המפלצת מלוך נס- חלק א

אמת או אגדה?
מישל סבח


"אז ככה, היום שראיתי את המפלצת... זה היה בסוף ספטמבר 1990, כאשר נהגתי חזרה מאינברנס. עליתי על גבעה הצופה למפרץ, הבטתי במפרץ וראיתי גוש גדול, זאת הדרך הכי טובה לתאר זאת. הכי קרוב שאני יכולה להגיד לך זה שזה נראה כמו סירה שהתהפכה. בערך כמו הסירה הזאת שם [הצביעה], למען האמת, באותו גודל בערך. אם תיקח את הסירה הזאת ותשים אותה בכניסה למפרץ, שם ראיתי את המפלצת, זה יהיה בדיוק הממדים. באורך 30 רגל בערך וכמעט 10 רגל מגובה המים עד קצה המפלצת.

זה היה יום בהיר ושטוף שמש, המים היו כחולים בהירים והיא ממש בלטה כנגדם. היא הייתה שילוב של צבעים מרוחים, חומים וירוקים. בגלל שנהגתי לא יכולתי להביט בה ברציפות, לכן הספקתי רק להעיף מבט שלוש או ארבע פעמים ובפעם האחרונה שהסתכלתי, היא נעלמה!

חשבתי לעצמי, 'או, הנה נסי. הגיע הזמן שאני אראה אותה, אני חיה פה כבר שנה' ואז קול נוסף בראשי התפרץ. 'זאת לא רק נסי, זאת בטח המפלצת מלוך נס שכולם מבזבזים אלפי פאונדים בחיפושים אחרי, ואת מביטה בדבר הארור!'

כמעט סטיתי מהדרך. הייתה לי מכונית חדשה ולמזלי בסוף לא סטיתי מהדרך. אתה יכול לתאר לעצמך איך הייתה נראית תביעת הביטוח?"

- ואל מופאט חיה על חופי לוך נס 11 שנים יחד עם בעלה רון. היא עוזרת לבתה פמלה לנהל את סניף הדואר בכפר ואת חדר התה בגלן אורקהארט. בנוסף היא גם עושה עבודות צדקה.


המפלצת מלוך נס היא מיתוס נפוץ בעולם. הרבה אנשים שמעו על המפלצת מלוך נס, בניגוד למשל לצ'ופהקברה, אך עדיין הרוב לא יודעים כלום על המפלצת חוץ מהעובדה שיתכן ויש אחת בלוך נס. האמת המפתיעה היא שהסיפור המודרני של המפלצת מלוך נס נולד רק לפני 70 שנה. המפלצת מלוך נס הייתה מוכרת לאנשי האזור במשך מאות שנים אבל היא התפרסמה ברחבי העולם רק בשנת 1933 אחרי שכביש מסודר נסלל מסביב לאגם, מה שגרם להרבה אנשים להביט באגם, גם בזמן נסיעה בכביש וגם בתצפיות נינוחות יותר.

באפריל 1933, מר וגברת מקיי נסעו על הכביש הזה מאינברנס הביתה כאשר גברת מקיי הבחינה בהפרעה משונה בפני האגם. תחילה היא חשבה שההפרעה נובעת מברווזים מתקוטטים אך לאחר מכן ראתה יצור גדול אשר עלה מהמים, התהפך ויצר את המהומה בפני המים באגם. בני הזוג דיווחו על התקרית לאלכס קמפבל, כתב בעיתון, ובשני במאי 1933 הסיפור נכתב בעיתון. אלכס קמבפל השתמש במונח 'מפלצת' לתאר את היצור וכך המפלצת מלוך נס, איך שמכירים אותה היום, נולדה.

בנקודה זו אעצור ואספר לכם סיפור. בטיוטה לא מבוססת שכתבתי לפני המחקר על המפלצת מלוך נס שבתי וכתבתי שוב ושוב, בכל מקום שהייתי צריך, את כל השם המלא - 'המפלצת מלוך נס'. לאחר כמה זמן, למרות שאין לי שום דבר נגד הקונספט של העתק/הדבק החלטתי להצמיד למפלצת מלוך נס כינוי כדי לחסוך בכאבי אצבעות. בלי לחשוב יותר מדי בחרתי בכינוי 'לוכי'. לאחר שערכתי מחקר קצר גיליתי שני דברים. הראשון הוא שלמפלצת מלוך נס כבר יש כינוי והוא 'נסי'. בהתחלה חשבתי שזה לא נורא, אנשים שונים חושבים שונה ואני צריך לדבוק במה שחשבתי ולא ללכת בעיוורון אחרי כינוי קיים, אבל הדבר השני שגיליתי הוא שלוך היא מילה בגאלית שמשמעותה אגם. לכן לוך נס הוא אגם נס, ואם תביטו במפה באזור הצפוני של בריטניה תגלו המון לוכים אחרים. מכאן שהכינוי של המפלצת מלוך נס לא יכול להיות 'לוכי' באותה מידה שהוא לא יכול להיות 'מפלצי'. הדבר הזה הותיר אותי במבוכה אבל החלטתי להמשיך ולקרוא לה לוכי, לפחות בסדרת הכתבות הזו, כדי להדגיש ראשית את הבורות ההתחלתית שהייתה לי, ואני מניח שלהמון אנשים אחרים, ושנית את העיקרון החשוב שאומר שאנשים שונים חושבים שונה, עיקרון שעליו מבוססים כל אותן ישיבות סיעור מוחין. אני מקדיש את המאמר לעיקרון הזה :).

