המערב הפרוע

נשים במערב
ניצן "טאז" בר


השמש שקעה במערב בזמן שהיא תלתה בחוץ כביסה, היא לבשה שמלה קלה ודקיקה, כשהשמש היכתה בה מאחורה ראו את הצורה האמיתית שאלוהים נתן לה.
הרוכב ירד מסוסו, כולו אבק דרכים, היא הרימה את ראשה ורצה לחבק אותו, לא שינה לה זה שהוא היה בדרכים חודשים, היא רק ידעה שהוא חזר הביתה לבסוף.


בכל מקום שבו יהיו גברים, גם נשים יגיעו אליו, במערב הפרוע לנשים היה חלק חשוב מאוד, גם בהתישבות וגם בחיי היום יום, אנחנו תמיד חושבים על המערב הפרוע כמקום של הגברים, של האקדוחנים, הפושעים, המהמרים, האינדיאנים וכדומה, אבל אנחנו לא חושבים על הנשים במערב, כמו שאומר הפתגם "מאחורי כל גבר חזק עומדת אישה יותר חזקה."

הנשים במערב היו משהו מיוחד, לא היו להן זכויות כמעט, לא הצבעה לא בעלות ולא הרבה דברים, אבל למרות זאת הן היו חזקות. הן ידעו מי הן ולאן הן הולכות, הן באמת שלטו במערב.
נשים הגיעו למערב בהתחלה בעיקר בתור בדרניות, לכל מיני עיירות כורים ועירות פרועות, הגיעו מלצריות, נערות שעשועים וכמובן זונות. אחרי זה הגיע הגל של המתישבות, הנשים הנשואות שהגיעו עם הילדים אחרי הבעל שבנה כבר בית.

בתוך המתישבות היו גם כמובן את אותן נשים שבאו בלי בעל, והתחילו להקים בעצמן את הבית שלהן, להן היה את האומץ לעזוב הכל וללכת ולמצוא את הגורל שלהן, עם זה בגלל שהבעל שלהן מת, בגלל שהן לא מצאו בעל, או אלף ואחת סיבות. הן הגיעו למערב ולמרות כל הסכנות הן הצליחו להפריח אותו, לבנות בתים להתפרנס ולשגשג.

במקביל אליהן שכן הצליחו היו את הנשים שלא הצליחו להקים בית או למצוא בעל, בחורות אלה הרבה פעמים התדרדרו לזנות, הזנות במערב הייתה עסק מאוד משגשג, כמעט ולא הייתה עיירה במערב שבא לא היו מספר זונות, המקצוע העתיק בעולם בהחלט קיבל מקום של כבוד במערב הפרוע, ראשי עיירות, אנשי חוק, פושעים, אנשי עבודה, כמרים, בעצם כולם הגיעו לזונות, במקום שאוכלוסית הנשים בו הייתה קטנה מאוד, לא היה הבדל של מעמדות, כולם בשלב זה או אחר הגיעו אליהן.

הנשים שעסקו במקצוע הזנות במערב, התחלקו לשני חלקים, אלה שנפלו לזה ממצוקה כספית בעיות וכדומה, שלבן לא היו חיים, הן בדרך כלל עבדו אצל סרסורים שונים ובכל מיני בתי בושת קשים מאוד, של לקוח אחרי לקוח, בתנאים קשים, ה היו מוכות הרבה פעמים, מנוצלות, מושפלות, ובסופו של יום לא ראו הרבה כסף.

מצד שני היו את הבחורות היותר חזקות, הבחורות שבחרו במקצוע הזה, כדרך להתפרנס, אלה הבחורות שניצלו את הגוף שלהן בשביל לסחוט אנשים אחרים דרך סקס, ישנם סיפורים אדירים על בתי בושת שנוהלו ע"י נשים, וששלטו בעיירות שלמות בגלל שהן ידעו הכל על כולם, על כל אחד מהאנשים בעיר היה להם מידע מפליל, ככה שאף אחד לא יכל להתעסק איתן.

נשים אלה גם עשו הרבה כסף, הן היו קשוחות אמיצות ונוכלות, לא הייתה להן בעיה לתת שירותים לכל אחד, אבל לכל אחת מהן היו את הגבולות שלה, במערב שלאף אישה אין זכויות, הן היו הנשים היחידות שבאמת באמת היו חופשיות מעול הגברים, אף אחד לא יכל לומר להן מה לעשות. הן חיו לפי החוקים להן בזמן שלהן.

