הקוסם

אומנות האמת
זיו קיטרו


עד כמה באמת אנחנו מבינים את דמות הקוסם שהפך להיות אולי הרעיון המרכזי ביותר בכל סיפור פנטזיה?
אותו אפור זקן ובעל גלימה מרופטת שיכל לזמן אליו את אש הגיהינום, הנסיך הצעיר שעיניו זוג כוכבים נופלים אשר מילה אחת שלו וקרחוני העולם יחלו לנוע, המכשפה המהפנטת לבושת בדים ססגוניים ותו לא אשר מפילה בשבי בזה אחר זה גברים אשר לא יכולים לעמוד בפיתוי (או אולי רק עומדים בו).

לרובנו נראית הדמות כמובנת מאליו, צורך הכרחי בעולמות רבים, כתף נאמנה להישען עליה.
הוא מכיר את כל הסודות העתיקים, דובר שפות שפסו מן העולם, מסוגל להביא אור למערות חשוכות ולהכות באויב בחשמל ואש.
בעולמות מסוימים מספיקה מילה אחת ולפעמים רק מחשבה בכדי לשנות את עולם המשחק שסביבנו.
אבל במה כרוכה כל העוצמה הזו?

קוסם אינו אדם שיכול ללחשש כמה מילים, להטיל אבק אל האוויר ולגרום לצבא ליפול תחת רגליו ולשקוע בשינה. אם זה היה המקרה כל דמות הייתה עושה זאת.
קוסם הוא אדם בעל רצון ברזל שיכול לכופף את העולם כולו למרותו ולגרום לדברים "בלתי אפשריים" להתרחש.
אפילו לחש טיפשי לכאורה כמו "אור" דורש משהו שאין לכל אדם. כדור האור המרחף הזה הוא אנטי תזה לכל מה שקורה סביב הגיבורים שלנו. במקום בו אין דבר פרט לעלטה מופיעה לפתע אור, כדור של אנרגיה מרצדת שעוזר להסיט את הצללים ולתת הצצה אל תוך התהום.

כמו בכל נושא אחר גם כוחו של הקוסם נובע מכישרון טבעי. יכול להיות שזהו כישרון חלוש ולא מפותח ויכול להיות שהוא מסוגל לקמט את המציאות כולה כבר מהרגע שהגיח מבטן אימו אבל הוא תמיד נולד עם הכישרון הזה כמו שצייר נולד עם כישרון הציור. כמו הצייר, הקוסם, אם יבחר לעשות זאת, ימצא את המדריכים שייתנו לו את הדרך, שיתוו את הנתיב, שיתנו לו את הכלים בכדי לנצל את הכישרון שלו על פי רצונו אך בלי הכישרון הזה הוא לא יגיע רחוק.

חייו של קוסם מתחילים בגיל צעיר מאוד, כאשר הכישרון מתגלה. הילדות היא הזמן הנכון ביותר להתחיל ולאמן את "המיינד" שלנו. זה הזמן בו אנחנו גמישים יותר ומוכנים לקבל רעיונות חדשים, זה הזמן בו ניתן להפיח תקווה וקסם בלב האדם.
בשלבים מאוחרים יותר העניין הופך קשה יותר כאשר המוח עמוס בפרדיגמות ישנות, רעיונות מוטעים, פחדים, ניסיונות עבר כושלים והרצון להוכיח את עצמך בפני עצמך ובפני העולם.

הדבר הראשון אותו צריך קוסם לעשות הוא ללמוד להשקיט את מוחו ולבבו ולהיות שליו לחלוטין. על מנת להגיע לכך לומד הקוסם תרגילי ריכוז רבים, ראשונה בהם היא אומנות המדיטציה.
מדיטציה היא מצב בו אנו למעשה לא עושים דבר, אנחנו נמצאים במצב הכרתי שונה לחלוטין, אותו מצב בו אנו נמצאים בזמן שינה עמוקה אך יחד עם זאת אנחנו ערניים ובהכרה מלאה. זהו מצב המאפשר לנו להיות מחוברים יותר לעולם הפנימי השוכן בכל אחד מאיתנו ועקב כך להיות מחוברים יותר לעולם, אותו עולם שעומד לענות לדרישתנו ולהפוך את הרצון שלנו לגשמי – קסם.

במהלך הלימודים חוקר הקוסם את העולם כולו בכדי להבינו טוב יותר ולהבין את עצמו כי רק אחרי שאנחנו מבינים משהו באופן עמוק אנחנו יכולים לשלוט בו. הקוסם חוקר את עולם האגם, את הטבע האנושי. הוא חוקר את הטבע, את בעלי החיים, החרקים והצמחים. הוא לומד לזהות פרחים שיכולים לעזור לו במרקחות שלו ואחרים שיכולים להוות רעל קטלני. הוא לומד את עונות השנה ואת ההשפעה שיש להן על החברה ועל הפרט. הוא לומד את השפעה הירח, הכוכבים והשמש על כל מה שסביבו והוא לומד לשוחח עם העולם הזה שחי ופועם ללא הרף.

אין זה פלא אם כן שהקוסם יודע כל כך הרבה, הוא חייב זאת לעצמו ולמען האומנות שלו.
שפות עתיקות עוזרות לו לפענח את החכמה הקיימת בכתבים אותם השאירו אלו שחיו כאן לפנינו. עשבונות היא חלק חשוב מחייו של הקוסם גם בכדי לרקוח את אותם שיקויים שעוזרים לו להגיע למצבי הארה גבוהים יותר והאחרים שעוזרים לו להירגע ולישון טוב יותר אחרי יום מלא פלצות של בהייה אל תוך התהום שהוא מגלה בתוכו.
מחקריו של הקוסם לוקחים אותו עמוק יותר ורחוק יותר מאשר שאר בני האדם כי הוא חייב להגיע רחוק יותר.

