף את העדיליון שנח עד חזהו וידיו רעדו. האם יתכן שפחד?
חבריו החלו לתפוס את מקומם בחרטום הספינה ובקרוב יתחילו לשיר את שירי המלחמה ותפילות הקרב. האם אביו לפניו הרגיש כך בפשיטה הראשונה שלו?
החוף היה כבר בטווח ראיה והזמן למילוי חובתו הגיע. הוא התחיל למלמל את המילים העתיקות, בהדרגה הגביר את קולו וחש את עוצמתן ממלאת אותו ומסלקת את חששותיו. הוא שלף את חרבו וידע שבעוד רגעים ספורים יחדל להיות אדם ויהפוך כלי קיבול לזעמו של אודין אלוהיו...

הדת וצורת הפולחן הם אולי שניים מהיסודות החשובים ביותר בבואנו לתאר עם או תרבות, במיוחד כאשר מדובר בעמי העולם העתיק. למרות המידע הרב שנצבר בתחומים אחרים במרוצת השנים, עדיין ידוע מעט מאד על המנהגים והאופן בו השתלבה אמונתם של הנורדים בחיי היום יום שלהם. מצד שני, הודות לכתבים רבים שנשתמרו ובמיוחד יצירותיו של המשורר Snorri Sturluson ידוע לנו הרבה מאד על המיתוסים והאמנות של בני אותם הימים. כתבים אלו מתארים בפירוט, בעוצמה וחיות מרשימים את פנתיאון האלים, את מעלליהם ואת דברי ימי המלכים השונים. בכתבה הבאה אנסה לרכז את המעט שידוע על הדרך בה ניהלו הויקינגית את חייהם הרוחניים והתרבותיים, לסקור את האמונות, התפיסות והערכים שעיצבו את דרך מחשבתם.

בשפה הנורדית אין מילה שפרושה דת. הויקינגים השתמשו במילה siðr שפרושה מסורת או נוהג. ואכך דתם של הויקינגים הייתה שונה מדתות אירופאיות אחרות בכך שלא הולידה מערכת מובנת ורשמית של כמורה או כהונה. לא היה מעמד רשמי של כוהנים ששרתו את העם וקישרו בינו לבין אלוהיו. חלק ניכר מהטקסים הדתיים נערכו באופן פרטי בחוג המשפחה המצומצם בתוך בית או באתרים שנחשבו מקודשים. לראשי השבטים, ה- chieftain היו ככל הנראה סמכויות כהונה והם ניהלו את הטקסים הגדולים והחשובים יותר. בתחילה טקסים אלו נערכו תחת כיפת השמיים בסמוך למעיינות, עצים עתיקים, בהמשך ניבנו סידורי אבנים גדולים ולבסוף נבנו מקדשים ממש. טקסים אלו כללו הקרבת קורבנות תפילה ולמען שגשוג, הצלחה, פריון האדמה וניצחון בקרב.

האמונות הדתיות (שכפי שאפרט היו די מגוונות) לא הכתיבו את חוקי המוסר או את הקודים החברתיים על פיהם התנהלו החיים. המותר והאסור, ההתנהגות המינית וחלוקת התפקידים בין המינים, התבססו על ערכים תרבותיים בסיסים יותר של כבוד ומוסכמות מקובלות. הרעיון של שכר ועונש אלוהי שכל כך מאפיין דתות אחרות כנראה לא טיפל בנושאים אלה (אלה רק בכל הקשור בגבורה או פחדנות בקרב) והתנהגות נאותה נשמרה ע"י מנגנונים ארציים הרבה יותר כמו ענישה, דו קרב ונקמה (אותם הזכרתי בעבר). אפילו ימי החג נקבעו בתאם לעונות השנה ותהליכים בטבע כמו תחילת האביב או הקיץ או שהיו בעלי הקשר חקלאי כלשהו כמו תחילת הקציר וכו'.

