כישוף מודרני
כל ההתחלות יפותאביעד רוזנבוים
מי מאיתנו לא חשק מעולם להניף את שתי ידיו אל על, למלמל כמה מילים בלתי מובנות ולשלח באדם מעצבן במיוחד כדור אש אדיר שיזכיר להם עם מי בדיוק יש להם עסק ? רבים מאיתנו הפטירו אנחה עמוקה וזנחו את החלום לאנחות, אך מעטים מאיתנו לא ויתרו והם אוחזים בו עד היום (אבל רוב הסיכויים שכדור אש לא תיראו מהם). רבים האנשים שיביטו בהם במבט תמה ומלגלג ויחשבו שהם לא יותר מהוזים מוזרים.
האמנם?
הכישוף הוא מן האמונות המיסטיות העתיקות ביותר. כמעט בכל מיתולוגיה ישנה התייחסות ניכרת למדי לטקסים מאגיים ולכוחות מיסטיים שונים שהיו ברשותם של רופאי האליל או מכשפי השבט.
הדבר נפוץ בחברות שבטיות ופרימטיביות שונות ולמעשה, נהוג גם עד היום במחוזות נידחים, כמו בחלקים לא קטנים מאפריקה, למשל. עם התקדמות השנים האמונה בכוח המאגי ננטשה ברובה, והעוסקים במאגיה נרדפו על שום התעסקותם באמנות זאת.
בבוא הזמנים המודרניים נעלמה המאגיה כמעט לחלוטין וזכרה היה שזור אך ורק בסיפורי האגדה.
אך כיום, בחברה המודרנית והמתועשת של ימינו קיימים אנשים אשר מחשיבים את עצמם כעוסקים בכישוף ובמאגיה, והתופעה הזו מתחילה להציג מימדים גדלים והולכים ברחבי העולם המודרני.
כישוף?
אך בואו נתקדם צעד-צעד, כשאני אומר כישוף - מהי בכלל כוונתי ?
כישוף הוא המדע והתורה של גרימת שינוי בהתאמה עם הרצון, עפ"י הגדרתו של אליסטייר קראולי – מיסטיקן ומכשף שחי בין המאות ה 20-19.
במילים פשוטות יותר, הכוונה היא לעיצוב מחדש או עיוות, אם תרצו, של המציאות הקיימת בעזרת כוח הרצון והמחשבה לבדם. הדבר נשמע מופרך למדי אך ישנו דגש עז במיוחד של העוסקים בכישוף שזוהי אינה תופעה על טבעית או צורה של פנומנליות אלא מדע ממשי אשר מתנהג עפ"י חוקיות מסויימת.
אמנם אין הצהרה גורפת שזהו מדע מדוייק או דבר קבוע אך ישנה במקום כלשהו שאיפה להכרה בקיום אמיתי של אפשרות לגרום לשינוי מציאות שכזה, בדרך זו. הדבר נשמע מופרך למדי אך העוסקים במאגיה מטילים את האשמה במפקפקים עצמם.
טענתם היא שכישוף יכול להתבצע רק בעזרת אמונה שלמה בו ובהיתכנותו, בלעדיה דבר לא יקרה.
כישוף עד היום לא עמד במבחן המדעי, אך לא מעט בעקבות אי רצונם של העוסקים במאגיה לבחון את יכולתם ואמונתם, דבר הנראה להם כמיותר.
כמו כן אין בהם כמיהה כלשהי להוכחת יכולתם או לגרום לאחרים להאמין בה גם הם ועל כן אין הם מתייחסים לחובת הוכחה כזאת או אחרת.
שברים אלגבריים
כמו בכל מצב, בני האדם נוטים לחלק את הדברים בכמה צורות. המאגיה מתחלקת בדרך כלל בשלוש צורות : אופייה, סוגה וע"פ מטיל הלחש. חשוב לי להדגיש שחלוקה זו אינה קיימת בשום פנים ואופן בקרב העוסקים במאגיה. חלוקה זו באה לנוחות בלבד ובאה לחלק את סוגי הכשף באופן תיאורטי בלבד, במציאות הדבר שונה לגמרי והגבולות לא נפרצים – אלא לא קיימים כלל וכלל.
דרך החלוקה הראשונה היא ע"פ אופיו של הכישוף המוטל.
ע"פ דרך חלוקה זו המאגיה מתחלקת לשלוש קבוצות : מאגיה שחורה, מאגיה לבנה ומאגיה אפורה.
המאגיה הלבנה היא היותר מקובלת כיום והדת הפאגאנית הגדולה ביותר, הוויקה (שכתבה עליה תופיע בהמשך הסידרה) עוסקת בה.
