גליון מקוון למשחקי תפקידים * נוסד יוני 2000 * גליון 30

"...בעיר הגדולה!" מאת זיו קיטרו עוד חלק בסדרת ה"ערים" של זיו. העיר הפעם היא קליסטיה- מציאותית בערך כמו ש"נסי" מציאותית, אולם מספקת הרבה חומר למחשבה על בניית עיר. המפלצת מלוך-נס, חלק ב מאת מישל סבח רגע? מה, עוד פעם זה?- כן! זה חלק ב' של הכתבה הממש מדוברת בפורום שלנו. מישל מרחיב עוד מספר דפים על דבר שלא קיים :) סופר טכנולוגיה- חלק ב מאת רם נבות סופר כתבה, לסופר קוראים שסופר רוצים לקרוא על סופר טכנולוגיה שהיא סופר מגניבה לסופר שחקני תפקידים שהם סופר דופר מגניבים. מהמסך אל הדף- לשחק בטלוויזיה. חלק ב מאת ברוכי מלביץ ניתוח והסתכלות בוחנת על סדרת טלוויזיה היא חלק הכרחי בהליך הטרנספומציה של סדרה אל תוך משחק התפקידים שלכם. ברוכי נותן כמה נקודות למחשבה, על מה לשים דגש ואיך בזמן שאתם יוצרים את משחק התפקידים מבוסס הבאפי שלכם (ועוד סדרות...) עולם ועלילה על כף המאזניים מאת ערן בן-סער שני דברים מרכיבים מערכת משחק - העולם שבו היא מתרחשת והעלילה שמועברת בה. השאלה מה מהם לתכנן קודם משפיעה על אופי המשחק. אחרי המוות מאת אביעד רוזנבוים כתבתו של אביעד רוזנבוים מדברת על מיתוסי המוות במיתולוגיות השונות ושימושים שונים במשחקי התפקידים. כתבה "מורבידית משהו" כדברי האישה החכמה. משחקים ברשת מאת ערן זבולון לא, זה לא כתבה על משחקי רשת, אלא משחקים ברשת. לא, לא משחקי רשת אלא ב-רשת. מבולבלים? מדוכאים? מחפשים תשובה?- תקראו קודם את הכתבה. כישוף מודרני מאת אביעד רוזנבוים הקסם הוא מעין סט חוקי הפיסיקה הגבוהה של עולם משחקי התפקידים. כל דבר שלא ניתן להסביר זורקים אל תוך עולם המאגיות עד שמקבלים הרבה הרבה רפש מאגי... חלק מאיתנו דורשים תשובות! הגיון! אביעד מנסה לטוות כמה חוטים בעולם המאד מאד ציורי וחסר משען הזה. פולחני קסם ומזבחות למיניהם מאת בנימין שנער גליון קוסמי-משהו יש לנו הפעם. הכתבה הזו הופיעה לי, פשוט כך בלי צעקות, איומים, דד-ליין, בקשות, תחינות ולחץ, בתיבת האי-מייל. מצורפת היתה הוראה פשוטה- בקשה להתייחסות. התייחסתי ונהניתי.קראו והביעו את דיעותיכם. נרניה מאת אלון חספר נרניה כדוגמה לפנטזיה קלאסית כפי שאנחנו זוכרים את הגדרתה מהתקופה הפוסט-פורומית שלנו. כמה נקודות על מה היא נשענת, אותה פנטזיה והקשרים אחדים למשחקי תפקידים. שיחות עם מורגן לה-פיי - נסי גדולה היתה פה מאת ערן בן-סער ערן הבטיח, ערן מנסה לקיים. זה שהוא נכשל זה עניין של אינרציה בהתחשב בהיסטוריית הכשלונות שלו. תיקי פיכס מאת זיו קיטרו טוב אז ביקשו מאיתנו לכתוב תיקי פיכס... זיו נאלץ לעשות זאת לבד עקב חשבון בנק-זמן שלילי, מצידי. בנוסף הוא גם קיבל משימה לכתוב משהו על חנוכה... זה מה יצא. כבר ביקשו ממנו לעשות משהו... שעה בדוג'ו מאת מישל סבח כתבה מצחיקה בטירוף על כל מה שעושה סרט מכות יפני קיטשי כמו שהם תמיד. למרות כל הצחוקים על איכות המשחק, איכות הטקטסים, הבימוי , העריכה ואף פס הקול אני