המערב הפרוע- האינדיאנים
ניצן "טאז" בר
הוא עמד על קצה הצוק, בידו האחת קשת, בידו השנייה טומאהוק נוצות ועל ראשו רעמת נוצות ענקית, הוא השקיף על עבר הערבה הגדולה בה פעם שוטטו הבופלו בחופשיות, הוא הסתכל על האדמה שפעם הייתה שלו, האדמה שהייתה שלו ושל שבטו, האדמה שבה נקברו אבות אבותיו, האדמה שהייתה משכן הרוחות, אבל כל זה היה בעבר. הוא הסתכל על ענן האבק הענק שהתקדם לעברו ולעבר השבט שלו, הוא ידע בלבו שזה הסוף של העם שלו, ולא היה בכוחו לעשות דבר בעניין חוץ מלהילחם ולמות...
יש הרבה טעויות נפוצות בכל הנוגע לאינדיאנים, הם נכנסים במוחנו לרוב לשתי קטגוריות, ה"רעים" וה"שתיינים" הספרות הכתובה והקולנוע דאגו לזה שהאינדיאנים יוצגו כרעים, כברברים לא מתורבתים, אבל מי הוא הרע האמיתי? האדם שמגן על האדמה שלו ועל ביתו או האדם שמנסה לגנוב אותה? מי הוא הלא מתורבת? זה שמנסה לשמור על התרבות שלו ועל המסורת שלו או האדם שרוצח שודד וגוזל בשם ה"קידמה"?
ההיסטוריה נוטה להתעלם מהפשע הגדול ביותר בתולדות העולם, מחיקה כמעט טוטלית של תרבות שלמה, התרבות האינדיאנית, או יותר נכון התרבות האמריקאית האמיתית, המקורית והיחידה, האמריקאים האמיתיים היחידים הם האינדיאנים, הם היחידים שבאמת נולדו ביבשת זאת, כל ה"אמריקאים" כביכול (הלבנים) היגרו לאמריקה מאירופה וארצות אחרות.
האינדיאנים קיבלו את השם שלהם מקולומבוס שהיה בטוח שהוא הגיע להודו, מכאן השם אינדי (הודי) השם הזה דבק בהם עד היום, במסורת הפוליטקלי קורקט שרובצת כיום נהוג לקרוא להם ילידים אמריקאים, כמו שקוראים לשחורים אפרו- אמריקאים, אבל זה נכון, הם הילידים האמיתיים והם הבעלים האמיתיים של האדמה ושל אמריקה והיא נגזלה מהם.
כנראה שלא מספיק זה שגזלו מהם את האדמה שלהם ורצחו את התרבות שלהם, גם בהיסטוריה הם מוצגים כרעים, דבר שכל אחד בעל היגיון בריא יכול להביו שהוא אבסורד. האינדיאנים היו עם גאה שעמד על עקרונותיו וניסה לנהל את חייו ואת תרבותו עד לרגע האחרון האפשרי, לצערנו מעטים היום האנשים שיכולים לקרוא לעצמם אינדיאנים ולספר לנו את ההיסטוריה האמיתית.
האינדיאנים היו מחולקים לשבטים שונים, בעלי הרבה שמות, אפאצ'ים, קומאנצ'ים, האפלוסה ועוד ועוד, מקצה אחד של היבשת ועד לקצה השני. הייתה להם תרבות מפותחת, מלחמות, שבטים וחיים שלמים עד אשר האדם הלבן הגיע, והביא איתו את הקץ שלהם.
האינדיאנים הוקסמו מההליכות של האדם הלבן ומהחידושים שהוא הביא אתו, דברים פשוטים כמו מראות מסרקים וסירים היו שווים הרבה מאוד בעיניי האינדיאנים, ולכן הם רכשו אותם במחיר גדול בהרבה מהסביר.
האדם הלבן הביא את המוות לאינדיאנים בכמה דרכים, קודם כל והכי חשוב, מחלות.
שפעת, מחלה פשוטה כביכול הרגה מאות ואלפי אינדיאנים שהמערכת החיסונית שלהם לא ידעה להתמודד עם החיידקים הלבנים. נשק, נשקו של האדם הלבן היה מתקדם בהרבה מהנשקים שהיו בידי האינדיאנים, חצים וקשתות למול רובים ותותחים, האינדיאנים לא היו יריב שווה לאדם הלבן המתקדם ומי אש, או וויסקי, המשקה האהוב על האדם הלבן היה מסמר בארון המתים של האינדיאנים, רבים הם האינדיאנים שהתמכרו למשקה וכך מצאו את מותם.
