מיתולוגית אנשי הזאב ופילוסופיה- חלק ג'
על מי מדברים בעצם?איוב קרן
פרק זה יוקדש, בעקבות שאלות של מספר אנשים, לרקע בסיסי על המשחק עצמו, ועל הדרך שבה יש לשחק אנשי זאב. חלק גדול ממנו יעסוק בתיאורים של חיי איש הזאב.
מה זה, אם כך, להיות איש זאב?
להיות איש זאב זה בראש ובראשונה להיות יצור אנושי. כמו בכל סדרת משחקי הזאב הלבן (White Wolf), גם כאן מדובר באדם שגדל בחברה שלנו. הוא למד בבית ספר יסודי. הוא התחבא בשביל לעשן, הוא שיחק כדורגל או בבובות.
אולם אי אז, מתישהו בתקופת התיכון, הוא גילה שהוא איש זאב. יום אחד השינוי נפל עליו, פתאום- משום מקום.
ייתכן והוא הרגיש משהו כזה:
לפתע משהו עצום וגדול ממלא אותך. לפתע אתה מרגיש המון דברים שלא הרגשת קודם. האוויר מריח חד יותר. הצבעים הופכים חיים יותר. חפצים מסוימים נראים בולטים יותר, חיים יותר, וכמו באגדה – אנושיים יותר. לאדמה יש משהו שגורם לך כמעט להתפקע מרוב אושר. היא מחבקת אותך, ממלאת אותך בהמון אהבה וחום.
חשוב לזכור: לא רק בני אדם נהפכים לאנשי זאב. גם זאבים עשויים להפוך לכאלה. זה נדיר מאד בימינו לאור החיסול הכמעט מוחלט של הזאבים - אך זה קורה. במאמר זה נסקור אך ורק את אנשי הזאב עם המקור האנושי.
השינוי עצמו הוא מאד חד. לפתע נפתח ערוץ הקשר בין הנער לבין העולם והאדמה. התחושה הראשונית תהיה של אושר שמציף אותו, משום שהוא ירגיש את כוחו של העולם החי, של האם הגדולה, של גאיה, כפי שלא חש אותו אף פעם.
אז, לפתע, עולה הכאב הנורא. בתוך כל האהבה הזו, יש זוהמה עצומה. האוויר מתמלא בריח התעשייה. ריח שמנסה לחדור דרך האף, אל הריאות, אל הגוף שלך. ריח שמנסה להרוג אותך. האדמה זועקת בכאב שמפלח אותך, וגורם לך להתפתל בכאב שמעולם לא חווית על האדמה. חלק מהחפצים לפתע פותחים עיניים. לפתע הילקוט שלך פוער פיות מלאי שיניים ונוטפי שנאה, שמנסים לאכול אותך. שנאה, שניתן לראות אותה מתקדמת אליך, באה מכל הכיוונים, שורצת ופורצת לתוך כל איבר, מחשבה.
התחושה הזו, שבאה מיד אחרי חווית אהבת האם הגדולה (גאיה), היא התחושה ב"ווירם", כוח ההרס מלא השנאה.
הרוחות שתוארו בקטע למעלה הן רוחות ה"ווירם", הנכנסות בחפצים שסביב איש הזאב ומנסות לפגוע בו. יש בעולם גם רוחות טובות, רוחות של גאיה, רוחות אשר עדיין יש בהם מההרמוניה של העולם עצמו...
אז מגיע הזעם. כוח פורץ מתוכך החוצה. לפתע הכל נהיה אדום והופך פשוט יותר. אתה מתחיל לתקוף כל דבר שמסביבך. אתה מהיר כמו מכונית, חזק כמו טנק, ונבון כמו אדם. אין דבר שבאמת יכול לעמוד מולך.
לפתע הדברים נרגעים. ואתה עומד בתוך ההריסות שגרמת במו ידיך. לבד. גופות פזורות סביבך. והמשטרה מגיעה - או כוחות הרבה יותר גרועים.
קשה לך להאמין שתצא מזה חי. המשטרה, או אותם כוחות, יהרגו אותך עוד לפני שתיגמר השעה.
