גליון מקוון למשחקי תפקידים * נוסד יוני 2000 * גליון 29

קתימב"ה מאת אביעד פארן סיפורם המופלא של הצופים והשתלטותם על הגלובוס כולו! הקומוניסטים החומים מנסים לקחת לנו גם את משחקי התפקידים ובעזרת ראשי תיבות מפחידים הם מחדירים את האידיאלים ההרסניים שלהם למוחם הפעור של שחקני התפקידים הצעירים. היה נכון! "...בעיר הגדולה!" – שירותים עירוניים ומקומות שאסור לפספס. – חלק ב. מאת זיו קיטרו זיו ממשיך את סדרת כתבות על הערים ומספר על המקומות היותר מפוקפקים שבעיר ועל מקומות השגת מידע. בעולם נורמלי אנו פשוט הולכים למודיעין, שגרירות או נכנסים לבית מלון. בעולם נורמלי של שחקני תפקידים אתה מחפש צרות- ככל שיותר ראשים יערפו כך המידע יהיה חשוב יותר. go figure. מיתוס- דופלגנגר מאת אביעד רוזנבוים "מספר דיווחים מעניינים נתקבלו במהלך השנים, לגבי קיומם או אי קיומם של דופלגנגרים במציאות". חולה על האנשים האלה... בכל מקרה, הנה לפניכם כתבת מיתוס נוספת והפעם על משניי הצורה של המיתולוגיה הגרמנית -הדופלגנגרים, טיפוסים מאד מרתקים שמופיעים לעיתים קרובות בסדרות, ספרים ובבתי הספר- לפעמים בצורות טיפה יותר מודרניות. המפלצת מלוך נס- חלק א מאת מישל סבח עד המפלצת מלוך נס כולנו שמעו, פה ושם וכולנו מחזיקים באיזו שהיא דיעה כלפי המיתוס הזה. מישל מציג כמה פרטים חדשים על הסיפור ומסיר את מעטה "המיתוסיות" במעט... כל זאת עדיין לא עושה את הסיפור אמין יותר וזכרו שעל כל "עובדה" תמיד יש עובדה. Lord of the Rings- RPG מאת זיו קיטרו כן, כן-זה הגיע גם אלינו! משחק התפקידים הלא מדובר בכלל שמבוסס על הספר הלא קריא בכלל שעובד לסרט ממש מצליח וכך גם מדובר. לזיו יצא לבחון את החזית החדשה של וויזרדס נגד שחקני התפקידים והאם טולקין צריך להתהפך בקברו (חוץ מהעובדה שהספר שלו...) מיתוס- שיטת הקסם מאת מאיר ברקי השיטה כבר מתה ממזמן אבל שיטת הקסם של מיתוס אינה מיתוס (איזו הלצה משעשעת...). חייב לציין שהוקסמתי מחדש מיופיה של שיטת הקסם הזו וכמה אפשר ללמוד ממנה. סופר טכנולוגיה, אז מאיפה זה בעצם בא? מאת רם נבות סופר טכנולוגיה ומדע בדיוני בהכללה גסה, זה הסיבה העקרית למשיכה למדעים בקרב אנשים צעירים, משיכה שבסוף מסתיימת בחיוך מלא סיפוק בשער הכניסה לטכניון. החיוך הזה נמחק שניה אחרי זה כאשר מבינים שטלפורטציה, היתוך קר, נסיעה בזמן ודברים כאלה הם עוד נושאים למבחן ממש קשה. לעומת זאת, אם אתם ממש חכמים וגם מגלים משהו אז שמכם מתנוסס על פני מפעלים ואף חלקיקים קטנים כאלו הם ה"שכטמנים" שנקראים על שם פרופסור מחקר דן שכטמן (Shechtman), אם לא אז אתם פשוט שחקני תפקידים, כמוני, שממש אוהבים את הז'אנר הזה והכתבה הזו ממש בשבילם. The Wheel of Time - RPG מאת ניצן "טאז" בר טאז אמר שהוא שונה לגמרי מדי.אנ.די- אותי הוא קנה! אח איזה עולם- חלק א מאת ערן בן-סער חוקי קפלר וגרוויטזציה הם רק שניים מהמושגים שלא תשמעו הרבה עליהם בכתבה הזו ולעומת זאת הכתבה המעלפת הזו דנה בהשפעות של ריבוי שמשות וירחים על כל מיני דברים לא חשובים כמו אנושות וכאלה... איך שערן נתפס לקטנות... המערב הפרוע מאת ניצן "טאז" בר הדבר היחיד שפחות מחמיא לאישה מאשר עפר בשיער הלא חפוף שלה, בגדי סחבות, שיניים לא שטופות, ציפורניים מלוכלכות זה אם היא לומדת בטכניון. הלוואי וכל הנשים שם היו נראות כמו שרון סטון... היי, הלוואי וכל הנשים בעולם היו נראות כמו שרון סטון! איך לכתוב משחק לילה לפני כנס מאת ניצן "טאז" בר הכתבה מתחלקת לשתי כשרונות. כשרון אחד זה יכולת בלתי נתפסת להיות כל כך חסר אחראיות שאתה מגיע למצב בו אתה צריך לכתוב את ההפתקה שלך לילה לפני כנס והכשרון השני, לא נופל ממנו, נכנס לתמונה כשאתה מנסה להציל את התחת שלך. טאז מציע מספר