החגים או הפסטיבלים הנורדים נקראו blót בנורדית עתיקה, מילה שמשמעותה קורבן. דוגמאות הם: ליל החורף נחגג לציון תחילת החורף ותחילת השנה החדשה לפי הלוח הויקינגי. אותו יום גם ציין את תחילת מסע הציד שערכו האלים בשמיים. Yule - היום שיוחד לחגיגות נישואין והוקדש ל Odin, Thor ו Freyr. הוא גם היווה את שיא מסע הציד האלוהי. Walpurgis' Night, הלילה האחרון של החורף והלילה שבו סיים Odin את תשעת ימי התליה שלו. ביום זה מאמינים שהרוחות מהלכות חופשיות על הארץ וזו היום המתאים ביותר בביצוע מעשי כשפים. לאחר חצות הודלקו מדורות ונחגגה תחילתו של הקיץ. אגב רבים מחגים אלו כמו גם החגים הקלטיים המקבילים להם מצאו דרכם אל הנצרות של ימנו.

האמונה הויקינגית השתלבה בחיי היום יום בצורה מאד טבעית והייתה מאד פרקטית ופשוטה. הנורדים האמינו לא רק באלים אלא גם במזל וגורל ועבדו גם את אבותיהם באותה אדיקות בה עבדו את האלים עצמם. גורלו של אדם נקבע ברגע לידתו ע"י רוחות מיוחדות ה- Nornor שמגיעות למקום הלידה בוחנות את הילוד וטווות את נתיבי עתידו. מעשים שונים כמו הקרבת קורבנות יכולים להשפיע עליהן לטובה ולהבטיח עתיד טוב יותר עבור הצאצא, אך לאחר שנקבע איש לא יכול לחמוק מגורלו. אגב, בדומה לחברות פגאניות אחרות הקרבת הקורבנות תפסה מקום מרכזי בפולחן הויקינגי וכללה לעיתים אפילו קורבנות אדם.

המיתולוגיה הנורדית כפי שהיא מובאת בקובצי כתבים ששרדו מרתקת ועשירה. היא מתאר את פנתיאון האלים המוכר אך גם קבוצות אלים משניות וידועות פחות , מציגה קוסמולוגיה (מבנה היקום) מורכבת ומספרת אודות מגוון עצום של יצורים קסומים כמו אלפים, גמדים, ענקים, טרולים ודרקונים. ריבוי קבוצות האלים נובע כנראה מסינתזה של אמונות מתקופות שונות ומשקף שינויים תרבותיים שחלו בעם, שעיקרם ירידה בחשיבות החקלאות והטבע לעומת עליה בחשיבותו של הלוחם, האומץ והמלחמה.

the Æsir האלים, היה הפנתיאון העיקרי והחשוב אך לא היחידי. למולו התייצבו ה- Vanir קבוצה רוחות טבע פראיות ואלי פריון שבתחילה היו אויביהם המושבים של האלים הלוחמים, (ה- Aesir).
שני בתי האלים לחמו זה בזה במשך עידנים, עד שנכרתה ביניהם ברית שלום שכדי להבטיח את קיומה החליפו בתי האלים נציגים. כך הצטרפו Njord ובניו Freya ו Freyr לשורות ה- Aesir.
בראש האלים עמד Odin) Óðinn) אבי הכל, אל המלחמה, הצדק, החוכמה השירה ומה לא. מכס מלכותו הוא ראה את העולם כולו ושלח את ה- valkyries על מנת לבחור את הלחמים האמיצים שמתו בקרב על מנת להביאם אל וולהאלה, אולם ההרוגים. בכדי להשיג את חכמתו האלוהית הוא בילה תשעה ימים תלוי מה- Yggdrasil, עץ העולם, במהלכם למד לקרא את הרונות. הוא גם ויתר על אחת מעיניו בעבור הזכות לשתות מבאר ה- Mimir וזכה בתבונה רבה.

