סוף העולם- האפוקליפסה א


ברוכי מלביץ


"ראיתי כאשר פתח השה את אחד משבעת החותמות ושמעתי אחת מארבע החיות אומרת כמו בקול רעם: 'בוא!' ראיתי והנה סוס לבן והיושב עליו נושא קשת. עטרת נתנה לו והוא יצא מנצח ולמען ינצח.
כאשר פתח את החותם השני שמעתי את החיה השניה אומרת: 'בוא!' סוס אחר יצא, אדום כאש. ליושב עליו ניתן להסיר את השלום מן הארץ כדי שיהרגו זה את זה, וחרב גדולה נתנה לו.
כאשר פתח את החותם השלישי שמעתי את החיה השלישית אומרת: 'בוא!' ראיתי והנה סוס שחור והיושב עליו מחזיק מאזנים בידו. ושמעתי כמו קול בין ארבע החיות אומר: 'קב חיטים בדינר ושלוש קבים שעורים בדינר, ולשמן וליין אל תזיק.'
כאשר פתח את החותם הרביעי שמעתי את קול החיה הרביעית אומר: 'בוא!' ראיתי והנה סוס ירקרק והיושב עליו שמו מות, ושאול הלכה אחריו ונתנה להם סמכות על רבע הארץ, להרוג בחרב וברעב ובמוות ועל ידי חיות הארץ."
-ההתגלות, פרק ו, פסוקים 1-8.


האפוקליפסה. סוף העולם ע"פי הנצרות.
תחזית מדויקת למדי לסוף עולם כאוטי לחלוטין.
אבל כשמסתכלים מקרוב על חזון סוף העולם של יוחנן שמים לב למספר דברים צורמים לעיניים בלתי מיומנות- גרמי השמים נופלים ארצה שוב ושוב, חסידי האנטיכרייסט מתים בהמוניהם בפרק אחד ובשני הם מסתדרים מצוין. לפי תיאולוגים זה מבטא את נקודת המבט של גן עדן על הנצח.
מספר אנשים בהיסטוריה הוצגו כבר כאנטיכרייסט. היטלר, סטאלין, נפוליאון, מילושוביץ'. ארגונים שונים הוצגו כשתי החיות הגדולות שנאבקות זו בזו. ארצות הברית וברית המועצות, גרמניה הנאצית ובעלות הברית. אם רוצים לקחת את החזון כמשהו מילולי, אז לא היינו שמים לב לתרחישים הראשוניים של האפוקליפסה?
חוקרי תנ"ך למיניהם טוענים שיוחנן כתב את חזון ההתגלות בתקופה שבה רדפו אחרי חסידי הנצרות, ועל כן מנסה הוא להעביר לחסידי הנצרות מסר: אל תתייאשו, הניצחון יגיע.
חזון ההתגלות של יוחנן מכיל הרבה אלמנטים וסמלים מתחזיות קדומות יותר בנוגע לסוף העולם. כמעט כל החיות והסמלים שמוזכרים שם הם סמלים של דתות שונות כמו היהדות או הדת הפרסית הקדומה.
כפי הנראה אין תקווה לקבל סוף עולם כאוטי כ"כ כמו זה שמוזכר בחזון יוחנן, אבל להריץ אחד שכזה... ובכן, על זה תחליטו אתם.


התרחיש:

לפי חזון יוחנן, הכל מתחיל עם "שה האלוהים" ("Lamb of God") שמחליט לפתוח את ספר החיים החתום. לפי יוחנן השה עצמו נראה כאילו כבר טבחו אותו, ויש לו שבע קרניים ושבע עיניים (מאמר מוסגר: חובבי המוסיקה הקלאסית כנראה מכירים את הביטוי מהמיסות הנוצריות- Agnus Dei הוא אותו "שה האלוהים", לו מוקדש פרק שלם במיסה).
בני התמותה על כדוה"א לא שמים לב לאותו "שה", אך הם כן שמים לב לתופעות הלוואי של פתיחת שבע החותמות של ספר החיים. עם פתיחת ארבעת החותמות הראשונים מגיחים ארבעת פרשי האפוקליפסה, רוכבים על ארבעה סוסים- אחד לבן, שני אדום, שלישי שחור ורביעי חיוור (אם כי מתורגם לפעמים ל"ירקרק" משום מה..). תפקידם העיקרי של הפרשים היא להביא הרבה סבל וחורבן לעולם. הפרש על הסוס הלבן אחראי על מוות כתוצאה מחיות הארץ, הצהרה לא ברורה בפני עצמה. הפרש שעל הסוס האדום מפיץ מלחמה בארץ. הפרש שעל הסוס השחור מביא רעב למין האנושי, ואחרון חביב- הפרש שעל הסוס החיוור הוא מוות בכבודו ובעצמו ותפקידו הוא להפיץ מגפה ודבר ברחבי העולם.

