גליון מקוון למשחקי תפקידים * נוסד יוני 2000 * גליון 35

"החיה שבתוכנו" - ההרפתקה העברית הראשונה למו"ד 3 מאת זיו קיטרו אתם ראיתם אותם בביגור III, בין החנות של זיו לחנות של שי מהקומיקסים- הם ישבו ומכרו את חוברת ההרפתקה העברית הראשונה למו"ד 3, בישראל (ובכלל). זיו נטפל אליהם, כיאה לכתב דימונס ושדד להם חוברת על מנת להכין עליה כתבה. (הרפתקה מאת עומרי סופר) רוחות הצפון - חלק ב' מאת אבי סבג על ההתארגנות הפרקטית, היציאה למלחמה, כלי הנשק והספינות של הויקינגים. מיתולוגית אנשי זאב ופילוסופיה – על השלישייה ו XXX מאת איוב קרן על הגאיה, קאנט, מרחב וזמן על שלושת הכוחות הטרנסנדנטיים: הווילד, הוויבר והוורים ואיך כל זה נכנס לכתבה אחת על אנשי זאב. בלוז, גיטרות, משחקי תפקידים- חלק א' מאת מישל סבח כתבה בנימה מעט אישית מאת מישל סבח- אין פה מפלצות או עב"מים אבל תהיו מרותקים אליה כמו אל שאר הכתבות של מישל. תנו לי ב Distortion. בחלל אף אחד לא יכול לשמוע אותך מצחצח שיניים מאת ערן אבירם ערן אבירם מנתח את הרקע והמערכה, למען שחקני התפקידים, של שלוש סדרות קאלט בריטיות: Red Dwarf, Doctor Who ו(כמובן) Hitchhiker's guide to the galaxy. ומה חלומות נראה בשינת לילה מאוחרת... מאת זיו קיטרו סיוטים, דה-ז'-וו-ים, חלומות שיתופיים וחלומות היעוד. על השימוש בחלומות (כן, שוב) מצד המנחה ומה הם יכולים להגיד על הדמות עצמה. חשמל זורם בכפות ידיך מאת אביעד רוזנבוים ריפוי מאגי על ידי מגע ושדות אנרגיה... גם אני מבולבל. עידן החלומות מאת אביעד רוזנבוים "עידן החלומות" (תקופת הבריאה) הינו מיתוס מרכזי אצל האבוריג'ינים ובו טמונים שורשי המיתולוגיה האבוריג'ינית. חוסר יצירתיות והמנחה המיואש מאת ערן בן-סער באופן כללי יצירתיות היא עניין שלא רבים זכו בו, ערן מציע דרכים לעקוף את המצב הזה ואולי לשאוב טיפה ממקורות שלא חשבנו עליהם קודם לכן... והוא קורא לעצמו מנחה שכל או אמנות? מאת אמיר איתן על התיאטרליים שבנינו ולעומתם-אלו שאוהבים לשחק אצל ערן. מספר היבטים של משחק בעל ביטוי של יכולת משחק גבוהה לעומת משחק בעל ביטוי של יכולת שכלית גבוהה. שיחות עם מורגן לה-פיי- האגדה של אחרי הפסח מאת ערן בן-סער די לניסויים בערן! ננסק- העזר כנגדו מאת ערן אבירם מה טיזר? זה ננסק! עורך ראשי: אמיר איתן | עורכים לשוניים:שירי בן-סער מולוט ואריאל בר-נתן צוות Demons: ערן בן-סער, אבי סבג, זיו קיטרו, אמיר איתן ויובל סרנה. כתבי המערכת: ערן בן-סער, אבי סבג, זיו קיטרו, אמיר איתן, ניצן בר, ברוכי מלביץ, אביעד רוזנבוים, ערן אבירם, איתמר פארן, מישל סבח ואיוב קרן כתבים נוספים בגיליון זה: לא אוהבים אותנו. עיצוב: ג'וני זילבר. בנייה ותכנות: יובל סרנה. מייל למכתבים ומאמרים demontimes@demons.org.il

יש הרבה זוועות בעולם. מגיפות, מלחמות, רוצחים ואנסים, שודדים ובועלי כבשים- כל כך הרבה זבל יש בעולם שלעיתים בא לבכות. אבל אם באמת אתם רוצים לבכות... או להתאבד- לכו לראות את "The Dreamcatcher". פעם בכמה זמן אני והקיטרויים עושים ג'סטה לתיאטראות ישראל ואומרים: "וואלה, בוא נלך לראות איזה סרט אצלכם במקום בדי.וי.די". לא ברור לנו למה אנחנו עושים את זה- אצל ניר יש מסך הרבה יותר גדול מהמסך בקולנוע וגם המיזוג, השקט והמיטה הנוחה עושים את הצפייה מהנה הרבה יותר, אבל(!) אנחנו תורמים למאמץ המלחמתי ומבזבזים 33 שקלים חדשים בקופות הסרטים. אני לא חושב שיש לתיאטראות מספיק כסף לפצות אותנו על הזוועה הזו שהם בטעות מרחו על המקרן ונתנו לה לרוץ. לא ברור היה לנו מה עשינו רע מהשניה שביקשנו כרטיסים לשניה שהסרט נגמר, שתוגמלנו ב"סרט" הזה. אם הייתי מביא את המצלמה הדיגיטלית לקולנוע ומצלם את ישיבת הפה הפעור של ניר הייתם מבינים עד כמה הסרט היה רע. מה רע?- "קאראטה קיד" נראה כמו "פורסט גאמפ" ליד הסרט הזה. ישבנו המומים- פעורי פה וזלגו לנו דמעות מהעיניים. אנחנו לא מהמתייאשים וחשבנו שאם נעבור את מבחן ההישרדות הזה יתחיל הסרט האמיתי. אתם יודעים, זה בשבילו שילמנו 33 שקלים חדשים וסחבנו את עצמינו מהבית. זה שנכתב על פי הספר של סטיבן קינג... הסרט, אתם יודעים. השקופיות של המרצה לגרמנית שלי (שקופיות רבותיי! זה אפילו לא זז) יותר מעניינות מה"סרט" הזה. הפרסומות של ESC פחות מעיקות ממנו ו"מהפך" עם אורנה דץ פחות צפוי ממנו. כלומר, יש רמה שמתחתיה גם סטודנטים מתביישים להציג את הסרט הזה בתור פרוייקט גמר או חצי גמר שלהם. יש סרטים שהנאיביות שלהם גורמת ליורם גאון להיראות עוקצני והשעמום שהם מקרינים יכול לסרטן. יש סרטים שהיה יותר חכם להשקיע בקרח מאשר בהפקה שלהם ויותר נבון לתקוע סכין בפיקה מאשר לחזור ולצפות בהם. אלו הם הסרטים שאתה יוצא מהם ושואל: "למה בעצם אנחנו משלמים יותר על סרטים אם הם נעשים רק יותר גרועים?" והתשובה רבותיי היא "כי צריך לשלם למתרגם הרוסי על הכתוביות שלו", ובאמת שיכולנו להתסדר גם בלעדיהם. אמיר איתן