לאחר התפרסמות התקרית הראשונה, החלו עוד ועוד דיווחים להופיע על תצפיות של לוכי, חלקם דיווחו על מים סוערים באגם שקט ועל חלקים שונים של יצור שהופיעו מחוץ למים וחלקם דיווחו על היצור כולו שהתהלך בחוף האגם. שדרני רדיו החלו לדווח לכל סקוטלנד דיווחים ישירים מלוך נס והשמועה התפשטה. מאות ילדי צופים, נוודים והרפתקנים הגיעו ללוך נס כדי לצפות או אפילו ללכוד את לוכי. חלקם ישבו בחופי האגם וחלקם נכנסו באומץ רב למים עם סירות קטנות. המצב הגיע לידי כך שבעל קרקס בריטי הציע 20,000 לירות שטרלינג למי שילכוד את לוכי חיה ויביא אותה אליו לקרקס.

בדצמבר 1933 עיתון לונדוני שכר במאי סרטים וצייד גדול בשם מרמדוק וודרל לאתר את לוכי. לא עברו מספר ימים ומרמדוק הופיע עם ממצאים. הוא הודיע שמצא טביעת כף רגל של חיה גדולת ממדים בעלת ארבעה אצבעות. הוא העריך את גודלה ב 20 רגל. הוא הכין תבניות גבס מהטביעות ושלח אותם לבדיקה במוזיאון לונדוני רק כמה ימים לפני חג המולד. בזמן שהעולם חיכה שחופשת החג של הזואולוגים תסתיים והם יבחנו את תבניות הגבס, המוני אנשים נהרו ללוך נס, מילאו את כל בתי המלון ופקקו את כל הדרכים, בכל הכיוונים. בתחילת ינואר, אחרי חג המולד, התנפצה הבועה כאשר הזואולוגים במוזיאון הודיעו רשמית שטביעת הרגל שמרמדוק שלח להם היא טביעת רגל של היפופוטם והיא נעשתה על ידי רגל מפוחלצת של היפופוטם. לא ידוע האם מרמדוק הוא מתכנן המתיחה או קורבן תמים.

תקרית רגל ההיפופוטם הורידה את האוויר מהסיפור ורוב המדענים דחו כל רצון שהיה להם, אם היה, לחקור בנוגע ללוכי. אך למרות זאת, אנשים עדיין טענו שהם ראו את לוכי והתצפיות המשיכו לזרום, יותר מ 4000 תצפיות. רוב התצפיות דיברו על גוש בדומה לסירה הפוכה שצץ מן המים, סנפירים גדולים, צוואר ארוך וצבעים אפורים, ירוקים או שחורים. מה שמדהים זה שהעדים הם אנשים שפויים, פיקחים, מלומדים ובעלי שום אינטרס לקיום לוכי, אנשים כמו עורכי דין, כמרים, אנשי דת, מדענים, מורים, שוטרים, דייגים ואפילו זוכה פרס נובל אחד.

ישנם אנשים מלומדים, ביניהם כמה מדענים, שאחרי שחקרו מעט בנושא השתכנעו שלוכי קיימת והקדישו את שארית חייהם למציאתה! מי יעזוב את כל מה שהוא עושה ויקדיש את חייו למציאת לוכי אם הוא לא משוכנע שהיא קיימת? אנשים שראו את לוכי משוכנעים במאה אחוז שהיא קיימת למרות שהם מבינים את הבעיה של שאר העולם להאמין להם. איאן קמרון, שוטר בגמלאות אומר :
"בשום דרך אני לא מנסה להמיר אף אחד לדת של האובייקט מלוך נס. אני מתכוון, הם יכולים להאמין בה, אבל זה לא מפריע לי אם הם לא. בגלל שאני עצמי הייתי שואל המון שאלות אם לא הייתי זוכה לחוויה השונה מהרגיל של לראות את האובייקט. אם לא הייתי רואה אותה, הייתי סקפטי לחלוטין לגביה. אבל אני ראיתי אותה, ושום דבר לא יכול לקחת את זה ממני."