שיטות מפולפלות ומפוקפקות לכל אלו מכם שנזכרו שבטיזר שלהם רק לילה לפני הכנס עצמו (היי זיו!). זן ואמנות משחקי התפקידים מאת אביעד רוזנבוים אני מציע שתעשו "העתק" ו"הדבק" מהגליון הקודם כי זהו ההמשך המיוחל של הכתבה הקודמת, החלק בו כל החלקים מתחברים ומיד אחרי שמגלים מי בעצם רצח את מאסטר זן, מגלים איך זן קשור למשחקי תפקידים. חברי המסדר האפל מאת ברוכי מלביץ נו, שאלו יהיו הצרות שלנו :) אני לא מבין איך אני לא חשבתי על זה כשהייתי צריך לעשות את המחוייבות האישית שלי- לשחק משחקי תפקידים?- לעשות מה שאני תמיד עושה, רק עכשיו הבית ספר מאשר את זה... קראו והפנימו! MMORPG מאת אריאל בר-נתן משחקי התפקידים מתחלקים להמון המון סוגים שונים של "גרוע", כולם חוץ מסדרת בלדורס גייט, או ליתר דיוק neverwinter nights שאריאל אוהב כל כך. הכתבה הבאה נולדה כתוצאה מדיון מאד פורה בפורום "מדיה" שלנו וסוקרת בכלליות את ה"מכה". שיחות עם מורגן לה-פיי - אם תרצו , אין זו אגדה מאת ערן בן-סער די לניסויים בקשישים! עורך ראשי: אמיר איתן | עורך לשוני: אריאל בר-נתן צוות Demons: ערן בן-סער, אבי סבג, זיו קיטרו, אמיר איתן ויובל סרנה. כתבי המערכת: ערן בן-סער, אבי סבג, זיו קיטרו, אמיר איתן, אביעד פארן, יובל אורנר, ניצן בר, איתמר ראוך, ברוכי מלביץ ואביעד רוזנבוים. כתבים נוספים בגיליון זה: מאיר ברקי , רם נבות, מישל סבח, אריאל בר-נתן עיצוב: גוני זילבר. בנייה ותכנות: יובל סרנה. מייל למכתבים ומאמרים demontimes@demons.org.il

שק אגרוף זה כואב. אני חושב להגיש בג"ץ. אני לא זוכר שכאשר קניתי את שק האגרוף קיבלתי פתח האזהרה: "היזהר! אתה עלול להכאיב לעצמך!" גם די הייתי משוכנע שהמטרה של השק הזה זה לקבל מקום ולא לתת מכות! כנראה שטעיתי כי לאחר אימון אחד איתו יצאתי חבול ופגוע, דימומים פנימיים ושברים לא נעימים. אני בכלל לא מבין איך זה קרה. רגע אחד הייתי כולי להוט להוציא את העצבים שלי על אחד הפרופסורים ורגע שני מצאתי את עצמי בשלולית דם, מפרפר. יום עבר וחשבתי שאתאושש מההלם- קמתי יום למחרת והחלטתי להשיב מלחמה, חשבתי שיש לי את הכוח לפרק לשק הזה את הצורה שיחזור לאבא שק ואימא שקית ויבכה שהוא לא יכול יותר. אני מודה, נתתי את כל מה שיש לי, פוצצתי את האימ אימ אימא שקית שלו וכלום! הוא עומד שם (תלוי) וצוחק ואני כמו מפגר, מותש, בלי רוח חיים, שרוי על הרצפה, מתפלל לאלוהים שיגרום לכאבים להפסיק. עוד , מסתבר שהשק תוקף רק אותי בחזרה מכיוון שכאשר הגיע חבר של שותף שלי לדירה והחליט לנסות את מזלו, השק ספג וספג והחבר יצא ללא פגע, שמח ומאושר לבב. אני חושב שהשק הזה שונא אותי... לנושא אחר:התברר לי ולחבר שלי היום, במהלך הרצאה בפיסיקה, שמדענים יודעים כיום שרוב החומר שנמצא סביבנו הוא "חומר" ולא "אנטי חומר" אולם אין להם הסבר טוב לכך- מהי בעצם הסיבה שיש כל כך מעט אנטי חומר סביבנו, כאשר בתהליך יצור של חומר נוצר גם האנטי שלו. אכן סוגיה מעניינת, אבל מה שיותר מעניין הוא שאני וחבר, באותה הרצאה ממש, גילינו למה בעצם אין אנטי חומר. לאחר כל יום עינויים באחד מחדרי ההרצאות, מגיעה המנקה (שחבר שלי טוען שזו אימא שלי , אותה אימא שהוא טוען שלומדת איתנו טורי פורייה וגרה באור עקיבא ומגדלת 17 ילדים) ומשתמשת באנטי-שואב שלה לשאוב את כל האנטי חומר בחדר! אנחנו עדיין עובדים על החישובים הפורמליים. לסיכום אני רוצה להודות לשני אנשים שגרמו לעיתון הזה לצאת בהרבה פחות עצבים: ראשית ליובל סרנה שבנה לי מערכת נפלאה להעלאת העיתון והיום אני מבזבז 4 שעות בעריכת העיתון על הרשת ולא מבזבז אותם מחוץ לרשת... קטע אסטרטגי מאד. ושנית לערן בן-סער שגם לאחר שהתפטר מתפקיד העורך מבזבז את אותן שעות בדיוק רק בעבודות טיפה שונות. אמיר איתן