זן ואמנות משחקי התפקידים


אביעד רוזנבוים


בחלק זה של הסידרה הקצרצרה לגבי הזן , אני אספר לכם איך בכלל מ"ת מתקשר לזן ולבודהיזם.
אני בטוח שכולכם כבר להוטים לדעת :)
באופן טבעי , הנושא של זן והפילוסופיה הבודהיסטית-מזרחית נמצאת בשימוש , בעיקר , במערכות אשר מתרחשות במזרח הרחוק או בעולמות אחרים אשר מצויים בהם מוטיבים דומים.
לפי דעתי , ואני בטוח שגם רובכם תסכימו איתי שעל מנת להצליח להיכנס לדמות בצורה הטובה ביותר עליכם להבין אותה ולהצליח לעבור הכל דרך העיניים "שלה".
אך רובנו , מערביים שכמותנו , לא קרובים אפילו במעט לתפיסת העולם המזרחית כלל וכלל , למעשה , ההיפך הוא הנכון.
תפיסת העולם המזרחית כה שונה מהמערבית , אפילו בפרטים הקטנים ביותר.
אחד מן ההבדלים הגדולים ביותר , הינו המשמעות של ה "אני" בחברה.
בחברה המערבית , רבים האנשים אשר שואפים בכל מחיר להצלחה , לקריירה משגשגת ופורייה , למימוש עצמי וכמובן , להררי עושר.
האני הוא הדבר המרכזי בתפיסת העולם המערבית , עוד מימים עברו , וחשיבותינו העצמית עולה בהרבה על חשיבותו של כמעט הכל.
בחברה המזרחית הדבר הוא בדיוק להיפך , ישנו ביטול של ה"אני" , כולנו חלק ממשהו גדול הרבה יותר.
כולנו מרכיבים קטנים בתוך הקיום האינסופי , אין שום דחף להצלחה מסחררת או למטרות אישיות גרנדיוזיות , הכל מסתכם בייעוד שעלינו למלא כדי שהעולם ימשיך לתפקד.
אין מקום להתחרטות או למחאה על כך , כל אחד ואחד ממלא את תפקידו , אם הוא רוצה ואם לאו ואף אחד לא מפקפק על כך , כלל וכלל לא.
אם נסתכל אך ורק בחלק זה , נוכל לראות עד כמה שתי תפיסות העולם הללו מנוגדות ושונות זו מזו.
שונות קריטית למשחק הדמות , עד כדי כך.
אני מניח שכבר כעת הבנתם למה כל כך חשובה ההבנה , שאין לנו ברוב המקרים , של תרבות כה שונה מאיתנו.
אך הדבר לא פשוט כמו שהוא נראה , השונות לא באה לידי ביטוי בתפיסת העולם.
היא עמוקה הרבה יותר מכך , היא מגיעה עד לדרך המחשבה.
בחברה המערבית , מחאה , למשל , לא רק מקובלת אלא אפילו רצוייה.
בתרבות המזרח אין מקום לדבר שכזה , לכל אחד יש תפקיד שעליו למלא , מעמד שבוא הוא צריך להישאר ולחיות , אין אופציה לחלוק על כך.
שוני זה הוא לא היחיד בדרך המחשבה , ישנם מאות כאלה , אם לא יותר , וברור שלא אוכל לפרט כאן את כולם , גם אם הייתי מאוד רוצה.
אני בכלל לא בטוח שהדבר ניתן לתפיסה והכרה מלאה , אבל כמה שיותר – יותר טוב.
כל אחד מאיתנו , יכול לנסות בעזרת הידע שצבר עד כה בנושא למצוא עוד שינויים שכאלה בדרכי המחשבה.
ככל שתרבו להגיע לכאלה , ההבנה רק תגבר וההיכנסות לדמות בעלת פילוסופית חיים שכזאת רק תעשה קלה יותר ומשחק הדמות ישתפר פלאים.
עוד שינוי מהותי , הוא באופן התגובה לעולם ולהתרחשויות אשר קורות סביבך.
על פי הגישה המערבית , ככל שתגיבו יותר מהר כך יותר טוב , למעשה , ישנו איזה משפט שאני נזכר בו עכשיו שטוען שאם לא תגיבו מספיק מהר , לא תצליחו בכלל לשרוד בה.
אולי זאת האמת אולי לאו , אבל הגישה המזרחית מתייחסת לכך באופן שונה לגמרי.
אם בחברה המערבית , העיקר הוא להגיב חזרה , בגישה המזרחית העיקר הוא להשתלב עם הזרם.
להתאים את עצמך ולהסתגל לעובדות ולא לתקוף אותן חזרה.
בכלל , הגישה המזרחית הרבה יותר שלווה ושלמה עם העולם.
היא אמנם לא באה בגישה של "מה שיקרה – יקרה" , אבל היא לא נמצאת במעין אמוק של השתלטות וכפייה של השתנות על הצד השני דווקא.
בחלק גדול מכך , מעורבת תורת הקארמה , אשר גורסת שהכל תלוי בעצם באדם עצמו.
באם הוא יגיב בצורה טובה ולא ע"י גרימת רע לזולת , אז גם לו יהיה טוב.
הגירסה הזו נותנת למאמינים בגישה זו תימוכין לכמה שפחות התערבות וכפייה , שהן , יגרמו לגלגל הקארמה להחזיר אלייך דברים שכאלה גם כן , דבר שאתה לא רוצה בו , כמובן.
עוד דבר , אשר די הפתיע אותי בתחילה , מפני שהגעתי למסקנה שבעצם אף פעם לא הייתי ממש מודע לו.
בתרבות המזרחית קיימת גישה של "אני מאושר , עד שתוכיחו לי אחרת".
בחברה המערבית , הדבר בכלל לא קיים , קיים מרדף אחרי האושר ואמצעים להשיגו , לעומת החברה המזרחית שבה הדבר הוא מובן מאליו.
הדבר גם מתקשר לפסיביות , לכאורה , בגישה המזרחית – גם העניין הזה טוען שהדברים הם הרבה יותר פשוטים וטבעיים ממה שנראה לעין בתחילה , שצריך לקחת את הכל הרבה יותר בקלות ולאו דווקא להתעקש על להעמיק ולחפש בכוח את המקום שבו אתה נכנס בו , את המקום שאתה אמור להשפיע מתוכו.
אך הדבר , לאו דווקא מעיד על כך שהתרבות המזרחית דוגלת באי בחינה של הדברים לעומק.
להיפך דווקא , היא תומכת בפתיחות לכל ובחיפוש אחרי תשובה שמתקבלת על הדעת , אך לאו דווקא תשובה אשר תהיה הטובה ביותר להם.
הם נמצאים בחיפוש מתמיד אחר האמת , ולא מתבצרים בעמדה שדווקא נוחה להם , אך לא בהכרח הנכונה.
ולבסוף , אחד ההבדלים החשובים ביותר בין הגישות , אם לא ה-הבדל.
הגישה המזרחית דוגלת בגישה של "הכל הוא לא כלום" , דבר המתבטא בכל תחומי החיים אשר מוכרים לנו.
הגישה הזאת מבטלת את הערך החומרי לגמרי , היא מבטאת את העליונות של אורח החיים הרוחני על פני זה החומרי ואת סדר העדיפויות של הנוקטים בגישה המזרחית.
כמו כן , היא באה לבטא שלאדם עצמו ולחומר בכלל אין כל חשיבות , כולנו רק "כלי משחק" בתוך הקיום , כולנו משרתים אותו ומבטיחים את קיומו , בדרך זו או אחרת.
החשיבות היא בדברים המופשטים עצמם , בידע וברוח , אפילו הבודהה לא נחשב בעיניה לעליון בצורה כלשהי מפני שהוא היה רק כלי להעברת התורה הבודהיסטית , לא הוגה , רק כלי בידי הקיום.
הגישה המערבית , תומכת , כמובן , בעליונות החומר ובחשיבותו.
הכסף מסובב את העולם , נאמר , ואני לא חושב שיש משפט שיכול לתאר את העובדות בשטח בצורה טובה יותר מכך.
אך אני חייב לציין שבשנים האחרונות הגישה המערבית החלה לנטות יותר לכיוון הרוחני , וחשיבות החומריות מאבדת לאט לאט מעליונותה עד היום , אך אין לדעת איך הדבר יתפתח , אם בכלל.
דרך אגב , יש עוד הבדל אחד שלא ציינתי , מוצאם של המזרחיים , בעיקר מאסיה ושל המערביים מאירופה ומערבה לה :)
כל ההבדלים שציינתי עד כה הם חיוניים להבנת הדמות אליה אתם נכנסים , אשר עולמה הרוחני והנפשי שונה לגמרי מכל מה שנתקלתם בו עד היום בחברה המערבית.
הבנה שכזאת היא המפתח למשחק הדמות הטוב ביותר שאתם מסוגלים להגיע אליו בדמות בסוג מערכה שכזה.
לפי דעתי , ללא ההבנה , מינימלית אפילו , של תרבות המזרח הדמות והמערכה רק יאבדו מקסמם הרב אשר טמון בהם והדבר יהפוך להרבה פחות ריאליסטי ומעניין , כמובן.