אינדיאני במערב הפרוע לא היה יכול כמעט להשתלב בחיים הסדירים, גוון העור האדום שלהם מייד הסגיר את מוצאם וגרם לאנשים הפשוטים לחשוש מהם ולשנוא אותם, כך שלכל מקום שאליו הגיעו אנשים הרחיקו אותם דחו אותם וגירשו אותם. עוד מסמר לארון הקבורה.
האינדיאנים חיו בתרבות שבטית כשהשבט הוא המשפחה המורחבת שלך, הם חיו בשלום ובכבוד עם הטבע ועם הרוחות שבהם הם האמינו ולכל שבט היה צ'יף.
תפקיד הצ'יף היה דומה מאוד לתפקידו של מלך, תפקיד העובר בירושה מאב לבן והוא המחליט הסופי בכל הנוגע לשבט.
בשבטים מסוימים היו טקסים שונים שבעזרתם היה אפשר להחליף צ'יף לא מאב לבן, כל אדם מהשבט היה יכול לקרוא תגר על ראש השבט לנצח אותו ולהפוך לצ'יף החדש, דברים כאלה לא היו שכיחים במיוחד, הצ'יף ברוב השבטים היה אדם שכולם כיבדו אותו והיה שולט בחוכמה ובכבוד.
עוד אדם שהיה חשוב מאוד בשבט היה השאמאן, איש הדת, איש הרוחות ואיש התרופות, לרוב היה מדובר בזקן השבט, אדם חכם ומבין בהליכי הטבע שידע המון על צמחי מרפא וכדומה. אנשי השבט היו באים אליו עם בעיות שונות ומשונות מחולי עד בעיות משפחה, הוא היה גם אחראי על ה"תקשורת" עם הרוחות, הוא זה שידע לדבר עם הרוחות לשאול את עצתן ולעזור לצ'יף בהחלטות חשובות בנושאים שונים כמו לאן לנדוד, איפה יהיו עדרי הבופלו וכו'.
בתרבות האינדיאנית היה מקום גדול מאוד לטקסים. טקסי מעבר לבגרות, טקסי נישואין, טקסי זיווג, טקסי צייד וכו'. ככה הרגישו אותם אנשים מחוברים לרוחות לטבע ולכוחות שגדולים מהם. לאינדיאנים החיות והטבע היו חשובים מאוד, הם ראו בחיות כדרך לראות את הדרך הנכונה בחיים וחיקו אותם בתחומי חיים רבים ושונים.
שמות האינדיאנים היו ניתנים להם בגיל הבגרות. היה להם שם "זמני" בלידתם, אבל את שמם האמיתי הם היו מקבלים כשהם היו עוברים את טקס הבגרות שלהם, השם הבוגר שלהם היה שם שמראה את הסגולות שלהם את הכוחות שלהם ואת היכולות שלהם, לרוב השמות האלה היו קשורים גם לחיות שאותו אינדיאני היה קרוב אליהם, "רואה כמו נץ" "מהיר כמו איילה" לדוגמא.
רוב שבטי האינדיאנים היו מלקטים וציידים, הנשים היו מלקטות מזון מהיער וכדומה והגברים היו צדים יצורים שונים לארוחת הצהרים, זאת הסיבה שרוב שבטי האינדיאנים היו נוודים, נודדים אחרי עדרי החיות, היו להם בדרך כלל משכני קבע בשביל החורף ובקיץ הם היו נודדים, זאת אחת הסיבות שהאינדיאנים היו גרים באוהלים או מה שנקרא "טיפי" אוהל בצורת חרוט כשהקצה שפיצי והבסיס רחב ועגול.
משחק תפקידים בתרבות האינדיאנית, יכול להיות מעניין עד מאוד, חלוקי הדעות במפגש עם הלבנים, העבודה בתוך השבט, גילוי של אדמות חדשות, חיפוש אחר מזון, הרצון לנסות להציל את האדמה שלך, כל הדברים האלה הם בסיס נפלא למשחק תפקידים מרתק.
יש לנו, השחקנים והמנחים, אפשרויות גדולות מאוד פה, אפשרויות לגלות דברים חדשים על גזע שנכחד ותקופה שנעלמה, לחזור לשורשי שבטים מדהימים, לגלות מחדש את אדמות ארצות הברית ואולי הפעם להציל את כל הגזע שלך מהשמדה. משחק באינדיאנים זה חזרה לילדות שלנו, חזרה למשחקי הקאובויים ואינדיאנים של ילדותנו.