לפרשים עצמם אין תפקיד רציני מדי בחזון. הם יותר "פועלים ברקע" מאשר כל דבר אחר. החותם החמישי נפתח ונפשות הטבוחים על דבר האלוהים מגיחות וזועקות לנקמה. אבל הן לא קרובות להיות סוף הצרות של המין האנושי. מיד לאחר הופעתן החותם השישי נשבר ואז השמש משחירה והירח הופך לאדום כדם. רעידת אדמה רחבת מימדים מרעידה את כדוה"א, והכוכבים נופלים כולם לארץ. שערי גן העדן נסגרים הרמטית, ההרים מעתיקים את מיקומם, וכל האיים מתחילים להיסחף.
או אז, שקט גדול משתרר ברחבי הארץ. ובארבעת הקצוות של העולם מופיעים ארבעה מלאכים. מלאכים אלה אוחזים את ארבע רוחות הארץ כדי "שלא תישב רוח לא על הארץ ולא על הים ולא על כל עץ". ומלאך חמישי עולה ממזרח וברשותו חותם האלוהים. הוא מסמן בעזרת החותם מאה ארבעים וארבעה אלף חתומים מכל שבטי ישראל (12000 מכל שבט), ובכך ממלא את תפקידו.
משום מה לפי יוחנן מקרה זה מספיק כדי שקהל גדול, לבוש בגלימות לבנות יתחיל להתפלל לישועה. אבל זה רק אחד מהקטעים הלא ברורים שבחזון.

לאחר חצי שעה נוספת של דממה, כאוס מוחלט ולא ברור מתחיל להיווצר ברחבי הארץ. כתוצאה מפתיחת החותם השביעי וחצי השעה של דממה מוחלטת מופיעים שבעה מלאכים ושופרות בידם.
כאשר המלאך הראשון תוקע בשופר מתהווים ברד ואש מעורבים בדם ומושלכים ארצה. שליש מהארץ נשרפת, שליש מהעצים נשרפו, וכל עשב ירוק נשרף גם הוא.
המלאך השני תוקע בשופר ונופל מהשמים הר גדול בוער באש אל המים. שליש מהים נהיה לדם, שליש מהיצורים בים מתים, ושליש מהאוניות מושמדות.
כאשר המלאך השני תוקע בשופר נופל מן השמים כוכב גדול ובוער. הוא נופל על שליש מהנהרות ועל מעיינות הים. שם הכוכב הוא כמובן "לענה", ושליש מהמים נהפכים ללענה ובני האדם מתים מן המים שנהיו מרים.
עכשיו תור המלאך הרביעי- הוא תוקע בשופר ואז שליש מהשמש לקתה, וגם שליש מהירח ושליש מהכוכבים כדי ששליש מהאור יעלם מכדוה"א, גם ביום וגם בלילה.
נשמע לא הגיוני? חכו להמשך!
יוחנן רואה ושומע נשר מעופף באמצע השמים. אבל זה לא סתם נשר, לא לא. מדובר בנשר מדבר. ולא סתם בנשר מדבר, אלא גם אחד שיודע על מה הוא מדבר. "אוי אוי אוי לישובי הארץ מיתר קולות השופר אשר שלושת המלאכים עתידים לתקוע", הוא אומר. והוא צודק.
המלאך החמישי תוקע בשופר ועוד כוכב נופל מן השמים והמלאך מקבל מפתח לבור התהום. הוא פותח את הבור ובהתחלה רק עולה משם עשן. אבל עד מהרה העשן מכסה את השמש. ומן העשן מגיח ארבה ולהם ניתן כוח של עקרבים. נאמר להם לא להזיק לצמחיה של הארץ, אבל משסים אותם בכל בן אדם ללא חותם על המצח (אותם 144,000 נבחרים).
לעומת זאת, כוח עליון כלשהו אוסר על הארבה להרוג את יושבי הארץ, אלא לענותם במשך חמישה חודשים, כאשר "עינוי" של כל חגב ארבה מהנחיל הגדול גרוע כעקיצת עקרב. בני האדם כבר מתחננים למוות בשלב זה, אבל מה- כבר אי אפשר למות.
אחרי חמישה חודשים הופכים חגבי הארבה ליצורים עם גוף של סוס, פנים של בני אדם, בעלי שיער ארוך ושיני אריה. הם לובשים שריון חזק כברזל וקול הכנפיים שלהם הוא כקול מרכבות סוסים. יש להם זנבות כשל עקרבים, ובזנב שלהם יש מספיק כוח כדי לענות בני אדם חמישה חודשים (נראה מישהו מכם מודד את זה בניוטונים!). אה ד"א, עליהם מולך איזה בחור, מן מלאך תהום שכזה, שנקרא "אבדון".