ה- Aesir כבשו את מקומם מידי הענקים ולאורך כל הסגות העתיקות שבו ונלחמו בהם. אלי הויקינגים לא היו כל יכולים ואיש מלבד Thor לא היה חזק מספיק בכדי להביס ענק בפני עצמו לכן השתמשו בעורמה ובתחבולות על מנת לנצח. במקרים בהם באמת הייתה דרושה עורמה, הם היו פונים ל Loki אל התכסיסים והאש, שכמו האש עצמה, מביא תועלת אך גם חורבן. Loki עזר לאלים במקרים רבים אך לבסוף גורש מ Asgard, היכל האלים מפני שגרם למותו Balder, בנו של אודין ואל האור, היופי והחוכמה. Loki ובניו Hel אלת המוות, Fenris הזאב ו Jormungand הנחש יעמדו בראש צבא אויבי האלים ביום הדין ה- Ragnarok.

ה- Ragnarok יגיע לאחר 3 שנים בהן חורף נוראי יעטוף את הארץ בלי קיץ להקל על בני האדם. עולם בני האדם יהיה כולו שרוי במלחמה נוראית שתשלח אב בבנו ואיש באחיו. הספינה Naglfar תישא את ענקי הכפור אלי קרב, Fenris ישתחרר מכבליו ויבלע את השמש, Jormungand יעלה מן הים ויגרום לשיטפונות אדירים בכל העולם. בעוד כל זה קורה גיבור אחד בשם Heimdal יתקע בקרן שתעיר את האלים וישלח אותם אלי קרב. השמיים יפלו על הארץ והכל יעלה בלהבות, היקום כולו יחרב אך מבין ההריסות יקום עולם חדש שבו ימשלו אלים חדשים בניהם של האלים שמתו בקרב.

Brothers will fight together
And become each other's bane;
Sisters' children
Their sib shall spoil.
Hard is the world,
Sensual sins grow huge.
There are axe-ages, sword-ages-
Shields are cleft in twain,-
There are wind-ages, wolf-ages,
Ere the world falls dead.
(מתוך ה- prose Edda)

האלים הנורדים היו אלימים לוחמניים ובוגדניים אך גם גילמו רבות מן התכונות הנערצות על הויקינגים, Thor היה סמל הכוח ו Tyr אל המלחמה, סמל האומץ. במלחמותיהם הם נפצעו (Tyr איבד את ידו כשהכניסה לפיו של Fenris ) ומתו (Balder נהרג כתוצאה ממזימותיו של Loki) ממש כמו בני התמותה שהאמינו בהם. בדמדומי האלים, בקרב הסופי שבין האלים לענקים אפילו Odin האדיר ו Thor החזק מכולם עתידי למות ב- Ragnarok. גישה פטליסטית זו מעידה רבות על צורת החשיבה הויקינגית ועל המקום המיוחד שתופס המוות בהווייתם. עם שהאמין שמוות בשיבה טובה מוביל אותך לסוג של גיהינום ורק מות לוחם מבטיח כניסתך לגן עדן, וולהאלה. סביב נושא המוות נוצר אחד המנהגים הויקינגים המוכרים ביותר - הלוויה הויקינגית.
"Odin established the same law in his land that had been in force in Asaland. Thus he established by law that all dead men should be burned, and their belongings laid with them upon the pile, and the ashes be cast into the sea or buried in the earth. Thus, said he, every one will come to Valhalla with the riches he had with him upon the pile; and he would also enjoy whatever he himself had buried in the earth."
(Heimskringlaמתוך ה- )

הסאגות הנורדיות הכילו תיאור מפורט של הקוסמולוגיה וקבעו שהיקום בנוי מתשעה עולמות:Asgard - ממלכת האלים, Midgard - הארץ התיכונה וממלכת האדם, Alfheim – ביתם של האלפים הטובים, Jotunheim – ביתם של הענקים אויבי האלים,Nidavellir - ביתם של הגמדים, חרשי המתכת המצטיינים ועוד ועוד. בכל עולמות הופיע Yggdrasill – עץ העולם היה בעל חשיבות עצומה במיתוסים השונים. עובדה זו מהווה עדות לקשר החזק של הנורדים לטבע הסובב אותם, ואכן עצים גדולים נתפסו ע"י הנורדים כמקודשים ובצלם נערכו טקסים. אגב, האדם והאישה הראשונים, בגרסה הנורדית לאדם וחווה, נוצרו דווקא מעץ.

