ספרי משחק


ערן אבירם


איזה קונספט מגניב. לוקחים ספר, ממלאים אותו בקטעים ממוספרים, ושולחים את הקורא להרפתקה. תחום ספרי המשחק בארץ מפותח בדיוק כמו תחום המיניאטורות (משמע – ממש לא), וחבל. מדובר בז'אנר משחקים מעניין ומלא אופציות ייחודיות. אומנם תקופת הזהב של ספרי המשחק הייתה בשנות השמונים, ומשחקי המחשב החליפו אותם כבידור איכותי לשחקן יחיד, אך הם עדיין מסוגלים לספק שעות של הנאה ולא מעט רעיונות שימושיים עבור משחקי תפקידים.
בארץ ראינו כמעט אך ורק את סדרת ספרי "כישוף", אך למעשה ישנם שלושה סגנונות של ספרי משחק.
הראשון הוא "בחר את דרכך", שדומה מאוד לנובלה רגילה, עם ההבדל היחיד הוא שהשחקן בוחר תוצאה אחת מתוך כמה תוצאות אפשריות, על ידי דפדוף לקטע הממוספר המתאים לה. הספר כולו עשוי קטעים קטעים, וכמובן שאין כל דרך לקרוא אותו באופן רצוף.
סגנון המשחק השני הוא הרפתקת יחיד RPG-סטית של ממש. הספר מבוסס על מערכת חוקים של שיטה קיימת, והשחקן פשוט מעביר את דמותו (או את הדמות שהגיעה עם הספר) לאורך ההרפתקה, ללא צורך בשה"מ. השיטה הראשונה שהוציאה ספר כזה הייתה Tunnels & Trolls העתיקה עד מאוד, ואחריה יצאו ספרי משחק גם ל-D&D, AD&D, ו-MERP, בין השאר.
סוג המשחק האחרון, והנפוץ ביותר, הוא הרפתקה אישית שמגיעה עם מערכת חוקים משל עצמה. הקורא בכלל לא צריך לדעת מה זה משחק תפקידים, והספר לא צריך להיות מבוסס על שיטה קיימת ומסובכת. להפך, רוב השיטות שבאות עם ספרי המשחק מהסוג הזה הן פשוטות מאוד, וכך מקלות על ההתקדמות המהירה של ההרפתקה.

רבים מכירים את סדרת ספרי "כישוף" (הביטו במדף המד"ב בכל חנות סטימצקי), אך מעטים מבינים מהו קנה המידה האמיתי שלה. סדרת "כישוף" הייתה רק חלק קטן, מעין תת-סדרה של סדרת Fighting Fantasy הענקית שכללה חמישים ותשעה ספרים, שתי שיטות הרחבה, ושני ספינ-אוף. זוהי הסדרה הפופולארית והידועה ביותר בעולם, אך היא הסתיימה ב-1995, במה שנחשב לסוף עידן ספרי המשחק.