ונחשו מה? עכשיו מגיע תורו של המלאך השישי. כן, גם הוא לא חס על האנושות. אפילו לא קצת. או אז צבא הסוסים חגבי ארבה באמת מתחילים בטבח. בעזרת אש, עשן, וגושי גופרית (שכולם יוצאים מפיות הארבה) הם טובחים בשליש מאוכלוסיית כדוה"א.
המלאך השביעי תוקע בשופר ואז נפתח היכל האלוהים בשמים וארון הברית נראה בהיכל. אז יש ברקים וקולות ורעמים ורעידות אדמה וברד כבד. אתם יודעים, הדברים הרגילים.
אז נראה בשמים סימן- הבתולה מריה, לבושה בשמש והירח לרגליה ולראשה כתר עם שנים-עשר כוכבים. עוד סימן נראה בשמים- דרקון אדום עצום שמשתמש בזנבו כדי להשליך שליש מהכוכבים על השטח של כדוה"א העלוב שלנו. לאחר קרב קצר נגד מיכאל ושאר המלאכים הדרקון ומשרתיו מושלכים מהשמים. אבל כנטיה של דברים שמושלכים מהשמים בחזון ההתגלות נחשו לאן הם מגיעים? או כן, ממש לכאן. והדרקון מעוצבן. בזעמו הוא מכריז מלחמה על מריה הקדושה וחברים (מאמר מוסגר: הדרקון הזה נחשב ללא אחר מאשר אותו נחש קדמוני מסיפור גן עדן).
מהים מגיחה חיה גדולה, בעלת שבעה ראשים ועשר קרנים. על ראשי החיה כתובים "שמות גידופים" ושאר מילים טמאות. החיה עצמה דומה לנמר, רגליה כרגלי דב ופיה כפי אריה. או זה או שיוחנן הוא בחור... צבעוני במקצת.
איך שלא, אחד מראשיה נראה טבוח לראשונה אבל אז תוך מספר שניות נרפא. בני האדם כמובן, מחליטים להצטרף לכוחה ההרסני של החיה. הם מתחילים לסגוד לה באומרם שאף אחד לא יוכל להשתוות אליה. הם סוגדים לחיה במשך 42 חודשים תמימים שבהם החיה לא מוצאת משהו יותר לעשות ולכן היא מחליטה לנאץ את שם האלוהים ואת משכנו ואת שאר השוכנים בשמים.
בשלב הבא של חזון ההתגלות, עולה חיה שנייה, הפעם מהארץ. עכשיו, היא שונה בתכלית מהחיה הראשונה. לה יש רק שתי קרניים, כקרני טלה, והיא מדברת כתנין. אחרי שהיא גונבת את התהילה ואת הכוח מהחיה הראשונה, היא מנחיתה אש שמים על האדמה, ועושה פעלולים שונים, משבחת את שם החיה הראשונה. היא גורמת לכך שכולם ישתחוו לצלם החיה הראשונה, ושכולם ישימו סימן מזהה על יד ימינם או על מצחם כדי שרק מי שיש לו סימן יוכל למכור ולקנות (מוכר לכם?). כמובן שהסימן הוא שם החיה, או מספרה.
ונחשו מה המספר? אתם לא טועים! כן כן, 666...

עכשיו נחזור ל144,000 היהודים. הם מחליטים שהם לא ממש אוהבים את החיות. הם מתאגדים על הר ציון ועושים ברית עם "שה האלוהים". אליהם מצטרפים שלושה מלאכים, אחד מהם הולך להזהיר את תושבי הארץ שלא לחבור עם חיה מספר 666. מלאך אחר מבטיח ל144,000 היהודים כי עיר החוטאים הלא היא בבל תיהרס בקרוב. דמות שמזכירה את ישו מופיעה על ענן ומלאך נוסף מופיע, ואיתו שבע מגפות קדושות (מה זה מגפה קדושה? תשאלו ביולוגים!).

