MMORPG


אריאל בר-נתן


Massively Multiplayer on line Role Playing Games, או משחקי תפקידים המונטיים, הוא השם המסורבל שניתן לז'אנר משחקי מחשב שמיועדים למשחק אונליין בלבד ולמספר רב של שחקנים בו-זמנית.


היסטוריה
כל העסק התחיל (או לפחות התחיל לפרוח) עם Everquest של חברת Verant,(שכיום נמצאת בבעלות סוני) שהוא משחק פנטזיה די רדוד, ובעיקר מכוער - אבל מצליח ופופולרי במידה מרשימה.
המשחק סחף אחריו אלפי שחקנים ומאז השקתו יצאו לו מספר הרחבות שמוסיפות אזורי משחק, מפלצות, קסמים ועוד.
זה עובד ככה: קונים את המשחק (או מורידים אותו מהאתר הרשמי), ופותחים חשבון משתמש באמצעות כרטיס אשראי. בדרך כלל מחיר המשחק כולל גם את מחיר החודש הראשון, שלאחריו יש להמשיך לשלם תשלום חודשי כדי להחזיק את המנוי.
השילוב של משחק תפקידים עם צ'אט, תחושת הקהילתיות והפוטנציאל למשחק תפקידים עמוק או מנצ'קיניות עמוקה לא פחות, עזר לתת לEverquest ולמשחקים ההמונטיים את הכינוי Digital Crack.

למרות שפחות או יותר אפשר לסכם את המשחקים האלה כזירות האק-אנד-סלאש המוניות, שבהן רוצחים מפלצות,אוספים חפצים וכסף ועולים דרגות כל חצי שעה, יש למשחקים סיפורים מסועפים שמי שאכפת לו יכול לעקוב אחריהם ולהשתתף בהם.


ניסיון אישי – Anarchy Online
בהמלצתו של אטוס הורדתי את Anarchy Online, משחק עתידני שנותנים בו שבוע חינם להתנסות.
מה אני אגיד לכם? לא משהו.
הגרפיקה לא מרשימה, למרות שהיא לא כל כך גרועה כמו של Everquest, אבל בעיקר מכניקת המשחק הפריעה לי - שליטה כל כך מסורבלת בדמות ובממשק לא ראיתי כבר שנים.

שליטה
המשחק יכול להתנהל מנקודת מבט של גוף ראשון, גוף שלישי עם מצלמה קבועה או גוף שלישי עם מצלמה ניידת. הממשק הוא Point and Click, כאשר המקש הימני דווקא של העכבר מבצע את הפעולות, והתזוזה מתבצעת באמצעות החיצים או מקשי WASD, כמו במשחקי פעולה. אבל, כדי להתבונן מסביב באופן חופשי, שהרי זה משחק בעולם תלת-מימד מלא, צריך להחזיק את הכפתור (שוב) הימני של העכבר לחוץ - אחרת הסמן מתרוצץ לו על המסך. לא נוח.

דמויות ותקשורת
מבחינת פיתוח הדמויות המשחק דווקא נראה מבטיח - יש הרבה מקצועות לבחירה וכישורים שניתן ללמוד וגם מבחינה חיצונית המבחר גדול. למרבה הצער אין כל כך אפשרות לשחק ללא קרבות - אם יוצאים החוצה, סביר שתותקפו, ואם תיקחו עליכם משימות כדי להרוויח כסף, חפצים או ניסיון, ברוב המקרים תהיה לחימה. מצד שני, לא חייבים לשחק לבד, ואפשר בקלות רבה לצרף אליכם עוד שחקנים כדי ליצור חבורות. לא רק זה – אפשר להקים ארגונים בתוך המשחק ולתת להם מטרות ספציפיות ואף לתת דרגות לחברי הארגון.
גם סגנון המשחק הזה די לוקה בתחום התקשורת בין השחקנים – אין תמיכה בתקשורת קולית, וחלון הצ\'אט מאוד לא נוח.

אימונים וניסיון
כאשר מתחילים לשחק, לאחר שלב עיצוב הדמות מגיעים לאזור האימונים. כאן אפשר להסתובב באזור קטן ומגודר, שבו לא נשקפת לכם סכנה, כדי להתרגל לשליטה במשחק ולהכיר את המצבים השונים – שיחות עם דמויות אחרות (גם דמויות שחקן וגם דבשי"ם) שימוש בחפצים ובחנויות האוטומטיות, אז גם לצאת מהאזור המגודר לטבע כדי להתחיל להלחם. לא ניתן בשלב זה לתקוף דמויות שחקן אחרות, אלא רק להלחם במבחר די מצומצם של חיות בר (ציפור קטנה שנראית כמו תוכי, איזה מכרסם שנראה כמו גרב ונחשים גדולים מאוד) ושני סוגים של יריבים אנושיים.
נקודות ניסיון מקבלים על הבסת יריבים ומילוי משימות, וכל פעם שעולים דרגה ניתן לשפר את תכונות הדמות והכישורים. לפי מקצוע הדמות יש כישורים שעולים יותר או פחות נקודות, ולכן לא סביר לפגוש דמות של מהנדס עם יכולות קרב מגע גבוהות.
ניתן לשפר את הדמות גם באמצעות השתלות - את השתלים אפשר למצוא על גופות היריבים או לקנות בחנויות, ודמויות מסוימות אף יכולות לייצר שתלים ולמכור אותם. כדי לבצע את ההשתלות יש להגיע לקליניקות המיועדות לכך.
ניתן לעזוב את אזור האימונים ולהיכנס לעיר האמיתית כאשר מגיעים לדרגה 2 או צוברים 1000 קרדיטים (המטבע במשחק). המקום אליו מגיעים הוא אזור מגורים קטן שבו הדמות יכולה לבחור לעצמה דירה, ולקבל על עצמה משימת אימון.
זהו – אנחנו מוכנים למשחק האמיתי.