עדיין מרוצה שעירית שמגר צריכה לראות את הסרטים האלה ולנקד אותם. עורך ראשי: אמיר איתן | עורך לשוני: אריאל בר-נתן ושירי מולוט צוות Demons: ערן בן-סער, אבי סבג, זיו קיטרו, אמיר איתן ויובל סרנה. כתבי המערכת: ערן בן-סער, אבי סבג, זיו קיטרו, אמיר איתן, אביעד פארן, יובל אורנר, ניצן בר, איתמר ראוך, ברוכי מלביץ, אביעד רוזנבוים ומישל סבח. כתבים נוספים בגיליון זה: בנימין שנער, רם נבות, אלון חספר וערן זבולון. עיצוב: גוני זילבר. בנייה ותכנות: יובל סרנה. מייל למכתבים ומאמרים demontimes@demons.org.il

נפתח בטיוחים: רצינו שהעיצוב החדש של האתר יעלה לקראת חנוכה! מה? מי חשב לעלות אותו בגליון השנתיים?- זה דבילי. לעלות אותו ביחד עם עיצוב העיתון?- נראה לכם?! שהוא יראה פרפקט על הפעם הראשונה- איפה אתם חיים?! גרסת אלפא אחת של העיצוב?- לא, לא... סרנה השקיע שעות שירדו לטמיון?- כן, זה בתכנון. הכל היה מתכונן והוא עלה בדיוק במועד שבו קבענו, לא חרגנו בדקה מהתכנון- כמו שעון שוויצרי! כמו מכונה משומנת היטב, כמו שעון אטומי, כמו מקצוענים. ידענו לאן אנחנו הולכים, כיוונו, ירינו וקלענו - בלי ויכוחים, בלי צעקות, בלי דיונים אצל ערן, בלי התנצחויות. הכל הלך חלק... כמו תחת של תינוק. לנושא אחר: אטבי כביסה... מי צריך אותם?!- היום בפעם הראשונה בחיים שלי, תליתי סט בגדים רטובים שלם. לא הצלחתי להבין למה קפיץ האטב עורגל להפעיל לחצים של שיני תנין כועס או רודווילר מיוחמת. באילו רוחות האנשים האלו חשבו שאני תולה כביסה ואם כבר- מה יחזיק את חבל הכביסה הקשור בזמן סופות הטייפון האלה שנגדם האטב תוכנן?! ישבתי וחשבתי מה בדיוק צריך לעשות בשביל לגרום לאיזה חולצה להסתובב 180 מעלות בכזו איטיות שהיא אכן תגיע ל180 מעלות ועם זאת לא תחצה את ה180 מעלות במהירות רבה מדי על מנת לאפשר לחולצה להחליק למטה. אחרי כמה חישובים הגעתי למסקנה שאלא אם כן אני מייעד את הכביסה שלי לג'ורה של המזגן אין ממש סיבה שהיא תגיע לשם- אטב או לא אטב. סופגניות: למה?- הרי זה טעים כמו לפתוח את שקי השומן של עצמך ולשתות את הבפנים- רק עולה איזה 6 שקל יותר ואולי, אולי, פחות כואב. הרי מדובר באחד ממצרכי המזון הכי פחות חסכוניים שיש- במקום לחקות את כדורי השוקולד הדחוסים של האירופאים, העם השמי החליט לקחת בצק ולנפח אותו עם משאבת צמיגים עד שהסופגניה הזו נצפית מ"מיר". מספר החסרונות של התופעה הקרבה במהירה, שוב, גדול ממספר היתרונות: ראשית, אבקת הטלק הזו תמיד מוצאת דרך קצרה לבגדים שלך, ואם אתה ילד ג'ינג'י בן 6, עם נזלת באף סביר להניח שגם למכנסיים שלך וממזמן אתה כבר לא רואה ישר. שנית, הריבה- ספורות הריבות שהצליחו לרדת מתחת לרמה של ריבת הסופגניות ובנוסף ספורים האנשים שהצליחו להבעיר ריבה אל מעל הטמפרטורה שהחברה במאפייה מבעירים אותה. מדובר בגוש ריבה לוהט שאם לא השפריץ לך לפנים אז הוא נזל לך על האצבעות ועל הבגדים (המכוסים לבן כבר ממזמן). חג חנוכה שמח ושקט שיהיה לכולנו, אמיר איתן