הומור ומשחקים הומוריסטיים – חלק ב


אביעד רוזנבוים


הכתבה הקודמת מיצתה את התחום התיאורטי של ההומור, אך כמעט מיותר לציין כי ללא ידיעת התחום המעשי על בוריו בלתי אפשרי ממש להפיק משחק הומור מוצלח. לעומת זאת, התחום המעשי קשה הרבה יותר למיפוי מרעהו התיאורטי. ישנם אנשים אשר פשוט בורכו בכישרון לכך, באופן טבעי, כמו בכל תחום אחר, וישנם אחרים אשר פחות, אך גם לאלה וגם לאלה לא יזיק לנסות ולהשתפר. עקב הקושי בהסברת הפן המעשי של הרצת משחק הומור אסביר לכם אותו באמצעות מס' עצות או טיפים, אשר ניתן לחלק באופן מלאכותי לשתי קבוצות: "עשה" ו "אל תעשה". אמנם, לא אחלקם באופן ממשי בכתבה, אך ניתן להבחין בכך בנקל ורצוי אף להבדילן בכדי להגיע ליישום המוצלח ביותר האפשרי. לפני שנגיע לעצם העניין, הערה קטנה לי אליכם. כל אותן עצות הנן כאלה אשר אספתי לי במהלך הזמן, וסביר להניח שחלקן לא יתאימו לכל אדם במלואן, ועל כן הרגישו חופשיים להתעלם מכאלה שאינן רצויות על ידכם ופשוט הריצו בדרך שתהיה הנוחה והמוצלחת ביותר בשבילכם ורק בשבילכם.

"אל תיגרר להומור אוף פליי" – למשחקי הומור יש נטייה מטרידה משהו להיגרר בקלות להומור אוף פליי. האווירה המשוחררת וההומוריסטית פותחת צוהר נרחב לכך, אך על אף הפיתוי שבכך, הדבר מאוד לא רצוי. באם המצב מתדרדר לכך, מרביתה סיכויים שקצב המשחק הייחודי יינזק ושהשחקנים יתקשו לחזור למשחק עצמו. במשחקי הומור הדבר מאוד לא רצוי עקב הסכנה ליציאת המשחק משליטה ולהפיכתו לבליל חסר שליטה של שטויות ולא למשחק תפקידים.

"אל תתכנן יותר מדי" – על משחקי הומור לא להיות מתוכננים עלילתית במידה ניכרת. משחקי הומור נוטים לסטות מעלילה מתוכננת לכל כיוון אפשרי ובלתי אפשרי וחבל לתת לשעות של השקעה לרדת לטמיון. השיטה שאני נוקט בה היא תכנון מס' מצבים בעלי פוטנציאל הומוריסטי בכדי שאוכל לשלבם במשחק בקלות, בכל רגע וסיטואציה נתונה. כמו כן, בלתי נמנע לחשוב על עלילת מסגרת כלשהי בכדי שהמשחק לא יעשה לאותו בליל שטויות שהוזכר כבר בעצה הקודמת.

"אל תהיה נוקשה" – אל תכריח את השחקנים לנהוג כפי שאתה רוצה ואך ורק כך. אם הם מעדיפים הומור מסוג ספציפי, פשוט שלב יותר ממנו. אם הם מעדיפים להישאר במצב ספציפי , אל תכריח אותם לצאת ממנו ולהמשיך בתוכנית העל שלך אלא פתח אותו ואפשר להם לנהוג בדיוק כפי שהם רוצים.

"הנח להם לסחוף אותך" – העצה הזו מעט דומה לקודמת, אך אל לכם לטעות בה. בזמן המשחק אתר את השחקנים הספציפיים שאתה מסוגל "לזרום" או "להיסחף" עימם. עימם, תוכל להגיע לרמות הומור של העזת לחלום לגביהן אפילו. צחוק, כמו פחד, הוא דבר מדבק למדי ואם תצליח לשעשע לפחות חלק מהשחקים, סביר להניח שתצליח גם עם האחרים, במידה זו או אחרת. עצה זו מומלצת במיוחד להומור הביזר או ההומור הגס השכיחים, שלעיתים דורש מעין הסכמה, מודעת או לא מודעת לגמרי, מהשחקנים.

"תאלתר" – למנחה חסר כשרון אלתור אין מקום בז'אנר ההומור. משחקי ההומור לעולם לא יהיו צפויים, לעולם לא. על כן, על המנחה להיות מסוגל ליצור חיבורים, מצבים, ואף עלילות מוצלחות ומשעשעות במיוחד בהינף יד. הדבר אף בולט יותר בז'אנר הספציפי הנ"ל מפני שבו אף תכנון מראש לא יוכל להציל מנחה נבוך ומשותק. במשחקי ההומור התזזיתיים והמפתיעים יותר, במיוחד לא רצוי להסתמך על שכזה, אלא אם מעוניינים במשחק הומור מזוויע, כמובן.

"פיוז'ן זה טוב" – קשה במיוחד ליצור משחק הומור המבוסס על סוג הומור בודד. רצוי למדי לשלב מס' רב ככל האפשר של סגנונות הומור בכדי ליצור משחק מגוון, שיענה על רצונותיהם של כלה שחקנים המשתתפים. הדבר ימנע מצב בו שחקנים מסוימים יאלצו לשחק במשחק הומור מז'אנר שלא משעשע אותם כלל וכלל.

