קתימב"ה


אביעד פארן


"קתימב"ה", סביר להניח שבעוד אתם מנסים להבין איך להגות את המילה הזאת, ולא רוצים אפילו לנסות להבין מה היא אומרת אתם שואלים את עצמכם מה לעזעזל הכותב רוצה מאיתכם, ואתם עומדים לעזוב את הכתבה בקרוב, אבל לאילו מבינכם שלא היו או נמצאים בצופים אני אאלץ לגלות את המשמעות של ראשי התיבות המוזרים שעומדים לפניכם:

קול
תנועה
ידים
מבט
בטחון
התלהבות

למעשה, סביר להניח שברגע זה הקורא שואל את עצמו שאלות רבות אף יותר ממוקדם, למשל מה הקשר בין הדבר המוזר הזה לבין הצופים? או מה הקשר בין הדבר המוזר הזה ולמשחקי תפקידים? או מה שהכי הגיוני זה כמה שיכור היה הכותב כאשר הוא כתב את זה?.

אז בכתבה זאת, אני אענה על כל השאלות שלכם! אז המשיכו הלאה בכתבה, קראו בעיון ונסו לזרום ולהבין אותי.

קתימב"ה, מילה ידועה למדריכים בתנועות הנוער בתור "חוקת" העברת הפעולה לחניכים. לכל פעולה יש מתודה, שמתודה זוהי דרך העברת הפעולה (למשל- משחק, הרצאה וכדומה) ולכל מתודה כזאת, יש מתודה קבועה, שהיא דרך העברת המתודה, דרך העברת המתודה היא קתימב"ה.

מזאת אומרת? ישבו אנשים בארץ ישראל, והקימו מאגר הדרכה שנקרא הדרכה 2000, שבו חוקים ועזרים שונים להעברת פעולה. בתור השלד של דרך העברת פעולה, בחרו הכותבים את הקתימב"ה שמציינת את הקול, התנועה, הידיים, המבט, הבטחון וההתלהבות. כל אלו ביחד יגרמו למדריך להעביר את הפעולה בדרך הכי נכונה ולחניכים להבין אותה על הצד הטוב ביותר.

מספיק על הצופים, כי זה ממש לא קשור למשחקי תפקידים, אבל הקתימב"ה כן קשורה, אם לא- לא הייתי כותב את הכתבה הזאת מלתכתכילה הלא כן? אז בהמשך נבין איך היא מתקשרת למשחקי תפקידים.

כאשר מנחה מעביר משחק/סשן/קמפין וכן הלאה, הוא צריך לגרום לשחקנים להבין את מה שהוא מנסה להסביר, המנחה צריך לצייר לשחקנים עולם שלם בדמיון, והקתימב"ה תעזור לו לעשות זאת. כאשר גייסתי את הקתימב"ה לשורותי בתור מנחה, ראיתי איך השחקנים מבינים ונהנים יותר מהמשחק.

אני בטוח שלא הבנתם כלום ממה שאני מנסה להסביר לכם, אבל תמשיכו לקרוא את הכתבה, כאשר אני אחקור חלק אחרי חלק של הקתימב"ה ואסביר איך המנחה צריך להשתמש בו, ואז תבינו למה אני מתכוון. ונתחיל לפני הסדר. אבל לפני זה! תתחילו לשנן: קתימב"ה- קול, תנועה, ידים, מבט, בטחון, התלהבות.

קול- קולו של המנחה זהו החלק הכי חשוב בהנחייה. מנחה שלא ישתמש בקולו בצורה נכונה בשביל להעביר את המשחק, ישעמם את השחקנים ועלול אף להרדים אותם. לכן, מנחה צריך בראש ובראשונה להשתמש בקול סמכותי, כי מנחה הוא ראש הקבוצה והוא צריך להוביל את בלבולת הקולות במשחק. אם המנחה ישתמש בקול סמכותי וברור, יקשיבו לו באוזניים מלאות, ומשם הוא יכול להמשיך. במשך המשחק, הקול של המנחה צריך להשתנות כאשר הוא משחק דמויות שונות. מנחה שלא ישנה את הדרך שבה הוא מדבר לדמויות שונות "ישטח" את העולם שלו לחלוטין. קול זהו מימד נוסף בעולם הדימיוני שהמנחה מנסה לצייר לשחקנים. לכם מנחים- זכרו! קול= סמכותי, ובר שינוי.