אני מקווה שהצלחתי להעביר לכם , לפחות קצת מהידע שלי ומההבנה (המועטה) שלה זכיתי , בסידרה הקצרצרה הזאת בנושא הזן , תרבות המזרח ומשחקי התפקידים , שבאמת הייתי רוצה להמשיך ולפרט בקשר המיוחד הזה אשר קיים ביניהם , אך כאן זהו לא המקום – זהו עדיין עיתון אשר נס דגלו הוא משחקי התפקידים ואני לא רואה סיבה לחרוג מנושא זה בו עד כדי כך.
אם מישהו מכם מעוניין בפרטים נוספים בנושא , הוא מוזמן לפנות אליי ואני אשמח לפרט לו עוד בנושא זה , שהוא בעיניי אחד מן המעניינים ביותר שישנם , עם כלה כבוד לנושאים האחרים :) אני רוצה להודות במיוחד לארתור לנדה , אשר עזר לי בהכנת הכתבה וברענון זיכרוני , מדי פעם.
וכמו שפתחתי , ברצוני לסיים עם משל זן קצר , שאני מקווה שתחכימו ממנו , כמו שהחכמתם מצמד הכתבות הללו :

באירוע חברתי אחד , פגש פסיכיאטר אחד מאסטר זן.
החליט הפסיכיאטר לשאול אותו שאלה שקיננה במוח זה זמן מה , "איך בדיוק אתה עוזר לאנשים ?" , הוא שאל.
"אני מוביל איתם לנקודה שבה הם לא יכולים לשאול יותר שאלות" , ענה לו המאסטר.