כמובן שחוץ מזנות היו עוד תפקידים לנשים, מלצרות, תפירה, אחיות וכו' וכו', אלה היו נשים עובדות שניסו לפרנס את עצמן בכבוד, בדרך כלל נשים אלה שנאו וקינאו בזנות מהסוג השני, בחופש שלהן בעצמאות שלהן, ובכוח שלהן. לכן הן היו האויבות מספר אחת של הזונות, הן גם לא לקוחות, ככה שאין לזונות כוח אליהן, והן גם מתעבות את המקצוע המדובר. ככה שרוב הפעמים שבתי בושות נסגרו זה קרה בגלל נשים עובדות ונשים נשואות שדחפו את הגברים שלהן לסגור את העסקים שלהן, ולגברים מבחינה זאת לא הייתה ברירה.

הכוח השני שערב לזונות היתה הכנסיה, כמרים רבים שהטיפו נגד הזוהמה והתועבה שיצאה מבתי הבושת השונים ושגרמו לגירושים רבים ואף ללינצ'ים באותן נשים, שאותם הם הוקיאו בתור "בנות השטן", "יצר הרע", "שורש התומעה" וכדומה, כמרים רבים צברו ככה את אהבת הקהילה שלהם, בתור מוציאי הרע מהקהילה, בתור המצילים של התמימות. אבל כולנו יודעים שתמימות והמערב זה שתי מילים שונות מאוד, והרבה פעמים היו גם כמרים שנתפסו בקלקלתם בתוך בתי בושת שונים.

במקביל ל"מתישבות" ולזונות היו כמובן את אותן נשים מעטות אומנם, אבל עדיין קימות שניסו להצליח בעולם הגברים, בתור אקדוחניות, בתור פושעות, בתור נשות חוק, בקיצור בתוך לב העולם הגברי והמצ'ואיסטי, ובעולם שנשלט ע"י גברים למאן גברים, צריך לזכור שזה קשה מאוד.

בדרך כלל היה מדובר בנשים שאפשר לכנות אותן בתור "טום בוי" נשים שהן חצי גבר, עדיין נשיות, אבל מסתובבות עם ג'ינס, אקדח, כובע בוקרים וכמובן סוס. היו כאלה מתוך אותן נשים שהצליחו להשתחל לעולם הגברי, אבל הן היו צריכות להיות הרבה יותר חזקות, כי אישה לבדה במערב מזמינה צרות, בחבורת פושעים את אף פעם לא יכולה לדעת עם לא ינסו לאנוס אותך. את אף פעם לא יכולה לסובב את הגב שלך.

הסכנות שערבו לנשים שבחרו בדרך החיים הזאת היו רבות מאוד, אונס, רצח, שוד דרכים, חטיפה, הכאה, הכל היה מנת חלקן של נשים אלו, אבל הן עדיין המשיכו בכוח קדימה. צריך לזכור שנשים אלו הייתה עוד בעיה, אף גבר לא רצה להתחתן עם בחורה שיכולה לשלוף יותר מהר ממנו, זה היה פוגע בו, לכן רוב הנשים שבחרו בדרך החיים הזאת נשארו בודדות, מבלות את חייהן על גב האוכף במרדף אחרי פושעים או כסף.

בסופו של דבר לכל הנשים האלה היה כוח רב, עם הן היו זונות, מתישבות או אקדוחניות, גברים לעולם ירצו נשים, לכן תמיד היה להן כוח, אבל במערב, תקופת התישבות קשה ומסוכנת, הנשים לא יכלו לדעת למה לצפות, והמעבר מחיי העיר הטובים והנעימים לחיי המערב הקשים וכפויי הטובה הייתה קשה מאוד, ורבות הנשים שמתו בזמן הניסיון לעשות את המעבר הזה.

אבל עד היום הזה, מסתכלים על הנשים בתקופה הזאת שהתמודדו עם מצבים בלתי אפשרים של עיבוד אדמה, עזיבת בעל, מוות ושכול, והצליחו למרות הכל לעשות את הבלתי אפשרי, רבות מנשים אלה עד היום מונצחות בדרכים שונות, מהאחיות במלחמת האזרחים, דרך זונות טובות לב, ועד אקדוחניות בשירות החוק, לכולן יש מקום של כבוד בהיסטורית המערב.