הזעם הוא הכוח המניע את אנשי הזאב. הזעם הוא מתנה, שאנשי הזאב קיבלו, מתנה שנועדה לתת להם יתרונות מול כל יצור אחר. בעזרתו הם יכולים להפוך מכוניות. אבל לוקח זמן ללמוד לשלוט בזעם. ובהתקף הזעם הראשון שלהם, כשהם תחת ההתקפה של כוחות ה"ווירם", רוב אנשי הזאב מאבדים שליטה, הורסים והורגים את האנשים בסביבתם.
בעקבות התקף הזעם ותוצאותיו, בני האדם מקפיצים כוחות משטרה, והווירם קורא לכוחותיו. לא משנה מי יגיע ראשון – כך או אחרת סביר שהווירם יהרוג את איש הזאב. הוא יהרוג אותו, כי הוא הורג הכול. אולם אם זה ישאיר אותו בחיים, יגיעו בני האדם, אשר מפחדים מאנשי הזאב, ויהרגו אותו. לא בגלל הגופות שיהיו פזורות סביבו, הם מפחדים, אלא מסיבה עמוקה יותר: אחרי 10,000 שנים, מאז שאנשי זאב הרגו את בני האדם בתקופת האימפרגיום (תקופה בת 10,000 שנה), בני אדם כבר מזהים אינטואיטיבית את אנשי הזאב, פוחדים מהם, ברמה הלא מודעת.
אבל אולי אתה אחד מהבודדים שכן מצליחים לברוח או אולי מישהו גילה אותך לפני השינוי ובא לעזור לך לעבור את השינוי. אולי יש לך מזל ,הזעם לא גרם לך לאבד כל שליטה, והספקת לברוח לטבע מבלי להרוג אף אחד.
אם יש לך מזל הם יאספו אותך... ויביאו אותך לקארין.
שם, בקארין, תוכל להירגע. הכאב של האם הגדולה, היא האדמה, עדיין יהיה מסביבך. אבל יש משהו במערה, או אולי בקרחת היער, או בבניין תעשיה נטוש לכאורה, אשר מרגיע אותך. משהו גדול נמצא כאן. וכמו אבא, הוא מגן עליך מהרע שבחוץ. יותר מאוחר יגלו לך שזוהי הרוח של הקארין. קארין הוא מקום בו אנשי הזאב חיים. זה המקום שבו, מתוך האדם, פורצת החוצה אנרגיית אהבת האם, אהבת האם היא כמו דמו של העולם אשר ממנה הוא נוזל ומרווה את כל יושביו. זה מקור החיים של העולם כולו.... ואתה עומד עליו. כל כך קל להתחבר לאותו מקור- לחזור ולחיות בתוך החום של האם הגדולה, בתוך החיים והאהבה האין סופיות שהיא נותנת.
אנשי זאב מגינים בכל כוחם על אנשי זאב חדשים ומתייחסים אליהם כאל "גורים". הם יעשו כל מאמץ על מנת להציל כל גור. אבל מספר אנשי הזאב מועט ורוב הגורים נכחדים.
קארין הוא אזור קדוש לאנשי הזאב. זהו מבנה, שבתוכו מתקיים קשר בין גאיה לעולם כולו. אנשי זאב יגנו על המקום הזה בקנאות, ובחמת זעם. קארין יכול להיות בכל מקום. לרוב הוא יהיה בטבע, אולם ניתן למצוא אותו גם בעיר.
שם תגלה שאנשי הזאב מתחלקים לשבטים שונים. יש את ילדיה של גאיה (children of gaia), שמנסים לעזור לעולם ולכולם. יש את הסילבר פאנגס (silver fangs), מנהיגיהם הטבעיים של השבטים השונים - או לפחות היו כאלה, בעבר. אולי תגלה על הרד טאלונס (red talons), אותם אנשי זאב פשיסטיים שרוצים להכחיד את כל המין האנושי. בעבר היו שלושה עשר שבטים, מהם נשארו רק עשרה.
למעשה יש עוד שבט אחד שקיים עד היום אבל ייקח זמן עד שיספרו לך עליו. כי אותו שבט בודד, הוא הדבר המפחיד ביותר והעצוב ביותר שאנשי הזאב יכולים לספר לך עליו. זהו הסיפור שבו כולם בוכים ובו בזמן מתמלאים בזעם עצום. זעם שמחפש מישהו להרוג. זהו השבט שפנה מהדרך הנכונה, היא דרך הווילד, אל דרך המוות והזוועה של הווירם. שמם הוא הבלאק ספיירל דאנסר (black spiral dancers). אלו אנשי זאב מעוותים פיזית ונפשית. לפני מאה שנה הם היו שבט אחר - הוויט הולרס (white whalers), שיצא כולו למלחמה בווירם – וכולו נפל וכעת משרת את הווירם. עם נפילתו השתנה שמו.