המאגיה הלבנה משמשת למטרות בעלות ציביון חיובי ביסודן, אשר מיועדות לעזור ולבצע פעולות חיוביות למען הזולת או למען עצמך. המאגיה השחורה משמשת למטרות בעלות אופי שלילי , אשר נועדות לפגיעה באחרים ולגרימה של נזק או פגיעה כלשהי. המאגיה האפורה היא תחום די נדיר, למעשה לעיתים קרובות היא כלל לא מוזכרת בחלוקה זאת.
כמו בכל תחום, גם במאגיה ישנו תחום "אפור".
תחום זה כולל בתוכו בעיקר לחשים שנעים בין טוב לרע או שהם נעשים למטרות טובות אך אופי הלחש הינו שלילי וגורם לפגיעה כלשהי.
לחלוקה זו ישנה מטרה ספציפית והיא לא נועדה רק ליופי ולפישוט שבדבר.כפי שכבר נאמר, ישנה אמונה רווחת בקרב העוסקים במאגיה בחוק הקארמה וחלוקה זו משפיע ישירות על מטיל הלחש. באם הוא עוסק במאגיה לבנה כך האנרגיה שתחזור אליו תהיה אנרגיה חיובית אשר תכניס אותו למעגל חיובי ובכך תשפיע לטובה על חייו. וההפך בדיוק יקרה אם יעסוק במאגיה שחורה, אנרגיה שלילית תחזור אליו ועל כל פגיעה שלו הוא יפגע בחזרה וקרוב לודאי שאף יותר.
דרך החלוקה השנייה היא עפ"י סוג הכישוף.
הסוגים הינם בעצם שיטות הטלת לחשים שונות, השיטות מגוונות למדי וקיימים מגוון סגנונות ואני אכיר לכם בקצרה את העיקריים שבהם. בראש ובראשונה, ישנה המאגיה המוחית. זוהי אחת משיטות הטלת הלחשים הנפוצות ביותר. הטלת הלחשים מתבצעת ע"י שימוש ישיר בכוח הנפש של המטיל על מנת להשיג שליטה בעצמו או בסביבתו ולגרום לשינוי בהם.
השיטה הנפוצה השנייה הינה המאגיה הטקסית.
כשמה כן היא, על מנת להטיל לחש המטיל מתכנן מראש טקס אשר באמצעותו ישתמש בכוחו הנפשי על מנת לגרום לשינוי במציאות. הדבר נעשה ע"י הגעה למצב תודעתי רצוי באמצעים שונים (כלים שונים, גירוי החושים, סמלים מאגיים ורוחניים) אשר מוביל את המטיל להתמזגות עם האני שלו המאפשר למטיל לנצל את כוח רצונו להשפעה על הסביבה.
קיימים עוד שלושה סגנונות שמישים פחות.
הראשון הוא המאגיה של היישויות אשר הלחשים שמוטלים בסגנון זה מתרחשים ע"י זימון יישויות שונות וציווי עליהן לבצע את רצון המטיל. השני הוא המאגיה האלמנטלית שבאמצעותה רותם המטיל את כוחות האלמנטים ובעזרתם גורם לשינוי בסביבתו.
עוד סגנון, מוכר אמנם אך פחות שמיש הוא האלכימיה אשר באמצעותה יכול המטיל לשלוט באנרגיה ע"י המרתה ותיעולה על מנת לגרום לשינוי בחומרים שונים, עפ"י רצונו. שיטה זו מערבת שימוש בחומרים כימיים שונים ובכלים שונים. שיטת החלוקה האחרונה היא , למעשה, הברורה ביותר ואין עליה עוררין ממשיים. חלוקה זו מחלקת את מטילי הלחשים לכמה קבוצות, שמכונות זרמים, וכל אחת מהן מאופיינת בצורה שונה ויש לה ייחודיות משל עצמה.
הזרם הנפוץ ביותר הוא הוויקה שהמשתייכות לו הן בעיקר נשים ועיקר עיסוקו הוא במאגיה לבנה.
הוויקה הוא זרם פאגאני ובמקרה הזה הכישוף והדת משולבים יחדיו בעיקר מפני שהכישוף מהווה מעין תחליף או הקבלה לתפילות ולסגידה לאלוהי הדת.
עוד זרם נפוץ הוא השאמאניזם אשר הוא לא בדיוק זרם דתי אלא טכניקה להגעה למחוזות רוחניים גבוהים יותר מהרגיל.
הוא דוגל בעיקר במאגיה טקסית ובשימוש בכלים פולחניים שונים על מנת להטיל לחשים. זרם נפוץ נוסף הוא הזרם הדרואידי-קלטי אשר דוגל באהבת הטבע וברצון העז להגן עליו והכישוף בו נובע בעיקר מההתחברות לטבע ומתוקף ההוויה המשותפת לדרואיד ולטבע. אחד הזרמים המסקרנים ביותר הו הקבלה היהודית שהיא מתורות הכשף העתיקות ביותר ומהווה את אחד מהזרמים היותר מיסתוריים והעוצמתיים שישנם.