http://www.fightingfantasy.com/index3.htm


ספרי FF (וגם "כישוף") כללו שיטה בסיסית אך יעילה, המבוססת על שלוש תכונות. "מיומנות" קבעה עד כמה אתה טוב בלחימה, "כוח חיות" היה הנק"פ שלך, ו-"מזל" הייתה תכונה ממנה אפשר היה לשרוף נקודות לטובת שיפורים קלים כגון פגיעה בטוחה באויבים, וכן הלאה. השחקן היה מתקיף בעזרת זריקת שתי קוביות, הוספת המיומנות, והשוואה לתוצאתו של היריב (כמובן שהשחקן היה זורק את הקוביות גם עבורו). במידה והדמות הייתה נהרגת בקרב, לרוב היה השחקן אמור להתחיל לשחק מההתחלה. אני, כמו רבים אחרים, היינו פשוט מניחים שניצחנו וממשיכים קדימה. זה נחשב לרמאות, ובקרב ה-Hard Core Fans של ספרי משחק זוהי עבירה נוראית רק מעט פחות מ-"לדפדף חזרה לקטע הקודם כי אתה לא אוהב את התוצאה הנוכחית" הנורא.
מאוחר יותר היה ניסיון להפוך את שיטת המשחק הבסיסית של FF למתוחכמת מספיק כך שתוכל לתמוך בחבורה שלמה. בארץ הכרנו את השיטה בשם "כישופים ומבוכים", שהייתה משחק מילים על "מבוכים ודרקונים" כמובן, אך במקור נקראה Advanced FF. באנגלית היו למעשה שתי שיטות שונות, כאשר השנייה נקראה FF-RPG. השתיים היו ניסיון להכניס את מותג ה-FF אל תוך שוק משחקי התפקידים המתפתח באותה תקופה. זה עבד מאוד גרוע, ואני מדבר מניסיון. יש בשיטה דמיון מסוים ל-GURPS, בכך שזורקים 3ק6 וצריך להוציא מתחת לערך הכישרון, אבל הבעיה היא שבתוך שתי הרפתקאות בלבד הגיעו כל הדמויות למקסימום הכישרון האפשרי. השיטה לא הייתה מאוזנת, לא אפשרה אפשרויות קרב מתקדמות מעבר ל-"אני מתקיף אותו", והייתה מאוד מוגבלת מבחינת יכולת ההשתפרות שלה. פשוט לא היה לאן להתקדם.


גימיקים
לאחר כעשרים שנה מאז תחילתם של ספרי משחק הם נעשו במהירות לקונספט פסה ובנאלי, ושגרה מביאה לשעמום. כדי להישאר מרעננים, ניצבו בפני כותבי ספרי המשחק שתי אפשרויות: לכתוב באיכות גבוהה יותר, וכך למשוך קהל שאיננו מגיע רק מתחום הגיימרים, או להתחיל להכניס גימיקים מושכי עין. כמובן שכולם בחרו באפשרות השנייה. הדבר לא מנע מז'אנר ספרי המשחק לגווע בכל מקרה, אבל גם הביא לנו מגוון מעניין של גימיקים שאותם אולי אפשר לשלב במשחקי התפקידים שלנו.

קיימים למשל ספרים המאפשרים לשני שחקנים (ולפעמים יותר) לשחק יחדיו. לעברית תורגמו רק "מאבק הנסיכים", בו זוג אחים נסיכים נאבקים זה בזה בדרכם להשיג חפצי כוח שיכריזו על בעליהם כיורש החוקי של הכתר. הגיוון היה מעניין, בכך שאחד הנסיכים היה לוחם ואילו השני קוסם, מה שאפשר לשחק את זוג הספרים פעמיים לכל זוג שחקנים. בעזרת שיטת המעקב השיתופית שלו, יכלו שני האחים אפילו להיפגש בנקודות שונות בדרך, לעיתים אפילו להתקדם יחדיו לזמן קצר. אותה שיטה אפשרה גם לשחקן בודד להשתמש בספרים, במידה ואתה חסר חברים ואומלל.
אחת הסדרות המעניינות בסגנון הזה היא Lost Worlds, שכמו רוב סדרות ספרי המשחק ייצורה הופסק לפני כמה שנים. בסדרת ספרים זו אי אפשר היה לשחק בסגנון סוליטר, והיה צורך בשני שחקנים שילחמו אחד נגד השני. בניגוד לספרי משחק רגילים, בספרים אלו לא הייתה בכלל עלילה, וכל ספר כלל עשרות קטעים ובהם תיאורי מהלכים ומכות. כל שחקן היה בוחר את המהלך הקרבי שהוא מעוניין לבצע מתוך רשימה, ואומר את מספר הבחירה שלו לשחקן השני. השחקן השני מדפדף לראות את התוצאה, כאשר חוקים קבועים מסוימים משפיעים על כל התנגשות שעלולה להתרחש, כמו למשל בין מהלך של קסם למהלך של לחימה פנים מול פנים. לאחרונה יצאו ארבעה ספרי Lost World חדשים המבוססים על... Knights of the Dinner Table, לא פחות.
http://www.flyingbuffalo.com/kodt.htm