תוך כדי מחקר שכזה לומד הקוסם טוב יותר את עצמו ומתחיל לשבור את האשליה בה חיים שאר בני האדם וכאשר האשליה הזו נשברת יכול הקוסם לעשות את כל הדברים שהוא עושה שכן הוא מתחיל להאמין ביכולת שלו להשפיע על הסובב אותו.
עם הזמן האמונה הזו גדלה תוך שהיא ניזונה מהדברים שהקוסם גורם להם להתרחש ומתוך השליטה ההולכת וגדלה שלו בגורמים השונים, באלמנטים וחשוב יותר בכוח רצונו.
רק כאשר הקוסם מפלח את וילון "המציאות" ומציץ אל המנגנון שגורם לכל לפעול, רק אז הוא הופך באמת לקוסם.

אך להיות קוסם זה לא רק להציץ אל העולם ההוא ואז לשוב ממנו עם מטר כדורי אש.
מהרגע שהקוסם שבר את האשליה הוא לא יכול עד לחזור לחיות בעולם שלנו. זו הסיבה בשלה חיוך נותר תמיד על שפתיו של הקוסם. הוא מביט אל תוך כליות ולב ויודע את האמת מאחורי מניעיהם של אחיו בני האדם. הוא מסוגל לראות את סך כל שהם ולצפות את עתידם.
חשוב מכך הקוסם יכול כעת, באופן מודע וחופשי, לצאת ולחזור אל ומעולם "הרוחות" מבט שהופך נוצץ לפתע אינו אלא סימן לכך שנפשו של הקוסם שבה ממסע במישורים העליונים ועמה היא הביאה לו סודות נוספים.

הקוסם חי את חייו מרגע לרגע, מודע לחלוטין לתנועת הזמן ויחד עם זאת מתעלם ממנה. קוסמים רבים מפסיקים להזדקן וחיים חיים ארוכים כי הם לא כפופים עוד למימד הזה. נפשם חיה באופן חופשי דרך כל העולמות.
אין הבדל בין המג לבין השאמאן לבין הפאגאן, הם כולם חיים את אותה אמיתות אך מגיעים אליה ממקומות אחרים, דרך חינוך שונה ודרך אמונה אחרת אך בסופו של דבר הם כולם עושים את אותו הדבר, הם משמנים את העולם במעשיהם, בעצם נוכחותם.
רבים הסיפורים על אנשים שהגיעו למקומות מוכי מחלה וכאב ועזבו כשהם מתירים מאחוריהם תקווה וחוסן.
רבים הרימו את מבטיהם השבורים מתוך מיטת חוליים רק בכדי לזכות בחיוך מפנים מאירות אותם לא ראו שוב, גם אחרי ששבו אל החיים, לצעוד בשדות וביערות.
הם צפו בקסם, הם ביקעו את האשליה וראו שהם אחד עם העולם, אחד עם הקוסם שעומד מעליהם ולכן המחלה איננה עוד.

הקוסם גדול יותר מסך כל חלקיו, הוא נעלה יותר משנדמה לנו וחייו קלים ומסובכים יותר משניתן לדמיין.
רוב הקוסמים שאנו נתקלים בהם לא משלימים את המסע וכך הם נחלשים בכל יום עם כל לחש שהם מטילים. רבים מהם מצליחים להבליח את הוילון רק מספר מועט של פעמים ואז הם שוקעים במחקריהם ומזמנים כוחות וישויות שלא תמיד יש להם היכולת לשלוט בהם ולכלאם. הם משתוקקים לכוח אותו ראו והתאווה הזו מעוורת אותם.

קוסמים רבים שוכחים שכוח רצונם הוא המשפיע והם מתחילים לנופף בידיהם ולזמרר מילים ואמונתם פונה למילים במקום למקומות אליהם היא צריכה לפנות, אל תוך עצמם ואל העולם.

כך הולכת וגוססת לה המסורת האדירה של הקסם וכל מורה מלמד את תלמידו רק את האמת שהוא מכיר. הוא יודע כיצד להגיע אל האמת אך שנים של תסכול, שנים של כישלון, שנים של עיוורון הנובע מהצצה אל האור היוקד מונעים ממנו את ההארה לה הוא זקוק.
חלק מהקוסמים מבקשים עבור תלמידיהם שהם יצליחו במקומם ולכן הם מלמדים אותם ענווה ודורשים מהם להוכיח את עצמם בדרכם לידע.
אחרים ממתינים לתלמידיהם שיעשו את הצעד אל האור וכמו עכבישים שעירים וארוכי רגליים הם מזנקים מבין הצללים על גופם העדין של תלמידיהם ממש ברגע ההארה ולוקחים להם כוח לא להם.

חלק מהתלמידים עוקבים אחרי מוריהם, מצליחים ונכשלים במידה שווה ומקווים שדור אחר יבוא במקומם ושיג את האמת, אחרים נופלים טרף לשנאה ולתאווה המבעבעת תחת בשרם של מדריכם והאור נחטף מהם.
ואז יש עוד אחרים שמצליחים במקום בו אחרים נכשלו, לומדים את השיעור הנכון וכאשר היום מגיע הם צועדים מבעד לוילון ונשטפים באור היקרות של האמת.
הם הקוסמים האמיתיים והם המשיחים שכל אחד מאיתנו יכול למצוא בתוך עצמו.