עד שנות השישים מדענים ביטלו בזלזול כל עדות או מידע לגבי מפלצת בלוך נס. מה שלא היה מתיחה או בדיחה היה כנראה טעות אופטית, בול עץ שט במים, ברווזים שלא הובנו כהלכה או דגים גדולים. בשנות החמישים דוקטור מקומי החליט לאסוף את כל העדויות, כולל סקיצה של מה שנצפה וחיבר ספר שהכיל את כל העדויות שאסף. המטרה הראשונית הייתה טיהור שמם הטוב של אנשים שהעידו ואיגוד כל המידע מעדויות בספר אחד. זמן מה לאחר הוצאת הספר חזרו מדענים להתעניין בתופעה וסוף סוף לאחר כמעט שלושים שנה מדענים החלו לחקור את הנושא בצורה רצינית. בעשור שאחרי 1958 נשלחו ארבע משלחות מחקר מדעיות. הראשונה הייתה משלחת מה BBC והשאר היו משלחות משלוש אוניברסיטאות גדולות. המשלחות האלה רתמו טכנולוגיה חדשה לחקר הלוך - סונאר. אף משלחת לא הגיעה למסקנות חותכות למרות שבכל אחת מהמשלחות גילו בעזרת הסונאר גוף גדול ונע שלא היה מוסבר.

מאוחר יותר, באוקטובר 1987, נערך מבצע סריקה עמוקה(Operation DeepScan) אשר רתם מספר רב של סירות וסרק בסונר כ 60% משטח האגם. גם בסריקה זו התגלו גופים תת מימיים גדולים ונעים. התגלו שלושה גופים שנאמר עליהם שהם גדולים מגודלו של כריש וקטנים מגודלו של לוויתן.

ב 1992 החל פרוייקט אורקהארט אשר מטרתו הייתה ללמוד על החיות אשר שוכנות בלוך נס. הפרוייקט לא התיימר לחפש את לוכי, זאת לא הייתה מטרתו. אך זה לא מנע מעצם גדול ונע להופיע בסונאר גם הפעם.

התמונה הכי מפורסמת של לוכי נלקחה על ידי הרופא ר. קנת' וילסון בשנת 1934. היא מראה את צווארה הארוך של לוכי מעל המים ובקצהו ראשה. המון תמונות של לוכי צולמו במשך הזמן, אפילו כמה תמונות תת מימיות, אבל רובן היו מתיחות, תמונות של עצמים רגילים שנראו כמו מפלצת לעין לא מיומנת או עצמים בלתי מוסברים. התמונה של וילסון הייתה התמונה היחידה שהראתה את לוכי בבירור ובעצם הפכה לתמונה של לוכי. כמה חבל שבשנת 1994, שישים שנה אחרי שצולמה, הוכח שהתמונה מזויפת אחרי חקירות מדעיות ואחרי עדות מפי מקורב של וילסון שטען כי התמונה הראתה דגם לוכי שגולף מעץ, נצבע והולבש על צוללת צעצוע. ישנם סיבות להאמין שההודאה על דבר הזיוף אינה נכונה ולטעון שצוללות צעצוע בשנת 1934 לא היו מסוגלות לבצע את הטריק הזה, אבל למדע, התמונה הזאת רק מראה שוב שאולי המדענים מבזבזים זמן.

ברצוני להצביע על הדמיון בין מיתוס במפלצת מלוך נס לבין שיגעון החייזרים. בשני המקרים ישנם עדויות אין ספור, בשני המקרים אנשים שראו הופכים למאמינים בקיום של הישות ואנשים שלא ראו סקפטים או מאמינים מסיבות רומנטיות. בשני המקרים המדע מפריך את רוב התמונות המצויות בידינו כתופעות טבע לא מוכרות לאדם הפשוט, אשליות אופטיות, חפצים אמיתיים וקיימים שנראים כמו הישות המסתורית ובשני המקרים הם מתעלמים ממה שלא ניתן להסביר(סונאר, תמונות תת מימיות) ומהעדויות הרבות של אנשים כמוני כמוך. אני לא טוען שקיום לוכי גורר קיום חייזרים או ההפך. אני רק מצביע על הדמיון בין התופעות והתייחסות המדע אליהן.

המשך יבוא...