מהר מאד תגלה שהמצב בקארין קשה מאד. לא נשארו הרבה קארינים - מקומות קדושים. הווירם בא והרס אותם בזה אחר זה. כל חודש קארין נוסף מתגלה, ונופל לידיו של הווירם. לעיתים הווירם רק תוקף. לעיתים הוא מזהם את המקום, והופך אותו להיות שלו וממנו.
אז גם תגלה שאתה צריך להתייצב לצדם של יושבי הקארין במלחמתם, כנגד הווירם והוויבר.
ייתכן שתרצה להתנגד, אבל עכשיו כבר אין לאן לחזור. אנשי הזאב הם היחידים שמבינים ואוהבים אותך. הם היחידים שלא משתגעים כאשר אתה בסביבה (בניגוד לכל החברים שלך, שמבלי לדעת למה יזהו בך משהו עמוק ונורא, משהו שיגרום להם לעזוב אותך, גם אם תרצה להמשיך את חייך מקדם). וכך תסכים לשרת את הקארין. ייתכן שתרצה לעשות זאת מאהבת הידע שיש להם, או אולי מהזוועה שמאיימת על האדמה. אולי הכאב שלה יגרום לך לרצות לעזור. יש המון סיבות.
המערכה של אנשי הזאב היא מערכה של בדידות. ישנם אנשי הזאב שמנסים להציל עולם שלם, וכל השאר נגדם. היחידים שיהיו לצדך הם החברים שלך. וזהו.
חברת אנשי הזאב היא מאד מורכבת. ישנם מקומות, שבטים, קבוצות. יש המון פוליטיקה פנימית, בין שבטית ובין- קארינית. יש להם היסטוריה ארוכת שנים. אנשי זאב אוהבים לשבת מסביב למדורה ולספר סיפורים. חשוב ליצור את העומק שבעולם, ולהעביר אותו לשחקנים. בשביל זה קיימת הסדרה הנוכחית וספרי עזר רבים נוספים. בכתבה זו לא אוכל להקיף את העולם הזה. אבל זו עבודה שעליך לבצע כמנחה המשחק.
וכאשר תבחר לעזור לאדמה, לקארין ולחבריך אנשי הזאב, יגידו לך שכעת יש להצמיד לך עוד כמה אנשי זאב חדשים, וביחד את תקימו פאק (pack). מוזר ככל שזה נשמע, אתם תעברו מעכשיו את החיים ביחד. אתם תעשו את מבחן הכניסה ביחד. ואתם תקבלו את המשימות שלכם מאנשי הזאב הזקנים.
איש זאב לא חי לבדו. המצב מסביב רע ומסוכן, ולבד אתה תמות מהר. הטבע של אנשי הזאב גורם להם להתקבץ ביחד לקבוצה. החברים הקבוצה שלך יהיו החברים הכי טובים שהיו לך אי פעם. אתם אתה תחיה ותמות.
המון דברים יכולים לקרות לכם כעת: לכאורה אתם מכונות מלחמה ונדמה כאילו צפויים לכם רק קרבות. זו הטעות הראשונה- טעות שיקפידו מייד להסביר לכם. קרב הוא דבר נדיר מאוד, כי מכל קרב חוזרים רק מעט אנשי זאב. קרבות נעשים לעתים נדירות, רק כשאין ברירה. הכוחות מולם אתם עומדים הרבה יותר חזקים מכם ויכסחו לכם את התחת. זכור: נלחמים רק כשאין ברירה!
ייתכן שרוב הזמן תמצאו את עצמכם מבלים בתוך הקארין, ומתעסקים בפוליטיקה הפנימית שלה. יש קבוצות שונות, ובעת מלחמה כולם רבים מי חשוב יותר. ייתכן שתגלו שמישהו מחבל לכם בקארין - ותצאו למשימת בילוש על מנת לאתר אותו. אולי אחת מנשות הזאב בקארין תכרע ללדת, בן ראשון לקארין מזה שנה. אבל היא לא יכולה ללדת אותו כאן, כי זה מסוכן מדיי, ותצטרכו ללוות אותה לקארין אחרים.