בינתיים, באיזור השליטה של החיות המאיימות- המלאכים מגיעים לזירה. המלאך הראשון מכה בשחין ופוצע את כל חסידי החיות, המלאך השני הופך את הים לדם וכל מי שנמצא בים טובע מיד. המלאך השלישי הופך את הנהרות והנחלים לדם. המלאך הרביעי צורב את האנשים באש. החמישי גורם לאפלה מוחלטת להיווצר בממלכתה של החיה. המלאך השישי מגיע למזרח התיכון ומייבש את נהר הפרת (שכבר הפך לדם. למה המלאך השישי תמיד ממשיך את מה שהקודמים שלו עשו? הוא לא יכול לעשות משהו לבד למען השם?). שלושת הרשעים הגדולים- השטן-דרקון, האנטיכרייסט והנביא שלו (שגם הספיק להופיע) מחליטים להיענות לאתגר ושולחים שלוש רוחות דומות לצפרדעים לגייס את מנהיגי העולם למלחמה.
אלוהים לעומת זאת אוסף את חילותיו בהר מגידו.
המלאך השביעי בינתיים מספיק לגרום לברקים ורעמים ולרעידת אדמה נוספת, הפעם אפילו חזקה יותר מתמיד. כל האיים זזים ממקומם, ערים נחלקות, ובבל עצמה נהרסת נחלקת לשלושה חלקים.
אחרי קטע לא ברור עם זונת בבל והמשפט שלה, מגיע מלאך נוסף לזירה.
הוא מכריז על מפלת בבל, וכל המלכים והסוחרים מתאבלים על מפלת העיר.
עוד מלאך מגיע, הפעם זה המלאך הנוקם. הוא רכוב על סוס לבן. עיניו שלהבת אש ועל ראשו הרבה כתרים, ואת שמו לא יודע אף אחד חוץ ממנו. הוא לבוש בבגד טבול בדם וצבאות השמים יוצאים אחריו. הוא מחזיק חרב חדה להכות בה את הגויים, אבל הוא מחזיק אותה בפה. המלאך מכה באנטיכרייסט ונביאו ובמאמיניו ומשליך אותם לאגם של לבה. כל שאר החסידים של האנטיכרייסט נחתכים לחתיכות קטנות ומהווים מזון לציפורים (זה לא הפך לאיום כ"כ נפוץ סתם ככה).

עכשיו, כשהמלאכה הסתיימה, נשאר השלב האחרון. כמו בכל מסיבה מוצלחת, צריך לנקות. מגיע מלאך נוסף (מישהו עוד סופר?) ולוקח את השטן-דרקון חזרה לבור התהום שם הוא משאיר אותו לעוד 1000 שנה. אז כל קדוש נוצרי שאי פעם כרתו לו את הראש חוזר לחיים, וכולם שמחים לעוד אלף שנה.

אבל, לכל דבר טוב יש סוף, והזמן עובר כשנהנים. אז פתאום, 1000 שנה אחר כך, השטן-דרקון חוזר ומנסה לפתות את מנהיגי העולם לקום שוב פעם כנגד עיר הקדושים. הפעם אלוהים בעצמו קם על השטן ומנחית אש אלוהית ששורפת את כל הרעים (הוא לא היה יכול לעשות את זה קודם כמובן. אנחנו היינו צריכים לסבול). השטן מושלך גם הוא לבריכת הלבה, והנביא של האנטיכרייסט (שכמובן שרד את בריכת הלבה. למען האמת הוא אפילו שיפר את כשרון השחייה שלו) נלקח כשבוי ומענים אותו לנצח, לפי מה שיוחנן טוען. עכשיו המשפט האחרון מתרחש. כל המתים חוזרים לחיים כדי להישפט על פי מעשיהם. רבים מושלכים לאגם הלבה, ורק הנבחרים חיים לנצח. חתיכת "דאוס אקס מכינה" לא?

שינוי מעניין מספיק להתרחש בעולם. מן הסתם, אין יותר ים (כבר הפכו אותו לדם לפחות פעמיים. אולי יוחנן כן היה קצת הגיוני. אולי הוא פשוט היה פוזל). השמים נפתחים ועיר בשם "ירושלים החדשה" נוחתת ברכות של נוצה על הארץ. היא עשויה זהב, יש לה חומה גדולה מאוד, שניים עשר שערים, ושניים עשר מלאכים ששומרים על השערים ושמות שנים עשר השבטים כתובים על השערים. אנשים מפסיקים למות. הם גם מפסיקים לסבול ולבכות ולדאוג. כבר אין רוצחים, מכשפים, שקרנים וכנראה שגם אין יותר כלבים. אהה כן, גם אין יותר יום ולילה והעולם מלא בתהילת העולם של האלוהים.


חזון מעניין ללא ספק. ארוך מאוד. מבולבל מאוד. אבל... לעזאזל כל כך מלא אקשן!
אז אם אי פעם רציתם לדעת איך העולם עומד להיהרס לפי הנוצרים, אני מקווה שעכשיו יש לכם מושג יותר טוב.

אני מתנצל על השמטות, על דברים שלא הבהרתי, על הבלבול ועל כך שלא ניתחתי את התרחיש עצמו חוץ מאשר בפסקה הראשונה שבתחילת הכתבה.
אני מקווה שנהניתם מהכתבה, ואני אשמח אם תצטרפו אליי בעוד חודש כדי ללמוד על עוד דרך שבה כולנו נוכל למות.

מקווה שנהניתם.