גליון מקוון למשחקי תפקידים * נוסד יוני 2000 * גליון 38

המיתולוגיה המצרית – חלק ג' מאת אביעד רוזנבוים המשך סדרת הכתבות על המיתולוגיה המצרית. הטלנובלה נמשכת והיא ממש מגניבה. סוף העולם- 1,2... 1,2... חלק ראשון מאת ברוכי מלביץ אני לא יודע מה איתכם אבל שום בקטריה רעבה לא תוכל אותי. סוף העולם יהיה אחרי יבוא בדיוק שניה אחרי שיסגרו את המקדונלדס ליד הבית שלי. אני מבטיח. כתבת פתיחה בלבד. הומור ומשחקים הומוריסטיים – חלק א מאת אביעד רוזנבוים על סוגי הומור נפוצים וציטוט אחד מיני רבים אחרים של וינסטון צ'רצ'יל. אני מעדיף את של המורה לאנגלית שלי : "אני צוחק בשביל לא לבכות" (במקור של צ'רלי צ'פלין). מציאות מדומה ומשחקי תפקידים מאת איוב קרן כמה המ"מ נפוצה ומקובלת? מה ניתן להפיק ממנה? על תודעה, בינה מלאכותית, איפה ה"אני" ביקום ופילוסופיה נוספת. מוטיבים של אימה- חושים שצריך. מאת ברוכי מלביץ ג'אנר האימה הוא אחד הנפוצים בקרב שחקני התפקידים וגם נושא אהוב של הכותבים שלנו. גם ברוכי מלביץ מנסה את כוחו בלכתוב על הג'אנר שכולם מדברים עליו ורק זיו מריץ אותו. לתת חיים מאת בוריס גרושקו זיו ביקש שהסיפורים של החודש לא יביאו לו את החשק למות אז ככה שהסיפור הזוכה של החודש יצא בטעם קצת שונה. שיחות עם מורגן לה-פיי מאת ערן בן-סער יש הרבה ממני במורגן הזה אז קראו. תיקי פיכס- יום בחיי הצוות מאת אמיר איתן וזיו קיטרו 11 דמויות עמוקות ומהפנטות בערב רגיל אחד במשכן הזמני של המולוטים. שעה בין קרטונים מאת מישל סבח מישל טען שהמאמר לא מצחיק אבל עם פואנטה. אני דווקא חושב שהוא מצחיק בטירוף וללא פואנטה. בדקו בעצמכם. ננסק מאת ערן אבירם הזוי משהו הנקדימוניקון מאת זיו (גריסום) קיטרו וחברים יותר מידי שעות בלי חמצן והרבה יותר מידי אנשים. כיצד נראה הכנס מעיניים קצת...שונות? רשימת הקרדיטים: איתבר (שרלוק) פרידמן, ברוכי (ג'ונסי) מלביץ', חזקיהו (פרנק) ניר, גל (קלוזו) אבנת, יואב (מיס מרפל) לופ-ט. Equilibrium מאת ברוכי מלביץ שיווי משקל הוא מצב פיסיקלי שמתאר איזון כוחות וקטורי על גוף או מצב בוא המערכת אינה שואפת להשתנות. ברוכי מבקר את הסרט "אקוויליבריום"- האמת, נשמע ממש טוב! עורך ראשי: אמיר איתן | עורכים לשוניים:שירי מולוט בן-סער ואריאל בר-נתן צוות Demons: ערן בן-סער, אבי סבג, זיו קיטרו, אמיר איתן ויובל סרנה. כתבי המערכת: ערן בן-סער, אבי סבג, זיו קיטרו, אמיר איתן, יהונתן זילבר, ברוכי מלביץ, אביעד רוזנבוים, איוב קרן, מישל סבח וערן אבירם. כתבים נוספים בגיליון זה: בוריס גרושקו עיצוב: ג'וני זילבר. בנייה ותכנות: יובל סרנה. מייל למכתבים ומאמרים demontimes@demons.org.il

חודש קצר היה החודש, רק 7 ימים. מה25 ועד ה31. מה ניתן להספיק לעשות בחודש כל כך קצר כאשר קודמו היה חודש שלם של מבחני סוף סמסטר?- אפשר, כמו טיפש, להגיד לערן "ת'שמע, אני פנוי בימים לפני הכנס" ולמצוא את עצמך מזיע הכי הרבה על כנס שבכלל לא היית משוכנע מתי הוא. כן,כן. אין דרך טובה יותר לנצל את חופשת הסמסטר שלך מאשר ללכת להוציא סחורת משחקי תפקידים, ביחד עם ערן, מהמכס. אז מה אם לערן אין מושג מתי יוסי זיתוני נוחת בארץ ("בין שתיים לארבע אחר הצהריים"), אין לו מושג מה מספר הטיסה ("הוא בא מאירופה, איפשהו") וגם הוא שכח שהמכס נסגר הרבה לפני?!- אז קמים יומיים רצוף בשעה שלא זכרתי איך היא נראית בכלל על השעון האנלוגי ולעיתים חשבתי שהיא בגדר צ'יזבט ונוסעים עם ערן לשדה התעופה- פעם ראשונה בשביל לפספס את יוסי זיתוני ופעם שניה בשביל לשרוף שעות יקרות מהחיים שלי. יש רק מקום אחד שיותר בירוקרטי מהמכס בישראל וזה המכס בישראל ביום שלמחרת. במקום שתבוא לפקיד, עובד מדינה סתום בתנאי עבודה, מכס ישראל מטרטר אותך בין 6-10 מוקדי כוח שונים כאשר כל מוקד כוח מורכב מאישה אחת + טלפון חופשי לשיחות נפש עם המשפחה, הפסקת קפה שניתן לקחת בכל עת, השכלה של גן טרום חובה בלבד, הרבה רגשות נחיתות ויד חופשית בכל הנוגע לדרישות מהאדם המסכן שבסך הכל רוצה להוציא כמה ספרים מהמכס. כן,כן, ככה הולכות להן שעות יקרות כאשר הזאת לא מטפלת ביבוא מסחרי אלא רק אישי כי "אין עומס כרגע", ההיא לא יודעת איך לקרוא את מפתח המונחים לקטלוג הסחורה, השלישית מדברת בטלפון וגם מנכ"ל אלעל לא יגיד לה להניח אותו לרגע, הרביעית בסך הכל רחוקה נורא מהפקס שהיא צריכה לבדוק בתדירות יחסית גבוהה והחמישית בסך הכל נותנת הוראות הגעה ברכב כאילו היא פה בשביל לטרפד אנשים מלהוציא את הסחורה שלהם. בסופו של תהליך- 17 ארגזים מלאי סחורה טובה בתוך האוטו שלי והרבה כאב ראש. מה בכל זאת עושים על מנת להרגיע את המערכת?- הולכים עם ערן למסעדת בורגוס ויורדים על 220 גרם של בשר- וואלה, גם 20 פקידות לא יוציאו את הטעם מההמבורגר הזה. אמיר איתן