יערבו אתכם בפוליטיקה שבין הקארינים. או אולי בין הקארין לבין הערפדים בסביבה. ייתכן גם שקוסמים רוצים להשיג את כוח הקארין. הם יציעו להגן עליכם, תמורת חלק מהכוח.
יכול להיות שתסתובבו מחוץ לקארין. תגיעו לאגם אשר בית החרושת שיושב לידו הורס את הרוח ששוכנת באגם. אולי תנסו להתקיף את בית החרושת, למרות האזהרות, וכוחות מצוידים בכדורי כסף ימנעו את זה ממכם. קרב קצר וקטלני יזכיר לכם, שוב, שאתם לא מלכי העולם. קרבות הם לא הדרך לנצח את המערכה. מה שאולי יעזור זה לנסות להתערב בפוליטיקה והבירוקרטיה המקומית. לנסות להיאבק בדרכים חילופיות.
ואולי תחליטו לבקר בעולם המקביל לשלנו. עולם הרוחות. שם תפגשו רוח אשר תסכים ללמד אתכם טקס חדש אם רק תעזרו לה לאתר חפץ שאיבדה. כשתטיילו בעולמות אחרים תכירו דברים נוראים ומדהימים. תפגשו דרקון שכבר 1,000 שנה לא יכול לחיות על כדור הארץ, משום שגורש על ידי בני האדם. אבל אתם תוכלו לדבר עמו ולגלות שהוא לא רובץ על זהב וכסף כל היום, אלא זומם מזימות זדוניות כיצד לחזור לעולם. יש המון דברים לעשות.
קל לחשוב ולהאמין שאנשי הזאב הם מכונות מלחמה וכל המשחק הוא למען הקרבות. זוהי טעות. למעשה, חלק מהותי במשחק הוא לתת לדמות להרגיש עד כמה היא חזקה, אך עד כמה העולם חזק ממנה. זהו בסיס במשחק. פעם בכוח הזרוע אנשי הזאב היו פותרים כל דבר. היום בני אדם עם רובים וכדורי כסף הורגים אותם בקלות. היום כבר אי אפשר סתם להלחם - עד כמה שגופו של איש הזאב תובע לעשות זאת. ובמקום שבו הגוף דורש דבר אחד והמוח יודע שיש לשלוט בו - בדיוק במקום הזה, בין מה שנראה נכון והוא מוטעה (אני חזק אני אלחם), לבין מה שנראה כמוטעה אבל הוא נכון (אש מתקיפים באש, ולכן את הבירוקרטיה והפוליטיקה האנושית יש להתקיף בבירוקרטיה ופוליטיקה) - מתקיים המשחק כולו.
זכרו, חברת אנשי הזאב היא מורכבת ומלאה. כמו כל חברה, היא מלאה במזימות ובתככים שלה. ברור שמחוץ לקארין המצב הרבה יותר גרוע. יש המון בעיות שצריך לפתור, מבלי שיכללו קרבות. קרבות צריכים להיות נדירים, ומאד רצחניים, כמו במציאות. בממוצע, אחד מכל קבוצת אנשי זאב לא חוזר מקרב!
כדאי שהמנחה יבנה בנפרד כל אחד מאנשי הזאב השונים שבקארין, וייצור את מארגי הכוחות השונים. רוב הקארינים נמצאים במלחמה קרה עם העיר הסמוכה והערפדים שבה. לרוב, ניתן להסתובב בקלות יחסית גם מחוץ לקארין, כל עוד לא נופלים על ערפדי ברוחה עצבנים. ניתן להריץ הרבה משחקים על הקשרים בין המינים השונים. ככל שתיצור חברה רחבה ומעניינת יותר, כך יותר יהיה עניין לשחק בתוכה.
היות ואנשי הזאב חווים את העולם והרוחות בצורה ישירה, צריך להעמיק את הפן הזה במשחק. כדאי לתת לשחקנים לחיות לזמן קצר בתוך האגדות, רק בכדי לזרוק אותם בחזרה למציאות הכואבת.
אבל כאן נגמר המקום להיום. נתראה בפרק הבא.
לשאלות נוספות אפשר לפנות לדואל שלי (דרך הגילדה) או להשאיר שאלות בפורום העיתון.