בסופו של דבר, הגעתי לדרגה 7 עם הדמות שלי - וביטלתי את החשבון לפני שתמו ימי הניסיון.
למרות ניסיון המשחק הפחות ממהנה שלי עם AO, אני חושב למשחקים המונטיים יש פוטנציאל גדול להנאה עמוקה יותר.

לא בדיוק אבל בערך
Neverwinter Nights (להלן NWN) הוא המשחק הבולט ביותר בתחום משחקי התפקידים הממוחשבים בחודשים האחרונים, במיוחד בגלל כל האפשרויות שהמשחק פותח עבור השחקנים.
לעומת המשחקים ההמונטיים האחרים שהזכרתי, שבהם לשחקן אין את היכולת לשנות את עולם המשחק, בNWN זה לא כך: המשחק מגיע עם כל הכלים כדי ליצור הרפתקאות, אזורים, חפצים חדשים ואף לשנות את חוקי המשחק.

למרות שבהשוואה למשחקים אחרים כמו Morrowind הסיפור העיקרי בו די נופל למלכודת ההאק-אנד-סלאש, חוויית המשחק מהנה יותר ואין ספק שהיא יפה הרבה יותר.
בNWN אנו משחקים בעולם פנטזיה לפי מערכת החוקים של מו"ד מהדורה 3, וניתן לשחק לבד או במצב מרובה משתתפים. כל אחד יכול להפעיל את המשחק כשרת שמאפשר לשחקנים נוספים להתחבר אליו (עד 64 שחקנים, תלוי בחומרת המחשב).
מה שמיוחד בעניין הוא שלמרות שNWN לא רץ על שרתים ייעודיים כמו Everquest או Anarchy-Online, קיימים שרתים כאלה (הנקראים Persistent Worlds, עולמות מתמשכים) ואף ניתן לחבר שרתים שונים אחד לשני כדי ליצור מערכות משחק גדולות יותר. קהילת NWN בגיימר, דרך אגב, שוקדת על פרוייקט כזה – העיר ציון.

אם זה לא מספיק, שחקנים יכולים לשמש כשהמי"ם, במיטב המסורת של משחקי תפקידים אמיתיים וכך לנהל את המערכה בזמן אמיתי, לשחק את הדבשי"ם ולהשפיע (או ממש לשנות) על הסיפור בעודו מתרחש. (וכן, גם כאן אפשר להפיל דרקונים אדומים על שחקנים מעצבנים)

מה בעתיד?
ישנם משחקים המונטיים אחרים שנראים מעניינים יותר - בראש וראשונה, עוד משחק מד"ב : Earth And Beyond. משחק עתידני שבו ניתן לבחור לשחק דמות ששייכת לאחד משלושה פלגים של האנושות בעתיד הרחוק, לאחר שהמין האנושי עזב את מערכת השמש.
זהו משחק חלל שבו כל אחד יכול לעצב את החללית שלו ולשחק כלוחם, סוחר ,הרפתקן, כורה מחצבים ועוד. אחד מהדברים המייחדים את E&B הוא שיטת נקודות הניסיון שלו: יש שלושה סוגים של נקודות ניסיון, שניתן לקבל לפי קרבות, מסחר ומחקר – דבר שמאפשר משחק רציני יותר גם למי שלא מעוניין להתרכז בלחימה.

המשחק השני - City Of Heroes. כאן אנו חוזרים לז\'אנר הסופר גיבורים, וכמו במשחק Freedom Force השחקן מעצב לו דמות של סופר גיבור ויוצא להגן על הצדק בעיר פראגון סיטי מנבלי-על, מפלצות וחייזרים פולשים.
גם כאן צבירת הניסיון שונה מהמקובל בתחום, והנקודות משמשות כדי לשפר את היכולות המיוחדות של הגיבורים ולא כדי לעלות בדרגות.


Earth and Beyond פותח ע"י Westwood Studios שידועים בעיקר בזכות סדרת Command and Conquer, ומופץ ע"י Electronic Arts. למרבה הצער אין לו תקופת התנסות ולכן לא שיחקתי בו.

City of Heroes נמצא בפיתוח ע"י Cryptic Studios, וצפוי לצאת לבטא במחצית הראשונה של 2003.