תנועה- הוכח כבר כמה פעמים בעבר, שכאשר בנאדם מדבר, ומנסה להעביר משהו, אם הוא יעמוד במקום ולא יזוז, לאט לאט האוזנים שפנו אליו יפנו למקומות אחרים, לכן מרצים, וגם כן מנחים, נוהגים להסתובב ולעשות תנועה מרובה כדי שהמאזינים יעקבו אחרי התנועה, ובנוסף יעקבו גם אחרי הדיבור של המדבר. מנחה שיסתובב מסביב לשולחן המשחק יגרור אחריו את עיני השחקנים, וגם את אוזניהם. לכן חשוב מאוד שבמהלך ההרצה, למנחה תהיה תנועה והוא לא יתחבא כל היום מאחורי הקרטון המצויר אשר נהגה ע"י כמה מכם בתור מסך השליט. אז מנחים- זכרו! תנועה= תנועה מרובה.

ידיים- אחד החלקים החשובים בקתימב"ה, בני אדם מבינים טוב יותר את אשר אומרים להם כאשר המדבר משתמש בתנועות ידיים כעזר להסביר את הדברים. כאשר מנחה מנסה להסביר משהו מסובך, כדאי לו מאוד להשתמש בתנועות ידיים, ככה האדם אשר המנחה ינסה להסביר לו, יבין יותר טוב, ביותר קלות. אז מנחים- זכרו! ידיים= להזיז אותם קצת.

מבט- מבט גם כן, הוא אמצעי חשוב להעברת משחק. מבט עיניים של בנאדם, יכול להעביר אלף רגשות ששום מילה בעולם לא הייתה יכולה להביא אותן. מבט צריך להיות בשימוש כאשר המנחה משחק דמות מסוימת או כאשר הוא רוצה להעביר מסר לשחקן בקבוצה כמו למשל שהמנחה יגיד "אני עצבני, אז תשתוק" לא יתקרב לתוצאות שעלול מבט חודר ועצבני להעביר לאותו שחקן מפריע. מבט זהו חלק חשוב מהמשחק ומדרך העברתו, לכן מנחים- זכרו! מבט= הבעת רגשות.

בטחון- בטחון עצמי! התכונה הכי חשובה שמנחה זקוק לה. כאשר למנחה אין בטחון עצמי, השחקנים מצפצפים עליו, משחק שמריץ אותו מנחה חסר בטחון עצמי- יכול להתקמט ולהזרק לפח עוד לפני שמתחילים. למה כל כך חשוב בטחון עצמי למנחה? בגלל הצורך במישהו ש"ינהל" את המשחק, ואותו מישהו לא יכול לגמגמם לו, לא לדעת מה הוא עושה, או להיות מעורער בנפשו. מנחה, גבש לעצמך קצת בטחון עצמי והפגן אותו בכמויות במהלך המשחק. הפגנה זאת תקנה לך את השליטה במשחק, והשחקנים שלך לא יערערו בך לשניה. אז מנחה- זכור! בטחון= בטחון עצמי.

התלהבות- מנחה משעמם ויבש הוא מנחה גרוע. לכן כאשר מנחה מריץ משחק, הוא צריך להתלהב ולהראות עניין במשחק למרות שהוא יודע בדיוק מה קורה. כאשר מנחה מתאר סצינות בהתלהבות הסצינות מקבלות נפח נוסף ונראות מעניינות יתר. אם מנחה לא ישתמש בהתלהבות בתור כלי להעברת משחק, המשחק יאבד את נפחו וקיומו ויתייבש לחלוטין. לכן, מנחה- זכור! התלהבות= משחק מעניין.

אז זהו, אלו הן ששת סעיפי הקתימב"ה, אז מנחים- זכרו!!

קול= סמכותי, ובר שינוי.

תנועה= תנועה מרובה.

ידיים= להזיז אותם קצת.

מבט= הבעת רגשות.

בטחון= בטחון עצמי.

התלהבות= משחק מעניין.