סדרת "הארצות הקסומות" (באנגלית, Fabled Lands), ממנה יצאו בתרגום עברי בארץ רק ארבעת הספרים הראשונים, מביאה רעיון מעניין במיוחד. סדרה זו משתמשת בשיטת "קודים", הרשומים בתחילת כל ספר ולידם Checkbox. קטעים מסוימים אומרים לשחקן לסמן מילת קוד כלשהי, וקטעים אחרים שואלים אותו האם מילת קוד כבר מסומנת. בהתאם לכך, ניתן לכוון את השחקן לקטע מתאים, מתקדם יותר. הסימון מאפשר לספר "לדעת" אם השחקן כבר עשה דברים מסוימים, למשל אם הוא השלים את המשימה של מפרץ העקרבים. במידה וזהו המצב, הרי שבפעם הבאה שיגיע הגיבור למפרץ העקרבים ישאל אותו הספר אם מילת הקוד "סקורפיון" מסומנת, ואם כן, יוביל אותו לקטע אחר בו מתואר כי הדמות הגיעה למפרץ נטוש וזרוע גופות עקרבי ענק. השיטה פשוטה אבל מאפשרת למעשה ליצור עולם דינמי מאוד, ולא ליניארי. הרעיון בעשרת ספרי "הארצות הקסומות" הוא שכל אחד מציג אזור אחר בעולם, כאשר חלק מהאזורים חופפים מעט. למשל, קטע בספר א' יכול להגיד "עבור לקטע 128 בספר ב'". הדמות מסתובבת בעולם כפי שרוצה השחקן, ללא כל מסלול ליניארי שהוא, מדי פעם נכנסת להרפתקאות במקומות שונים. הקודים מוודאים שהעולם משתנה בהתאם למצב. הסדרה כוללת שטיקים נחמדים נוספים, כמו היכולת לספור כמה פעמים ביקר השחקן בקטע מסוים, על ידי כך שהוא נדרש למלא מספר קופסאות ריקות מעל כותרת הקטע. אם כל הקופסאות התמלאו השחקן מבקש למחוק אותן, להתעלם מהקטע הנוכחי, ולעבור לקטע אחר. כך למשל אפשר לדמות את קיומו של יום שוק בעיר כלשהי, המתרחש רק אחת לכמה שבועות.


דייג באינטרנט

"הזאב הבודד" הייתה סדרה שהחלו לתרגם לעברית. לשמחתנו, כותב הסדרה, ג'ו דנוור, נתן רשות להוציא מחדש חלק מהסדרות המתרחשות בעולם "הזאב הבודד" בפורמט דיגיטלי. האתר פרוייקט AON מכיל את כל הספרים האלו, מעוצבים בעזרת קצת ג'אווה ו-Frames לצורת ספר משחק ממחושב ונוח להפליא. שיחקתי עד הספר הרביעי, כשכבר החלטתי שהבנתי את הרעיון ומספיק לי.
http://www.projectaon.org/

"רשומות ארבורל" הוא סדרה של שלושה ספרי משחק מסיביים הכתובים ברמה שלא תבייש ספר פנטזיה ממוצע. העלילה גם היא דומה לזו של סדרת ספרי פנטזיה ממוצעת, בסגנון "האל הרע גנב את חפץ הכוח, גיבור צעיר לומד שעליו להחזיר את האיזון לעולם" וכן הלאה. אם אתם אוהבים ספרי פנטזיה, זה שווה בדיקה בכל מקרה. וכמובן, זה בחינם.
http://www.shoal.net.au/~densleyw