"חרבות +5 וגלגולי הצלה הם מחוץ לתחום" – שיטה בד"כ לא מתאימה למשחק הומור. החוקים השונים רק מאיטים את המשחק והפוכים אותו לתבניתי ומוגבל, תכונות גרועות במיוחד למשחק הומור. רצוי להימנע משימוש גם בעזרי משחק האופייניים שליטות משחק, כגון סטטיסטיקות או גלגולי קוביות, אלא אם יש להם צידוק משחקי. אך לכל כלל ישנו גם יוצא מהכלל. בשיטה הומוריסטית כמו טונס או האקמאסטר ניתן להשתמש, אך גם בהן רצוי לנסות להגביל את המשחק מעט ככל האפשר לשיטה בכדי לאפשר לו להתקדם ולהתפתח בקצב המתאים ובצורה המיוחלת.

"פרופס הם (כמעט) חובה" – עזרים ויזואליים הם אמצעי יעיל במיוחד במשחקי הומור למיניהם. ברוב המקרים, הומור ויזואלי מצליח להיות מוצלח יותר עקב ההשפעה המיידית על הצופה ועקב היותו ברור יותר וממוקד במיוחד. אביזרים שכאלה יכולים להיות כמעט כל מה שעולה על דעתכם, כל עוד הם מצליחים לשעשע את השחקנים. על כל פנים, נסו לא להיות נדושים כאשר אתם משתמשים בפרופס. קל מאוד להיגרר לסיטואציות משעשעות בעיניכם, אך נדושות למדי שלא יצליחו לצייר ולו חיוך אחד על פני השחקנים. פשוט נסו להימנע מסיטואציות ויזואליות שהן מוכרות מדי או שכבר נעשו פעמים רבות בכל מסגרת אחרת.

"דמויות טובות הן המפתח להצלחה, בין היתר" – דמויות השחקנים במשחקי הומור הן גורם קריטי למדי להצלחת המשחק, לטעמי. דמויות לא מוצלחות, אמנם, לא יחרבו משחק שלם, אך בעזרת דמויות מוצלחות ניתן לשפר משחק באלפי מונים. אחד המאפיינים המרכזיים שעליהם יש לשמור בדמות הומוריסטיות הוא קצרותן. דמות ארוכה ומייגעת, העמוסה במגוון פרטים והיסטוריה ענפה, אינה נדרשת כלל וכלל. בין כה וכה, במשחקי הומור הנוטים לקיצוניות סביר להניח שמרבית הדמות תאבד לה וכלל לא תבוא לידי ביטוי בעת המשחק. ובמקרה הזה, שוב, ירדו להן שעות של עבודה לטמיון. עוד מאפיין חשוב הוא האבסורד. על הדמויות להיות פשוט מגוחכות במיוחד. שבצו לה תכונות מוזרות, הוסיפו לה כוחות או מוגבלויות הזויות או כל דבר מגוחך אחר שעולה בדעתכם. דמויות שכאלה הן קלות יותר למשחק הומור והן אף מעניקות לו ממד הומוריסטי נוסף, שאותו יצרו השחקנים עצמם וישלבו במשחק. כמו כן, אפשר לשלב היסטוריה קצרצרה או מספר אנקדוטות מחיי הדמות בעבר, בכדי שידגישו את האבסורד והמגוחכות ואף יוסיפו עליהן. עוד מאפיין שימושי במיוחד בדמויות הומוריסטיות הנו שילובה של רצינות בדף הדמות, אך רק במידה כזו שהרצינות תגיע עד לכדי גיחוך. פשוט כתבו דמות רצינית, בעלת רקע מבוסס ומושקע, אך שהאירועים וההתרחשויות בו יתהוו לעיסה משעשעת. ניתן בקלות לשלב בין שני המאפיינים האחרונים ולצור דמות מגוחכת ואבסורדית, שתיכתב ברצינות תהומית, וכך להפכה למשעשעת הרבה יותר. רצינות מוגזמת פשוט מוצלחת בתור כלי במשחקי הומור, היא ההגזמה בשיאה, וכפי שכבר נאמר בחלק הקודם, ההגזמה משעשעת.

"אל תפחד "ללכת" רחוק מדי" - מנחים רבים נרתעים מלהשתמש בכמויות גדולות מדי של ביזר וגסות במשחקיהם, מפני שהדבר עלול לפגוע בשחקניהם. לגבי הסוגיה הנ"ל ישנו מעין חוק אשר אימצתי מסקוט אדמס (כותב סידרת דילברט האלוהית, כמובן) – "ככל שהמשחק שלך מצחיק יותר, כך תוכל להיות גס או ביזארי יותר". באם אתם בטוחים שהסיטואציה היא משעשעת במידה כזו שתצדיק את ההומור הגסביזארי המתוכנן, פשוט השתמשו בו, ללא היסוס.

"אמץ לך תרבות משחק" – במרבית המשחקים ישנה אנקדוטה, ציטוט או סתם סיטואציה אשר הופכות למעין "קאלט בן-רגע". אותו קאלט בן-רגע צריך להיות מאותר על ידכם בהקדם האפשרי בכדי שתוכלו להשתמש בו בכל המשחק. הוא ילווה אתכם לכל אורכו ויצליח לשעשע בכל פעם מחדש, עקב מעמדו החדש. משחקים שלמים יכולים לנוע סביבו ואף להיות מוצלחים, מניסיון.

ונסיים, כרגיל, בציטוט: "אילו יכולנו למכור את ניסיון החיים שצברנו בהתאם למחיר שהוא עלה לנו, היינו מיליונרים".
-א. ון-בורן

הערה: העצות כולן נכתבו בלשון זכר, מפני שהמין החזק (והיפה, כמובן) אינו נזקק לעצות כלשהן, בשום נושא.