רוב הנורדים האמינו בכל האלים אך לרבים מהם היה אל אחד מועדף אליו כיוונו את מירב בקשותיהם. Thor כנראה היה הפופולארי ביותר אך גם Frigga, אשתו של Odin, אלת הבית, המשפחה והשמיים נהנתה מהערצה רבה. על פי חלק מהפרשנויות Odin איגד סביבו קבוצות מאמינים קנאים יותר שהיוו מעין כת לוחמנית קיצונית אליה השתייכו ה- berserkers המיתולוגיים. למרות זאת, נאמנותם של הויקינגים לאלוהיהם לא היתה מוחלטת ומדי פעם אל אחר הפך הכתובת לבקשותיהם. פתיחות זו הקלה מאד על חדירת השפעות חיצוניות מהעמים מסביב כאשר הדוגמה החזקה ביותר לכך היא כמובן הנצרות שלבסוף השתלטה עליהם.

הנורדים האמינו גם בקסם, בכוחם של אנשים מסוימים להטיל קסמים ובעיקר בכוחן העל טבעי של הרונות. הסאגות מתארות שלוש צורות קסם:
Galder – קסם השירה. האפקט הקסום הושג על פי האמונה ע"י שירת שיר, או חזרה קצבית על משפטים מסוימים או צלילים מסוימים. מסופר על כמה לוחמים שזכו ללמוד מ Odin אומנות זו ויתכן שזה גם הקסם המיוחס ל berserkers שלו.
Seidhr – קסם שמאני המערב זימון רוחות בעיקר רוחותיהם של האבות. אומנות זו הייתה נחלתן של הנשים בעיקר והיה זה בלתי מקובל שגבר יחזיק בידע לגביה. ה- Seidhr מיוחסת ל freya אלת הפריון והמלחמה.
קסם הרונות – האלף בית הנורדי והגרמני שלפי המיתולוגיה טמן בחובו עוצמות קסם אדירות כל כך עד ש Odin היה מוכן להקריב עצמו ולהיתלות למשך תשעה ימים מ- Yggdrasil ללא אוכל או שתייה בכדי ללמוד את סודן ולהשתמש בהן ב- Ragnarok.
הרונות שימשו לעיתים קרובות כסמל להגנה (ward) ונחקקו על גבי אבנים באזורים מקודשים. רונות שיחוסו ל Tyr אל המלחמה או ל Odin נחקקו על כלי נשק בכדי להבטיח את חוזקם. כמו כן שימשו לידענות, הויקינגים נהגו להשליך מקלות עץ ולקראו את הרונות שנוצרו מהצורה בה נפלו זה על זה.

אם אנסה לסכם ולהביט על המיתולוגיה והאמונה הנורדית כבבואה של התרבות שיצרה אותה נראה חברה מאד אלימה וכוחנית מחד אבל מאד חופשית ומשוחררת מאידך. דתם של הנורדים לא כבלה אותם בשלשלאות או דרשה מהם לציית לחוקים אלוהיים אלא השתלבה בטבעיות באורח חייהם. החוקים והמוסר היו בברור וביודעין מעשה ידי אדם. המיתולוגיה נועדה להסביר את הנשגב והלא ידוע, לסמן את הקשר אל הטבע ולספק כתובת לבקשות ותפילות. הפולחן הדתי כמו גם החברה הויקינגית כולה למעשה ניהל את עצמו. באותה מידה שעד שלב מאוחר בהיסטוריה לא היו גופי שלטון מרכזיים כך עד עידן הנצרות לא היו שום מוסדות דת. איש באמונתו יחיה, פחות או יותר.

בחלק הבא והאחרון אדבר על מדוע בחרתי דווקא בויקינגים כנושא לסדרת הכתבות ומה אפשר לעשות עם כל הררי המידע שהפלתי על ראשכם. זו גם תהיה הזדמנות להוסיף או להרחיב בנושאים שמסקרנים אתכם, במידה ויש כאלה תדאגו להודיע לי.