Sryth: The Age of Igtheon הוא עוד ספר משחק חדש, אבל הפעם אינטרנטי לגמרי. האתר מושקע וממומן על ידי פרסומות (ללא חלונות קופצים, זה בסדר), וייתכן שמקור הכנסה נוסף לעתיד יבוא ממכירת הרחבות לעולם המשחק. מבחינת ההתנהלות מדובר בספר משחק לכל דבר. צריך אומנם לפתוח שם משתמש באתר, והשיטה מתוחכמת יותר ומבוססת על קצת ג'אווה, אבל העיקרון זהה. חבל, יכלו להכניס קצת מוזיקת רקע שתכניס אותך לאווירה (קולות שוק בתוך העיר, ציוצי ציפורים כשמסתובבים בחוץ), ובוודאי שקצת תמונות היו עוזרות בהרבה. מול-טי-מדיה.
www.syrth.com

במידה ולא מספיקים לכם כל אלו (למרות שלדעתי, עם קיצוב נכון, יש כאן עשרה חודשים של משחק), הרי שתוכלו לגשת לספריית ספרי המשחק החינמיים, שנותנת מגוון קצר של ספרי המשחק (החינמיים) האיכותיים ביותר שמצא הספרן ברשת, כולל ביקורת ודירוג.
http://gamebooks.mantikora.com/englishlist.php4

אם בביזר חשקה נפשכם, הסתכלו על ספר המשחק הבא, שמאפשר לשחק את חייו של איש בריטי שנולד ב-1959, מהולדתו ועד מותו.
http://www.gamebooks.org/lotto.htm

ולבסוף, רוצים לבנות ספרי משחק בעצמכם? QML היא שיטה מבוססת XML הניתנת בחינם באתר הבית שלה. אני כבר התחלתי לשחק איתה, ובעוד מספר חודשים תראו את התוצאות... מוהא, מוהאהאהא, מוהאהאהאהא.
http://www.questml.com/


איך להשתמש בזה במשחקי תפקידים
שאלה טובה. אחת ההצעות שחשבתי עליהן היא ליצור ספרון קטן עבור כל שחקן (לא יותר מחמישים קטעים), בתור גימיק מעניין לאירוע אישי שקורה לו. כמובן שיש צורך לתכנן כזה דבר הרבה מראש, וההשקעה רבה גם היא – ספרון לכל שחקן? המון כתיבה. אומנם אפשר לצמצם על ידי שימוש חוזר באותם קטעים בכל ספרון (זה מותר, אני מרשה), אבל עדיין מדובר בעבודה של ממש.
אפשרויות נוספות הן לתת ספרי משחק בתור חלק מעולם המערכה. מה אתם אומרים על הרפתקה שסובבת סביב מציאתו של ספר משחק מיסטי, שקשור איכשהו לפעולות שהדמויות עושות ולמסתורין שהן חוקרות? יתכן שזהו ספר קדוש של גזע עתיק שנכחד, המקביל שלהם לתנ"ך, ומכאן כוחו המיסטי.
אפשר גם משהו מקומי יותר. מסע שרלוק-הולמסי בגרמניה של המאה ה-19 בעקבות הרמזים שמשאיר רוצח מטורף בתוככי ספר המשחק שהוא שלח לדמויות בדואר. בגרסא עתידנית, אפשר לתת A.I. שנכלא בתוך לופ מחזורי בעודו מנסה לפתור ספרון הוראות הבנוי כספר משחק (קטעים-קטעים), תקוע ללא אפשרות יציאה, כאשר הספרון הוא כמובן סוס טרויאני מכוון של תאגיד מתחרה.
אין –הרבה- מה לעשות עם ספרי משחק, אבל יש מספיק. זהו נושא שכדאי שכל גיימר שיכבד את עצמו יכיר, ולפחות ישתעשע אתו קצת. כדאי לבדוק את המשחקים האינטרנטיים, להעביר אתם את הזמן, אבל חשוב לזכור – זה פשוט לא כיף כמו ההרגשה של ספר אמיתי בין הידיים, האצבע שמחזיקה בעמוד דף הדמות, האגודל ששומרת על קטע 223, והקמיצה שדחופה במקום בו עשית את הבחירה בדלת הימנית לשמאלית. אתם חייבים לנסות.