מידע נוסף על כל זרם וזרם יופיע בכתבות הבאות בסדרה.
איך דברים עובדים?
לכאורה, הדבר די פשוט.
האמונה הרווחת בקרב רוב העוסקים במאגיה שהכל עשוי מאנרגיה, מן הדבר הקטן ביותר ביקומנו עד לגדול שבהם ומכך יוצא שגם אנו, בני האדם מהווים צורה אנרגטית.
כאשר אדם מטיל לחש הוא בעצם שולח מעצמו אנרגיה אל היקום ואנרגיה זו גורמת לשינוי במציאות.
הדבר נכון גם מבחינה ביולוגית אך לא מקובל מדעית שע"י פליטת אנרגיה ניתן לגרום לשינוי דרסטי בעצמים אחרים.
האנרגיה יכולה לבוא הישר מהאדם עצמו או שהוא יכול לשאוב אותה מצורות אנרגטיות אחרות אך בכל מקרה, בסופו של דבר, האנרגיה תחזור אליו בדרך כלשהי – ע"פ האנרגיה שהוציא. הדבר מהווה בעצם התגלמות של חוק הקארמה אשר גורס שהיחס שתעניק לעולם יחזור אלייך באותה הצורה. הדבר לא קבוע ומוחלט כפי שמשתמע מכך, לעולם לא הייתה ולא תהיה דרך קבועה ומחייבת להטלת לחשים.
ישנן תפיסות שונות ולמעשה, הטלת הלחשים הן דבר די אישי אשר משתנה ממטיל למטיל - אחדים מבצעים טקסים מיוחדים הכוללים שימוש בכלים שונים ואחרים משתמשים בהשבעות שונות ואף פחות מכך.
אבל זה לא כה פשוט וקל כפי שנדמה בתחילה. לא ניתן לקום יום אחד בבוקר ולהתחיל להטיל לחשים, צריכים להיות מוכנים לכך בעיקר מהבחינה הנפשית\מנטלית. הדבר יתרום לא רק להצלחת הכישוף אלא גם לשלמות הנפשית של האדם ולהפחתת סיכוייו להיפגע כתוצאה מהטלת לחשים שגויה או פגומה.
אחד הצרכים הראשוניים הוא להגיע לשלוות נפש ולחיבור עם המהות הפנימית שלך, כמו כן יש להגיע למצב של הכנת ההוויה לפעילות אנרגטית כפי שמתרחשת במהלך עיסוק במאגיה. לרוב זה נעשה ע"י מדיטציה, אשר תורמת להשגה של כל אלו ולשיפור התחום המנטלי של האדם באופן כללי גם כן.
דבר נוסף, לא פחות חשוב, הוא הדמיון.
על מנת להטיל לחש יש צורך בראייה חזותית מפותחת וביכולת הדמייה גבוהה.
למעשה, אחתה דרכים היותר נפוצות להטלת יחש היא יצירת תמונה מנטאלית ו "הלבשה" שלה על המציאות ע"י כוח הרצון. ישנם תרגילים רבים אשר מיועדים לשיפור הדמיון (לא שאנחנו צריכים כאלה, אנחנו רול פליירים), הנה דוגמה לאחד מהם:
בחרו חפץ מוכר כלשהו, למשל, תפוח.
הביטו בו היטב ואז הסתירו אותו מכם וכתבו את כל הפרטים שאתם זוכרים לגביו, צבעו, צורתו, כתמים שהיו עליו וכו'. לאחר מכן הסתכלו עליו שוב והוסיפו לרשימה עוד פרטים שהחסרתם בפעם הקודמת. עכשיו סלקו את התפוח מהאזור ונסו ליצור תמונה מחשבתית שלו, על כל פרטיו. כאשר תשלטו בדבר נסו ליצור תמונה תלת מימדית שלו ולבחון אותו מכיוונים ומזוויות שונות. כאשר תשלטו בכך, עברו לחפצים מורכבים יותר, בעלי פרטים ואפיונים רבים יותר.
עוד דבר מרכזי שדרוש על מנת להטיל לחשים הוא כוח רצון וריכוז.
שני אלו מהווים חלקים חשובים במיוחד בהטלת לחש ולדאבוננו, חלק מאיתנו לא נולדו עימם.
ניתן לעבוד עליהם בדרכים שונות ואף רצוי לעשות זאת מפני שמטיל לחשים ללא כוח רצון וריכוז במידה הנדרשת פשוט לא יצליח במלאכה אשר הוא מנסה לבצע ומאמציו יהיו לריק.
עד כה קיבלתם סקירה כללית של נושא המאגיה והכישוף, במעין מבט על מהיר.
הכתבות הבאות בסדרה יעסקו בזרמים השונים, במאפייניהם ובתפיסת העולם הייחודית שלהם.
